יתר לחץ דם
מד לחץ דם לזרוע המראה יתר לחץ דם (לחץ סיסטולי של 158 mmHg, לחץ דיאסטולי של 99 mmHg וקצב לב של 80 פעימות לדקה) | |
קישורים ומאגרי מידע | |
---|---|
eMedicine | article/241381 |
DiseasesDB | 6330 |
MeSH | D006973 |
MedlinePlus | 000468 |
OMIM | 145500 |
סיווגים | |
ICD-10 |
I10,I11,I12, I13,I15 |
יתר לחץ דם או לחץ דם גבוה היא מחלה כרונית בה לחץ הדם גבוה במיוחד, מצב הופכי לתת לחץ דם. המחלה מכונה לעיתים "הרוצח השקט", מפני שהאדם הסובל ממנה לעיתים קרובות אינו מודע לכך. יתר לחץ דם יכול לגרום לפגיעה מתמשכת בכלי דם של רקמות רגישות כגון הלב, כלי הדם בעין, ורקמת העצבים במוח והוא אחד מגורמי הסיכון להתקף לב, לאי-ספיקת לב ולמפרצת והוא גורם הסיכון המוביל למחלת כליות כרונית (CKD). מעריכים כי בישראל ישנם בין מיליון[1] לשני-מיליון[2] אנשים עם יתר לחץ דם.
קריטריונים לאבחנה של יתר לחץ דם
לחץ דם רצוי הוא 120/80 (120 סיסטולי, 80 דיאסטולי). לאנשים עם לחץ דם שבין 120-139 סיסטולי, או בין 80-89 דיאסטולי, סיכון מוגבר לפיתוח יתר לחץ דם בעתיד, ומצב זה מכונה- Pre hypertension.
שתי הדרגות העיקריות הן:
- יתר לחץ דם מדרגה I - בין 140-159/90-99
- יתר לחץ דם מדרגה II - מעל 160/100.
לאוכלוסיות ספציפיות ההגדרות ליתר לחץ דם מחמירות - כך למשל, חולי סוכרת, או חולים עם מחלה כלייתית (כגון אי ספיקה כלייתית כרונית) נחשבים כבעלי יתר לחץ דם במידה ולחץ הדם שלהם מעל 130/80. זאת מאחר שבקרב אוכלוסיות אלו, קיים סיכון גבוה יותר למחלות קרדיו-ווסקולריות.
כמו כן, לעיתים נמדד לחץ דם אשר גבוה מ-140/90 במרפאה, אולם נמוך מ-125/80 במדידת הולטר- תופעה זו ידועה בשם תסמונת החלוק הלבן והיא שכיחה יחסית- בתופעה זו, מטופל חווה עליה בלחץ הדם כאשר לחץ הדם נמדד במרפאה, אולם ערכי לחץ הדם בשגרה הם במסגרת הנורמה. ישנם חולים שנחשבים בעלי "יתר לחץ דם עמיד". חולים אלו מציגים ערכי לחץ דם הגבוהים מ-140/90 למרות טיפול הכולל שינוי אורחות חיים ונטילת לפחות 3 תרופות מקבוצות שונות (ולפחות תרופה אחת מקבוצת המשתנים).
כדי להחליט האם חולה אכן סובל מיתר לחץ דם- יש ליטול שתי מדידות לחץ דם לפחות, לאחר מנוחה של 10 דקות, ללא עישון, ללא שתיית קפה או אלכוהול או כל דבר המעלה לחץ דם, וזאת במסגרת שני בירורים לפחות במרפאה. אין לקבוע כי מטופל סובל מיתר לחץ דם על סמך בדיקה אחת בלבד. באופן כללי, יתר לחץ דם מסווג או כיתר לחץ דם ראשוני, המהווה כ- 90% מן המקרים, או מיתר לחץ דם שניוני- כלומר, יתר לחץ דם שנגרם בגלל סיבה רפואית מסוימת (כגון למשל, גידולים המפרישים קטכולאמינים כגון פאוכרומוציטומה, מחלות של היפר-אלדוסטרוניזם ראשוני וכן הלאה). מצבים בהם יש לחשוד ביתר לחץ דם משני הם מצבים בהם יתר לחץ הדם החל בגיל צעיר מאד יחסית או בגיל מאד מבוגר, כשלחץ הדם עמיד לטיפול או כשהוא עולה באופן פתאומי אצל חולה מאוזן וכן כשיש סימנים למחלה אנדוקרינית או מגוון של הפרעות מסוימות.
גורמי סיכון ליתר לחץ דם
- הרגלי חיים: דהיינו עישון, שימוש כרוני באלכוהול, שימוש בסמים, הרגלי אכילה, תזונה עתירה במלח או בשומן, השמנת יתר או השמנה בטנית, היעדר פעילות גופנית. כל הגורמים הללו נמצאו כגורמי סיכון להיווצרות יתר לחץ דם.
- מין: גברים סובלים יותר מנשים מיתר לחץ דם.
- גיל: אצל גברים, גיל מעל 55 הוא גורם סיכון לפיתוח יתר לחץ דם, ואצל נשים- מעל גיל 65 (אם כי קיימות מחלוקות בספרות הרפואית, ויש המציגים גילאים צעירים יותר).
- מחלות שונות כגון: היפרליפידמיה, סוכרת, היפר-אוריצמיה, תסמונת מטבולית.
- רקע משפחתי, מצבי סטרס, מצב סוציו אקונומי
- תרופות: שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון, סטרואידים, תרופות ממשפחת ה- NSAIDS (בעיקר תרופות נוגדות האנזים COX-2 כגון celcoxib), אמפטמינים, קוקאין, ציקלוספורין, EPO. גם תוספי תזונה שונים עלולים להעלות לחץ דם אם ניטלים במינונים גבוהים ועל כן יש לבחון האם נטל המטופל תוספי תזונה המקושרים לכך.
יתר לחץ דם בקבוצות מטופלים מסוימות
קיימות קבוצות ספציפיות של חולים בהם יתר לחץ דם מחייב התערבות רפואית ייחודית לאותה קבוצה:
- נשים הסובלות מיתר לחץ דם ואשר נכנסו להריון עם יתר לחץ דם, צריכות להיות במעקב קפדני של לחץ דם עקב הסיכון לאם ולעובר. הדבר נכון גם לגבי נשים אשר פיתחו יתר לחץ דם במהלך ההריון עקב החשש לפיתוח רעלת הריון. ישנן תרופות להורדת לחץ דם ש אסורות לשימוש במהלך ההריון - תרופות אלו הן תרופות מקבוצת ACEI ותרופות מקבוצת ה- ARB עקב הטרטוגניות בהן.
- חולי סוכרת הסובלים במקביל מיתר לחץ דם הם חולים אשר לרוב נזקקים לשילוב של שתי תרופות או יותר לצורך השגת יעד של פחות מ-130/80. נמצא יתרון לתרופות מקבוצת ACEI וכן תרופות מקבוצת ה-ARB אצל חולים הסובלים מסוכרת, היות שתרופות אלו מפחיתות פרוטאינוריה ועוזרת בהגנה על הכליות.
- חולים מבוגרים (מעל גיל 65) אשר סובלים מיתר לחץ דם הם חולים שהסיכון לתחלואה קרדיו-ווסקולרית אצלם גבוה יותר. חשוב להקפיד אצל חולים אלו על איזון לחץ דם, ולרוב הטיפול ההתחלתי יהיה מתן משתנים במינון נמוך, אלא אם יש מצבים רפואיים נוספים המחייבים טיפול רפואי התחלתי שונה.
מניעה
ישנן מספר דרכים למנוע יתר לחץ דם, או להפחית לחץ דם גבוה. האגודה הבריטית ליתר לחץ דם ממליצה על מספר פעולות:
- הורדת משקל וביצוע אימון אירובי (למשל הליכה)
- הפחתת צריכת הסוכר והמלח
- הפחתת צריכת טבק ומשקאות אלכוהולים
- הורדת דחק
ראו גם
לקריאה נוספת
- Oke DA, Bandele EO (בספטמבר 2004). "Misconceptions of hypertension". Journal of the National Medical Association. 96 (9): 1221–4. PMC 2568468. PMID 15481752.
{{cite journal}}
: (עזרה) - The American Journal of Hypertension
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
|
---|
- הערך "יתר לחץ דם - Hypertension", באתר ויקירפואה
- יתר לחץ דם ושבץ מוחי
- ארז גרטי, יתר לחץ דם – הרוצח השקט, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 ספטמבר 2009
- טיפים להורדת לחץ דם מתוך אתר "שאל את הרופא"
- שוקי לשם, הצעירים שנמצאים בסיכון ליתר לחץ דם, באתר הארץ, 14 ביוני 2015
הערות שוליים
- ^ עידו אפרתי, מחקר מקיף: "לחץ הדם התקין" - גבוה מדי ומסוכן, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2015
- ^ אריאל נוי, שני מיליון ישראלים לוקים ביתר לחץ דם, באתר וואלה!, 24 במאי 2010
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.