קרב רפיח (2024)
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
.png) | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: הזירה העזתית במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| סוג העימות | קרב | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 6 במאי 2024 – הווה (14 ימים) | |||||||||||||||||||||
| מקום |
 נפת רפיח, רפיח, רצועת עזה | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
קרב רפיח הוא קרב מתמשך במסגרת מלחמת חרבות ברזל, שמתקיים בנפת רפיח שבדרום רצועת עזה, המהווה חלק מרכזי מהתמרון הקרקעי במלחמה. לדברי הממשל הישראלי מטרת התמרון היא "ניצחון מוחלט" על החמאס[2]. התמרון החל ב-6 במאי 2024 בשכונות המזרחיות של רפיח. עד אז הייתה נפת רפיח אחת משתי הנפות היחידות מבין נפות רצועת עזה שלא נכבשו במסגרת התמרון עד מאי 2024.
ב-11 במאי דיווח ה-Times of Israel כי מגורמים רשמיים נמסר שמנהיג החמאס יחיא סנוואר לא נמצא ברפיח.[3]
תקיפות אוויריות ברפיח התרחשו לאורך כל מלחמת חרבות ברזל. לאחר כיבוש ח'אן יונס ישראל הצהירה כי בכוונתה להיכנס קרקעית גם לרפיח ולציר פילדלפי, אך קרב זה נדחה בין היתר עקב לחצים בינלאומיים כבדים על ישראל להימנע מהתמרון, וכן בעקבות העובדה כי בשל הלחימה בצפון הרצועה שוהים ברפיח כ-1.5 מיליון עקורים מרחבי הרצועה, ובלתי אפשרי לתמרן שם ללא פינוי נרחב של אוכלוסייה אזרחית.
ב-6 במאי 2024 החלה פעילות של צה"ל ברפיח.[4] הפעילות התמקדה בשכונות המזרחיות של העיר והצד הפלסטיני של מעבר רפיח נכבש בידי כוחות צה"ל.
רקע
מתקפת הפתע על ישראל
ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות, חדרו כ-3,500 מחבלים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים בעוטף עזה וסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו 779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,550 מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 55 שוטרים, 10 אנשי שירות הביטחון הכללי ו-301 חיילים.
התמרון הקרקעי ברצועת עזה
- ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
בעקבות מתקפת הטרור הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה ולהשבת החטופים. התמרון הקרקעי ברצועה החל ב-27 באוקטובר 2023. התמרון החל בקרבות בצפון רצועת עזה ובעיר עזה, ולאחר יותר מחודש, בתחילת דצמבר 2023, המשיך עם קרב בח'אן יונס.
במחוז רפיח מרוכזים היו 4 גדודי חטיבת רפיח של חמאס, וכן פליטים מגדודי חטיבות אחרות ברצועת עזה שנמלטו דרומה במהלך הקרבות. על פי הערכות, גם לפחות חלק מהחטופים שהוחזקו במקומות שונים ברצועה הועברו לנפת רפיח.[5][6] פורסם שבזמן תחילת הקרב, הכח העיקרי של חמאס היה שני גדודים במערב העיר. השאר עזבו לאזורים אחרים ברצועה.[דרוש מקור]
התקיפות האוויריות ברפיח לוו את כל משך המלחמה מאז שפרצה. כמו כן, במהלך מבצע יד זהב נכנסו כוחות מיוחדים לרפיח ושחררו בהצלחה שני חטופים ישראלים משם. אולם ככלל ישראל לא תמרנה ברפיח מאז פרוץ המלחמה ועד תחילת מאי 2024.
דחיית הקרב
התנגדות ארצות הברית
מכיוון שישראל דרשה מתושבי רצועת עזה שבשטח הלחימה להתפנות מבתיהם כדי לא להיפגע בקרבות, התרכזו המוני פלסטינים מצפון הרצועה וממרכזה ברפיח, העיר היחידה (למעט דיר אל-בלח) שלא נכבשה עד מרץ 2024. כך שכאשר הגיע שלב התמרון הקרקעי ברפיח, שהו בעיר ובפרבריה כ-1.5 מיליון עקורים, מה שהפך את רפיח למקום הצפוף בעולם, וגרם לכך שתמרון שם במצב זה יביא לפגיעה נרחבת באוכלוסייה אזרחית.[7][8] עובדה זו יצרה לחץ בינלאומי כבד על ישראל להימנע מתמרון ברפיח, לפחות על למציאת פתרון הומניטרי לעקורים.[9][10]
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע שבעקבות סירוב הממשל הישראלי להימנע מכניסה לרפיח, ארצו משהה את משלוחי הנשק לישראל שעשויים לשמש במבצע ברפיח.[11] ארצות הברית היא התומכת העיקרית של ישראל בתמיכה כספית ומדינית, והספקית הראשית של נשק התקפי והגנתי מפריצת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023.
.jpg)
התנגדות מצרית
מאז תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה, מצרים חששה מתמרון קרקעי ברפיח, מחשש שהלחימה באזור תגרום לחבלה בגדר וחדירת המוני פלסטינים לשטחה הריבוני של מצרים. עם התגברות השיח סביב התמרון הקרקעי ברפיח, מצרים העלתה את חששותיה, ודרשה ערבויות לכך שאירוע כזה לא יתרחש בעקבות התמרון.[12][13]
עם ההתנגדות, מצרים גם נערכה מעשית לאפשרות של פליטים רבים שינסו לעבור לשטחה, הצהירה כי תפגע בכל מי שינסה לעבור, והקימה מרחב חיץ בשטח 5–13 קמ"ר המוקף במכשול הפרדה בגובה 5–7 מטרים, עבור אוכלוסייה עזתית שתעבור לשטחה.[14]
התפתחויות בעקבות התקיפה האיראנית בישראל
ב-1 באפריל 2024 נתקף מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, תקיפה שהביאה למותו של מוחמד רזא מאהדי, מפקד כוח אל-קודס בסוריה ובלבנון, סגנו, ובכירים נוספים במשמרות המהפכה. תקיפה זו יוחסה לישראל בידי איראן וסוריה. בתגובה תקפה איראן את ישראל ב-14 באפריל במאות כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים.
.jpg)
על פי מקורות מצריים שהתראיינו לעיתון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד, לאחר שהתנגדה לכך במשך זמן רב, ארצות הברית אישרה לישראל לתמרן ברפיח על בסיס תוכנית שישראל הציגה לה בעבר, לפיה רפיח תחולק לריבועים ממוספרים והקיבולת במחנות העקורים בח'אן יונס תוגדל. וזאת בתמורה להימנעות מתקיפה רחבת-היקף באיראן בתגובה לתקיפה האיראנית על ישראל, שעלולה להביא להסלמה אזורית.[15][16][17][דרושה הבהרה]
תמיכה ישראלית למבצע
ב-29 באפריל משפחות שכולות מפורום הגבורה איימו כי יפתחו בשביתת רעב באם הדרג המדיני יבצע עסקה עם חמאס שתביא לסיום הלחימה בטרם טוהר כל שטח הרצועה ממחבלים. בעקבות זאת, ב-30 באפריל זימן ראש הממשלה נציגים מחברי הפורום והבטיח להם שהתמרון ברפיח יתבצע. לפגישה הצטרפו גם נציגי משפחות חטופים מפורום תקווה הגורסים כי לחץ צבאי על חמאס יגביר את הסיכוי להשבת החטופים.[18] ב-1 במאי נפתח מאהל מחאה של פורום הגבורה מול הכנסת, במטרה ללחוץ על הממשלה לקיים את הבטחותיה, לצד צעדות וחסימות כבישים. המאהל פורק לאחר שהמבצע הקרקעי החל.[19]
.jpg)
התנגדות ישראלית למבצע
ב-3 במאי 2024 שלחו למעלה מ-600 הורים, אימהות ואבות ללוחמים מיחידות קרביות הנמצאות בחזית המלחמה, מכתב לרמטכ"ל ולשר הביטחון, בו דרשו מהם להימנע מהמבצע המתוכנן. במכתב ציינו כי לא יעמדו מנגד, כאשר ילדיהם נשלחים, לטענתם, ל"משימות בלתי אפשריות אשר משרתות מטרות פנים פוליטיות". לטענתם, "המטרה העיקרית והראשונה במעלה כעת היא החזרת החטופים בהקדם. כניסה לרפיח לא תגרום ולא תתרום לחזרתם של חטופים בחיים".[20]
ב-6 במאי 2024 שלחו יותר מ-80 בני משפחות חטופים, בהם שבע חטופות שחזרו מהשבי, מכתב לשרים בני גנץ וגדי אייזנקוט, בו דרשו מהם לומר לציבור את האמת על המשא ומתן לשחרור יקיריהם. במכתב ציינו כי הם "מתבוננים באימה במה שמתרחש. כניסה לרפיח עכשיו היא גזר דין מוות לחטופים".[21]
הכנות לתמרון
הומניטרי
ב-9 באפריל פורסם כי ישראל רכשה 40,000 אוהלים על מנת לשכן בהם את העקורים שיפונו מרפיח צפונה על מנת לאפשר את התמרון בעיר.[22] כמו כן ישראל העבירה ארטילריה וכוחות משוריינים לרצועת עזה.[23] ב-23 באפריל פורסם כי עיר אוהלים מוקמת באזור ח'אן יונס לקליטת המתפנים מרפיח. עוד פורסם בוול סטריט ג'ורנל כי מבצע פינוי האוכלוסייה האזרחית מהאזור צפוי להיערך בין שבועיים לשלושה, ויתבצע בתיאום עם ארצות הברית, מצרים, איחוד האמירויות הערביות ומדינות נוספות.[24]
.jpg)
בסוף אפריל עלו דיווחים כי צה"ל ירחיב את האזור ההומניטרי באל-מוואסי עד לפאתי נוסייראת לאורך קו החוף.[25] ב-1 במאי, דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי, הודיע לתושבי רפיח שאכן הורחב האזור ההומניטרי, אך לכיוון ח'אן יונס ובני סוהילה.[26]
ב-6 במאי 2024 החל צה"ל בפינוי אוכלוסיית השכונות המזרחיות של רפיח (ג'נינה וא-סלאם) למחנות שהוכנו עבור כך במרחב ח'אן יונס ואל-מוואסי.[27] צה"ל העביר מסרים לתושבים בשכונות אלו להתפנות באופן זמני לאזור ההומניטרי המורחב באמצעות כרוזים, הודעות SMS, שיחות טלפון ושידורי מדיה בערבית.[28]
צבאי
ב-7 באפריל פורסם כי כוחות אוגדה 98 יצאו לחלוטין מח'אן יונס, כדי לעבור ללוחמה מבוססת פשיטות, וכדי להיערך לקרב ברפיח.[29]
ב-21 באפריל פורסם כי הרמטכ"ל אישר תוכניות לקראת המשך הלחימה ברצועת עזה.[30]
.jpg)
ב-25 באפריל 2024 פורסם כי חטיבות הנח"ל ו-401 יצאו ממרכז רצועת עזה וממסדרון נצרים, וההערכות היו כי מדובר בהכנה לקראת פעולה ברפיח.[31] ב-30 באפריל פרסם דובר צה"ל כי אוגדות 98 ו-162 העלו כשירות ואישרו תוכניות לקראת המשך הלחימה ברצועת עזה.[32] באותו יום פורסם שצה"ל השלים את התוכניות לכניסה לרפיח ומחכה להוראת הדרג המדיני.[33]
- ערך מורחב – מתקפת המרגמות על כרם שלום
ב-5 במאי בשעות הצהריים נורה מטח של רקטות ארטילריות ופצצות מרגמה מרפיח לכרם שלום. מדובר צה"ל נמסר כי "מטוסי קרב תקפו את המשגר שביצע את השיגורים לעבר המרחב. בנוסף, מטוסי קרב תקפו מבנה צבאי במרחב השיגור". מיד לאחר המטח, מעבר כרם שלום נסגר למעבר משאיות.[34][35] מאוחר יותר פורסם כי 4 חיילים נהרגו במטח ו-12 חיילים נפצעו.[36]
מדיני
לאורך חודשי המלחמה טענו פוליטיקאים רבים כי הכניסה לרפיח תקרה.[37] ב-8 באפריל, הכריז ראש הממשלה כי יש תאריך למבצע הצבאי ברפיח.[38]
.jpg)
ב-24 באפריל ביקרו הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר בקהיר, ככל הנראה לקראת הפעולה ברפיח והתיאום עם המצרים.[39]
גם לאחר שהמוכנות הצבאית הגיעה לרמה מספקת, נמנעו בדרג המדיני להוציא את הפעולה, בעקבות עסקה שעמדה על הפרק, להוצאת 33 חטופים ישראלים, וההמתנה לתשובת חמאס.[40]
ב-2 במאי אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בקבינט המלחמה התקבלה ההחלטה לפעול גם ברפיח. גם מוקדם יותר הצהיר ראש הממשלה בפני משפחות שכולות מפורום הגבורה ומשפחות חטופים מפורום תקווה כי צה"ל יפעל ברפיח.[41]
מהלך הקרב
כיבוש מעבר רפיח
בערב 6 במאי, פרסם דובר צה"ל כי כוחות צה"ל פועלים באופן ממוקד כנגד מטרות של ארגון הטרור חמאס במזרח רפיח. כמו כן על פי דיווחים ערביים, נצפו טנקים בשכונות המזרחיות של רפיח וכן בסמוך למעבר רפיח.[42] לפנות בוקר חטיבות 401 וגבעתי של אוגדה 162 כבשו את הצד העזתי של מעבר רפיח.[43][44] במהלך כיבוש המעבר נהרגו כ-50 מחבלים, אותרו שלושה פירי מנהרות טרור והושמדה מכונית תופת.[45]
.jpg)
התמרון במזרח רפיח
חיל האוויר המשיך בהפצצות נגד מטרות טרור ומחבלים בכל רחבי העיר רפיח, עם דגש על אזורי הלחימה במזרח העיר. המוני עזתים התפנו צפונה מרפיח, גם מאזורים שלא בהכרח קיבלו הוראת פינוי בידי צה"ל. במהלך 9 במאי כוחות צה"ל התקדמו בפרברים המזרחיים של העיר רפיח. צק"ח 401, שכולל את גדוד 932 של חטיבת הנח"ל, כינס כוח שריון גדול שפרץ צפונה ממעבר רפיח ורובע שוכת אל שופי על רחוב סלאח א-דין. הכוח התחבר עם צק"ח גבעתי שפעל מצפון באזור רובע אל באיוק תוך שהכוחות נלחמים בגדוד מזרח רפיח של חמאס. כוחות גבעתי תמרנו גם באזור א-שוכה בפרבר הדרום-מזרחי של רפיח.[46]
לפנות בוקר ב-10 במאי פתח צה"ל במתקפה נרחבת נגד יעדי טרור ברפיח בעזרת הפצצות של חיל האוויר ופגזי ארטילריה תוך התקדמות על הקרקע של הכוחות במזרח העיר[דרוש מקור].
צה"ל הודיע כי ב-10 במאי בבוקר לוחמי חטיבת גבעתי איתרו כמה פירי מנהרות תת-קרקעיות במרחב של מזרח רפיח, שם פעלה אוגדה 162. כמו כן, לוחמי צוות הקרב של חטיבה 401 חיסלו מספר חוליות מחבלים בקרבות פנים אל פנים ומהאוויר.[47] באותו היום, כבשו טנקים של צה"ל את הכביש הראשי שהפריד בין חלקי העיר הדרומית, והעזתים דווחו על לחימה אינטנסיבית וחילופי אש עזים. כך, צהל כיתר את חלקה המזרחי של העיר.[48][49]
לקראת הערב, חמאס טען כי הוא ניהל קרבות עם כוחות צה"ל בסמוך למסגד במזרח העיר, בסימן לכך שהלחימה התרחבה לעומק של כמה קילומטרים לפאתי השטח הבנוי של רפיח.[50]
ב-10 במאי שיגר חמאס מרפיח לפחות 14 רקטות ארטילריות בשני מטחים לעבר העיר באר שבע, אישה נפצעה קל מרסיסים.[51]
דובר צה"ל בערבית הפציר בתושבים באזורים נוספים במזרח רפיח, אך מערבית מאלה שפונו, לעזוב - והטיל כרוזים גם במחנה הפליטים שבורה וכן שכונות אל-עדארי, אל-ג'ניינה, חרבת אל-עדס.[52][53]
תגובות לקרב
ארצות הברית הזהירה את ישראל לא לפתוח במבצע הקרקעי. עם תחילת המבצע עצרה ארצות הברית משלוח גדול של פצצות במשקל טון כל אחת ופצצות במשקל 250 קילוגרם כל אחת, מחשש שצה"ל ישתמש בהן באזורים מאוכלסים ברפיח. מתחילת המלחמה עד לנקודה זאת ארצות הברית סיפקה לישראל נשק ברכבת אווירית קבועה ובמשלוחים ימיים.[54]
בראיון לרשת CNN אמר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי אם ישראל תרחיב את הפלישה לרפיח יעצרו משלוחי הנשק. הנשיא הבהיר כי מדובר על נשק התקפי בלבד, ושכיפת ברזל תמשיך לפעול כרגיל.[55]
מאז החל המבצע המוגבל ברפיח, מעבר רפיח נסגר לאחר השתלטות צה"ל על צידו העזתי, במצרים ראו בכך פגיעה בריבונות וסירבו[56] להעביר סחורות למעבר כרם שלום.[57]
קישורים חיצוניים
- יואב זיתון, עינב חלבי, עיני העולם מופנות לעיר שבה המלחמה אמורה להסתיים | מה ידוע על דילמת רפיח?, באתר ynet, 2 במאי 2024
- דין שמואל אלמס, לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?, באתר גלובס, 25 באפריל 2024
הותקפו כ-100 מטרות מהאוויר ו-30 מחבלים חוסלו, באתר צה"ל, 8 במאי 2024
הערות שוליים
- ^ הותקפו כ-100 מטרות מהאוויר ו-30 מחבלים חוסלו, באתר צה"ל, 8 במאי 2024.
- ^ נתניהו: יש תאריך לכניסה לרפיח, 24 באפריל 2024
- ^ Sinwar not hiding in Rafah, officials tell ToI, as PM publicly prioritizes IDF op there, TOI, 11 במאי 2024
- ^ ירון אברהם ספיר ליפקין, דיווחים פלסטיניים: טנקים מתקדמים למזרח רפיח, צה"ל תוקף מהאוויר ובארטילריה, באתר מאקו, 6 במאי 2024
- ^ דוד הכהן, הערכות במערכת הביטחון: חטופים הועברו לרפיח, באתר כיכר השבת, 22 בינואר 2024
- ^ רועי שרון, ההערכות: חטופים הועברו לרפיח, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בינואר 2024
- ^ אסף אוני, "קטסטרופה": 3 מדינות התאגדו נגד המהלך הבא של ישראל בעזה, באתר גלובס, 15 בפברואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, עינב חלבי, היערכות לפסגה בהשתתפות ישראל בפריז, וחשש בארה"ב: "מבצע ברפיח - סוף העסקה", באתר ynet, 22 בפברואר 2024
- ^ סוכנויות הידיעות, אחרי שהזהירה את ישראל מתמרון ברפיח: ארצות הברית נוקטת בצעד קיצוני, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2024
- ^ ישראל גראדווהל, לראשונה: ארה"ב מביעה התנגדות ל"מבצע רפיח" באופן גורף, באתר כיכר השבת, 19 במרץ 2024
- ^ דיווח: אלו משלוחי הנשק שממשל ביידן מעכב את העברתם לישראל, באתר YNET, 7 במאי 2024
- ^ ליאור בן ארי, החשש המצרי מנהירה מרפיח, והעזתים שכן חצו את הגבול: "יקר בקהיר, ואיש לא עוזר", באתר ynet, 4 במאי 2024
- ^ אפרת קארו, משרד החוץ המצרי: מתנגדים לפעולה צבאית של ישראל ברפיח, באתר עכשיו 14, 11 בפברואר 2024
- ^ גיא אלסטר, מחשש לנהירה המונית מרפיח: "מצרים מקימה אזור חיץ בגבול עזה", באתר וואלה!, 16 בפברואר 2024
סמדר פרי, חומה בגובה של 7 מטרים: האם מצרים מכשירה שטח לקליטת עזתים בשטחה?, באתר ynet, 15 בפברואר 2024
ליאור בן ארי, קהיר הזהירה מפעולה ברפיח, לבני הפתיעה את שר החוץ המצרי בשאלה על חמאס, באתר ynet, 18 בפברואר 2024 - ^ דיווח: ישראל נערכת למתקפה על רפיח; מקור מצרי: זה התנאי של ארה"ב למבצע, באתר מעריב אונליין, 18 באפריל 2024
- ^ גיא אלסטר, דיווח: ארה"ב הסכימה לפעולה ברפיח בתמורה לתגובה מוגבלת באיראן, באתר וואלה!, 18 באפריל 2024
- ^ דיווח: ארה"ב הסכימה לפעולה ברפיח, בתמורה לתגובה מוגבלת נגד איראן, באתר חדשות 13, 18 באפריל 2024
- ^ דביר עמר, מחזקים ומחשקים, באתר ערוץ 7, 2 במאי 2024
- ^ שלומי הלר, משפחות שכולות של נופלי "חרבות ברזל" הקימו מאהל מחאה בירושלים: "דורשים ניצחון", באתר וואלה!, 1 במאי 2024
- ^ אורי סלע, יותר מ-600 הורים ללוחמים: "דורשים לא להיכנס לרפיח", באתר וואלה!, 3 במאי 2024
- ^ משפחות חטופים לגנץ ואיזנקוט: מתבוננים באימה, נתניהו מטרפד את העסקה, באתר ynet, 6 במאי 2024
- ^ סוכנויות הידיעות, אחרי שנתניהו הכריז שיש תאריך: ישראל עושה צעד ראשון לקראת מבצע ברפיח, באתר מעריב אונליין, 9 באפריל 2024
- ^ שחר קליימן, דיווח: ארה"ב נתנה אור ירוק לפעולה ברפיח בתמורה לתגובה מוגבלת נגד איראן, באתר ישראל היום, 18 באפריל 2024
- ^ נטע בר, לקראת כניסת צה"ל לרפיח: עיר אוהלים מוקמת בחאן יונס, באתר ישראל היום, 23 באפריל 2024
- ^ אליאור לוי, לקראת הפעולה ברפיח: ישראל תרחיב משמעותית את האזור ההומניטרי בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 באפריל 2024
- ^ עינב חלבי, לקראת פעולה אפשרית ברפיח: צה"ל עדכן על הרחבת "האזור ההומניטרי הבטוח", באתר ynet, 1 במאי 2024
- ^ איתי בלומנטל כרמלה מנשה, הכנות למבצע ברפיח: צה"ל קורא לחלק מהתושבים להתפנות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 במאי 2024
- ^ ציפורה סימן טוב, לקראת פעולה צבאית: צה"ל החל בפינוי האוכלוסיה במזרח רפיח, באתר עכשיו 14, 6 במאי 2024
- ^ N12 - צה"ל יצא מח'אן יונס - ונערך לפעולה ברפיח, באתר N12, 2024-04-07
פשיטות פתע בנוסח שיפא, והכנה לרפיח: צה"ל יצא מחאן יונס, כך יימשך הלחץ על סינוואר, באתר ויינט - ^ שמואל קוגן, בדרך למבצע ברפיח: הרמטכ"ל אישר תוכנית להמשך המלחמה בדרום, באתר עכשיו 14, 21 באפריל 2024
- ^ כרמלה מנשה ורועי שרון, לקראת מבצע קרקעי ברפיח: צה"ל הוציא 2 חטיבות להתרעננות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באפריל 2024
- ^ לקראת פעולה ברפיח: אוגדה 98 ו-162 מתכוננות להמשך המלחמה, באתר עכשיו 14, 30 באפריל 2024
- ^ אמיר בוחבוט, מחכים לפקודה: בצה"ל סיימו את ההכנות לקראת התמרון ברפיח, באתר וואלה!, 30 באפריל 2024
- ^ יואב זיתון, מתן צורי, עינב חלבי, יותר מ-10 נפגעים בתקרית חריגה בעוטף: 14 שיגורים לכרם שלום מאזור רפיח, באתר ynet, 5 במאי 2024
- ^ ניצן שפירא ניר דבורי גיא ורון, פגיעה ישירה בכרם שלום, לפחות שלושה ישראלים במצב קשה, באתר מאקו, 5 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, רענן בן צור, יאיר קראוס, גלעד כהן, הותר לפרסום: 3 לוחמי צה"ל נהרגו במטח מרפיח לכרם שלום, באתר ynet, 5 במאי 2024
זיתון, יואב; צור, רענן בן; קראוס, יאיר; כהן, גלעד (2024-05-06). "הותר לפרסום: סמל מיכאל רוזל נהרג במטח מרפיח לכרם שלום". Ynet. נבדק ב-2024-05-06. - ^ שמעון הללי, השר גנץ מבהיר: "פעולה רחבה ברפיח – אינה עומדת בסימן שאלה", באתר עכשיו 14, 12 בפברואר 2024
סמוטריץ' לנתניהו: "ביטול הפעולה ברפיח? לממשלה לא תהיה זכות קיום", באתר ynet, 28 באפריל 2024
לירן וינשטיין, גלנט למתגייסים: "נגיע גם לרפיח, מוכנים לשלם מחיר", באתר "סרוגים", 8 באפריל 2024 - ^ שמעון הללי, ראש הממשלה מצהיר בקולו: "יש תאריך לכניסה לרפיח", באתר עכשיו 14, 8 באפריל 2024
- ^ לקראת פעולה ברפיח? הרמטכ"ל וראש השב"כ ביקרו היום בקהיר, באתר ערוץ 7, 24 באפריל 2024
- ^ לילך שובל, הסכם לשחרור חטופים או פעולה ברפיח: "צה"ל יידע להתמודד עם כל עסקה", באתר ישראל היום, 27 באפריל 2024
- ^ איתי בלומנטל סולימאן מסוודה, נתניהו לפני ישיבת הקבינט: "היו חילוקי דעות, אבל התקבלה החלטה לעשות מה שצריך - לרבות ברפיח", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 במאי 2024
- ^ דובר צה"ל: פועלים באופן ממוקד במזרח רפיח, באתר "סרוגים", 6 במאי 2024
עינב חלבי, יואב זיתון, דיווחים פלסטיניים: "טנקים נכנסו למזרח רפיח", באתר ynet, 6 במאי 2024 - ^ יואב זיתון, עינב חלבי, ליאור בן ארי, דגלי ישראל במעבר רפיח: צה"ל השתלט על הצד העזתי במעבר, הושמדה מכונית תופת, באתר ynet, 7 במאי 2024
- ^ הלל ביטון רוזן, "מעבר רפיח בידינו": קולות הקשר של השתלטות כוחותינו | תיעוד, באתר עכשיו 14, 7 במאי 2024
- ^ צה"ל מאשר: השתלטנו על הצד העזתי של מעבר רפיח, כ-20 מחבלים חוסלו, באתר ynet, 7 במאי 2024
- ^ אבו עלי אקספרס, באתר Telegram
- ^ בלוגים - 217 ימים למלחמה, באתר ynet, 10 במאי 2024
- ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון, עינב חלבי, רויטרס, הקבינט אישר פה אחד להעמיק את הפעולה ברפיח: "טנקים מכתרים את כל מזרח העיר", באתר ynet, 10 במאי 2024
- ^ אלחנן מזוז, דיווח: צה"ל ביתר את רפיח – טנקים כיתרו את מזרח העיר, באתר עכשיו 14, 10 במאי 2024
- ^ אמיר בוחבוט, ברק רביד, צה"ל מכתר את מזרח רפיח, כ-100 אלף נמלטו: "פגזים נוחתים בכל מקום", באתר וואלה!, 10 במאי 2024
- ^ איליה יגורוב, עידן אבני, על רקע הפעולה ברפיח: שני מטחים לעבר באר שבע; אישה נפצעה קל מרסיסים, באתר ישראל היום, 10 במאי 2024.
- ^ חלבי, עינב; זיתון, יואב (2024-05-11). "לקראת "העמקת הפעולה"? צה"ל קורא לשכונות נוספות ברפיח להתפנות". Ynet. נבדק ב-2024-05-11.
- ^ לקראת הרחבת התמרון? צה"ל פיזר כרוזים הקוראים לשכונות נוספות ברפיח להתפנות - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2024-05-11
- ^ US confirms holding up sale of heavy bombs it feared Israel would use in Rafah, TOI, 8 במאי 2024
- ^ ביידן במסר לישראל: נעצור את משלוחי הנשק אם תהיה פעולה נרחבת ברפיח, באתר ערוץ 7, 9 במאי 2024
- ^ מצרים מסרבת לשלוח משאיות סיוע לעזה דרך כרם שלום - כל עוד צה"ל לא נסוג ממעבר רפיח - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2024-05-11
- ^ ynet (2024-05-11). "כ-110 אלף כבר עזבו את רפיח | מאחורי המתיחות שמאיימת על החרפת המשבר ברצועה". Ynet. נבדק ב-2024-05-11.
