פרשת בני הערובה בבארי
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך דורש שיפור והשלמת פרטים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך דורש שיפור והשלמת פרטים. |
פרשת בני הערובה בבית פסי כהן שבקיבוץ בארי התרחשה ביום הראשון של מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, במהלך הטבח שהתרחש בקיבוץ. כ-40 מחבלים התבצרו בבית עם 15 בני ערובה. התנהל משא ומתן עם המחבלים תוך כדי ירי עז משני הצדדים במשך שעות ארוכות. לזירה הגיע טנק שהיה קודם באתר הטבח בפסטיבל נובה, וירה לבית שני פגזים, הראשון אל הדשא בחצר הבית שבו היו 6 בני ערובה כפותים, והשני לגג הבית. גג הבית קרס. לאחר מכן פרצו כוחות ימ"מ לבית וסיימו את הקרב. מבין 15 בני הערובה שהמחבלים שבו נותרו בחיים שתיים.[1]
האירוע היה חלק ממתקפה של 300 מחבלי חמאס שחדרו לקיבוץ וחוללו טבח נרחב בתושביו, רצחו למעלה ממאה תושבים ולקחו בשבי עשרות, תוך שכוחות הביטחון אינם בשליטה על הנעשה במרחב הקיבוץ לאורך כל היום, וישנה אי בהירות לגבי כמות ומיקום המחבלים בשטח ולגבי המשמעויות של המשך הקרב עם הכניסה אל שעות החשכה. כחלק מן המתקפה רוכזו 15 בני ערובה על ידי כ-40 מחבלי חמאס בביתה של פסי כהן. תכנון המחבלים היה לחטוף את בני הערובה לרצועת עזה. בבית זה התנהל קרב בין לוחמי ימ"מ וצה"ל בפיקודו של תא"ל ברק חירם לבין המחבלים. בסופו של הקרב נהרגו 12 בני ערובה (בן ערובה נוסף נרצח על ידי המחבלים לפני הקרב) וכל המחבלים, למעט אחד שנכנע. שתי בנות ערובה ניצלו.
בתקשורת הישראלית והבינלאומית עלו טענות מפי ניצולים וקרובי משפחה שפגזי הטנק הם שהרגו את בני הערובה, לדברי הדס, הניצולה היחידה ששרדה מבני הערובה בבית, היא חשה שנפגעה מהפגז השני, וגם בן זוגה עדי נפגע בעורק ראשי. לאחר מכן היא שמעה עוד ירייה אחת ולהערכתה הלחימה נמשכה לאחר ירי הפגזים, אבל היא לא שמעה כתוצאה מאיבוד שמיעה עקב הפגזים. לפי תחקיר של רשות העתיקות נותרו שרידי גופות במטבח ובסלון הבית כשהפגז פגע בעליית הגג המופרדת באמצעות תקרת בטון. לפי פרסום של עמית סגל בחדשות 12, תחקיר פנימי של מח"ט בחיל השריון אושש את התחקיר האזרחי של רשות העתיקות, וכך גם נאמר בישיבה של אוגדה 99 בראשות מפקד האוגדה.[2][3][4] ממשפחות בני הערובה שנהרגו בבית נמסר כי לא ראו את התחקיר וגם לא שיתפו אותם בממצאיו. מכלל ההרוגים באירוע הועברו למכון לרפואה משפטית שרידי גופות של שלושה בלבד. מקור רפואי ציין כי יהיה קשה לקבוע את הגורם הישיר למוות עקב פגיעה מירי הפגז ועקב שריפה גדולה שפרצה. מדובר צה"ל נמסר בסוף מאי 2024 כי התחקיר נמצא בעיצומו ובסיומו יפורסמו הממצאים למשפחות השכולות ולציבור.[1]
ב-9 ביולי 2024 פורסם בחדשות 12 תחקיר צה"ל על הקרב בבארי, ממנו עלה כי כפי הנראה מרבית בני הערובה נהרגו מירי מחבלי הנוח'בה ולא מהפגז. כמו כן, על פי התחקיר ההחלטות שקיבל ברק חירם היו סבירות לנוכח התנאים והמציאות שהתפתחו במקום.[5]
מהלך האירועים
השתלטות המחבלים על בני הערובה
ב-6 באוקטובר 2023, ליל שמחת תורה, אירחה פסי כהן,[6] בביתה שבבארי, את אחותה חנה, בעלה יצחק סיטון ובנם טל סיטון שנשארו ללון. למחרת בשעה 06:29 בבוקר החלה מתקפת הפתע של החמאס על יישובים רבים בדרום ישראל ובמרכזה. עם הישמע אזעקות צבע אדום בבוקר 7 באוקטובר נכנסו פסי ואורחיה לממ"ד. בשעה 12:56 פרצו המחבלים לבית. הם רצחו את יצחק סיטון ופצעו את טל סיטון.[7]
המחבלים גררו לביתה של פסי כהן את השכנים מהבתים הסמוכים: אילה ("איילוס") חצרוני והתאומים בני ה-12 ליאל וינאי שגדלים אצלה, חוה בן עמי מהבית ממול, זאב וזהבה הקר, וכן סוהיב אבו עמר, נהג אוטובוס ממזרח ירושלים שהמחבלים חטפו מהמסיבה ברעים כדי שישמש להם מתורגמן. האחרונים שהובלו לבית היו הדס ועדי דגן, ואיתם בני הזוג יסמין פורת וטל כץ, שנמלטו ממסיבת הטבע נובה שליד קיבוץ רעים ומצאו אצלם מקלט. הם הובלו לבית של פסי בסביבות השעה 15:00, אחרי שהמחבלים פוצצו את דלת המקלט בביתם של הזוג הדס.[7]
היו בבית 14 בני ערובה חיים ואיציק סיטון ההרוג. המחבלים הושיבו את בני הערובה סביב שולחן האוכל. בשעה זו עדיין לא הגיעו כוחות משטרה וצה"ל, אך המחבלים חשבו שהם מוקפים כוחות ביטחון. מפקד המחבלים שאל את יסמין פורת, באמצעות המתורגמן החטוף, אם היא מכירה אנשים במשטרה, היא השיבה בחיוב והוא ביקש ממנה להתקשר. הוא הורה לה לומר למשטרה שהם 50 בני ערובה (ולא 14), ושהם נמצאים בחדר האוכל. הוא דיבר עם השוטרים בטלפון ודרש שייתנו להם לקחת את בני הערובה לרצועת עזה מבלי שהצבא יפגע בהם, אחרת הם יוציאו את בני הערובה להורג אחד אחד.[8]
הקרב בין כוח צה"ל וימ"מ למחבלים
בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים הגיע למקום כוח של צה"ל וימ"מ, והתנהל קרב יריות ממושך בינו לבין המחבלים שהשתלטו על הבית.
בזמן קרב הירי שוחח חסן חמדונה, מפקד חוליית המחבלים, בטלפון עם משטרת ישראל. בשיחתו הודיע כי בכוונתו להיכנע, ובמשטרה הודיעו לו שאם ברצונו לעשות זאת, עליו להתפשט ולצאת החוצה עם בת הערובה ששוחחה איתם בתחילת השיחה. כשעשה זאת, הציע לשאר המחבלים שייכנעו גם הם, אולם הם סירבו, ואיימו עליו שאם הוא ייצא החוצה וייכנע הם ייראו זאת כבגידה ויהרגו אותו. הירי פסק, והוא יצא עם בת הערובה יסמין פורת כשהיא צמודה לגופו ומשמשת עבורו כמגן אנושי. פורת סיפרה שכאשר הם יצאו לחצר היא ראתה שם את בן זוגה שוכב כפות ופניו לקרקע ולידו עוד שלושה בני ערובה. היא קראה לו והוא הרים את ראשו. כשהמחבל הגיע עם יסמין לחיילים והשוטרים שעמדו מנגד הוא שחרר אותה. החיילים אזקו את ידיו וכיסו את עיניו. הוא ויסמין פורת נחקרו בשטח וגילו שיש בבית וסביבו 40 מחבלים ו-13 בני ערובה חיים. בסיום החקירה לוחמי הימ"מ הורו לו לכרוז במגפון לחבריו להיכנע. הוא ביצע זאת ואף קרא לשאר המחבלים בשמותיהם הפרטיים.
האש חודשה, המחבלים ירו רקטת RPG, ושני לוחמי ימ"מ ירו שני טילי לאו אל עבר הבית.
לפי התחקיר בניו-יורק טיימס, התפתח ויכוח בין מפקד צוות הימ"מ, שקיווה שמחבלים נוספים ייכנעו, לבין מפקד אוגדה 99 תא"ל ברק חירם, שביקש לסיים את האירוע עד רדת החשכה.[9] את ההסבר להחלטתו ניתן למצוא בדברי אל"ם אשי, קצין אג"מ של אוגדה 99 שסיפר: "החשש היה שבחסות החושך, המחבלים יצליחו לצאת מהבית ולהרוג אזרחים נוספים".[10]
קרב ירי זה נמשך עד שבסופו של דבר חירם פקד על הטנק, ולגרסתו הורה: "תפרוץ פנימה, גם במחיר של נפגעים אזרחים". הטנק[4] ירה פגז אל עבר גג הבית (בנוסף לפגז נוסף שנורה בסמוך לקרקעית הבית). הדס דגן, בת הערובה היחידה ששרדה את המתקפה (מלבד יסמין פורת ששוחררה לפני כן), העידה שההפגזה הביאה למותם של המחבלים ושל כל בני הערובה כולל בעלה.[11] מאידך, תחקיר חיל השריון והתחקיר האזרחי של רשות העתיקות הגיעו למסקנה שבני הערובה נהרגו מירי נשק קל עם כדורי 7.62 ולא מירי פגז הטנק אל עבר גג הבית.[2]
לפני התחקירים האמורים, בתגובה לשאלות התקשורת לגבי האירוע, דובר צה"ל מסר כי "האירוע יתוחקר באופן מעמיק ומפורט, כמו כל אירועי 7 באוקטובר, ברגע שעצימות המלחמה תאפשר זאת".[12][13]
כחודש וחצי לאחר ההפגזה זוהו שרידי גופתה של בת הערובה ליאל חצרוני, שהוגדרה כילדה הנעדרת האחרונה. היא שהתה בבית המופגז לצד אחיה התאום ואחות סבתם, שנהרגו גם הם.
חקירת האירוע
תחקיר צה"ל
ב-7 באוקטובר היו שלושה אירועי בני ערובה. הראשון במשטרת שדרות, שני בבית של רחל אדרי באופקים והשלישי הבית של פסי בבארי. על פי התחקיר, הבית של פסי היה עם הכי הרבה שליטה של כוחות מיוחדים בהם יחידה מבצעית של ימ"מ, צוות משא ומתן ועוד.[14]
האירוע בבית של פסי התחיל ב-15:08, שיסמין פורת התקשרה למוקדן ואמרה שהם בפינת אוכל של הבית. המוקדן לא הבין אותה ובגלל שזה קיבוץ דיווח על אירוע בני ערובה בחדר האוכל של הקיבוץ, ולא שהם בפינת האוכל בבית של פסי.
בשעה 15:59 כוח הימ"מ הגיע לחדר האוכל וספג אש מהמחבלים שהיו בביתה של פסי, שסמוך לחדר האוכל. ימ"מ מגיבים באש ומבינים ששם אירוע בני הערובה. ב', מפקד פלגה בימ"מ, תופס פיקוד על אירוע בני הערובה.
סביב הבית של פסי בין 40 ל-50 מחבלים. בבית עצמו יש 3 מחבלים והיו שלבים עם 21 מחבלים כשבתוך הבית יש 15 בני ערובה. בשעה 15:59 מתקשר חסן, מפקד המחבלים, למפקדיו בעזה ומודיע שהצבא הגיע אל הבית והם מוקפים. הוא מדווח: "מוקפים בכוחות צהל והטנדרים שלנו הלכו".
בשעה 16:13 מ' מהשב"כ מזהה שני אזרחים כפותים על הדשא, הוא מדווח על זה, אך הדיווח לא נטמע אצל המפקדים. רבע שעה לאחר מכן ימ"מ יורים טיל לאו לבית, שהיה נפל. חסן מתחיל משא ומתן על כניעתו וב-16:37 ימ"מ יורים טיל לאו שני על הבית של פסי כהן. זמן קצר לאחר מכן חסן יוצא עם יסמין פורת כמגן אנושי ונכנע. הוא כורז לחבריו המחבלים לצאת ולהיכנע. המחבלים משיבים באש.
בשלב הזה, באזור 17:00, פקד ארנון זמורה, התגנב לבית ודיבר עם אחת מבנות הערובה. ביקש ממנה לזחול לכיוונו, היא אמרה לו שיש לה ילדים והוא אומר לה שהיא תהיה מוגנת.
אז נשמע מהבית צרור יריות ואחריו דממה. פקד זמורה העביר את הדיווח על זה למפקד הימ"מ ולשב"כ וההבנה שם שאין חטופים חיים והמחבלים הוציאו אותם להורג, כך על פי התחקיר, למרות שכזכור בסיום האירוע הוצאה בת ערובה בחיים.
בשעה 17:20 המפקדים בימ"מ ובשב"כ מחליטים להפעיל את הטנק. מהתחקיר עולה שבשעה 18:00 תא"ל ברק חירם הגיע לבית של פסי באופן אישי. הוא לא ניהל שם את האירוע, והגיע כמפקד שבא לעשות סדר, כשביקשו ממנו אישור לירות פגזי טנקים למטרת הפעלת לחץ. נתן אישור כללי למפקדי הימ"מ ושב"כ לפעול כך כשיראו לנכון, ועזב את המקום.
בשעה 18:26 חפ"ק שב"כ דיווח: "המפקדה בעזה הורתה למחבלים לברוח לרצועה". בשעה 18:27 מחליטים לירות פגזי טנק ראשונים שנורו לשטח, אבל לא על הבית עצמו כך שאין מהם נפגעים. פגז שלישי נורה לקרקע, לא מתפוצץ ומנתר ואז פוגע במשקוף הבית, גם לא מתפוצץ אבל גרם להרוג אחד בקרב בני הערובה (כאמור, הכל על פי התחקיר של צה"ל). פגז רביעי נורה לגג הבית, ממנו לא היו נפגעים. בשעה 18:32 המחבלים מודיעים למפקדה בעזה שבכוונתם להתאבד, מכיוון שהם מכותרים.
בשעה 18:45 סנ"צ ב' מהימ"מ שמפקד על האירוע בשטח מעודכן שכוח תגבור משדרות לא יגיע. אחרי שפגז טנק אחרון נורה בשעה 18:57, המחבלים ירו החוצה. בשעה 19:56 מתחיל מבצע ההשתלטות על הבית. כוח ימ"מ פורץ לקומה הראשונה. הכוח מנסה להנחות בני ערובה לזחול ולהימלט. אבל הם מבינים שאין ברירה והלוחמים עוברים למהלך אלים עם רימונים, והם משתלטים על הבית והורגים את המחבלים.
מסקנות התחקיר קובעות שהימ"מ מיצה את כלל הכלים שברשותו, משא ומתן והפעלת יכולות, ושהייתה הבנה מודיעינית שהמחבלים מתכוונים להתאבד. "אנו מוצאים שהתנהלות חפ"ק שב"כ, מפקד הימ"מ ולוחמי השב"כ והימ"מ בשטח גילו גבורה רבה וניסו למצות את יכולותיהם, באופן נחוש ביותר".
עוד נקבע שהשימוש בטנק בוצע בצורה סלקטיבית ונקודתית. לא הייתה כוונה לשימוש בטנק ככוח אש לפגיעה במחבלים עצמם או כחיפוי ללוחמים. על פי התחקיר, בתוך הבית לא נפגעו האזרחים מירי הפגז. מחוץ לבית נפגעו שני בני ערובה כפותים. תא"ל ברק חירם, ציינו בתחקיר צה"ל, נתן רק את המסגרת ואת הכללים.[14]
סיקור תקשורתי
במהלך שיחת הטלפון של בת הערובה יסמין פורת למשטרה, היא הוכרחה על ידי המחבלים לומר שבמקום מוחזקים 50 בני ערובה ושמדובר בחדר האוכל של הקיבוץ, דבר שגרם לדיווחים מוטעים במהלך האירוע.[15]
האירוע סוקר באופן נרחב במהלך חודש דצמבר 2023 בתוכנית זמן אמת בערוץ "כאן 11", בתוכנית "אולפן שישי" של ערוץ N12 ובתחקיר של ניו יורק טיימס וכן במספר כתבות ופרסומים במחצית הראשונה של 2024.
ראו גם
קישורים חיצוניים
זמן אמת עונה 7 | בני הערובה בבארי - הסיפור האמיתי, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי (במסגרת התוכנית זמן אמת)", באתר יוטיוב, 7 בדצמבר 2023- לי נעים, "הילדים קראו 'הצילו', אני לא אשכח את זה בחיים": הניצולה מאירוע בני הערובה מדברת, באתר מאקו, 9 בדצמבר 2023
- שיחה עם יסמין פורת, ניצולה מהטבח בבארי, סרטון בערוץ "סיון רהב מאיר", באתר יוטיוב, 11 באוקטובר 2023
ניו יורק טיימס, תא"ל חירם לניו יורק טיימס: הוריתי למפקד הטנק בבארי לפרוץ גם אם ייפגעו אזרחים, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2023- יניב קובוביץ, צה"ל יתחקר את הרג 13 בני הערובה בבית שהופגז בבארי בהוראת תא"ל ברק חירם, באתר הארץ, 6 בפברואר 2024
- שי לוי, ליאור שלו, פרשת ברק חירם היא מחדל. זה רק לא המחדל שמימין ומשמאל מתעקשים לדבר עליו, באתר מאקו, 29 בפברואר 2024
- בלעדי: הקצין שלחם בבארי שופך אור על פרשת בני הערובה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 14:07)
- יהושע בריינר, מפקד הטנק שירה על הבית בקיבוץ בארי: לא יכולתי לפעול אחרת, באתר הארץ, 6 • 16 ביולי 2024
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הילו גלזר, נועז, נצי, יצירתי — והאיש שהורה להפגיז בית עם 13 בני ערובה. מי אתה ברק חירם?, באתר הארץ, 30 במאי 2024
- ^ 2.0 2.1 עמית סגל, תחקיר הבית של פסי: מסקנות חיל השריון - פגז הטנק לא גרם למות בני הערובה, באתר מאקו, 2 באפריל 2024
- ^ ירי הטנק בבארי, סיבוב נוסף, 2024-04-09
- ^ 4.0 4.1 תחקיר אירוע ירי הטנק בבארי: החטופים נורו ונרצחו על ידי המחבלים מטווח קצר, באתר JDN
- ^ ניר דבורי, תחקיר צה"ל על הקרבות בבארי: ההחלטות שקיבל תא"ל חירם סבירות לנוכח התנאים, באתר מאקו, 8 ביולי 2024;
תחקיר צה"ל על הקרבות בבארי: ההחלטות שקיבל תא"ל חירם סבירות לנוכח התנאים, באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2024 - ^ פסי כהן, באתר של קיבוץ בארי
- ^ 7.0 7.1 לי נעים, "הילדים קראו 'הצילו', אני לא אשכח את זה בחיים": הניצולה מאירוע בני הערובה מדברת, באתר מאקו, 9 בדצמבר 2023
- ^ זמן אמת עונה 7 | בני הערובה בבארי - הסיפור האמיתי, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 21:22)
- ^ Patrick Kingsley, Aaron Boxerman, Natan Odenheimer, Ronen Bergman, Marco Hernandez, What Happened in the Hamas Attack on Be’eri, Israel, The New York Times, 23 בדצמבר 2023
- ^ נוב ראובני, בלעדי: הקצין הבכיר שלחם לצד תא"ל חירם בבארי שופך אור על פרשת בני הערובה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 במרץ 2024
- ^ לי נעים, "הילדים קראו 'הצילו', אני לא אשכח את זה בחיים": הניצולה מאירוע בני הערובה מדברת, באתר מאקו, 9 בדצמבר 2023; ניו יורק טיימס, מפקד אוגדה 99 על הלחימה בבארי: הוריתי למפקד הטנק לפרוץ גם אם ייפגעו אזרחים, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2023
- ^ יניב קובוביץ, צה"ל יתחקר את הרג 13 בני הערובה בבית שהופגז בבארי בהוראת תא"ל ברק חירם, באתר הארץ, 6 בפברואר 2024
- ^ איתי בלומנטל מיכל רשף, בצה"ל יחקרו את ירי הפגזים למבנה בו הוחזקו בני ערובה בארי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 במאי 2024
- ^ 14.0 14.1 שי לוי, דקה אחר דקה: תחקיר צה"ל – הקרב על קיבוץ בארי ב-7 באוקטובר, באתר מאקו, 11 ביולי 2024
- ^ בני הערובה בבארי - הסיפור האמיתי, באתר ערוץ 7, 7 בדצמבר 2023
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
39424994פרשת בני הערובה בבארי