חיל הים במלחמת חרבות ברזל

זרוע הים במלחמת חרבות ברזל
סוג היחידה	זרוע לחימה ימית
שייכות חיילית	חיל הים
מדינת מוצא	ישראל
מפקדים	אלוף דוד סלמה
יחידות משנה	שייטת ספינות הטילים; שייטת 13; זירה ימית דרומית פלגה 916; פלגה 914; יחידת סנפיר; ; זירת ים סוף אח"י מגן; אח"י חנית; אח"י ניצחון (סער 6); אח"י חרב; ;
עימות	מלחמת חרבות ברזל
גזרת פעילות	רצועת עזה
קרבות	מתקפת הפתע על ישראל (2023); הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל; החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל; החזית התימנית במלחמת חרבות ברזל;
לחם נגד	גדודי עז א-דין אל-קסאם; חזבאללה; חות'ים;
אבדות	3 לוחמים נהרגו בקרבות

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, פעלה זרוע הים בזירה הימית הדרומית במאמצי הגנה, התקפה וסיוע. ביום הראשון של המלחמה, בו סייעה זרוע הים רבות בהדיפת מתקפת הפתע הקטלנית של חמאס. בשלב השני של הלחימה התמרון הקרקעי השתתפו כוחות זרוע הים השונות בתמרון מצדה בעומק שטחה של רצועת עזה. במקביל פעלה זרוע הים בזירת ים סוף בחזית התימנית.

רקע

בבוקר שמחת תורה ה'תשפ"ד, יום שבת, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפה על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות, חדרו כ-3,000 מחבלים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים בעוטף עזה וסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון דלים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו 843 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-248 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,550 מחבלים בשטח ישראל, 55 שוטרים, 10 אנשי שירות הביטחון הכללי ו-301 חיילים.

בעקבות מתקפת הפתע הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה וחיסול כל המחבלים השוהים שם.

הדיפת מתקפת הפתע

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

ב-7 באוקטובר 2023 בבוקר מתקפת הפתע קיבל מפקד בסיס אשדוד, אל"ם איתן פז, התרעה מוקדמת על פעילות חריגה של מחבלים ברצועת עזה. פז לא הגביר את הדריכות בבסיס ובים באופן משמעותי על מנת לשמור על המידע המסווג שקיבל, ועם תחילת מתקפת הפתע ניסו לבלום לוחמי פלגה 916 סירות מחבלים שניסו לחדור לחוף זיקים דרך הים.^[1] סוכלו 2 מתוך 7 כלים ימיים שעליהם ניסו המחבלים לחדור. מדובר על 60 מחבלים שנהרגו – בים, על קו החוף או מהאוויר – וההערכות בחיל הים הן שרובם המוחלט של ניסיונות החדירה מהים סוכלו – אך סירה אחת, ובה 11 מחבלים, הצליחה להגיע לחוף ולבצע את הטבח בחוף זיקים.^[2]^[3] בהמשך המלחמה הרגו לוחמי הפלגה עשרות מחבלים בים וביבשה.^[4]

מאז תחילת הלחימה, פעלה זרוע הים בזירה הימית הדרומית במאמצי הגנה, התקפה וסיוע באש ובתצפית. כלי שיט תקפו מאות מטרות טרור ביניהן, עמדות תצפית, חוליות נ"ט, כלי שיט, מוצבים ותשתיות צבאיות. הכוחות חיסלו עד כה בים וביבשה כ-200 מחבלים, ביניהם מחבלים רבים מהקומנדו הימי של חמאס. בנוסף בוצעו מבצעים מיוחדים ופשיטות של כוחות שייטת 13 בשטח הרצועה.

לוחמי שייטת 13 השתתפו בלחימה היבשתית במחבלים שחדרו לישראל. בנוסף ביצעה שייטת 13 עשרות סיכולים ומעצרים של מחבלים מהים, כולל פשיטות על חוף הרצועה.^[5] לוחמי שייטת 13 לקחו בשבי את סגן מפקד החטיבה הדרומית בכוח הימי בעזה של החמאס.^[6]

הזירה הימית הדרומית

ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

לראשונה, הייתה התקיפה המבצעית הראשונה אי-פעם של הסטי"לים (ספינות טילים) החדשות של חיל הים, ספינות "סער 6" מאז נקלטו בחיל. כלי השיט החדשים נכנסו לפעולות הגנה כבר מיומה הראשון של המלחמה, ושתיים מהן רשמו את התקיפה המוצלחת הראשונה - ברצועת עזה ביניהם אח"י עוז ואח"י מגן. הירי מתוך הסטי"לים גרם נזק משמעותי לתצפיות, לאתרי האמל"ח ולמתקני השיגור של ארגון הטרור.^[7]

כחלק ממאמץ שיתוף הפעולה הרב זרועי הוצבו קצינים בכירים מחטיבות היבשה המתמרנות במוצבי השליטה של הזירה הימית הדרומית והובילו יחדיו תקיפות מדויקות בהכוונת כוחות חי"ר ושריון.

בנוסף, כלי השיט מלווים את הפעילות הקרקעית בתקיפות סיוע באש, תקיפות מטרות אשר הוכוונו על ידי כוחות היבשה, תצפיות ובהכוונה.^[8] הכוחות נמצאים בקשר ישיר בזמן אמת ופועלים בתיאום לפעילות היבשתית. בחלק מהמקרים נתקפו מהים איומים שהביאו להרג מחבלים והגנה על כוחות היבשה.^[8] ב-9 באוקטובר החלו כלי שיט של חיל הים בתקיפת מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס. ב-6 בנובמבר כוחות חיל הים תקפו מפקדות, עמדות שיגור וטילי נ"ט.

ב-27 באוקטובר לוחמי שייטת 13, בסיוע וחיפוי כלי שיט, ביצעו פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידו תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.^[9]

ב-7 בנובמבר כוחות חיל הים תקפו במהלך הלילה באמצעות חימוש מדויק מטרות של חמאס הכוללות בין היתר עמדות ואמצעים טכנולוגיים.^[10] ב-9 בנובמבר כוחות חיל הים תקפו עמדת שיגור טילי נ"ט של ארגון הטרור חמאס, ממנה זוהו שיגורים לכיוון הכוחות המתמרנים.^[11] ב-22 בנובמבר במהלך הלילה תקפו סטי"לים של חיל הים מטרות צבאיות של הזרוע הצבאית של חמאס. ב-23 בנובמבר בערב ביצע צה"ל סיכול ממוקד בעמר אבו ג'אללה, מפקד הכוח הימי של חמאס בח'אן יונס, והרג אותו ביחד עם מחבל שהיה לידו. את הסיכול ביצע מטוס קרב לפי מידע מודיעיני שסיפקו שב"כ, ומספן המודיעין של חיל הים.^[12]

ב-13 בנובמבר כוחות צוות קרב חטיבתי 401 וכוח שייטת 13 פשטו על בית החולים רנתיסי במרכז העיר עזה, במהלך הפשיטה נחשפה תשתית טרור של חמאס בבית החולים.^[13]

ב-16 בנובמבר במהלך הלילה כוח משולב של שייטת 13, צק"ח 188 וכוחות הנדסה, השתלטו על מעגן עזה ששימש את חמאס לצורכי טרור ימי. במהלך ההשתלטות חיסלו הכוחות 10 מחבלים, השמידו 4 מבנים ו-10 פירי מנהרות.^[14]

ב-4 בדצמבר תקפו ספינות טילים של שייטת 3 תקף מטרות חמאס, כולל עמדת תצפית של הכוח הימי של החמאס ותשתיות טרור במעגן עזה.

בפעילות משותפת של שירות הביטחון הכללי יחד עם שייטת 13 פשטו לוחמי חטיבה 551 על מבנה חמ"ל בג'באליה בו אותרו אמצעי תצפית וחומרי מודיעין.

בפעילות משותפת של שירות הביטחון הכללי יחד עם שייטת 13 פשטו לוחמי חטיבה 551 על מבנה חמ"ל בג'באליה בו אותרו אמצעי תצפית וחומרי מודיעין.^[15]

ב-7 וב-8 בדצמבר תקפו תשתיות טרור ומתחמים צבאיים של חמאס במרחב דרום הרצועה באמצעות ירי פגזים וחימוש מונחה מדויק תשתיות טרור ששימשו את הקומנדו הימי של חמאס במרכז ובדרום הרצועה. בין המטרות שתקפו ספינות חיל הים אתרים צבאיים, מוצבים, ומחסני נשק.

ב-16 בדצמבר בפשיטה משותפת לצוות הקרב של חטיבה 401 ולשייטת 13, בשכונת רימאל בעזה, פשטו הכוחות על בתי הספר "אלמעתצם באללה" ו"אלפאראבי" בהם הסתתרו מחבלי חמאס. במהלך הפשיטה הלוחמים חיסלו מחבלים בקרבות, ומחבלים שהסתתרו בתוך בתי ספר נכנעו ונעצרו על ידי הכוחות.

ב-21 בדצמבר לאחר מספר ימים של מבצעיים ליליים של סיוע לכוחות המתמרנים ביבשה ותקיפות בצפון הרצועה, תקפו ספינות הטילים של שייטת 3 כלי שיט שהיו מיועדים לשימוש הקומנדו הימי של חמאס בדרום הרצועה.^[16]

זירת ים סוף

ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל

בעת מלחמת חרבות ברזל החות'ים, ארגון טרור שיעי-זיידי השולט בצפון תימן ונתמך וממומן על ידי איראן, ומשמש להם כפרוקסי במלחמותיהם באזור, הכריז מלחמה על ישראל והחל לתקוף את ישראל כפעולת תמיכה בארגוני הטרור ברצועת עזה ובחזבאללה שנלחמים נגד ישראל. בנוסף במטרה לשבש את תנועת הספינות שמגיעות בחלקן לישראל. חלק מההישתלטויות על הספינות היו על כאלו שאינן קשורות לישראל באופן ישיר, אלא ספינות שבבעלות חלקית של ישראלים.

ב-1 בנובמבר בשעה 0:45 צה"ל יירט איום אווירי שהגיע מתימן וזוהה דרומית לאילת. באותו יום ספינות טילים של חיל הים הגיעו לזירת ים סוף.

ב-12 בדצמבר 2023 פרסם דובר צה"ל שספינת סער 6 אח"י מגן נקשרה בבסיס אילת ותצא לפעילות בים האדום בעקבות תקיפות הטרור של החות'ים נגד ספינות בים האדום והכרזת החות'ים על הטלת מצור ימי נגד ישראל.^[17]

ב-8 באפריל 2024 כוחות חיל הים זיהו מטרה אווירית חשודה שחצתה לשטח מדינת ישראל מכיוון מזרח ויירטו את המטרה בהצלחה באמצעות מערכת "כיפה ימית" המותקנת על גבי ספינת סער 6 אח"י ניצחון ששטה ליד אילת. זה היה היירוט המבצעי הראשון של המערכת.^[18]^[19]^[20]^[21]

אבדות


זירה	פלגות הבט"ש	שייטת 13	סה"כ
מתקפת הפתע	0	1	1
התמרון הקרקעי ברצועת עזה	0	0	0
הזירה הצפונית-לבנון	2	0	2

ב-8 באוקטובר, במהלך הקרב על קיבוץ בארי נהרג סמ"ר אופק רוסו, לוחם שייטת 13 אשר שימש כחובש ובעת שהעניק טיפול רפואי לפצוע נורה ונהרג מאש מחבלים.^[22]

במהלך פעילות מבצעית במרחב הימי הצפוני סמוך לגבול לבנון, נהרגה סמל קאמיי אחיאל כתוצאה מתקלה באמצעי לחימה של צה"ל.^[23]

בליל ה-1 באפריל 2024 הותקף מבנה בבסיס חיל הים באילת על ידי כטב"מ ששוגר מעיראק. הכטב"מ שוגר על ידי המיליציה הפרו-איראנית "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק". מהתקיפה נפגע מבנה ללא נפגעים בנפש.

ב-25 באוגוסט 2024 לפנות בוקר זוהה על ידי אגף המודיעין כי מתקיימת היערכות של חזבאללה לבצע ירי לעבר צפון הארץ והמרכז. כ-100 מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו באופן יזום מאות משגרים חמושים. בתגובה לכך, זמן קצר לאחר מכן החל החזבאללה בירי כטב"מים ופצצות מרגמה אל עבר יישובי הצפון. כתוצאה מהמתקפה נפגעה ספינת דבורה של פלגה 914 של חיל הים ונפצעו מספר לוחמים. בהמשך היום הודיע צה"ל שסמ"ר דוד משה בן-שיטרית, לוחם בדבורה שנפגעה, מת מפצעיו.^[24] מתחקיר ראשוני עלה כי טיל מיירט של כיפת ברזל שוגר לעבר כטב"ם ששיגר חזבאללה למרחב הימי, אך הטיל המיירט החליף בטעות את המטרה שלו ופגע בדבורה ובלוחמים שהיו עליה.