כביש 749
 | |
| עבודות הפיתוח בכביש 749 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| ציר | כביש רוחב |
| אורך | כ־6.5 קילומטרים (אומדן) |
| הקמה | |
| תקופת הבנייה | אוקטובר 2023 – הווה (כשנה ו־13 שבועות) |
| חברת בנייה |
 חיל ההנדסה הקרבית |
| מיקום | |
| נקודת התחלה | סמוך לחוף עזה |
| נקודת סיום | גבול ישראל – רצועת עזה, בקרבת נחל עוז |
כביש 749 (נקרא גם: כביש חוצה עזה או מסדרון נצרים או ציר בארי) הוא כביש ממזרח למערב במסדרון נצרים שברצועת עזה, המבתר את הרצועה ומפריד את צפונה מדרומה ומרכזה. הכביש נסלל על ידי כוחות צה"ל במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, על מנת לאפשר לצה"ל שליטה מיטבית בנעשה ברצועה.
בראייה היסטורית, הכביש נועד לבצע את תפקידו של ציר קרני–נצרים במסדרון נצרים, והוא אף מהווה המשך כמעט מדויק שלו במיקומו ובמשמעותו. הציר נועד לבתר את הרצועה במקום זהה במסגרת תוכנית חמש האצבעות.
בסוף תוואי הכביש במערב נמצא ה"נקז" של בסיס נצרים.
רקע
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[2] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[4] שוטרים ו־10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות הטבח פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון חמאס והשבת החטופים. כחלק מהתמרון הקרקעי ברצועה נסלל הכביש על ידי כוחות ההנדסה הקרבית במטרה לבתר את הרצועה ועל ידי כך לאפשר שליטה מיטבית של צה"ל ברצועה.
הכביש נפרץ תחילה כציר לוגיסטי אוגדתי על ידי פלוגת הצמ״ה של גדוד ההנדסה במילואים 749 (ולכן נקרא על שמו) כחלק מפריצת הכוחות של אוגדה 36 מיער בארי ועד הים. תחילה נפרץ הציר בשני מעברים, אחד למעבר רק״ם והשני למעבר רכבי שטח צה״ליים ועוד ציר לפינוי בלבד. גדוד 749 הקדיש את כביש 749 לרס״ל (במיל׳) שלו ציון שרעבי, לוחם וחובש הגדוד שנהרג בתחילת התמרון הקרקעי.[6]
תוואי ומטרה
הכביש מתחיל בסמוך לקיבוץ בארי המקביל לצפון רצועת עזה, וממשיך מערבה עד לים התיכון, כך שהוא מבתר את הרצועה ומפריד בין העיר עזה וצפון הרצועה, למרכז הרצועה ודרומה. לדברי מג"ד 601, מטרתו היא ”להגן על המרחב, לפשוט לעבר מרחבים שיש בהם אויב, למנוע את המעבר מדרום לצפון ולשלוט עליה באופן מאוד מדויק.”[7]
הכביש החל להיסלל בפברואר 2024, והיו שותפים לסלילתו עשרות רבות של כלים הנדסיים ומשאיות עפר המופעלים בידי כוחות מילואים של חיל ההנדסה הקרבית וגדוד 601 הסדיר. לשם סלילתו נפתחו באזור מפעלי אבן הגורסים את האבנים לשם הכנת מצע עבור כבישת הכביש.[7]
בצילומי לווין משישה במרץ ניתן לראות שצה"ל השלים את סלילת תוואי הכביש.[8]
הכביש מיועד להיות בנוי לנסיעה במהירות של עד 70 קמ"ש, ומיועד גם לרכבים רגילים שאינם האמרים או נגמ"שים.[9]
ב-25 באפריל 2024 הושלמה כבישת הכביש באורך 6.8 ק"מ, כך שנסיעה לאורך 8 הקילומטרים[דרושה הבהרה] של הציר אורכת כ-8 דקות.[10] בסוף מאי 2024 החלה ריבוד הכביש בחומר קשיח יותר מאשר הכורכר ומצע החצץ שהיה .[11]
קישורים חיצוניים
כאן כדי להישאר: ברוך ידיד עם לוחמי גדוד 601 במבצע הנדסי לסלילת כביש חוצה עזה, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 05:30)- "דריסת רגל": פרטים חדשים על תכנית צה"ל לחלוקת הרצועה, באתר מעריב אונליין, 9 במרץ 2024
הערות שוליים
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^
רס"ל (במיל') שלו ציון שרעבי ז"ל, באתר צה"ל
- ^ 7.0 7.1 אלחנן מזוז, כאן כדי להישאר: המבצע ההנדסי הגדול של צה"ל לביתור רצועת עזה, באתר עכשיו 14, 17 בפברואר 2024
- ^ Sam Doak, Israel completes construction of road which cuts across Gaza Strip, סקיי ניוז
- ^ פוסט באינסטגרם של גלי צה"ל.
- ^ אלחנן מזוז, לקראת המבצע ברפיח: כוחות מילואים יחליפו את אוגדה 162 ברצועה, באתר עכשיו 14, 25 באפריל 2024
- ^ עמית סגל, באתר Telegram
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
כביש 74939872016Q124851535