פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Ambox currentevent.svg
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: קצב התקדמות הפינוי לא הגיוני.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: קצב התקדמות הפינוי לא הגיוני.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
נחל הבשור שהיווה קו צפון הרצועה

פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל החל ב-13 באוקטובר 2023, אז הורתה מדינת ישראל על פינוי כל היישובים בנפות "צפון עזה" ו"עזה" אשר נמצאות מצפון לנחל הבשור (ואדי עזה).

לוח זמנים

במסגרת מלחמת חרבות ברזל, הורתה מדינת ישראל על פינוי תושבי צפון רצועת עזה דרומה מנחל הבשור, כדי להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית. צה"ל הציב אולטימטום של 24 שעות לפינוי לפני התמרון הקרקעי. מנהלת התיאום והקישור העבירה את המסר אומות המאוחדות[1], אשר התריע כי פינוי כה גדול עלול להובי לאסון הומניטרי.[2][3]

חמאס קרא לתושביו להימנע מפינוי וטען כי הוראות צה"ל הן "תעמולה מזויפת" שנועדה לגרום לנכבה שנייה.[4] אנשיו אף ביצעו ירי כלפי אוכלוסייה אזרחית שנסה דרומה, בניסיון למנוע את הפינוי, בדגש על בתי החולים, ניצבו מפקדותיו. למרות אזהרות חמאס, עד 14 באוקטובר דווח על עשרות אלפים שנענו לאזהרה והתפנו דרומה.[5] עד 15 באוקטובר מאות אלפי תושבים התפנו דרומה. למרות פקיעת האולטימטום, צה"ל הכריז על חלון זמן נוסף באותו היום שבו התאפשר מעבר בטוח בציר "צלאח א-דין".[6] עם הידוק הכיתור הישראלי את עזה פתחה ישראל מסדרון הומניטרי שאיפשר יציאה מהעיר דרומה, ומאות אלפי תושבים ניצלו זאת למעבר לדרום הרצועה.[7] על פי הערכת צה"ל, ב-8 בנובמבר 2023 יצאו נותרו בצפון הרצועה כ-200,000 אזרחים[8]. עד 21 בנובמבר התפנו דרומה כ-95% מתושבי צפון רצועת עזה[9].

תגובות

דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ון קירבי טען כי ישראל לא התייעצה עם הממשל האמריקני בנוגע לפינוי, וביצעה זאת על דעת עצמה. במקביל הממשל האמריקני הביע דאגה למצב ההומניטרי ברצועה ובצפונה.[10]

הארגון Human Rights Watch גינה את הוראת הפינוי.[11]

הערות שוליים

  1. ^ אריאל כהנא, דור מלול, ארה"ב, ‏ישראל לאו"ם: על האוכלוסייה הפלשתינית להתפנות מצפון הרצועה תוך 24 שעות, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2023
  2. ^ עולים שלב: ישראל דורשת מ-750,000 פלסטינים לעזוב את צפון רצועת עזה, באתר JDN
  3. ^ ברק רביד, אמיר בוחבוט, גיא אלסטר‏, ישראל הודיעה לאו"ם: יש לפנות את צפון רצועת עזה בתוך 24 שעות, באתר וואלה!‏, 13 באוקטובר 2023
  4. ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל פיזר כרוזים, חמאס מזכיר את הנכבה ודורש מתושבי עזה לא להתפנות: "1948 לא תחזור", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  5. ^ עינב חלבי, הבריחה ההמונית מעזה, והכעס שמופנה לא רק לישראל: "חמאס הביא עלינו נכבה", באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
  6. ^ עינב חלבי והסוכנויות, בעזה נערמות הגופות, חמאס "משבש את הפינוי". יש מי שמתעקש להישאר: "נמות עם כבוד", באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
  7. ^ עינב חלבי, אוחזים דגלים לבנים - ומתפנים: מאות תושבי שכונת זייתון בעזה עזבו את בתיהם | תיעוד, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
  8. ^ טל לב רם, ‏הבריחה דרומה נמשכת: זהו מספר העזתים שנמלטו היום לכיוון צפון הרצועה, באתר מעריב אונליין, 8 בנובמבר 2023
  9. ^ קובי פינקלר, צה"ל: 95% מתושבי צפון הרצועה עברו לדרום, באתר ערוץ 7, 21 בנובמבר 2023
  10. ^ ארצות הברית: "ישראל לא התייעצה איתנו לגבי פינוי צפון רצועת עזה", באתר מעריב אונליין, 13 באוקטובר 2023
  11. ^ מה כל כך מדאיג בהוראה של ישראל להתפנות בעזה? | Human Rights Watch, ‏2023-10-16


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0