אולף שולץ
 | |||||
| שולץ ב-2024 | |||||
| לידה |
14 ביוני 1958 (גיל: 66) אוסנבריק, סקסוניה התחתונה, גרמניה המערבית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 גרמניה | ||||
| מפלגה | המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
אוֹלָף שוֹלְץ (בגרמנית: Olaf Scholz (מידע • עזרה); נולד ב-14 ביוני 1958) הוא פוליטיקאי גרמני מן המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) המכהן כקנצלר גרמניה החל מ-8 בדצמבר 2021. בעבר כיהן בתפקידים פוליטיים רבים, בהם: ראש עיריית המבורג (2011–2018), מנהיגה הזמני של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (מרץ–אפריל 2018), שר העבודה והרווחה (2007–2009) וחבר הבונדסטאג (1998–2001, 2002–2011), וכן כסגנה של הקנצלרית אנגלה מרקל וכשר האוצר בקבינט.
ביוגרפיה
שולץ נולד ב-14 ביוני 1958 בעיר אוסנבריק שבמדינת סקסוניה התחתונה של גרמניה המערבית. הוא גדל בהמבורג. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון ב-1977, החל ללמוד משפטים באוניברסיטת המבורג בשנת 1978, במסגרת קורס הכשרה משפטית חד-שלבית. מאוחר יותר מצא עבודה כעורך דין המתמחה בדיני עבודה והעסקה. בגיל 17 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית.
משפחתו של שולץ היא לותרנית מסורתית, והוא הוטבל בכנסייה האוונגליסטית בגרמניה. הוא מחזיק בדעות חילוניות ברובן, ובבגרותו עזב את הכנסייה, אך קרא להעריך את המורשת והתרבות הנוצרית של המדינה.
קריירה פוליטית מוקדמת
בשנת 1998 נבחר לראשונה לבונדסטאג מטעם מחוז במערב העיר. בין שתי כהונותיו בפרלמנט (מאי–אוקטובר 2001) כיהן שולץ כשר הפנים של עיר-המדינה המבורג. בשנים 2002–2004 שימש מזכיר המפלגה. הוא גם שימש כחבר בוועדת הפיקוח הפרלמנטרית המפקחת על שירותי המודיעין הגרמניים (שירות הביון הפדרלי, השירות לסיכול ריגול צבאי והמשרד הפדרלי להגנת החוקה). נוסף על כך, היה חבר בוועדה למינוי שופטים.
ב-20 בפברואר 2011 ניצחו שולץ ומפלגתו בבחירות המקומיות שנערכו בהמבורג, עם כ-48.3% מקולות הבוחרים, תוצאה שהביאה ל-62 נציגים מטעם המפלגה בפרלמנט המקומי (מתוך 121). בעקבות זאת התפטר שולץ מהבונדסטאג וב-7 במרץ היה לראש עיריית המבורג. לאחר הבחירות שנערכו בשנת 2013 היה שולץ שותף בתהליך הרכבת הממשלה בין מפלגתו לבין המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, אשר ניצחה בבחירות. בשנת 2015 נבחר שנית למשרתו בהמבורג, עם כ-47% מהקולות. הוא הקים את ממשלתו בשיתוף עם מפלגת הירוקים והושבע בשנית לתפקיד ב-15 באפריל. באותה השנה הוביל קמפיין למען אירוח אולימפיאדת 2024 בעיר, אך לבסוף דחו אזרחי העיר את ההצעה במשאל עם. במרץ 2018 עזב שולץ את עיריית המבורג על מנת לשמש כשר האוצר הפדרלי וסגן הקנצלרית.
שולץ נחשב לשמרן ביחס לשאר חברי מפלגתו.
בעבר שימש בחבר הנאמנים של בנק ההשקעות האירופי והבנק האסייני להשקעות בתשתיות.
כשר אוצר, תמך במדיניות תקציבית שנועדה לשמור על גרעון אפסי. בשנת 2019 הודיע שולץ כי הממשלה מוכנה לשקול השקעה ממשלתית (שתהיה כרוכה בגירעון) במקרה של מיתון. במהלך מגפת הקורונה בגרמניה, הממשלה ויתרה על מדיניות זו במטרה להתמודד עם השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה ולספק סיוע כלכלי.[1]
קנצלר גרמניה
ב-8 בדצמבר 2021 נבחר שולץ על ידי הבונדסטאג לקנצלר גרמניה, עם 395 קולות בעד ו-303 נגד. ממשלתו החדשה מונתה באותו היום על ידי נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר. בשעה שהיה בן 63 ו-177 יום, שולץ הוא האדם המבוגר ביותר שהפך לקנצלר גרמניה מאז לודוויג ארהרד שהיה בן 66 ו-255 יום כשנכנס לתפקידו ב-17 באוקטובר 1963.
הקואליציה כללה את מפלגתו, מפלגת הירוקים והמפלגה הדמוקרטית החופשית, קואליציה שנקראת לעיתים קרובות בתקשורת "קואליציית רמזור" בשל הצבעים בהן משתמשות המפלגות (אדום למפלגתו של שולץ, צהוב למפלגה הדמוקרטית החופשית וירוק למפלגת הירוקים).
באותו חודש, שולץ נפגש בוורשה עם ראש ממשלת פולין מתאוש מורבייצקי. הם דנו בצינור הגז נורד סטרים 2, ובמחלוקת של פולין עם האיחוד האירופי בעניין שלטון החוק ועליונות החוק של האיחוד האירופי. שולץ תמך במאמציה של פולין לעצור את זרם המהגרים המבקשים להיכנס מבלארוס.
בפברואר 2022, במהלך המשבר האוקראיני-רוסי (2021–2022), השהה את פרויקט נורד סטרים 2. ממשלתו סירבה להעביר נשק התקפי לאוקראינה בניגוד למדינות מערביות אחרות במהלך המשבר. בהמשך הצהיר שיועברו נ"ט[2][3][4] ואף אושרה העברת טנקים.[5] בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, שולץ הצהיר גם על השקעה ביטחונית עצומה בצבא הגרמני.[6] צעד זה נחשב כמהפך במדיניות גרמניה לאחר שנים רבות.[7] באותו החודש, אישרה הממשלה הגדלה של שכר מינימום וכך קיימה את אחת מהבטחותיו המרכזיות של שולץ במערכת הבחירות.[8]
בשנים 2022 ו-2023 נכלל ברשימת טיים 100.[9]
באוקטובר 2023, הכריז כי "הגיע הזמן" לגרש מהמדינה "באופן מסיבי" את מי שבקשת המקלט שלו נדחתה, או שלא היה זכאי להגיש אחת. מדובר על מאות אלפי בני אדם, שהיו במעמד מעורפל.[10] לפי בילד, למרות הכרזות אלו בשנת 2024 היתה צפויה גרמניה להכניס לשטחה אף יותר מהגרים מבשנת 2023.[11] מבחינת מאזן גורף, בשנת 2023 היגרו לגרמניה 1,933,000 איש, בהם 276,000 מאוקראינה ו-126,000 מטורקיה, בעוד 1,270,000 איש היגרו. ההגירה נטו לגרמניה הייתה 663,000 בשנת 2023, ירידה משיא של 1,462,000 בשנת 2022. [12]
בנובמבר 2023, בית המשפט החוקתי בקרלסרוהה פסל את שיטת הקופסאות התקציביות של הממשלה שהונהגה בתקופת מגפת הקורונה, שניסתה לעקוף את האיסור על לקיחת חוב גרמני. כתוצאה כך, התקציב הגרמני, שכלל הרבה מהבטחות המפלגות, קוצץ ואתו המימון.[13][14]
לאחר מתקפת הפתע על ישראל (2023), גינה את המתקפה והכריז: עוצרים סיוע לפלסטינים עד לבחינת שימושיו, ביטחון ישראל הוא סיבת קיומנו.[15] כמו כן, הוא ביקר בישראל.[16] הוא אישר סיוע צבאי ורפואי גרמני משמעותי לישראל, וגינה את פעולות חמאס וקבוצות פלסטיניות אחרות.
חשד למעורבות שולץ בסקנדל העלמת המיסים CumEx-Files הטילה צל על חייו הפוליטיים.[17][18] לטענתו הוא לא זכר דבר שקשור בנושא,[19] אך היו שפקפקו בכך.[20] התובעים של קלן, שפשטו פעמיים על רשות המסים של המבורג, אמרו שאין מספיק ראיות כדי למנות את שולץ, אשר כיהן בתקופה הרלוונטית כראש העיר המבורג, כחשוד בחקירתם בעניין.[21]
במאי 2024 שלח שולץ תנחומים לאירן על מות הנשיא ראיסי בהתרסקות מטוס, דבר שגרר ביקורת בחוגים התומכים בישראל בגרמניה אשר כינו את המעשה כ"מביש".[22]
בנובמבר 2024, לאחר משבר סביב התקציב[23], פיטר את שר האוצר ממפלגת FDP והכריז על הצבעת אי אמון בינואר 2025.[24]
חיים אישיים
שולץ נשוי מ-1998 לבריטה ארנְסט (ילידת 1961). לזוג אין ילדים. אשתו אף היא פוליטיקאית במפלגה הסוציאל-דמוקרטית.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של אולף שולץ
אולף שולץ, ברשת החברתית פייסבוק
אולף שולץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אולף שולץ, ברשת החברתית אינסטגרם
אולף שולץ, ברשת החברתית טיקטוק
אולף שולץ, סרטונים בערוץ היוטיוב- אסף אוני, נעמה סיקולר, האיש שניצח בבחירות בגרמניה העניק בעבר ראיון בלעדי לגלובס. זה מה שהוא חושב על ישראל ועל עסקאות נשק, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2021
- כך הפך אולף שולץ האפרורי לקנצלר גרמניה, באתר מקור ראשון, 28 בנובמבר 2021
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ ארז רביב, גרמניה: נטישת מדיניות הצנע התקציבי, הלאמה חלקית של חברות במשבר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 במרץ 2020
- ^ קנצלר גרמניה: נספק 1000 כלי נשק נגד טנקים ו-500 טילי סטינגר לידידינו באוקראינה, באתר טוויטר, 2022-02-26
- ^ דיפלומט אירופי: גרמניה תעביר לאוקראינה 400 רקטות RPG, באתר "זמן ישראל", 26 בפברואר 2022
- ^ גרמניה משנה מדיניות: תחמש ישירות את אוקראינה, באתר גלובס, 26 בפברואר 2022
- ^ גרמניה הודיעה: נעביר טנקים לאוקראינה, באתר ynet, 25 בינואר 2023
- ^ המערב מזרים נשק לאוקראינה: "התשובה לפוטין". תמונות לוויין: טנקים בדרך לקייב, באתר ynet, 27 בפברואר 2022
- ^ אסף אוני, הנאום ששינה מהיסוד את מדיניות החוץ והביטחון של גרמניה, באתר גלובס, 27 בפברואר 2022
- ^
כפול מישראל תוך שמינית מהזמן: גרמניה מעלה את שכר המינימום ב-25%, באתר TheMarker, 23 בפברואר 2022
- ^ יסמין סרחאן, Olaf Scholz: The 100 Most Influential People of 2023, טיים, 13 באפריל 2023 (באנגלית)
- ^ אסף אוני, "ייבאנו אנטישמיות": המלחמה משנה את מדיניות ההגירה באירופה, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2023
- ^ Brisante Prognose für 2024: Neue Asyl-Warnung für Deutschland!, bild.de, 2023-12-26 (בגרמנית)
- ^ Germany: Net immigration sinks sharply in 2023 – DW – 06/27/2024, dw.com (באנגלית)
- ^ אוני, אסף (2023-12-29). "הבלתי ייאמן: גרמניה עשויה למצוא את עצמה בקלפי כבר בשנה הקרובה". Globes. נבדק ב-2024-11-06.
- ^ https://www.reuters.com/world/europe/german-court-make-key-ruling-budget-manoeuvre-2023-11-15/
- ^ https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2023-10-12/ty-article/0000018b-22d2-dd34-afdf-f7d7ba0c0000
- ^ חדשות (2023-10-17). "שולץ צייץ בעברית: "הביקור בישראל - אצל חברים. גרמניה עומדת איתנה לצידם"". Ynet. נבדק ב-2024-11-06.
- ^ Philipp Eckstein, Cum-Ex: Scholz und die Schatten der Vergangenheit, tagesschau.de (בגרמנית)
- ^ Das System Scholz - Skandale säumen seinen Weg | Cicero Online, www.cicero.de (בגרמנית)
- ^ Handelsblatt, www.handelsblatt.com
- ^ Cum-Ex-Skandal um Scholz: Bislang unbekanntes Dokument nährt Zweifel an Glaubwürdigkeit, www.fr.de, 2023-05-14 (בגרמנית)
- ^ Storbeck, Olaf (2023-12-20). "German banker's diaries add to Olaf Scholz's political woes". Financial Times. נבדק ב-2024-11-06.
- ^ Scholz kondoliert zum Tod des iranischen Massenmörders Raisi – unfassbar!, bild.de, 2024-05-21 (בגרמנית)
- ^ יוסי נכטיגל, דרמה פוליטית בגרמניה: שולץ הודיע.., באתר כיכר השבת, 2024-11-06
- ^ https://www.dw.com/en/german-chancellor-scholz-plans-confidence-vote-in-january/live-70692143
39934318אולף שולץ