קבינט המלחמה (ישראל)
.jpg) | |
| ישיבת קבינט המלחמה עם מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן, נובמבר 2023 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| סוכנות אם | ממשלת ישראל, הקבינט המדיני-ביטחוני |
| תאריך הקמה | 11 באוקטובר 2023 |
| ממשלה | ממשלת ישראל השלושים ושבע |
| ראש | ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו |
קבינט המלחמה של ישראל הוא קבינט מלחמה מצומצם שהוקם ב-11 באוקטובר 2023 בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לאחר שמפלגת האופוזיציה המחנה הממלכתי נכנסה לממשלת חירום עם ממשלת ישראל השלושים ושבע בראשות הליכוד.
קבינט המלחמה הורכב מראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, וראש המחנה הממלכתי בני גנץ שצורף לממשלה כשר בלי תיק. בקבינט שני משקיפים, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי, גם הוא שר בלי תיק, והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, עצמאי המזוהה עם הליכוד.[1]
רקע
רקע ביטחוני
ערכים מורחבים – מתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות, חדרו כ-3,500 מחבלים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים בעוטף עזה וסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו 779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,550 מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 55 שוטרים, 10 אנשי שירות הביטחון הכללי ו-301 חיילים. בעקבות מתקפת הפתע הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה וחיסול כל המחבלים השוהים שם.
רקע פוליטי
- ערכים מורחבים – ממשלת ישראל השלושים וחמש, המחאה נגד הרפורמה המשפטית
ב-17 במאי 2020 קיבלה ממשלת ישראל השלושים וחמש את אמונה של הכנסת העשרים ושלוש.[2] הממשלה, ממשלת אחדות לאומית, הוקמה לאחר משבר פוליטי חמור בו נערכו שלוש מערכות בחירות בתוך כשנה וחצי ללא ניצחון לגוש מסוים. כמו כן, הקמת הממשלה הושפעה מהתפרצות מגפת הקורונה בישראל.
הממשלה הוקמה כממשלת חילופים, בה כיהן בנימין נתניהו מהליכוד, מנהיג מחנה הימין, כראש הממשלה, ובני גנץ מכחול לבן, מנהיג מחנה המרכז-שמאל, היה ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון. החילוף ביניהם היה אמור להתבצע ב-17 בנובמבר 2021,[3] אך הממשלה התפרקה בעקבות פיזור הכנסת ב-23 בדצמבר 2020, לאחר ששר האוצר ישראל כ"ץ לא הגיש את תקציב המדינה לשנה זו, בניגוד להסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן.[4] שני הצדדים האשימו האחד השני: גנץ האשים את נתניהו שלא הגיש את התקציב בכוונה להפיל את הממשלה ולא לתת לגנץ לכהן כראש הממשלה, ואילו נתניהו האשים את גנץ בקיום "אופוזיציה בתוך הקואליציה".[5]
היריבות בין השניים החריפה לאחר פירוק הממשלה, והמשיכה גם בתקופת ממשלת ישראל השלושים ושבע, שהושבעה ב-29 בדצמבר 2022. הסיבה העיקרית למתיחות בין האופוזיציה והקואליציה הייתה חקיקת הרפורמה המשפטית שהוביל שר המשפטים יריב לוין וגררה התנגדות נרחבת מצד האופוזיציה, שלוותה במחאה נגד הרפורמה המשפטית ונגד הממשלה עצמה.
משא ומתן להקמת ממשלת חירום
יושבי הראש של כל סיעות האופוזיציה הציוניות (ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר מפלגת העבודה הישראלית מרב מיכאלי) הודעה משותפת המביעה גיבוי מלא לצה"ל, והכריזו כי "בימים כאלה אין בישראל אופוזיציה וקואליציה".[6][7] בעקבות פרוץ המלחמה עלתה דרישה לממשלת אחדות לאומית מגורמים רבים בפוליטיקה הישראלית.[8]
כבר ביום מתקפת הפתע קרא יאיר לפיד להקמת ממשלת אחדות "מקצועית ומצומצמת שתנהל את המערכה" וטען ש"בהרכב הקיצוני והלא מתפקד של הקבינט הנוכחי אי אפשר לנהל מלחמה". בדבריו התכוון לפיד לבצלאל סמוטריץ' מהציונות הדתית ואיתמר בן גביר מעוצמה יהודית, שנחשבים בעיני חלק מהציבור לימין רדיקלי. בני גנץ, לעומת זאת, לא הציג את הוצאתם של השניים מהממשלה כתנאי להצטרפותו, אך דרש הקמת קבינט מלחמה מצומצם,[9] כפי שהמליצו ועדת וינוגרד וועדת עמידרור.[10] נתניהו הצהיר שהציע ללפיד ולגנץ כניסה לממשלת חירום רחבה, בדומה לממשלת ישראל השלוש עשרה בראשות לוי אשכול, אליה הצטרף מנחם בגין כיו"ר גח"ל ערב מלחמת ששת הימים.[11]
ב-10 באוקטובר החליטו ראשי מפלגות הקואליציה להסמיך את נתניהו להקמת ממשלת אחדות,[12] זאת על אף דיווחים לפיהם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התנגד להקמתה בשל דרישת גנץ להקמת קבינט המלחמה המצומצם.[13] למחרת הכריזו גנץ ונתניהו על הקמת ממשלת האחדות.[1]
אישור הכנסת
הקמת קבינט המלחמה אושרה בכנסת ב-12 באוקטובר. חברי הכנסת הצביעו ברוב של 66 מול 4 (כולם מחד"ש-תע"ל) לאשר את צירופם לממשלה של חמישה שרים בלי תיק מהמחנה הממלכתי: גנץ, גדי איזנקוט, גדעון סער, חילי טרופר ויפעת שאשא-ביטון, והם הושבעו לתפקיד.[14][15] גנץ, איזנקוט, סער וטרופר נכנסו כחברים לקבינט המדיני-ביטחוני, ואילו שאשא-ביטון הוכנסה כמשקיפה.
במסגרת ההסכם על הקמת הממשלה הסכימו נתניהו וגנץ להקפיא את כל החקיקה החדשה שאינה קשורה למלחמה או למצב החירום שנוצר בעקבותיה, לרבות הרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת,[16] וכן הוחלט כי קבינט המלחמה יתכנס לפחות אחת ל-48 שעות. לקבינט המלחמה יש סמכות "לעדכן, לפי הצורך, יעדים צבאיים ואסטרטגיים לסכסוך", אך החלטותיו כפופות לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני.
ב-14 באוקטובר הודיע הליכוד כי מפלגת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן הסכימה להצטרף לממשלת החירום.[17] עם זאת, מאוחר יותר באותו היום הכחיש ליברמן את ההצהרה ואמר כי ההצעה להצטרף לקבינט הביטחוני אינה מספקת, והוא דורש לשבת בקבינט המלחמה המצומצם.[18] הוא הצהיר כי מפלגתו "תתמוך גם מבחוץ כשהמטרה היא לחסל את חמאס", אך אין לו כוונה "להיות השר ה-38 בממשלה ולשמש עלה תאנה".[19]
חברי קבינט המלחמה
בקבינט שלושה חברים ושני משקיפים:
| סטטוס | חבר | סיעה | תפקיד | ||
|---|---|---|---|---|---|
| יושב ראש |  |
בנימין נתניהו | הליכוד | ראש ממשלת ישראל | |
| חבר | .jpg) |
יואב גלנט | הליכוד | שר הביטחון | |
| חבר | .jpg) |
בני גנץ | המחנה הממלכתי | שר בלי תיק | |
| משקיף |  |
רון דרמר | עצמאי | השר לעניינים אסטרטגיים | |
| משקיף | _(cropped).jpg) |
גדי איזנקוט | המחנה הממלכתי | שר בלי תיק | |
גם יושב ראש מפלגת ש"ס אריה דרעי משתתף לעיתים בישיבות הקבינט, זאת על אף שפוטר מתפקידו כשר ב-22 בינואר 2023, בעקבות בג"ץ שיינפלד נגד הכנסת.[20]
ביקורת
יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד ממפלגת יש עתיד טען כי לא הצטרף לממשלה בשל המבנה שלדבריו "לא יוכל לעבוד". הוא טען כי בשני הקבינטים (קבינט המלחמה המצומצם והקבינט המדיני-ביטחוני המורחב), "המסוכסכים ביניהם", יש לנתניהו רוב אוטומטי, וגנץ ואיזנקוט יוכלו לייעץ אך לא לקבל החלטות.[21] הוא הציב את הסדרת הסמכויות בין שני הקבינטים כתנאי לכניסתו לממשלה, והכריז הקבינט המדיני-ביטחוני לא יעיל ולא ניתן לקבל בו החלטות.[22]
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מעוצמה יהודית דרש מנתניהו לצרף לקבינט המצומצם אדם שאינו חלק מ"מחנה הקונספציה", בטענה שגנץ ואיזנקוט, שכיהנו כרמטכ"לים במהלך העשור השני של המאה ה-21, "טענו כי החמאס מורתע, טיפחו את מדיניות ההכלה וזרעו אשליות שהובילו למצב הנוכחי".[23]
שרים בקבינט המדיני-ביטחוני טענו כי כי הקבינט המורחב משמש חותמת גומי להחלטות קבינט המלחמה המצומצם, ואין לו השפעה ממשית על ניהול המלחמה.[24]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 עמית סגל ודפנה ליאל, נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
מורן אזולאי, אחרי 5 ימי לחימה, גנץ ונתניהו הודיעו: יש ממשלת חירום, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
צבי זרחיה, ממשלת החירום הלאומית יוצאת לדרך: נתניהו, גנץ וגלנט יהיו בקבינט המלחמה, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023 - ^ יקי אדמקר וטל שלו, עם משרדים מומצאים ושיא במספר השרים: הושבעה הממשלה ה-35, באתר וואלה!, 17 במאי 2020
- ^ ספי עובדיה ועקיבא נוביק, 34 שרים, משרדים חדשים - ורוטציה: ממשלת נתניהו-גנץ יוצאת לדרך, באתר חדשות 13, 17 במאי 2020
- ^ יקי אדמקר וטל שלו, הולכים לבחירות: הכנסת ה-23 התפזרה רשמית, באתר וואלה!, 22 בדצמבר 2020
- ^ קרב האשמות לפני הבחירות: מה טוענים שני הצדדים - ומה האמת, באתר מאקו, 3 בדצמבר 2020
- ^ מורן אזולאי, לפיד, גנץ, ליברמן ומיכאלי: אין אופוזיציה וקואליציה, גיבוי מלא לצה"ל, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ האופוזיציה במסר: "מאוחדים אל מול הטרור, חמאס צריך לשלם מחיר כבד", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2023
- ^ מורן אזולאי, סמוטריץ' קורא להקים ממשלת אחדות: "זה צו השעה", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ טל שלו, לפיד מוכן להקמת ממשלת חירום לניהול המלחמה עם נתניהו. גנץ נוטה להצטרף, באתר וואלה!, 8 באוקטובר 2023
- ^ טל שלו, נתניהו קרא "להקים ממשלה ללא תנאים מוקדמים", והתעלם מדרישת גנץ לקבינט מלחמה, באתר וואלה!, 9 באוקטובר 2023
- ^ מורן אזולאי ואיתמר אייכנר, לפיד קרא לממשלת חירום; נתניהו: הצעתי לו ולגנץ להיכנס כמו לפני ששת הימים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ מורן אזולאי ויובל קרני, ראשי הקואליציה התכנסו, הליכוד: "כולם תמכו בהקמת ממשלת חירום", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ בדרך לממשלת אחדות: בן גביר מערים קשיים, באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2023
- ^ נעה שפיגל, הקמת ממשלת החירום: הכנסת אישרה את צירוף שרי המחנה הממלכתי לממשלה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ מורן אזולאי וסיון חילאי, שרי ממשלת החירום הושבעו: "7 באוקטובר - היום המחריד לעם היהודי מאז השואה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ צבי זרחיה, ממשלת החירום מקפיאה את חוקי ההפיכה המשטרית, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
- ^ מורן אזולאי, הליכוד הודיע שליברמן יצטרף לממשלת החירום, הוא צינן: "לא אהיה עלה תאנה", באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ מורן אזולאי, ליברמן מבהיר שלא יצטרף בלי מקום בקבינט המלחמה: "נתניהו? לא דיבר איתי", באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ מורן אזולאי, ליברמן: מעמיד את עצמי לרשות קבינט המלחמה, נתמוך מבחוץ, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, למרות שנאסר עליו לכהן כשר: דרעי מעורב בדיוני קבינט המלחמה, באתר מעריב אונליין, 13 באוקטובר 2023
- ^ לפיד: הקבינט החדש לא יעבוד; רק יוסיף בלאגן, באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023
- ^ טל שלו, לפיד: "הממשלה רק מעמיקה את הכאוס ומחמירה את הטעויות", באתר וואלה!, 21 באוקטובר 2023
- ^ שירית אביטן כהן, בן גביר לנתניהו: צרף לקבינט המלחמה חבר שאינו מ"מחנה הקונספציה", באתר ישראל היום, 23 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, שרים בקבינט: מזלזלים בנו, מתייחסים אלינו כחותמת גומי, זה בזבוז זמן, באתר ynet, 26 באוקטובר 2023
| בנימין נתניהו | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אירועים במהלך כהונותיו כראש ממשלת ישראל |
|
| ||||||||||||
| משפחתו | נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יונתן נתניהו (אח) • נועה רוט (בת) • יאיר נתניהו (בן) • אבנר נתניהו (בן) • שמואל בן ארצי (חותן) | |||||||||||||
| בנות זוג | מיקי הרן (1972–1978) • פלור קייטס (1981–1989) • שרה נתניהו (1991–הווה) | |||||||||||||
| ספרים שכתב | הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (1996) • ביבי: סיפור חיי (2022) | |||||||||||||
| חשדות לפלילים | פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • פרשת הצוללות • תיק 4000 • המחאה • משפטו (2020) | |||||||||||||
| שונות | פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • נאום בר-אילן (2009) • מכון יונתן לחקר הטרור • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • לא יהיה כלום, כי אין כלום • נתניהו: ביוגרפיה • רק לא ביבי • ביביסטים • קאיה (כלבה) • הנתניהוז | |||||||||||||
