הרוגים:
23[1] לוחמי צה"ל
31[2] אזרחים ישראלים פצועים:
לפחות 27 חיילי צה"ל פצועים
הרוגים: 781[3], מהם לפחות 690[4] מחבלים. פצועים: מעל 5,500[5] עצורים: מעל 5,250[6]
במהלך מלחמת חרבות ברזל הייתה גזרת יהודה ושומרון אחת מזירות הלחימה העיקריות מחוץ לרצועת עזה. ארגוני הטרורהפלסטינים ביהודה ושומרון, בעיקר חמאס, הגבירו מאמצים להוציא פיגועים, ולגרום לתסיסה ציבורית על רקע אירועי המלחמה. במקביל ללחימה ברצועת עזה פעלו כוחות צה"ל למיגור וסיכול תשתיות הטרור ברחבי יהודה ושומרון. בפעילות זו היו לצה"ל
23[7] הרוגים ולפחות 27 פצועים. בקרב הפלסטינים היו 781[8] הרוגים, מעל 5,500[9] פצועים ומעל 5,250[10] עצורים.
במהלך שנת 2023 התחולל גל טרור, רצף פיגועיטרור שבוצעו בידי מחבלים פלסטינים וערבים ישראלים ורבים מהם בוצעו ביהודה ושומרון. האזור הוגדר כמרחב רגיש בו היו קיימות התרעות חמות לפיגועים.[11]
בעקבות מתקפת הפתע על ישראל, הכריז צה"ל על פתיחת מלחמת חרבות ברזל. המלחמה נתנה אותותיה גם בקרב תושבים פלסטינים ביהודה ושומרון, שחלקם יצאו בהמוניהם לרחובות הערים, להפגין סולידריות עם תושבי רצועת עזה, תוך הבעת תמיכה בחמאס. חמאס פעל להבעיר את אזור יהודה ושומרון והציף את הרשתות החברתיות בקריאה לפלסטינים לצאת ולהתעמת עם כוחות צה"ל.[12][13]
סקרים שנערכו בקרב הפלסטינים הראו שרובם תמכו בחמאס ובמתקפת הטרור שלו ב-7 באוקטובר.[14][15][16] לפי אחד הסקרים, רובם ענו שהם לא צפו בסרטונים שפרסמו כלי תקשורת בין־לאומיים המציגים מעשים או זוועות שביצעו אנשי חמאס נגד אזרחים ישראלים ב־7 באוקטובר, כמו הרג של נשים וילדים בבתיהם והרוב גם טען שחמאס לא ביצע אותם.[17]
הזירה אופיינה בהתרעות רבות לפיגועים ופעילות מוגברת של צה"ל למניעתם. לקראת סוף החודש הראשון למלחמה דווח צה"ל שהמצב בשטח החמיר וכי הרשות הפלסטינית אינה מתפקדת.[18]
במקביל, התרחבה התופעה של פריצות צירים של מתנחלים בלי אישור וללא צורך ביטחוני.
הידיעות על הבאת עובדים זרים שיחליפו את הפלסטינים מיהודה ושומרון במשק הישראלי, מהלך שקידם השר ניר ברקת, גרמו לערעור המוסדות הפיננסיים הפלסטיניים. גורמים ברשות הביעו חשש מהאפשרות של ניסיון השתלטות של חמאס או אינתיפאדה נוספת, שיהרסו את הרשות סופית.[19] בחמאס נטען כי אנשי הרשות הפלסטינית וכמה מדינות ערביות קראו בחשאי למערב לחסל את חמאס.[20] לפי הממשל האמריקאי, הרשות הפלסטינית היא אויבת של חמאס[21] ועושה כל שביכולתה לשמור על הביטחון והיציבות ביהודה ושומרון, אבל מתקשה בכך בגלל חולשתה ובשל המשבר הכלכלי בגדה.[22]
בתחילת נובמבר 2023 אישר הקבינט המדיני ביטחוני העברת מיסים לרשות תוך קיזוז כספים שהיו אמורים לעבור לעזה או כספים שאמורים לעבור למשפחות מחבלים.[23] ברשות נאמר שהכספים שמיועדים להוצאות שוטפות ברצועת עזה, בין השאר תשלום לעובדי מערכת הבריאות ברצועה, שהרשות הייתה אחראית עליהם אף על פי שחמאס שלט בעזה כבר שנים רבות. הם סירבו לקיזוז כספים אלה.[24] ארצות הברית תמכה בהחזרת הכספים.[25] בינואר 2024, הקבינט אישר את העברת הכספים לרשות הפלסטינית "דרך מדינה שלישית", נורווגיה.[26] מדינה זו תשמור את הכספים שקיזזה ישראל ותעביר את השאר.[27] בעקבות הידרדרות ביחסי ישראל–נורווגיה, בוטלה ההעברה וישראל חיפשה מדינה שלישית אחרת.[28]
בסוף נובמבר 2023 פעלו בזירה 21 גדודי מילואים שפעלו בהגנה על הצירים והיישובים. לצד הפעילות ההגנתית שביצעה אוגדת אזור יהודה ושומרון מתחילת המלחמה, הפעילות התמקדה בסיכול טרור ופגיעה בתשתית הטרור באזור. לפי צה"ל, עד 30 בנובמבר נהרגו באיו"ש במהלך המלחמה 202 מחבלים ו-4 בלתי מעורבים. כ-60 מההרוגים היו מחבלי גדוד ג'נין.[29]
בפברואר 2024 אמר מפקד חטיבת שומרון, אלוף-משנהשמעון סיסו, כי "יש מה שהיה בשומרון עד 7 באוקטובר ומה שקורה אחרי. המצב כעת הרבה יותר שקט מאשר לפני המלחמה. מפיגוע ירי כל יומיים בממוצע, עברנו לאירוע כזה פעם בחודש. ... נראה לי שהפלסטינים רואים בעזה ש'בעל הבית', כלומר צה"ל, 'השתגע', והם קצת בהלם ממה שקורה".[30]
במהלך הרמדאן, נכשל חמאס בניסיונו להביא להתקוממות אלימה של הפלסטינים בירושלים, ביהודה ושומרון ובישראל. בין האמצעים שננקטו: מעצרים מקדימים, הזמה מהירה של פייק ניוז, סיכול באמצעות טכנולוגיות לזיהוי פנים, ומתן אישור לתפילות המוניות בהר הבית.[31]
בספטמבר 2024, פורסם כי התלקחות הזירה תגרום לכך שתגובת צה"ל תגיע על חשבון הלחימה ברצועת עזה משום שכח האדם היה מוגבל ולא היה ניתן להעביר כוחות מצפון ישראל.[32]
פעילות כוחות הביטחון
לוחמי סיירת חרוב במבצע לסיכול טרור במחנה נור שמס בטולכרם
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מאז 7 באוקטובר ועד 30 בספטמבר רשויות ישראליות הרסו, תפסו או אילצו להרוס 1,768 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי יהודה ושומרון. אירועים אלו הובילו לעקריתם של למעלה מ-4,455 פלסטינים, בהם 1,910 ילדים.[34]
אוקטובר 2023
מיד לאחר מתקפת הפתע, תגבר צה"ל כוחות בפיקוד המרכז ובאוגדת איו"ש על מנת לוודא הגנה במרחב ולסכל אירועי טרור. במסגרת זאת, בוצעו מעצרים של מאות פעילי חמאס, החשודים בפעילות טרור.[35] בנוסף, נעצרו אלפי פלסטינים נוספים, בהם אלפי פועלים מרצועת עזה שקיבלו היתר כניסה לישראל, וערבים ישראלים החשודים בפרסום דברי הסתה.
בוצעו פיגועי ירי רבים לעבר כוחות צה"ל במספר מוקדים והתקיימו הפרות סדר בשלל מוקדים.[36]
ב-11 באוקטובר ניסה עצור פלסטיני שוהה בלתי חוקי לתקוף ולחטוף נשק מחייל צה"ל בכביש המנהרות. המחבל נוטרל ואזרח ישראלי נפצע באורח בינוני.[37]
ב-12 באוקטובר עצרו חיילים באזור בנימין שלושה פלסטינים שברכבם אותרו סכין וגרזן. לפי עדויות, הם התעללו בעצורים הפלסטינים וגם עצרו פעילים ישראלים. נפתחה חקירת משטרה צבאית חוקרת ומפקד היחידה של החיילים הודח בשל האירוע ואירועים קודמים שבהם התנהלותו הייתה חריגה.[38][39]
ב-13 באוקטובר נהרג סרן (במיל׳) יעקב נדלין קצין צה"ל מאש כוחותינו סמוך לשכם, בעת פעילות מבצעית.[40] חמאס קראו לצאת ב-18 באוקטובר ל"יום זעם", אך לא היו מוקדים משמעותיים ובפיקוד המרכז שלטו במצב. עם זאת, בצה"ל הודיעו כי במסגרת הפרות סדר ליד טולכרם, כוחות מיחידת המסתערבים של מג"ב איו"ש פתחו בירי והרגו לפחות 4 מחבלים, סך הכל במהלך היום נהרגו 11 מחבלים.[13]
ב-19 באוקטובר פעלו כוחות צה"ל במחנה הפליטים נור שמס. בעימות נפצעו עשרה לוחמי צה"ל ומג"ב כתוצאה מפיצוץ מטען חבלה תחת רכב ממוגן מסוג "פנתר", אחד מהם באורח קשה, ונפטר מפצעיו, וכל היתר באורח קל. 13 מחבלים נהרגו וכ-20 נפצעו, מירי של הכוחות שכלל תקיפה של מסוקיאפאצ'י ורחפן מתאבד.[41]
ב-22 באוקטובר תקף כלי טיס של צה"ל תשתית טרור תת-קרקעית במסגד אל-אנסאר במחנה הפליטים ג'נין שבו הסתתרה חולייה של 5 מחבלים של חמאס וגא"פ שעמדה להוציא פיגוע. על פי דיווחים פלסטיניים, לפחות 2 נהרגו ועוד 3 נפצעו או נלכדו מתחת להריסות.[42]
לוחמי סיירת חרוב במבצע לסיכול טרור במחנה נור שמס בטולכרםבלילה של 24 באוקטובר כוחות צה"ל פעלו במספר מוקדים ברחבי יהודה ושומרון. במהלך הפעילות נזרק מטען חבלה לעבר הלוחמים ולוחם נפצע במצב בינוני.[43] כמו כן, נהרגו לפחות 4 מחבלים חמושים מהאוויר, שהתעמתו עם כוחות צה"ל.[44]
בלילה של 27 באוקטובר הוחלט על הריסת בית בבעלות בכיר חמאס סאלח אל-עארורי, בכפר עארורה, כמו כן נהרגו שלושה מחבלים, בהם אייסר אל-עאמר, מפקד חטיבת ג'נין של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[45] בנוסף, נסגרו שתי חנויות שביזו את החטופות והביעו תמיכה בטרור.[46]
ב-30 באוקטובר ביצע צה"ל מבצע חטיבתי לסיכול טרור ומעצר מבוקשים במחנה הפליטים ג'נין בהובלת יחידת דובדבן, יהל"ם, סיירת חרוב ומג"ב. כלים הנדסיים חשפו מטעני גחון מתחת לכבישים ויהל"ם השמידה חמ"ל ממולכד וכלי רכב ובו אמל"ח. במהלך חילופי האש, נהרגו 4 מחבלים באמצעות כלי טיס בלתי מאויש. כמו כן, הרס צה"ל את שער הכניסה למחנה הפליטים, שהיווה אחד מסמלי העיר ג'נין.[47]
בבוקר 31 באוקטובר הרס צה"ל את ביתו של בכיר החמאס סאלח אל-עארורי בעיירה עארורה.[48]
נובמבר 2023
בליל 3 בנובמבר, התחוללו חילופי אש במחנה הפליטים ג'נין הסתיימו ב-4 הרוגים לפי הדיווחים הפלסטיניים, בהם שניים שנהרגו באמצעות כלי טיס בלתי מאויש. במחנה אל-פוואר ליד חברון פשטו כוחות על מחרטות לייצור אמצעי לחימה, 2 מתפרעים נורו למוות.[49] במהלך הפשיטה פעלו כוחות הנדסה קרבית בג'נין ובאמצעות D9 חשפו ופוצצו מטעני גחון שהטמינו המחבלים מתחת לכבישים.[50]
ב-7 בנובמבר חשפו כוחות חיל ההנדסה הקרבית מטעני חבלה שהוטמנו מתחת לכבישים ותשתיות אזרחיות. דחפורי D9 פוצצו את המטענים.[53]
לוחמי סיירת חרוב במבצע לסיכול טרור במחנה נור שמס בטולכרםב-9 בנובמבר דחפורי D9 פוצצו עשרות מטעני גחון ומטעני חבלה מאולתרים שהטמינו הפלסטינים בג'נין ובמחנה הפליטים ג'נין, במהלך פעילות של חטמ"ר מנשה נגד טרור.[54] בבוקר נמשכה הלחימה בג'נין, כוחות של חטיבת כפיר, יחידת יהל"ם, דובדבן ומג"ב נכנסו לעיר בהובלת כלי צמ"ה ממוגנים וניהלו חילופי אש עם מחבלים. כלי טיס תקף מהאוויר חולייה של 4 מחבלים שירתה על הכוחות.[55] בסך הכל, הכוחות הרגו 15 מחבלים, השמידו פיר תת-קרקעי שהכיל אמל"ח ומטעני חבלה, וניטרלו עשרות מטענים שהוטמנו מתחת לכבישים.[56][57]
ב-14 בנובמבר כוחות מסיירת חרוב, גדוד דוכיפת, יחידת דובדבן במילואים, הנדסה קרבית, שב"כמג"ב איו"ש בפיקודה של חטיבת כפיר, פעלו כ-15 שעות האחרונות במבצע לסיכול טרור במחנה הפליטים טולכרם. את הכוחות הובילו דחפור D9 משוריין ולביא"ה שחשפו עשרות מטעני גחון מוכנים לשימוש שהוטמנו מתחת ובצד הכבישים. במהלך הפעילות הלוחמים פגעו במחבלים חמושים בנשק ומטענים. כוחות של סיירת חרוב איתרו והשמידו מעבדת מטענים שבתוכה נמצאו עשרות מטענים מוכנים לשימוש, שאותם השמידו לוחמי יהל"ם. כלי טיס של צה"ל בהכוונת שב"כ תקף מהאוויר והרג חוליית מחבלים חמושה שירתה והשליכה מטענים על כוחותנו וסיכנה אותם. בסך הכל נהרגו בעימות 7 מחבלים פלסטינים. בנוסף, כוח מג"ב עצר על בסיס מידע מודיעיני מדויק של שב"כ, בכיר בגדוד טולכרם לאחר שניסה לברוח מהמחנה בחסות אמבולנס.[58]
בליל 16–17 בנובמבר כוחות מחטיבת כפיר, חיל ההנדסה הקרבית ומג"ב בליווי כלי צמ"ה ממוגנים פעלו בעיר ג'נין ובמחנה הפליטים הסמוך לה. הם הרגו חמישה מחבלים ועצרו שמונה מבוקשים. במהלך הפעולה חלק מהמבוקשים ניסו לברוח באמבולנסים לבית החולים אבן סינא, והכוחות הקיפו את בית החולים וערכו חיפושים שבהם נעצרו המחבלים.[59]
בלילה של 21–22 בנובמבר כוחות הביטחון ערכו מבצע צבאי בטולכרם. עם כניסת הכוחות כלים הנדסיים ממוגנים חשפו והשמידו מטעני חבלה (בהם מטעני גחון). הכוחות עצרו מבוקשים, השמידו חמ"ל טרור ותשתיות טרור נוספות. במהלך המבצע ביצע כלי טיס בלתי מאויש של צה"לסיכול ממוקד בחוליית מחבלים שתקפה את הכוחות והרג 6 מהם, בהם 4 בכירים.[60]
לוחמי סיירת חרוב במבצע לסיכול טרור במחנה נור שמס בטולכרםבלילה של 25–26 בנובמבר פעלו כוחות הביטחון בהובלת חטיבה 646, כלי הנדסה ממוגנים ושב"כ במבצע לסיכול טרור בג'נין. במבצע נהרגו 5 מחבלים ונעצרו 25 מבוקשים.[61]
ב-29 בנובמבר 2023 הרג כוח של הימ"מ 2 מחבלים בכירים במחנה הפליטים ג'נין, בהם מוחמד זביידי, מפקד גדוד ג'נין ואחיו של זכריה זביידי.[62][63] בקרבות נהרגו עוד 4 מחבלים על ידי כוחות צה"ל ותקיפה אווירית של כלי טיס בלתי מאויש.[64] במהלך האירוע שני קטינים בני שמונה ו-15 נהרגו מאש צה"ל. הצבא טען כי שני הקטינים שנהרגו יידו מטענים לעבר כוחות צה"ל.[65]
דצמבר 2023
בדצמבר 2023 פורסם כי במערכת הביטחון היו עדים לתופעה שהתפתחה: עשרות מבוקשים הסגירו את עצמם לידי כוחות הביטחון וגם לידי המנגנונים הפלסטיניים מתוך הבנה שהסיכוי שייעצרו או ייהרגו – גבוה.[66]
ב-12 בדצמבר פעלו כוחות מחטמ"ר מנשה בעיר ג'נין בהובלת כוחות הנדסה קרבית במילואים ושירות הביטחון הכללי. דחפור D9 משוריין ולביא"ה פתחו צירים לכוחות ולרכבי ה"פנתר" הממוגנים. כוח של יחידה 636 זיהה 4 מחבלים שיידו מטעני חבלה והכווין כטב"ם שהרג אותם, ואחד המחבלים התלקח כתוצאה ממטען חבלה שהחזיק. בפעילות הוחרמו אמצעי לחימה ונעצרו מבוקשים.[68] ב-13 בדצמבר המשיכה הפעולה בג'נין ונהרגו עוד 6 מחבלים.[69] ב-14 בדצמבר הסתיימה הפעולה, ובסיומה נהרגו בסך הכל 10 מחבלים, נעצרו 60 מחבלים, הוחרמו 50 כלי נשק, הושמדו עשרות מטענים, 10 פירים תת-קרקעים, 7 מעבדות נפץ ו-5 חמ"לי תצפית.[70]
ב-26 בדצמבר שישה מחבלים נהרגו בסיכול ממוקד מהאוויר בפעילות צה"ל במחנה הפליטים נור שמס. מבוקשים נעצרו והוחרמו כלי נשק.[71]
ינואר 2024
ב-8 בינואר לוחמי צה"ל, שב"כ ומג"ב עצרו 13 מחבלים ברחבי יהודה ושומרון. במבצע בטולכרם ובפעילות בשכם הושמדו מטענים מוכנים לשימוש. במחנה הפליטים נור שמס השמידו הכוחות מטענים מוכנים לשימוש שהוטמנו מתחת לכבישים על מנת לפגוע בכוחות המתמרנים. במהלך הפעילות, כטב"ם של צה"ל תקף חוליית מחבלים שירתה לעבר הכוחות. בנוסף, נעצרו מבוקשים בכפר יעבד שבגזרת החטיבה. לוחמי יחידת דובדבן פעלו בעיר שכם, עצרו מבוקש והשמידו מטענים מוכנים לשימוש שאותרו בתוך בית המחבל.[72] בנוסף, מסתערבים ממג"ב איו"ש שנכנסו לכפר איכתאבא במטרה לעצור מחבל, הרגו מחבלים חמושים.[73]
ב-10 בינואר פורסם שבסך הכל הושמדו אלפי מטענים מאז תחילת המלחמה.[74]
ב-16 בינואר החל מבצע לסיכול טרור במחנה הפליטים טולכרם, שבו נעצרו יותר מעשרה מחבלים ונחשפו עשרות מטענים. במהלך המבצע נהרגו חמישה מחבלים.[75]
ב-17 בינואר נהרגה בסיכול ממוקד מהאוויר חוליית מחבלים שהייתה בדרכה לבצע פיגוע, שבראשה עמד עבדאללה אבו שלאל, ראש תשתית הטרור במחנה, שנחשב לאחד מראשי הטרור המרכזיים ביהודה ושומרון.[76]
ב-18 בינואר וב-19 בינואר ערך צה"ל בשיתוף ימ"ס, מג"ב ושב"כ מבצע חטיבתי בטולכרם. דחפורי D9 חישפו את הכבישים ופוצצו עשרות מטעני גחון שהוטמנו מתחתם. הכוחות עצרו 37 מחבלים ואיתרו והשמידו למעלה מ-400 מטעני חבלה, החרימו 27 כלי ירייה וציוד צבאי רב, והשמידו חמש מעבדות לייצור מטענים וארבעה חמ"לי תצפיות. במהלך הפעילות לוחם מילואים נפצע קשה. כלי טיס ירה בחולייה שפגעה בו והרג מספר מחבלים.[77]
פברואר 2024
ב-14 בפברואר כוחות צה"ל, שב"כ ומג"ב עצרו 12 מבוקשים ברחבי יהודה ושומרון. בכפר ביתוניא הכוחות הוציאו משימוש שש מחרטות לייצור אמצעי לחימה. בשכם אותרו אמצעי לחימה לצד מטעני נפץ מוכנים לשימוש.[78]
ב-27 במרץ בלילה נערך מבצע חטיבתי לסיכול טרור בג'נין. בכניסה לעיר כלי צמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית חשפו מטעני חבלה וגחון שהטמינו הפלסטינים מתחת לצירים. כוחות ההנדסה השמידו כלי רכב שבו אותרו מטענים מוכנים לשימוש, ועצרו שני חשודים ששהו ברכב טרם השמדתו. במקביל, כלי טיס הרג שני מחבלים חמושים ומחבל חמוש נוסף שהשליך מטענים נהרג בחילופי אש עם החיילים.[82]
אפריל 2024
ב-16 באפריל פתחו כוחות צה"ל במבצע מעצרים נרחב ביהודה ושומרון, במחנה הפליטים בלאטה בשכם, בג'נין, בבית לחם, בקלקיליה, בטולכרם ועוד.[83][דרושה הבהרה]
ב-19 באפריל פתחו כוחות צה"ל במבצע בטולכרם ומחנה נור שמס, והרגו 5 מחבלים בהם מפקד גדוד טולכרם של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. בפעילות נפצעו 4 לוחמי צה"ל. לפי דיווח בעיתון "הארץ", במהלך הפשיטה למחנה הפליטים נור שמס נהרגו 14 תושבים, כמה מהם חמושים ואחרים לא.[84]
ב-18 במאי הופצצה מפקדה של חמאס במחנה הפליטים ג'נין מהאוויר על ידי מטוס קרב ישראלי, בפעם השלישית במלחמה. בתקיפה נהרג המחבל אסלאם ח'מאיסה, מראשי הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי בג'נין, שאחראי לשורת פיגועים, בהם הפיגוע בחרמש.[86]
ב-21 במאי פשטו כוחות צה"ל וימ"ס איו"ש על ג'נין במבצע לסיכול טרור, וניהלו חילופי אש כבדים עם מחבלים. דחפור D9 משוריין חרש את הכבישים ופוצץ מטעני חבלה שהטמינו הפלסטינים ולביא"ה סייעה לו בהובלת הכוחות.[87] בצה"ל דיווחו על כך שכ-30 חמושים נפגעו והפלסטינים דיווחו על 12 הרוגים.[88][89]מחפר של חיל ההנדסה הקרביתהרס את ביתו של אחמד ברכאת, מבצע הפיגוע בחרמש. ברכאת עצמו נהרג בסיכול ממוקד כחודשיים לפני כן.[90] המבצע הסתיים בשעות הבוקר המוקדמות של 23 במאי, כשכוחות צה"ל יצאו מן העיר.[91] במהלך המבצע נפצע לוחם דובדבן באורך קל מרסיסי ירי. כמו כן פנתר ומחפר ממוגן של צה"ל נפגעו ויצאו משימוש. לפי דיווח של גדעון לוי בעיתון "הארץ", במהלך הפשיטה צלפים של צה"ל הרגו שבעה מתושבי העיר, ככל הנראה עוברי אורח חפים מפשע, בזמן שהרחובות היו שקטים ולא הייתה לחיילים עילה לצלוף בתושבים.[92]דובר צה"ל מסר כי "הנסיבות שבגינן נפגעו בלתי מעורבים נמצאות בבירור".[92]
יוני 2024
במהלך חודש יוני נמשכו פעילויות צה"ל בזירת יהודה ושומרון.
ב-22 ביוני מת מפצעיו ילד פלסטיני בן 12 מהעיירה קטנה שנורה בפלג גופו העליון על ידי צלף של צה"ל בעת שהיה בדרך חזרה מאימון כדורגל.[93][94] באותו יום פורסם כי חיילי צה"ל במחנה הפליטים ג'נין ירו בפלסטיני החשוד בירי לעבר חיילים, פצעו אותו ברגליו, ולאחר שנעצר קשרו אותו למכסה מנוע של רכב צבאי ונסעו עימו מהמקום. צה"ל מסר בתגובה כי הדבר נעשה "בניגוד לפקודות ולנהלים. ההתנהלות הנראית בסרטון אינה עולה בקנה אחד עם פקודות צה"ל והמצופה מחייליו. האירוע מתוחקר ויטופל בהתאם".[95] מוג'אהד בלאס, הפלסטיני שנקשר לרכב, העיד על התעללות. מחלקת המדינה האמריקנית גינתה את האירוע וביקשה לחקור אותו ולהעמיד לדין את האחראים.[96] בהמשך, שני פלסטינים נוספים העידו כי גם אותם קשרו לרכב צבאי בצורה דומה.[97][98]
לפי דיווח של גדעון לוי בעיתון "הארץ", בהתבסס על תחקירן "בצלם", ב-22 ביוני לפחות ארבעה פלסטינים, "לא חמושים ורובם לא מבוקשים", אולצו לשכב על מכסה המנוע של שלושה ג'יפים שונים של צה"ל, כחלק ממה שהגדיר בתור "נוהל חדש". בדיווח הוצג סרטון המציג את סמיר דבעיה, פלסטיני נוסף, מובל על מכסה המנוע של ג'יפ צבאי בג'נין.[99]
ב-27 ביוני נהרג מפקד מחלקת צלפים מסיירת חרוב סרן אלון סאקאג'יו בפעילות בג'נין. צוות לוחמים שנסע בפנתר תאג"ד נפגע ממטען גחון וכאשר פרק מהכלי והגיע כוח חילוץ מסיירת חרוב הופעל בשלט רחוקמטען חבלה נוסף שגרם לרוב הנפגעים. בנוסף נפצעו 17 לוחמים, מהם אחד במצב קשה. להערכת צה"ל מטען הגחון הכבד הוטמן בעומק מטר וחצי מתחת לכביש.[100]
יולי 2024
ב-1 ביולי נהרג נהג מבצעי של חטיבת מנשה רס"ל יהודה גטו בפעילות במחנה נור שמס שבמסגרתה נפרצו צירים ונוטרלו מטענים. במהלך הפעילות התפוצץ מטען גחון של עשרות קילוגרמים על רכב מסוג פנתר, שעמד במרחב מחנה הפליטים. בעת הפיצוץ היו ברכב הנהג המבצעי, גטו, וכן מפקד מיחידת דובדבן. שאר הלוחמים שהיו ברכב קודם לכן, ירדו ממנו לפני הפיצוץ לביצוע משימה רגלית מבצעית.[101]
בלילה שבין 3 ביולי ל-4 ביולי הרסו כוחות חיל ההנדסה הקרבית באמצעות מחפר ממוגן את בתי המחבלים מוחמד זוואהרה וכ'אטם זוואהרה, שביצעו את פיגוע הירי ב-22 בפברואר 2024 שבו נרצח מתן אלמליח ונפצעו מספר אזרחים ישראלים נוספים.[103]
ב-5 ביולי פעלו כוחות צה"ל שכללו לוחמים מיחידת דובדבן, סיירת חרוב ודחפור D9 משוריין בג'נין והפעילו נוהל סיר לחץ על מבנה שבו התבצרו שני מחבלים חמושים, שירו על הכוחות ונהרגו בחילופי האש, בהם האחראי על הריגת סרן אלון סקאג'יו. במהלך חילופי האש כלי טיס תקף והרג 4 מחבלים נוספים שהשתייכו לגדודי חללי אל-אקצא.[104] גורמי רפואה פלסטינים דיווחו על שבעה הרוגים. באירוע נהרג מוחמד ג'בארין, שלפי עד ראייה היה על גג ביתו יחד בנו סלאח כשצלף החל לירות לעברם.[105]
ב-9 ביולי השלימו כוחות צה"ל, מג"ב ושב"כ מבצע צבאי בן 15 שעות בנור שמס שבמהלכו חיל ההנדסה הקרבית – באמצעות דחפורי D9 משוריינים, שופלים מסוג לביא"ה ומחפרים ממוגנים – חישף והשמיד עשרות מטעני חבלה ומטעני גחון, שני חמ"לים של ארגוני הטרור ומכונית שהכילה מטעני חבלה רבים. במהלך החישוף חפרו כלי הצמ"ה חלק מהכבישים לעומק של כ-2 מטרים על מנת לחשוף מטעני גחון עמוקים.[106][107] במהלך האירועים, נהרג הנער רסאן זהראן בן ה-13 מאש של הצבא. בצה"ל אמרו כי הנער נורה לאחר שיידה אבנים לעבר מכוניות. עדי ראייה סיפרו שנפגע מירי בבטנו.[108]
ב-23 ביולי ביצעו כוחות יחידת דובדבן, סיירת חרוב ויחידה 636 בסיוע דחפורים ממוגנים של חיל ההנדסה הקרבית מבצע סיכול טרור בטולכרם. בשיא המבצע תקף כלי טיס של צה"ל חוליית מחבלים חמושים, ולפי דיווחים פלסטיניים בין ההרוגים היו אשרף נאפע – מפקד חמאס בגזרה שחמק מספר פעמים מניסיונות חיסול, ומוחמד אבו עבדו – מפקד גדודי חללי אל-אקצא בגזרה.[109] מנהלת התיאום והקישור הפלסטינית הודיעה כי חמישה בני אדם נהרגו, כולל שתי נשים. אישה אחת הייתה מחבלת שהתחזתה לפרמדיקית.[110][111] לפי צה"ל בפעולה נהרגו 7 מחבלים, בהם מפקד חמאס בגזרה והמחבלת שהתחזתה לפרמדיקית.[112]אל-ג'זירה פרסמה כי בתקיפה נהרגה גם בתה בת ה-16 של המחבלת,[113] וכי יעה אופני של צה"ל פינה את גופות ההרוגים.[114]
ב-6 באוגוסט בפעילות משותפת של מסתערבימשמר הגבול, סיירת חרוב, יחידה 636 ושב"כ בג'נין נהרגו 7 מחבלים שפתחו באש נגד הכוחות. מאוחר יותר דווח על שתי תקיפות אוויריות נגד חוליות מחבלים. לטענת הפלסטינים באחת מהן נהרגו 5 בני אדם, בהם פרמדיק.[117] סך הכל נהרגו 11 מחבלים ותושב.[118] כ-20 מחבלים נפצעו. לוחם צה"ל נפצע בינוני.[117][119]
ב-14 באוגוסט, כוחות הביטחון פתחו במבצע לסיכול טרור במרחב הכפרים טובאס וטמון שבחטיבת הבקעה והעמקים.[120] כלי טיס של חיל האוויר ביצע תקיפות אוויריות בכפרים ונהרגו ארבעה מחבלים חמושים במהלך המבצע רכב צבאי מסוג "דוד" עלה על מטען, וכתוצאה מכך נפצעו שני לוחמי צה"ל באורח בינוני ושני לוחמים נוספים באורח קל.[121]
ב-17 באוגוסט צה"ל הרג בג'נין שני מחבלי חמאס בכירים שהיו מעורבים בתכנון פיגוע הירי בבקעת הירדן, שבו נרצח יהונתן דויטש. הם נהרגו בתקיפת רכב מהאוויר בכיכר אל-בטיח'ה שבצפון-מערב העיר.[122]
ב-31 באוגוסט במסגרת מבצע מחנות קיץ, כוח גדוד 906 של חטיבת ביסלמ"ח התקרב לבית במחנה פליטים ג'נין ובו מחבלים – ונתקל בשני מחבלי חמאס שהיו אחראים לפיגועי מטענים וירי באזור. בהיתקלות מטווח קצר חוסלו שני המחבלים. במהלך ההיתקלות, נהרג סמ"ר אלקנה נבון,[125] מ"כ בגדוד, ו-3 לוחמים נפצעו.
באותו יום, נורתה בקריות (נפת שכם) ילדה בת 13 במהלך התפרעויות מתנחלים שהפכו לזריקות אבנים הדדיות. משפחתה[129] ומשרד הבריאות הפלסטיני האשים את צה"ל בירי.[130] בתגובה נמסר מדובר צה"ל[129] שתפתח חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת.
ב-19 בספטמבר כלי טיס תקף רכב ובו מחבלים חמושים בקבטיה שבמרחב ג'נין, כחלק ממבצע בצפון השומרון. ארבעה מחבלים חוסלו בתקיפה.[131]
אוקטובר 2024
ב-3 באוקטובר מטוס קרב תקף בטולכרם לראשונה מאז האינתיפאדה השנייה. הפלסטינים טענו כי זמן קצר לפני התקיפה, התקיימה תהלוכת ראווה לאסיר מגדודי חללי אל-אקצא ששוחרר מהכלא הישראלי אחרי 20 שנה – ובה השתתפו חמושים רבים. לפי דיווחים פלסטיניים 18–20 נהרגו בתקיפה שביצע צה"ל, רובם מחבלים. בין ההרוגים ע'ית רדואן, מפקד בג'יהאד האסלאמי. בתקיפה נהרג המחבל זאהי יאסר עבד א-ראזק עופי, ראש תשתית חמאס בטולכרם, שתכנן לבצע פיגוע בטווח הזמן המיידי.[132][133]
ב-7 באוקטובר דווח על ילד בן 12 שנהרג מאש צה"ל במחנה הפליטים קלנדיה. צה"ל מסר כי ירה לעבר משליכי בלוקים ואבנים שסיכנו את הכוחות.[134]
ב-17 באוקטובר דווח על בת 59 שנהרגה מאש צה"ל בעת שמסקה זיתים סמוך לגדר ההפרדה באזור ג'נין. לפי בני משפחתה, בזמן שעסקה בפעילות המסיק הגיע למקום אדם הלבוש מדי צבא וירה כעשרה כדורים לכיוונה. צה"ל פתח בתחקיר של התקרית.[135]
לפי שירות הביטחון הכללי, מאוקטובר 2023 ועד יוני 2024, התרחשו מעל ל-3,966 תקיפות פלסטינים נגד אזרחים, ואנשי כוחות הביטחון ביהודה ושומרון, ובהם בין היתר: 1,870 אירועי יידויי אבנים, 998 בקבוקי תבערה, 645 מטעני צינור, 231 אירועי ירי, 175 הצתות, 15 מעשי דריסה ו-32 אירועי דקירות. תקיפות אלו גרמו להרג של 21 אזרחים ואנשי כוחות ביטחון ישראליים, ולפציעתם של עוד כ-200.[136]
אוקטובר
עם היוודע תוצאות מתקפת הפתע, נראו ביטויי שמחה מצד פלסטינים, שכללו חלוקת מיני מתיקה, התקיימו צעדות תמיכה בהשתתפות פעילי טרור חמושים וקריאות עידוד להמשך הלחימה.[12]
בתחילת המלחמה, אבו מאזן קרא למנגנוני הביטחון הפלסטינים להגביר את המשילות בערים הפלסטיניות והתריע כי אם לא יפעלו בזמן אמת – "המצב עלול לצאת משליטה". במקביל, הוא אף הורה להם לפעול כדי להשתיק מחאה חריגה שפרצה נגדו, שבה קראו: "העם רוצה להפיל את הראיס". לפי גורם פלסטיני, המנגנונים פעלו כדי לבלום מפגני כוח של תומכי חמאס ובינתיים די הצליחו במשימה, זאת על מנת לשמר שלטון של פת"ח ביהודה ושומרון.[137]
ב-17 באוקטובר אירע פיצוץ בבית החולים אל-אהלי בעזה בעקבות שיגור כושל של רקטה מרצועת עזה לעבר ישראל. משרד הבריאות בעזה הכחיש עובדה זו, וייחס את הפיצוץ לתקיפה ישראלית. בעקבות זאת, חמאס קרא להפגנות ונערכו תהלוכות זעם ברחבי יהודה ושומרון. הרשות הפלסטינית הכריזה על שלושה ימי אבל.[138]
לפי דו"ח של השב"כ, באוקטובר ונובמבר בלבד התרחשו מאות ניסיונות פיגוע מהצד הפלסטיני כלפי מתנחלים, בהם מעל 700 פיגועים של בקבוקי תבערה ומטעני צינור, 103 פיגועים של ירי מנשק קל, 23 פיגועים של הצתה, ארבעה פיגועים של דריסה ושבעה פיגועים של דקירה. מספרים אלה לא כוללים השלכת אבנים וסלעים על מכוניות פרטיות.[139]
בעקבות התגברות הפשיטות של צה"ל על מחנות הפליטים ביהודה ושומרון, בסוף דצמבר החלו פעילי תנזים מסוימים במנגנוני הביטחון הפלסטיניים למנוע מכנופיות החמושים להניח מטענים בכבישים ובסמטאות. היה מדובר בעיקר בפעילי תנזים במחנה נור שמס בטולכרם ובמחנה הפליטים ג'נין. הסיבה לכך הייתה שכדי לאתר מטעני צד המוטמנים באדמה ומתחת לכבישים, צה"ל נאלץ להשתמש בכלים הנדסיים כבדים, דבר שהחריב את התשתיות.[146]
ב-12 בינואר חדרה חוליית מחבלים לאדורה שבהר חברון. מהירי נפצעו 2 יהודים תושבי המקום ו-3 המחבלים נהרגו.[149]
ב-20 בינואר תקפו כ-100 פלסטינים מהכפרים דיר דיבוואן ורמון רועה צאן יהודי מאחת החוות באזור ציר אלון בבנימין, ופצעו אותו באורח קל בראשו. כוחות צה"ל שהוזעקו למקום נתקלו בירי שבוצע לעברם מכיוון הכפר רמון.[150]
ב-22 במרץ מחבל ירה באמצעות רובה צלפים לעבר כלי רכב ישראלי בסמוך לצומת הפרסה בסמוך ליישוב דולב שבמטה בנימין בתחומה של חטמ"ר אפרים. לוחמי יחידת דובדבן וגדוד רם בליווי כלי טיס של חיל האוויר, פתחו במרדף, ובשלב ההסתערות, המחבל החל בירי לעבר כוח דובדבן. כתוצאה מצליפתו של המחבל נהרג לוחם יחידת דובדבן רס"ל עילי דוד גרפינקל.[151]
אפריל
12 באפריל: בנימין אחימאיר בן ה-14 נרצח בנשק קר לאחר שיצא מהמאחז מלאכי השלום לרעות עדר כבשים.[152] במהלך החיפושים אחריו ולאחר מציאת גופתו התפתחו עימותים בין ישראלים לפלסטינים ביישובים פלסטינים שבאזור.[153] בעקבות האירועים צה"ל תגבר את הכוחות ביהודה ושומרון כדי לחצוץ בין מתנחלים לפלסטינים,[154] למרות הכוונה לדלל את הכוחות.[דרוש מקור]
מאי
29 במאי – פיגוע הדריסה בצומת הפרסה: מחבל פלסטיני שנהג ברכב מסחרי גדול הגיע לצומת "חווה 6", אחת הכניסות לעיר שכם שסמוכה לאיתמר, ודרס שני לוחמי חטיבת כפיר שהיו בפעילות מבצעית במקום. כתוצאה מפיגוע הדריסה נהרגו סמ"ר אליה הלל וסמ"ר דייגו שוישה הרסאג', שני לוחמי גדוד נחשון של החטיבה.[155]
ב-1 ביולי במהלך פעילות של יחידת דובדבן במחנה נור שמס התפוצץ מטען גחון מוטמן של עשרות קילוגרמים על רכב מסוג פנתר, שעמד במרחב מחנה הפליטים. כתוצאה מכך נהרג נהג מבצעי של חטיבת מנשהרס"ל יהודה גטו.[101]
ב-31 ביולי מחבל ירה לעבר רכב בין קריית ארבע לבית ענון, ואז יצא מרכבו ודקר בצד הדרך את הנהג. נורה על ידי לוחמת שהייתה בנקודה. לוחמים פתחו במרדף אחר המחבל שנמלט, וחסמו צירים.[156][157]
אוגוסט
פיגוע ירי לעבר היישוב בקעות בשומרון.[158][159] מהערכת המצב בשטח עלה כי הירי של המחבלים נועד למשוך את כוחות הצבא לציר צדדי שממנו הם נמלטו, שם ככל הנראה תכננו לארוב להם. למחרת, צהל סיכל ניסיון ירי על בקעות.[160]
ב-6 באוגוסט, במהלך בדיקה ביטחונית של אוטובוס במחסום כביש המנהרות, התנפל על לוחמת חשוד שעוכב לבדיקה כשבידו מברג. כוחות הביטחון שהיו במקום הרגו אותו.[161]
ב-12 באוגוסט, פיגוע ירי בקלקיליה. ישראלי נפצע קשה. צה"ל נכנס לעיר. היורה שהבחין בישראלי פתח לעברו באש ופגע גם בשני פלסטינים. המחבל נמלט מהזירה, אך אותר בתום מרדף על-ידי כוח צה"ל שהרג אותו. המחבל, טארק דאוד בן ה-18, שוחרר מהכלא בישראל בנובמבר 2023 במסגרת עסקת חטופים.[162]
ב-24 באוגוסט, שני ישראלים נכנסו לקלקיליה ויצאו עצמאית. הם נחשבו נעדרים ולכן צה"ל נכנס לעיר. במהלך הסריקות אחרי האזרחים, מחבלים השליכו מטענים ובלוקים לעבר הלוחמים, שהגיבו בירי ופגעו במחבל שהשליך מטען.[163]
במסגרת מבצע, המנגנונים הפלסטיניים איתרו והשמידו עשרות מטעני נפץ במעבדות שהוקמו על ידי מחבלים ביהודה ושומרון: 15 מטענים בג'נין ו-20 מטענים בכפרים בצפון השומרון. במקביל, צה"ל החרימו מאות טונות של דשן ברחבי יהודה ושומרון, כזה שעלול לשמש לבניית מטענים ועצרו עשרות חשודים בתחום המטענים בשטחים.[164]
ב-25 באוגוסט מטען התפוצץ על אוטובוס אזרחי מדרום לבית לחם, נגרם נזק אך לא היו נפגעים.[165] מוקדם יותר אירע פיגוע דריסה בצומת אריאל, שני המחבלים הדורסים נהרגו.[166]
ב-30 באוגוסט רכב התפוצץ בסביבות 23:35 בתחנת דלק ליד צומת גוש עציון, ובצה"ל הייתה הערכה גוברת כי מדובר בפיגוע מכונית תופת שכשל. המחבל באירוע הזה נהרג לאחר שניסה לתקוף עובדים וחיילים. דקות לאחר מכן חדר מחבל ליישוב הסמוך כרמי צור – וגם הוא נהרג.[167] לאחר מכן התפוצץ הרכב איתו חדר ליישוב.[168] צה"ל החל לפעול בחברון לאחר סיכול הפיגוע, עצר מבוקשים והטיל כתר על העיר. במקביל, מחסומים רבים נפרסו באזור, וכוחות צה"ל סרקו בגזרה.[169]
ב-2 בספטמבר, מכונית תופת נוטרלה בכניסה ליישוב עטרת בבנימין.[171]
לפי גורם במנגנוני הביטחון הפלסטיני, מחבלים המזוהים עם הג'יהאד האיסלאמי, שפעלו במחנה הפליטים בלאטה שממזרח לשכם, מסרו את נשקיהם והסגירו את עצמם למנגנוני הרשות הפלסטינית מחשש למבצע של צה"ל בעיר וכתוצאה מלחץ ציבורי בשל מראות המבצע בג'נין וטולכרם.[172]
הפיגוע במעבר אלנבי: ב-8 בספטמבר 2024 מחבל שהגיע מהצד הירדני של מעבר אלנבי פתח באש לעבר ישראלים עובדי המעבר, ורצח שלושה מהם.[173]
לפי הודעת משטרת ישראל, שוהה בלתי חוקי, בן 17 מיטא, נעצר בחשד שבכוונתו לבצע פיגוע דקירה בבית כנסת, לאחר שבמשטרה קיבלו על כך מידע מודיעיני. השוטרים החלו בסריקות במקום, איתרו את החשוד שניסה להימלט ועצרו אותו לאחר מרדף רגלי וירי באוויר של השוטרים.[174]
אוקטובר
פיגוע הירי ביפו: ב-1 באוקטובר 2024, שני מחבלי חמאס תושבי חברון עלו לרכבת הקלה בגוש דן, כשאחד מהם חמוש ברובה M-16 והאחר מצויד בסכין. הם רצחו ארבעה מנוסעי הרכבת. הם ירדו בתחנה בשדרות ירושלים ביפו ופתחו בירי ובדקירות של הולכי רגל ורצחו שלושה בני אדם ופצעו מספר אזרחים נוספים.[175]
לפי נתוני ארגון "בצלם", כ-850 פלסטינים מ-129 משפחות אולצו לנטוש את בתיהם בחודש הראשון של המלחמה, כתוצאה מאלימות שהופנתה כלפיהם הן מצד חיילי צה"ל והן מצד תושבי המאחזים הסמוכים.[176][177]
ב-28 באוקטובר נהרג בילאל סאלח, פלסטיני בן 40, במהלך מסיק זיתים, לאחר חיכוך אלים שהתפתח מוקדם יותר באותו היום בין מספר פלסטינים למתנחלים באזור הכפר א-סאוויה שליד שכם.[185] חייל בחופשה נעצר כחשוד בהריגתו.[186][187] כעבור מספר ימים החייל שוחרר ממעצר ושב להשתתף בלחימה עם יחידתו.[188] בעקבות האירוע פורסם כי הרמטכ"ל וראש השב"כ אמרו שאירועי החיכוך של יהודים ופלסטינים באיו"ש מקשים על הפעילות הצבאית ומאלצים להסיט כוחות מעזה לאיו"ש.[189][190]
עם תחילת עונת המסיק, טענו פלסטינים כי מתנחלים וחיילים מנסים למנוע אותו.[191]
ב-28 בנובמבר מתנחלים נכנסו לבית של משפחה פלסטינית בכפר בבקעת הירדן, בטענה שיושביו גנבו מהם עיזים. אחד מהם, חייל מילואים, פתח באש. צה"ל השעה אותו ונשקו הוחרם. מתנחל אחר הכה את המשפחה עם קנה ה-M-16 שהיה עליו.[192]
בתחילת דצמבר, לפי חברים בארגון "פעילי קהילת הירדן" הפועל לדבריהם כדי לעזור לרועי צאן פלסטינים, צעירים מהמאחזים באזור תקפו אותם בגז פלפל ובאבנים. אחד מהם אושפז בבית החולים.[193]
ב-12 בפברואר 2024, כ-20 מתנחלים תקפו שלושה יישובים פלסטיניים באזור ההתנחלות יצהר. המתנחלים הציתו בית והשחיתו בתים נוספים, מכוניות ורכוש.[194]
12 באפריל: ביום זה התרחש רצח בנימין אחימאיר. עוד לפני היוודע דבר הירצחו של אחימאיר, מתנחלים החלו בהתקפה של כפרים פלסטינים סמוכים, שבמהלכה נהרגו ארבעה פלסטינים והוצתו כ-26 בתים.[195][196] כ-55 פלסטינים נפצעו.[196] על רקע המהומות ועל מנת למנוע הפרות סדר אלימות החליט צה"ל לתגבר את הכוחות בגזרה.[197] לפי ארגון זכויות האדם הישראלי "יש דין", לפחות עשרה כפרים הותקפו, ובתים וכלי רכב ניזוקו.[198]
בתחילת חודש יוני, נערי גבעות מהמאחז הבלתי חוקי צור הראל ניסו להצית מבנים בכפר הפלסטיני ביתין הסמוך. האש החלה להתלקח ובשל כיווני הרוח, האש שינתה את כיוונה במהירות וכמעט כילתה את המאחז הסמוך גבעת אסף שהיה בתהליכי הסדרה.[199]
בעקבות אירועים אלימות קודמים ובעקבות האירוע הזה, אושר לפנות את המאחז הבלתי חוקי צור הראל. מתנחלים רעולי פנים יידו בקבוקי תבערה ואבנים על כוחות הביטחון במהלך פינויו. כתוצאה מהאלימות נפגע רכבו של קצין במנהל האזרחי והשמשה הקדמית נופצה. מכבי אש שהגיעו למקום הותקפו באבנים ושמשת הכבאית נופצה. לאחר הפינוי מתנחלים יידו אבנים לעבר מכוניות פלסטיניות בצומת גבעת אסף ועוז ציון.[200]
ב-3 באוגוסט, דווח על התפרעויות קשות של פורעים יהודים בכפרים אל-מוע'ייר בבנימין וצוריף בשומרון. בשני המקומות הציתו כ-20 ישראלים שטחים חקלאיים וידו אבנים לעבר הכפרים. כ-30 פלסטינים יידו אבנים.[203]
ב-9 באוגוסט, מתנחלים בגבעת רונן שליד שכם יידו אבנים והציתו את רכבן של ארבע נשים תושבות רהט ותינוקת בת כשנתיים, לאחר שנכנסו בטעות למאחז גבעת רונן. לטענת אחת הנשים שהותקפו, אחד התוקפים הצמיד רובה לראשה של התינוקת. הן נפצעו ופונו לבית החולים בילינסון.[204] הוגשו כתבי אישום נגד שניים מהמשתתפים.[205]
ב-15 באוגוסט עשרות מתנחלים, חלקם רעולי פנים, נכנסו לג'ית ויידו אבנים, השליכו בקבוקי תבערה והציתו רכבים ובתים. הפלסטינים דיווחו על צעיר כבן 23 שנורה למוות ואדם נוסף שנפצע קשה. כוחות ביטחון הגיעו למקום ופיזרו את הפורעים.[206][207] שלושה פלסטינים נוספים נפצעו כתוצאה מיידוי אבנים.[208] לפי התחקיר הצה"לי, כוחות מג״ב, שנפרסו בצירים במרחב, מנעו הגעה של ישראלים נוספים שהתכוונו להצטרף לפרעות.[209] זמן קצר לאחר ההתפרעות, התקבלה בצה"ל התרעה על קבוצה נוספת שהתכוונה לפעול כך גם בשני כפרים נוספים בשומרון. הם זוהו יורדים לחווארה ולבורין. כוחות משטרה וגדוד 90 של צה"ל נפרסו במרחב, ומנעו את הגעתם לכפרים הפלסטיניים.[210]
ב-24 באוגוסט, מתנחלים רעולי פנים תקפו פלסטינים בשני כפרים בגדה המערבית.[211] לפי גורמי ביטחון, כ-10 פורעים יהודים הגיעו בשבת לכפר סוסיא בדרום הר חברון, ניסו להיכנס לבתים, ובמקום התפתחו עימותים פיזיים.[212] פלסטינית אחת נפצעה קל.[211] לפי גורם ביטחוני, כ-80 מתנחלים הציתו עצי זית ורכוש בכפר רוג'ייב.[213] צה"ל אישר כי נגרם נזק לכלי רכב של פלסטינים כתוצאה מיידוי אבנים.[211]
בשלהי אוקטובר 2023 הצהיר נשיא ארצות הבריתג'ו ביידן כי הוא מודאג מההתקפות של מתנחלים על פלסטינים בגדה המערבית, שלדבריו "שופכים שמן למדורה", ושהן חייבות להיפסק.[214][215] ממשל ביידן אף התנה רכישת נשק מחברות בארצות הברית בכך שהנשק הזה לא יגיע לכיתות כוננות ביהודה ושומרון.[216] בתחילת דצמבר החליטה מחלקת המדינה של ארצות הברית לאסור על מתן ויזות ל"מתנחלים קיצוניים שהיו מעורבים באלימות נגד פלסטינים ביהודה שומרון".[217] בדצמבר ארצות הברית השהתה עסקת רובים עם ישראל על רקע דאגות בעניין אלימות מצד מתנחלים נגד פלסטינים.[218] ב-1 בפברואר 2024, הנשיא חתם על צו[219] נשיאותי שחל על 4 מתנחלים שתקפו פלסטינים.[220] בנקים ישראליים פעלו בהתאם לסנקציות והחלו לחסום את חשבונותיהם.[221] גם קנדה והאיחוד האירופי הטילו סנקציות.[222]
באפריל 2024, האיחוד האירופי הודיע על הטלת סנקציות נגד ארבעה מתנחלים ישראלים ושני ארגונים בגין אלימות נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. בין שני הארגונים היה ארגון להב"ה.[223] הארגון השני היה "נוער הגבעות". בסבב הסנקציות האמריקאי השלישי, הוטלו סנקציות אישיות על מייסד להב"ה, בנצי גופשטיין, וגם על שני גופים שהפרו סנקציות קודמות.[224]
ביוני 2024, קנדה הרחיבה את הסנקציות. ממשלת קנדה הודיעה כי החליטה להטיל סנקציות על דניאלה וייס, פעילה מרכזית בהתנחלויות בגדה המערבית וראש מועצת ההתנחלות קדומים לשעבר, ועל תנועת אמנה, שהייתה מעורבת בבנייה בהתנחלויות ובמאחזים בלתי חוקיים בגדה המערבית.[225]
ביולי 2024, משרד החוץ של ארצות הברית הודיע כי הטיל סנקציות על שלושה ישראלים, בנוסף לכמה ישויות ישראליות – ארגון להב"ה ומאחזים ביהודה ושומרון.[226] גם יפן הטילה סנקציות.[227]
באוגוסט 2024, ארצות הברית הטילה סנקציות על רכז הביטחון של יצהר על הקמת מחסומים לפלסטינים כשהוא לא בתפקיד.[228] הוטלו סנקציות גם על ארגון "השומר יו"ש". בדברי הסנקציות על "שומרי יו"ש" נכתב שהארגון העניק תמיכה למאחז חוות מיתרים לאחר שפינו לדבריהם 250 פלסטינים תושבי ח'רבת זנוטה בסוף ינואר, וכדי למנוע מהם לחזור – שומרי יו"ש גידרו את הכפר.[229][230]
משרד האוצר האמריקני הוסיף את ארגון "נוער הגבעות" ושני פעילים לרשימת הסנקציות המכוונות נגד מתנחלים קיצוניים שפוגעים בפלסטינים.[231][231][231]
באוקטובר 2024, בריטניה הטילה עיצומים על שבע יישויות שקושרו לבניית מאחזים (חלקן מאחזים[232]): אמנה, תורת לחימה, השומר יו"ש, מאחז שובי ארץ, ישיבת עוד יוסף חי, מאחז מיתרים וחוות עמק תרצה.[233]
ערכים מורחבים – גל הטרור בישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
מיני מלחמה ביו"ש: צה"ל מנהל מערכה לסיכול טרור במחנות הפליטים, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 02:47), 20 בינואר 2023
הגר שיזף, סיגריות בוערות, מכות רצח וניסיון תקיפה מינית: מתנחלים וחיילים התעללו בפלסטינים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2023
נעצרו 32 מבוקשים, מתוכם 18 פעילי חמאס, באתר צה"ל, 24 באוקטובר 2023
ניר דבורי, לא רק בעזה ובגבול הצפון: לפחות 12 מחבלים חוסלו בג'נין, צה"ל השמיד פיר תת-קרקעי עם מטענים, באתר מאקו, 9 בנובמבר 2023
