קלנועית

קלנועית השייכת לסופרמרקט וחוסכת לקונים כבדי תנועה את ההליכה בין כונניות המוצרים

קלנועית לסיוע לנוסעים כבדי תנועה בנמל התעופה סוברניבומי

קלנועית היא כלי רכב חשמלי, בעל שלושה או ארבעה גלגלים, בעל רצפה (בניגוד לתלת אופן ממונע) ובעל כידון או הגה (בניגוד למרבית כיסאות הגלגלים הממונעים), הקל באופן משמעותי ממכונית. יש המחשיבים גם כיסא גלגלים ממונע דמוי קטנוע לקלנועית.

השם קלנועית^® הוא סימן מסחר רשום של חברה מאפיקים,

קלנועיות/סקוטרים לשימוש אנשים עם מוגבלויות בניידות ממקום למקום. בין הרכבים ניתן למצוא רכבים קטנים המתאימים בגדלם לתוך מבנים ומעליות ורכבים גדולים יותר לניידות מחוץ למבנים, בשטחים פשוטים. רכבים אלו ניתן למצוא עם מושבים לנוסע אחד או לשני נוסעים.

— עמותת מילבת, מתוך אתר "עזרים"

אך, בדומה לפריג'ידר, הוא התקבע בציבור כשם גנרי של כל כלי דומה.

קלנועיות רבות משמשות כפריט טכנולוגיה מסייעת, החוסך מאנשים כבדי תנועה הליכה למרחקים ארוכים, ברשות הרבים. במסדרונות של מבני ציבור גדולים, כמו קניונים, בתי חולים ונמלי תעופה, עשויות להיות קלנועיות עם נהג מקומי שמסיעות לקוחות כבדי תנועה.

היסטוריה

הקלנועית המותאמת לאנשים כבדי תנועה הומצאה על ידי אלאן ר. טיים בשנת 1968 בבריג'פורט, מישיגן. מה שהניע את אלאן לייצר כלי רכב שכזה היה הרצון לעזור לבן משפחה שחלה בטרשת נפוצה. הקלנועית הראשונה נבנתה בביתו של אלאן טיים, הדגם נקרא "אמיגו" והוא היה בעל הנעה קידמית בלבד. בהמשך, "אמיגו", Amigo Mobility International Inc, הפכה לחברת קלנועיות וכיסאות גלגלים חשמליים דמויי קטנוע.

תיאור

קלנועיות בדרך כלל מופעלות על ידי סוללות. סוללה אחת או שתיים מאוחסנות על הקלנועית ונטענות על ידי מטען מתקע חשמל רגיל. ישנם מדינות בהם יש גם קלנועיות המופעלות על ידי דלק, אולם רובם מוחלפות במהירות על ידי המודלים החשמליים. ישנן קלנועיות בעלות הנעה קידמית ובעלות הנעה אחורית. קלנועיות בעלות הנעה קידמית הן בדרך כלל קטנות יותר מבעלות הנעה אחורית. קיימות קלנועיות קטנות ליחיד ברוחב של 60-70 סנטימטר וקלנועיות לזוג נוסעים ברוחב של 94 סנטימטר.

לקלנועית ישנה ידית המותקנת על מוט ההיגוי עם הוראות לנסיעה קדימה, אחורה וכפתור שליטה במהירות הנסיעה. נסיעה קדימה ואחורה נשלטים על ידי לחצני בוהן, לחצני אצבעות או מתג.

קלנועיות גדולות יותר מכיסא גלגלים ועל כן הן מתאימות פחות לשימוש ביתי. לעומת זאת, עבור אנשים ללא גמישות ידיים/כתפיים הנחוץ לשימוש בכיסא גלגלים, הן קלות יותר לשליטה. סיבוב הכיסא של הקלנועית הוא בדרך כלל קל יותר מאשר הזזת תומכות הרגל של רוב כיסאות הגלגלים הרגילים. קלנועית יעילה גם לאנשים בעלי שיתוק מערכתי או כללי (בעיות עורקים, ריאות, בעלי דלקות הפרקים או השמנת יתר), שעדין יכולים לעמוד, ללכת מספר צעדים או לשבת ללא צורך בתמיכה, ולהם יכולת שליטה במוט ההיגוי ובידיות השליטה. לקלנועיות יש פחות נקודות אחיזה לגוף, כמו משענת ראש או משענת רגליים מאשר לכיסא גלגלים. גורם עיקרי המשפיע על פופולריות הקלנועיות הוא שהקלנועית אינה נראית ככיסא גלגלים אלא דומה יותר לקטנוע. בנוסף, קלנועיות הן בדרך כלל זולות יותר מכיסאות גלגלים ממונעים ולכן הן נתפסות כאלטרנטיבה מועדפת.

בישראל

בשנת 2006 תוקנו תקנות התעבורה לקבוע לקלנועית פטור מרישוי ולנוהג בה פטור מרישיון נהיגה. כן קובעות התקנות שהנהיגה בקלנועית מותרת רק מגיל 16 ומעלה, למעט נכים ואוסרת על נהיגה בקלנועית בכביש, אלא אם המדרכה אינה מאפשרת נהיגה בקלנועית וכן בתחומי מושב או קיבוץ. לכן, גם לפי התקנות, הקלנועית שונה מאופן מהותי מכיסא גלגלים ממונע.

על פי התיקון, קלנועית מוגדרת:

רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:

1. רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד;
2. ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;
3. הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד;
4. מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה;
5. הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1279 חלק 2 כיסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם;
6. הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שקלנועית אינה נחשבת רכב מנועי לעניין חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולכן מי שנפגע בתאונת דרכים בעת שנהג או נסע בקלנועית זכאי לפיצוי מהביטוח של בעל הרכב הפוגע. על פי פסיקה של השופט רם וינוגרד מבית משפט השלום בירושלים, כלל זה תקף גם לתאונות שאירעו לפני הוספת הקלנועית לתקנות התעבורה בשנת 2006.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23366850קלנועית