השפעת מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
מלחמת חרבות ברזל, והחיכוכים הצבאיים הנלווים לה בגבול ישראל–לבנון, בגבול ישראל–סוריה, ביהודה ושומרון ובים האדום, משפיעים על הכלכלה בכמה היבטים, בעיקר על כלכלת ישראל וכלכלת רצועת עזה, אך גם על הכלכלה העולמית.
רקע
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[2] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[4] שוטרים ו־10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות הטבח פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה והשבת החטופים. המלחמה משפיעה על הכלכלה העולמית בכמה תחומים.
עזה
במלחמה נגרם נזק נרחב לתשתיות ולכלכלת עזה.[6] משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) דיווח כי למעלה מ-41,000 בתים נהרסו ולמעלה מ-222,000 ניזוקו.[7] כן נפגעו בתי חולים, בתי ספר, מערכות מים ותברואה וביטחון תזונתי.[6] חודש לאחר תחילת הלחימה דווח על ירידה של 61% בתעסוקה בעזה ואבדו 182 אלף מקומות עבודה,[8][9] חלקם של פועלים מעזה אשר עבדו בישראל.
לדברי מנהל הלשכה האזורית למדינות ערביות של תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) עבדאללה אל דרדרי, נכון לנובמבר 2023 מספר הפלסטינים החיים בעוני ברצועת עזה עלה ב-300,000. בין אוקטובר לנובמבר 2023 היה התמ"ג הפלסטיני צפוי לרדת בכ-4.2% בהשוואה להערכות הקודמות, עם הפסד של כ-857 מיליון דולר.
במרץ 2024, הצהיר ארגון העבודה הבינלאומי כי האבטלה עלתה ל-57% ברבעון הראשון של 2024, עם אובדן של 507,000 מקומות עבודה בשטחים הפלסטיניים [דרושה הבהרה]. עזה חוותה משבר פיננסי חמור כתוצאה מהתקפות ישראל, כאשר הגישה למזומנים מוגבלת מאוד. אף שהותר סיוע נכנס לרצועה, פלסטינים רבים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות מזון, כיוון שאין להם כמעט גישה למזומן. מי שמרוויחים מהכאוס הם חלפני הכספים, שגובים עמלות של 20%.[10]
תשתית וכלכלה
על פי נתוני הבנק העולמי, עוד לפני המלחמה היו 61% מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני. לאחר חודש אחד של לחימה עלה מספר העניים בכ-20%. ה-UNDP דיווח על נסיגה של 11 עד 16 שנים במדד הפיתוח האנושי ברחבי עזה והגדה המערבית. בפברואר 2024 דיווח הבנק העולמי כי כלכלת עזה התכווצה ב-80% ברבעון הרביעי של 2023.
ישראל
במהלך מתקפת שבעה באוקטובר ניזוקו בישראל למעלה מעשרת אלפים כלי רכב[11] ו-8,402 מבנים.[12] לפי בנק ישראל, עלות המלחמה למשק הישראלי מגיעה ל-600 מיליון דולר בשבוע עקב היעדרות מעבודה בעקבות המלחמה, אובדן של כ-6% מהתמ"ג השבועי.[13] בינואר 2024, לאחר שלושה חודשי לחימה, עלות המלחמה הוערכה בכ-217 מיליארד שקלים. עלות זו כוללת הן את תקצוב הלחימה של הצבא והן את הסיוע הרחב למשק בכל התחומים.[14] ב-24 באוקטובר 2023 הורידה חברת דירוג האשראי S&P את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית", והודיעה כי דירוג האשראי יֵרד אם העימות הצבאי יתרחב, ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגאופוליטיים שאיתם מתמודדת ישראל.[15]
באוגוסט 2024 התריע פרופ' צבי אקשטיין כי תרחיש של המשך הלחימה והתעצמותה יגרור השלכות מרחיקות לכת על כלכלת ישראל, מבחינת צמיחה כלכלית, גירעון תקציבי, חוב חיצוני, תעסוקה, מצב ההיי-טק בישראל וכל אספקט כלכלי אפשרי. להערכתו המדינה לא ערוכה לתרחישים אלה.[16]
בספטמבר 2024 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי תחזית הצמיחה השנתית ב-2024 היא 0.7%, שמשמעותה צמיחה שנתית שלילית במיוחד, עקב השפעות המלחמה על התוצר והירידה בייצוא.[17]
תקציב המדינה
הגירעון בתקציב המדינה הגיע באוגוסט 2024 ל-8.4% לעומת 1.3% בספטמבר 2023.[18]
השפעה עסקית
בחודש אוקטובר 2023 נעדרו מעבודתם כ-764 אלף איש - כ-17.6% מהמועסקים, זאת בהשוואה לכ-17 אלף נעדרים בחודש ספטמבר שקדם למלחמה. 280 אלף מועסקים נעדרו בשל צמצום פעילות העסקים (צד הביקוש), כ-140 אלף בשל גיוס לשירות מילואים, ו-345 אלף בשל סיבות אחרות הקשורות לצד ההיצע.[19] לפי העיתון כלכליסט, האוצר העריך כי אם המלחמה תימשך שמונה עד 12 חודשים תעמוד עלותה למשק הישראלי על יותר מ-200 מיליארד ש"ח, כ-10% מהתמ"ג.[20] זאת בהינתן שהמלחמה תרד לעימות מוגבל לעזה, ללא מעורבות חזיתות נוספות, ותתאפשר חזרתם למשק של 350 אלף חיילי מילואים.[20]
מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועד יוני 2024 נסגרו 46,000 עסקים בישראל, בעיקר בענף הבנייה וענפים הקשורים אליו, בהם ענפי הקרמיקה, מיזוג, אלומיניום וחומרי בניין. מגזרי המסחר והשירותים נפגעו בגלל המצב שבו אין תיירות נכנסת, יחד עם ירידה במצב רוח הלאומי ואזורי תיירות שהפכו לאזורי לחימה. גם מגזר החקלאות נפגע, מכיוון שהוא נמצא רובו ככולו באזורי לחימה בדרום ובצפון, וסובל ממחסור בכוח אדם.[21]
דירוג האשראי
במהלך 2024 שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות (מודי'ס, פיץ' וסטנדרד אנד פורס) הורידו את דירוגי האשראי של ישראל. בספטמבר 2024 מודי'ס הורידה שוב את דירוג האשראי של ישראל באופן חריג במיוחד בשתי דרגות. בנוסף הוסיפה תחזית דירוג שלילית. בדוח חריף ציינה מודי'ס את ההוצאות העצומות של המלחמה בשתי חזיתות ואת היעדרם של צעדים משמעותיים ומספקים מצד הממשלה כדי לטפל בגירעון.[22]
השקעות וגיוס הון
מאז תחילת המלחמה ועד מרץ 2024 חלה נפילה של 73% בגיוסי הון של קרנות הון סיכון בישראל, שפל של עשר שנים.[23] כתוצאה מכך נוצרה זמינות הון נמוכה במיוחד עבור תעשיות ההיי-טק בישראל. כמו כן, כספי קרנות הנאמנות הישראליות הוסטו בעיקר לקרנות המשקיעות בחו"ל.[24]
איגרות חוב
ביוני 2024 תשואת איגרות החוב לעשר שנים חצתה את רף ה-5% תשואה, לראשונה מאז 2011, מה שמשקף מחסור בביקושים, לאור אי-הוודאות הביטחונית והכלכלית. משמעות נתון זה היא שהתשואות הנדרשות על איגרות החוב הדולריות של ישראל דומות לאלה של מדינות מתפתחות שמדורגות ברמה של BBB, בהן הונגריה, פרו, מקסיקו, רומניה והרפובליקה הדומיניקנית, ומתקרבות לדירוג של אג"ח זבל.[25]
העליות בתשואת איגרות החוב מצביעות על התייקרות עלות החוב הציבורי של ישראל, בטווח הקצר והארוך כאחד, וחוסר אמון בכלכלה הישראלית מצד המשקיעים. התוצאה המיידית היא התייקרות חיי היום יום עבור תושבי המדינה.[26]
תיירות
לאחר מתקפת שבעה באוקטובר פסקה כמעט לחלוטין התיירות הנכנסת לישראל.[27] רוב חברות התעופה הגדולות ביטלו את קווי הטיסה לישראל עקב המצב הביטחוני, וממשלות ברחבי העולם פרסמו אזהרת מסע לאזרחיהן. רוב חברות הביטוח בעולם הודיעו כי ביטוח נסיעות סטנדרטי אינו תקף לישראל. אוניברסיטאות ברחבי העולם הקפיאו את ביקורי הסטודנטים שלהן בישראל במסגרת חילופי סטודנטים.
גם תיירות הפנים ירדה באופן חד, עקב תקיפות בדרום ובצפון.[28] מפונים רבים תפסו את חדרי בתי המלון בישראל.[29]
עובדים רבים בענף התיירות איבדו את פרנסתם.[30] כדי לשמר את עובדי הענף הקצה משרד התיירות 70 מיליון שקל לסיוע במימון השכר לעובדים שהכנסתם ירדה משמעותית.[31]
לבנון
מלחמת חרבות הברזל הסבה ללבנון נזקים כלכליים, כאשר הנפגעים הישירים הם תושבי דרום לבנון ובעיקר חקלאים שאינם יכולים לקצור את יבוליהם.[32][33][34] חוקר הכלכלה, פרופסור ג'אסם עג'אקה, ציין כי מגזרי התיירות, השירותים וההשקעות נפגעו קשות והעריך שההפסדים יגיעו לכ-25 מיליארד דולר.[34] ההפצצות הישראליות על עיירות הדרום גרמו לאובדן בתים ותשתיות, ולפגיעה באדמות חקלאיות.[34]
שר החקלאות של לבנון, עבאס אלחאג' חסן, דיבר על תוכניות חירום לסיוע לחקלאים ופנייה לארגון החקלאות והמזון של האו"ם בבקשה לסיוע דחוף. לדבריו, בשריפות שנגרמו מארטילריה צה"לית נהרסו 40,000 עצי זית.[35] השר גם התריע מפני השלכות של הפסקת התעופה הבינלאומית בביירות, דבר שיכול להפוך את לבנון למבודדת עוד יותר.[34] המכון לאוצר בינלאומי (אנ') חזה שהתמ"ג של לבנון עלול לרדת באחוז אחד עד סוף השנה וב-30% ב-2024 במקרה של התרחבות המלחמה.[36]
הכלכלה העולמית
לפי המגזין בלומברג, אחת מתוצאות המלחמה עלולה להיות מיתון בכלכלה העולמית.[37] המלחמה עשויה להשליך על כלכלת אירופה בצמצום המסחר האזורי, עלויות אנרגיה גבוהות וירידה בביטחון הצרכן. בגולדמן זקס הדגישו כי ההשפעה העיקרית על אירופה היא דרך שוקי הנפט והגז הטבעי.[38]
בחזית התימנית במלחמת חרבות ברזל, תקפו החות'ים אוניות סוחר בקרבת באב אל-מנדב, וחברות ספנות הסיטו את ספינותיהן מים סוף. כתוצאה מכך, מעבר הסחורות מאסיה ומאזורים אחרים לישראל ולאירופה הצטמטם ועלויות המשלוח התייקרו, ונמל אילת הושבת כמעט לחלוטין.[39] בשל מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל, כ-30 אחוז מהשילוח העולמי נפגע, חלה ירידה של 43% בתנועה דרך תעלת סואץ ועלייה של 60% במסלול המקיף את יבשת אפריקה סביב כף התקווה הטובה, מסלול ארוך ויקר יותר.[40]
בנוסף, התמודדו מותגים כמו מקדונלד'ס, קוקה קולה וסטארבקס עם חרם צרכנים בשל תמיכתם בישראל.[41]
קרן המטבע העולמית
קרן המטבע הבינלאומית שינתה את תחזיתה לצמיחה באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) לכיוון ירידה. לפי נתוני הקרן, צפויה ירידה של 0.5% בצמיחה, נתון שלדבריה הוא סיבה לדאגה. הקרן מייחסת את הירידה לכמה גורמים, בהם ירידה בייצור נפט וירידה בתיירות, במיוחד במדינות כמו מצרים וירדן, שם התיירות היא חלק ניכר בכלכלה.[40]
ראו גם
קישורים חיצוניים
ענת ג'ורג'י, "בקצב הזה לא ירחק היום שבתי חולים, מערכת החינוך ואתרי טבע, לא יוכלו לתפקד": את המחיר על פינוי הצפון והדרום — כולנו נשלם, באתר TheMarker, 24 במאי 2024
הערות שוליים
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ 6.0 6.1 "Gaza war inflicts catastrophic damage on infrastructure and economy". Reuters. 12 בנובמבר 2023 – via www.reuters.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Hostilities in the Gaza Strip and Israel – Reported Impact" (PDF). 9 בנובמבר 2023. נבדק ב-17 בנובמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Israel-Gaza war 'devastating' Palestine economy, UN warns". Al Jazeera.
- ^ "Gaza loses 61 percent of jobs in Israeli war: UN". AhlulBayt News Agency.
- ^ אחרי שהבנקים והכספומטים הוחרבו: מחסור חמור במזומנים בעזה, באתר TheMarker, 11 באפריל 2024
- ^ דובי בן גדליהו, מספר תביעות נזקי מלחמה לרכבים עשוי להיות גבוה מעשרת אלפים, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2023
- ^ 8,402 מבנים נפגעו מאז תחילת המלחמה, 12,700 תביעות הוגשו לקרן הפיצויים, באתר מגדילים התחדשות עירונית, 2023-10-25
- ^ "War is costing economy some $600m a week due to work absence — Bank of Israel". Times of Israel.
- ^ כתבי ynet, המלחמה הכי יקרה - ובמטרות ישראל עוד לא עמדה: תמונת מצב, אחרי 3 חודשים, באתר ynet, 7 בינואר 2024
- ^ ליאל קייזר, בעקבות המלחמה: תחזית דירוג האשראי של ישראל שונתה ל"שלילית", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באוקטובר 2023
- ^ אדריאן פילוט, פרופ' צבי אקשטיין: "מלחמה רב זירתית תביא קטסטרופה כלכלית", באתר כלכליסט, 21 באוגוסט 2024
- ^ מאת שלמה טייטלבאום, שיעור הצמיחה המעודכן: 0.7% בלבד, באתר ynet, 17 בספטמבר 2024
- ^ גד ליאור, הגירעון, הריבית, האינפלציה והדירוג: זה מה שקרה לכלכלת ישראל בשנה של מלחמה, באתר ynet, 7 באוקטובר 2024
- ^ השפעת מלחמת חרבות ברזל על שוק העבודה באוקטובר 2023, אגף אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר
- ^ 20.0 20.1 אדריאן פילוט, בלעדיהערכה ראשונית של האוצר: עלות המלחמה עלולה להגיע ל-200 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 5 בנובמבר 2023
- ^ מתן וסרמן, מדינה בקריסה: 46 אלף עסקים נסגרו מאז תחילתה של מלחמת חרבות ברזל, באתר מעריב אונליין, 10 ביולי 2024
- ^ גד ליאור, מכה קשה למשק: מודי'ס הורידה שוב את דירוג האשראי של ישראל - בשתי דרגות, באתר ynet, 27 בספטמבר 2024
- ^ סופי שולמן, שפל של עשור בגיוסים של קרנות הון סיכון ישראליות, באתר כלכליסט, 20 במרץ 2024
- ^ רועי ויינברגר, בריחת כספים מישראל מתבצעת בעיקר דרך אפיקי ההשקעה הללו, באתר גלובס, 6 ביוני 2024
- ^ אהרן כץ, בנק ישראל יתערב? הסיכון באג"ח של ישראל עולה, באתר גלובס, 19 ביוני 2024
- ^ אהרן כץ, 4 גרפים מספרים מה קרה לכלכלה מתחילת המלחמה, באתר גלובס, 18 ביולי 2024
- ^ יוסי פתאל: ענף התיירות הנכנסת נמצא בקיפאון מאז פרוץ המלחמה ואין מתווה ראוי לפיצויים, באתר חדשות 13, 24 באוקטובר 2023
- ^ הדר קנה, ענף התיירות משותק: "העצירה כמעט מוחלטת, כל ההזמנות עד סוף השנה בוטלו", באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2023
- ^ קותי פונדמינסקי, ניסיון אחרון להחיות את ענף התיירות בירושלים, באתר mynet ירושלים, 8 בספטמבר 2024
- ^ הודיה רן ותאיר אלטשולר, התיירות בגסיסה: “אם לא תהיה פעולה מיידית, ענף שלם יקרוס”, באתר עכשיו 14, 29 בינואר 2024
- ^ מאת איריס ליפשיץ-קליגר, המדינה תקצה 70 מיליון שקל לשימור עובדים בתיירות הנכנסת, באתר ynet, 18 באוגוסט 2024
- ^ Lebanon, William Christou ــ South (2023-10-21). "In Lebanon, war with Israel threatens the olive harvest". newarab.com/ (באנגלית). נבדק ב-2023-11-14.
- ^ Atallah, Nada Maucourant; Prentis, Jamie (2023-10-22). "South Lebanon farmers fear grim harvest if war breaks out". The National (באנגלית). נבדק ב-2023-11-14.
- ^ 34.0 34.1 34.2 34.3 פסח מלובני, קולות בלבנון: מלחמת חרבות הברזל הסבה נזקים כלכליים עצומים ללבנון, באתר Israeldefense, 22/11/2023
- ^ Alkousaa, Riham; Alkousaa, Riham (2023-11-02). "Lebanon says fires destroy 40,000 olive trees, blames Israeli shelling". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-11-14.
- ^ IIF says Lebanese economy is vulnerable to Hamas-Israel war L'Orient-Le Jour. 1 November 2023 - via today.lorientlejour.com/
- ^ "Wider War in Middle East Could Tip the World Economy Into Recession". Bloomberg. 12 באוקטובר 2023 – via www.bloomberg.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Smith, Elliot (3 בנובמבר 2023). "Goldman Sachs says the Israel-Hamas war could have major implications for Europe's economy". CNBC.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ עידן בנימין, האיום החותי כמעט מחק את הפעילות בנמל אילת — ונהפך לבעיית סחר עולמית, באתר TheMarker, 12 בדצמבר 2023
- ^ 40.0 40.1 gazetteterrymurphy, Looking at causes, measuring effects of Israel-Hamas war, Harvard Gazette, 2024-02-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Disillusion with the West amid Israeli strikes on Gaza fuels Arab boycott of brands". The National. 12 בנובמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה)
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
39760037השפעת מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה