רונן ברגמן
 | |
| לידה | 16 ביוני 1972 (גיל: 52) |
|---|---|
| עיסוק | עיתונאי, חוקר, מרצה, סופר |
| פרסים והוקרה |
פרס סוקולוב (2017) פרס פוליצר (2024) |
רונן ברגמן (נולד ב-16 ביוני 1972) הוא עיתונאי ישראלי, העוסק בנושאי ביטחון לאומי בעיתונות המודפסת, בטלוויזיה ובספרי עיון. זוכה בפרס סוקולוב (2017), בפרס ג'ורג' פולק לעיתונות (מרץ 2024)[1] ובפרס פוליצר (2024).[2]
ביוגרפיה
רונן ברגמן נולד ב-1972 וגדל בקריית ביאליק. הוא הצעיר מבין שלושה ילדים. אמו מרים הייתה מורה, ואביו שמואל רואה חשבון. הוריו הם ניצולי שואה ילידי פולין.[3]
ברגמן למד בתיכון אורט קריית ביאליק. בהיותו נער שימש כתב צעיר בתוכנית הטלוויזיה לנוער "שמיניות באוויר", בשבועון העולם הזה, ובמקומון "כלבו" בחיפה.[4]
שירת ביחידת המודיעין של מצ"ח.[5]
קריירה
ברגמן בוגר אוניברסיטת חיפה במשפטים והוסמך לעריכת דין. הוא בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים, ובשנת 2007 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה ביחסים הביטחוניים והמודיעיניים בין ישראל לאפריקה.
בשנת 1990 נסע לארצות הברית במשלחת נוער, ופרסם את רשמיו בכתב העת "פוליטיקה". במאמר נעשה שימוש על ידי משרד החינוך בבחינת הבגרות ב"חיבור עברי" בשנת 1995. בתביעה שהגיש ברגמן בשנת 1998 נגד משרד החינוך טען שהמשרד פגע בזכויות היוצרים שלו. ברגמן זכה בתביעתו (תיק מספר 12595/98).
כתב עיתון
ברגמן כתב בשבועון "העולם הזה", במקומוני רשת שוקן ובעיתון "הארץ", ומשנת 2000 הוא כותב במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", וחבר במערכת העיתון, שם מתפרסמים מאמרים ותחקירים מפרי עטו.
ברגמן מומחה בנושאי מודיעין, ביטחון, טרור והמזרח התיכון. מרצה בפורומים שונים בישראל ובארצות הברית. במהלך הקריירה שלו חשף מספר פרשיות, בהן מחדלים במכון לרפואה משפטית, קשריו של נחום מנבר לתעשיית הנשק האיראנית, חשבון הבנק הסודי של יאסר ערפאת, פרשת חיסוני האבעבועות השחורות המקולקלים שהוכנו לקראת מלחמת המפרץ, וקשריו של טדי קולק עם הביון הבריטי.
אחד הנושאים שברגמן עסק בו שנים רבות הוא המקור המצרי הבכיר שדיווח על התוכניות למלחמת יום הכיפורים לראש "המוסד" צבי זמיר, וזכה לכינוי "בבל" על ידי ברגמן. בעקבות חשיפותיו של ברגמן ושל עיתונאים אחרים נודע כי האיש הוא אשרף מרואן. ברגמן טען, בדומה לאלי זעירא, ראש אמ"ן באותה עת, כי מרואן היה סוכן כפול. החשיפות הובילו לסכסוך משפטי בין זעירא לזמיר, ובפסק בוררות של שופט בית המשפט העליון בדימוס תאודור אור בסכסוך זה נכתב כי קיים "חשש כבד של תיאום עדויות" בין ברגמן לזעירא.[6][7] בנובמבר 2013 הגיש ברגמן תביעה נגד הסופר מיכאל בר-זהר והעיתונאי ניסים משעל בגין פגיעה בזכויות יוצרים שלו, לאחר שלטענתו העתיקו השניים קטעים נרחבים מעבודותיו, בספרם "המוסד".
ב-17 בפברואר 2018, התעמת עם ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי בוועידת מינכן על החוק הפולני,[8] ובעקבות כך עבר מתקפת רשת אנטישמית ופוגענית, שלטענת חברת Cyabra ("סיאברה"), ייתכן שבוצעה על ידי ממשלת פולין.[9]
ב-27 במרץ 2018 הצטרף כחבר מערכת למגזין האמריקאי הניו יורק טיימס. ברגמן מונה לכתב המגזין במזרח התיכון, ומשמש ככתב המוסף השבועי של העיתון NYT Magazine.[10]
בחודש יוני 2023 פורסם שברגמן פנה לפרקליטות ולמשטרה, והציע למסור מידע על פרשת הצוללות.[11]
הנחייה ופרשנות בטלוויזיה
ב-2005 החל להנחות את "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית, לצדם של דן מרגלית, טלי ליפקין שחק ומיה בנגל, ב-2011 עזב את התוכנית.
בשנת 2018 שימש ברגמן כפרשן באופן קבוע במהדורת החדשות "שישי עם איילה חסון" ששודרה בערוץ עשר.
פרסים והוקרה
ברגמן זכה בפרסים ובציונים לשבח בתחום העיתונות:
- פרס העיתונות הבינלאומי של ארגון "בני ברית".
- 2017 - פרס סוקולוב בתקשורת כתובה "על שורה של חשיפות עיתונאיות חשובות ואמיצות החל מהנעשה במכון הפתולוגי ועד לראיון הבלעדי עם תת-אלוף (מיל') יצחק יעקב דרך שערוריית החיסונים המסוכנים נגד אבעבועות שחורות, חשיפת קלטות הקשר של מלחמת יום הכיפורים והשיחות האחרונות עם ראש המוסד לשעבר מאיר דגן".
- 2017 - אות פול הריס, מטעם ארגון רוטרי העולמי.[12]
- 2021 ציון מיוחד לשבח מטעם איגוד המו"לים של אסיה.
- מרץ 2024 - פרס ג'ורג' פולק לעיתונות (אחד משני הפרסים החשובים בתחום ביחד עם הפוליצר), יחד עם צוות נרחב של "הניו יורק טיימס"על חלקו בסיקור המלחמה בין ישראל לחמאס[1].
- מאי 2024 - פרס פוליצר בקטגוריית הדיווח הבינלאומי ביחד עם צוות "הניו יורק טיימס" על שורת תחקירים וחשיפות הקשורים למלחמת חרבות ברזל[13]
חיים אישיים
ברגמן נשוי ליאנה.[14]
בין השנים 2009–2010 נודע כי ניהל ברגמן מערכת יחסים עם הזמרת ריטה.[15][16]
ספריו
- והרשות נתונה, העוסק בתהליך אוסלו והרשות הפלסטינית, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002
- רונן ברגמן וגיל מלצר, מלחמת יום כיפור - זמן אמת, הוצאת ידיעות אחרונות, 2003
- נקודת האל-חזור, המתאר את מלחמתו של המודיעין הישראלי באיראן ובחזבאללה, הוצאת כנרת, 2007
- מדינת ישראל תעשה הכל - הקרב החשאי על השבויים והנעדרים, הוצאת כנרת, 2009
- הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011 (יחד עם דן מרגלית)
- Operation Red Falcon (ספרון דיגיטלי באנגלית)
- Rise and Kill First: The Secret History of Israel's Targeted Assassinations, Random House, January 23, 2018[17]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של רונן ברגמן (באנגלית)
רונן ברגמן, ברשת החברתית פייסבוק
רונן ברגמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אתר המרכז את כתבותיו של ברגמן
- רשימת הפרסומים של רונן ברגמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- איתי רום, רונן ברגמן: "השאלה היא לא למה לחשוף סיפור אלא למה להסתיר אותו", באתר גלובס, 26 בספטמבר 2009
- אורן פרסיקו, המטה הקטן, באתר העין השביעית, 2 במרץ 2011
- אורן פרסיקו, "יום שחור לחופש העיתונות", באתר העין השביעית, 30 במאי 2012
- עופרה עופר אורן, Operation Red Falcon: על המלחמה שכמעט פרצה היום לפני 19 שנה, בבלוג "סופרת ספרים", 1 בספטמבר 2015
- איתמר ב"ז, מדוע שומרת הצנזורה על סודו של איש עסקים ישראלי מצליח?, באתר העין השביעית, 7 באוגוסט 2016
- "יש פה הזדמנות נדירה לבחון את ההערכה של הצנזורה ושל גורמי הביטחון הרלבנטיים", באתר העין השביעית, 13 ביוני 2017
מאיר תורג'מן, "העיתונאי שלא נותן להשתיקו": הזוכים בפרס סוקולוב, באתר "ידיעות אחרונות", 11 בדצמבר 2017
תיק תקשורת - חלק 2: המינוי של רונן ברגמן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:00)- חוצה ישראל עם קובי מידן - ד"ר רונן ברגמן, ושיחת נפש - רונן ברגמן, יוטיוב
- מאיר תורג'מן, ציון מיוחד לשבח הוענק לעיתונאי רונן ברגמן ("ידיעות אחרונות"), באתר ynet, 2 ביולי 2021
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 חבצלת דמארי, פרס יוקרתי בינלאומי לצוות "הניו יורק טיימס" ולעיתונאי רונן ברגמן, באתר ynet, 21 בפברואר 2024
- ^ רונן ברגמן וצוות "הניו יורק טיימס" זכו בפוליצר על סיקור המלחמה, באתר mako, 2024-05-06
- ^ רונן ברגמן, שמואל ברגמן: 1935- 2020, באתר "mailchi".
- ^ שושן מנולה, “חייבים לשמור על הקול של העיתונות המקומית”, באתר כלבו – חיפה והצפון, 12 בדצמבר 2017
- ^ איתי רום, רונן ברגמן, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2009
- ^ יוסי מלמן, הבורר: חשש כבד שראש אמ"ן לשעבר זעירא תיאם עדויות לקראת הדיונים בפרשת "הסוכן הכפול", באתר הארץ, 12 ביוני 2007
- ^ יואב יצחק, השופט פסק: חשש שברגמן תיאם עדויות וחשף מקור מידע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 ביוני 2007
- ^ ראש ממשלת פולין עומת עם סיפור משפחתי מהשואה - והתשובה הדהימה, באתר ynet, 17 בפברואר 2018
- ^ רונן ברגמן, "ברגמן יהודי חכם, בא למינכן לעשות כסף מהשואה", באתר ynet, 10 ביולי 2018
- ^
הטיימס פרסם זה עתה כי הצטרפתי כחבר מערכת לעיתון, ברשת החברתית טוויטר
- ^ אבישי גרינצייג, העיתונאי שהציע עצמו כמקור למשטרה ולפרקליטות בפרשת הצוללות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 ביוני 2023
- ^ אשר אטדגי, כנס רוטרי הארצי יתקיים בקניון ערים ויעניק אות הוקרה לד"ר רונן ברגמן, mynet כפר סבא, 26 באוקטובר 2017
- ^ ynet (2024-05-06). "רונן ברגמן וצוות "הניו יורק טיימס" זכו בפרס פוליצר על סיקור המלחמה". Ynet. נבדק ב-2024-05-06.
- ^ סוכן תרבות - 17 במרץ 2023, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 52:00), הדקה ה-39
- ^ יפעת הללי, החבר החדש של ריטה: העיתונאי רונן ברגמן, באתר מאקו, 30 בנובמבר 2009
- ^ יפעת הללי, שביל הבריחה: ריטה ורונן ברגמן כבר לא, באתר מאקו, 9 במאי 2010
- ^ הארץ, ספר חדש: שרון הורה ב-1982 להפיל מטוסי נוסעים כדי להרוג את ערפאת, באתר הארץ, 24 בינואר 2018
38599417רונן ברגמן