פרשת יוסף ואחיו
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
סיפור פרשת יוסף ואחיו הוא סיפור המתחיל בפרשת וישב ומסתיים בפרשת ויגש. סיפור זה גרם לירידת יעקב ובניו למצרים, ודור מאוחר יותר אף היו משועבדים לפרעה במצריים. הסיפור זכה להתייחסות רבה במדרשי חז"ל שמפרשים את הדברים בצורות שונות ולומדים מוסר השכל מהמעשים השונים.
חלומות יוסף ושנאת האחים
יוסף היה בנו אהובו של יעקב[א] דבר שבא לידי ביטוי בכתונת פסים מיוחדת שאביו הכין עבורו, יוסף היה מודע למעמדו המועדף בעיני אביו, והראה לאחיו את כתונת הפסים שנתן לו אביו. במקביל יוסף חלם שני חלומות שרימזו על עלייתו לגדולה על חשבון אחיו ואף סיפר לאחיו אודותם. השנאה בין האחים התחזקה לאחר החלום השני, עד שהאחים נמנעו לשאול בשלומו של יוסף[2]. כמו כן הם גם לא קיבלו את חלומותיו שחלם והוסיפו לשונאו, מנגד יעקב קיבל את דבריו, וציפה לראות איך חלומות אלו יתקיימו[3].
מכירת יוסף
ערך מורחב – מכירת יוסף
באחד הימים הלכו אחי יוסף לרעות את צאן אביהם בשכם ויעקב ביקש מיוסף שילך לראות מה שלום אחיו ושלום הצאן. יוסף במצוות אביו הלך לחפש את אחיו ומצאם בדותן. בראותם את יוסף החליטו האחים להרוג אותו. ראובן הבכור התנגד להצעה להורגו בידים והציע להשליך אותו לבור, וכך יוכל לבוא מאוחר יותר ולהצילו, וכך גם לא ייתלה בו הסרחון במקרה ואחיו יהרגוהו[4]. אחר שראובן הלך מהמקום שאר האחים הוציאו את יוסף מן הבור ומכרוהו לישמעאלים, הישמעאלים למדינים[5] והמדינים למצרים שם נקנה על ידי פוטיפר[6].
יוסף בבית פוטיפר
- ערך מורחב – יוסף ואשת פוטיפר
אשת פוטיפר ניסתה לפתות את יוסף לשכב עימה. יוסף סירב להצעותיה, בנימוק שהדבר נחשב לבגידה באמון פוטיפר ומהווה חטא לה'. באחד הימים, בהגיע שעת כושר, תפסה אשת פוטיפר את יוסף בבגדו כדי לשדל אותו לשכב עימה. יוסף הסיר את בגדו שאחזה בו, והוא נשאר בידה, ונמלט אל מחוץ לבית. בראותה זאת, קראה אשת פוטיפר לבני ביתה, שלא היו בבית באותה שעה. כשהגיעו, היא שִקרה להם שיוסף ניסה לשכב עימה, ובעודו פושט את בגדיו זעקה בקול שיבואו לעזרתה, ומשראה כך - נמלט. את אותו הסיפור סיפרה גם לבעלה כששב מעבודתו. פוטיפר כעס על יוסף והביא לתפיסתו, וכלא אותו בבית הסוהר.
הסיפור נחתם (פסוקים כא-כג) בתיאור עלייתו והצלחתו של יוסף בבית הסוהר, המקביל להצלחתו בבית אדוניו בראשית הסיפור. חתימה זו מקשרת את סיפור יוסף ואשת פוטיפר לסיפור חלום שר המשקים ושר האופים שבפרק שלאחר מכן (מ), ואפשר לראות בה גם פתיחה לסיפור זה.
חלומות פרעה
- ערך מורחב – חלומות פרעה
לפי הסיפור, חלם פרעה שני חלומות רצופים, שאת פתרונם נתן לו יוסף: שבע שנות שובע יגיעו לעולם, ולאחריהם שבע שנות רעב. בעקבות הפתרון הזדרז יוסף והציע לפרעה לאגור מזון בזמן השובע כדי שהארץ תוכל לשרוד בזמן הרעב. פרעה התפעל מהפתרון ומההצעה המעשית שבעקבותיו, ומינה את יוסף על ביצוע משימת אגירת המזון. יוסף ביצע בהצלחה את המשימה ואגר אוצרות מזון רבים, שאותם מכר לאחר מכן ליושבי מצרים.
ירידת האחים למצריים
הרעב פוגע גם בארץ כנען, ויעקב מבקש מבניו שיסעו למצרים כדי להביא משם אוכל. האחים נוסעים ונתקלים ביוסף, אך הם אינם מזהים אותו כיון שעזבם בגיל צעיר והיה ללא זקן וכעת היה לו זקן,[7] בעוד הוא מזהה אותם. הם משתחווים בפניו, כפי שחזה בחלומותיו בנערותו. יוסף מאשים את אחיו שהם מרגלים וטוען שכדי להוכיח את חפותם, עליהם להשאיר את אחד האחים איתו ובינתיים לחזור לכנען ולהביא משם את בנימין, האח החסר שסיפרו לו עליו. הוא אוסר את שמעון, ומצייד אותם בתבואה ושולח אותם חזרה לארץ כנען באזהרה שלא יסכים לראות אותם שוב אם לא יביאו את בנימין, בחזרתם הם מגלים שכספם הושב להם והם תמהים על כך.
בילקוט שמעוני מסופר[8] שלמרות ששמעון זרק אבנים על יוסף אחרי שזרקו אותו לבור, כשיוסף זרק את שמעון לבור הוא דאג לו לאוכל משובח.
יעקב שומע את הבשורות הקשות ומסרב לשלוח את בנימין: "אותי שיכלתם יוסף איננו, ושמעון איננו, ואת בנימין תיקחו?!".[9] כשתם האוכל בבית יעקב והחזרה למצרים היא הסיכוי היחיד להינצל מרעב, ראובן מבקש ללכת למצרים עם בנימין ולוקח אחיורת עליו בעד שתי בניו, יעקב אינו מסכים עמו ומסכים לתנאו של יהודה ושולח אותם חזרה למצרים ביחד עם בנימין. [10]
האחים באים למצרים עם בנימין ומובאים שוב בפני יוסף. יוסף מתקשה להסתיר את סערת רגשותיו למראה בנימין ובוכה בחדר צדדי. הוא משחרר את שמעון, יושב עם האחים לסעודה ומצייד אותם בתבואה רבה. אולם לצד זאת הוא מורה למשרתו להחביא גביע כסף באמתחתו של בנימין.
כשיוצאים האחים לדרכם חזרה לארץ כנען, רודף אותם משרתו של יוסף ומאשים אותם בגניבת הגביע. האחים המופתעים מכחישים בתוקף וקובעים: "אשר יימצא איתו מעבדיך ומת, וגם אנחנו נהיה לאדוני לעבדים". בחיפוש שנערך מתגלה הגביע אצל בנימין והאחים מובאים חזרה לבית יוסף. הם מציעים את עצמם כעבדים כדי שיניח לבנימין, אך יוסף מתעקש שרק בנימין יישאר אצלו כעבד והשאר ישוחררו לעלות לשלום אל אביהם.
גניבת הגביע
באותו הזמן שהביא יוסף את בני יעקב אל ביתו וסעד איתם את ארוחת הצהרים, ציווה יוסף על הממונה על ביתו שימלא את שקי האחים באוכל אך לא יקח מהם את כספם. בנוסף פקד יוסף על משרתו שיכניס את גביע הכסף המיוחד שלו אל תוך השק של בנימין.
לאחר שהלכו האחים לדרכם פקד יוסף על משרתו לרדוף אחרי האנשים ולמצוא את גביע הכסף שלו. הגביע כצפוי נמצא אצל בנימין. האחים קרעו בגדיהם ויהודה שערב לאביו שיחזיר את הנער ביקש להחליף את יוסף בעונש. אך מכיוון שהממונה סירב לשמוע לא נותרה לאחים ברירה אלא לחזור לעיר.
יוסף מתגלה לאחיו
לאחר שחזרו האחים למצרים יהודה ניגש ליוסף ופורש בפניו בנאום ארוך את השתלשלות העניינים מנקודת מבטו. הוא מתאר את מערכת היחסים המיוחדת בין יעקב ובנימין ("ונפשו קשורה בנפשו") ואת מצבו של יעקב מאז היעלמות יוסף. יהודה מדגיש כי הוא ערב לשלומו של בנימין בפני יעקב, ומציע להישאר במקום בנימין כעבדו של יוסף.
יוסף איננו מצליח יותר להסתיר את זהותו מהאחים. הוא משלח את כל הנוכחים מהחדר, פורץ בבכי ומציג עצמו בפני אחיו: "אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי?"[11] האחים נבהלים ושותקים, ויוסף מסביר כיצד התגלגלה מכירתו לטובה, וכיצד הוא מסוגל כעת לכלכל את משפחתו במהלך הרעב השורר במצרים ובכנען. לאחר פיוס הדדי הוא שולח את האחים, עם עגלות וציוד שמספק פרעה, חזרה לכנען, מתוך כוונה שהמשפחה כולה עם יעקב תבוא אל יוסף למצרים.
יעקב יורד למצריים
יעקב מקבל בהתרגשות גדולה את הבשורה ויוצא לדרך למצרים. הוא עוצר בבאר שבע ומעלה קורבנות, ושם מתגלה אליו אלוקים ומחזק את ידיו בירידה למצרים.יצחק לעומתו, הצטווה להישאר בארץ כנען (פרק כ"ו, פסוק ב'). אלוקים מבטיח ליעקב כי זרעו יהיה לגוי גדול במצרים ובסופו של דבר יעלו חזרה לארץ ישראל. לאחר מכן מובאת בתורה רשימה של צאצאי יעקב שירדו למצרים. התורה מונה 70 'יוצאי ירך יעקב' היורדים מצרימה, נשים וגברים, מלבד נשי בני יעקב, יוסף ושני בניו (שהיו כבר במצרים), והוא עצמו.[12]
משפחת יעקב מגיעה למצרים ויעקב ויוסף נפגשים. יוסף מדריך את אחיו לומר לפרעה שהם רועי צאן, כדי שישכן אותם באזור נפרד במצרים. בני יעקב נפגשים עם פרעה ואחריהם בא גם יעקב עצמו ומברך את פרעה. יוסף משכן את אחיו בארץ גושן ומספק להם מזון במהלך שנות הרעב.[13]
במקביל מנהל יוסף את הכלכלה המצרית כולה בזמן הרעב. המצרים הרעבים ללחם נותנים ליוסף את כספם ואת מקניהם, ולבסוף נותנים את אדמותיהם וגם את עצמם לעבדים לפרעה בתמורה לאוכל. יוסף קובע מערכת של מיסים, שבה פרעה מחזיק בכל הנכסים, מספק לעם זרעים לעבודת האדמה והעם מחזיר לו חמישית מן היבול.
ביאורים
- ^ בילקוט שמעוני מובאים שני טעמים להעדפתו בעיני יעקב, דעת רבי יהודה שיוסף היה הכי דומה במראהו ליעקב, ודעת רבי נחמיה שבגלל שיוסף למד מיעקב את כל מה שלמד משם ועבר[1]. טעם נוסף מפני שלמותו וחכמתו, רבי יצחק אברבנאל על ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ג'.
הערות שוליים
- ^ ילקוט שמעוני בראשית רמז קמ'.
- ^ בראשית לז,ד
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק י"א.
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק כ"ב.
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוקים כ"ה-כ"ח. בסדר המכירות, מי מכר למי ישנם כמה דעות, בפנים הובאה שיטת רש"י, אך קיימות שיטות נוספות.
- ^ בראשית, ל"ט, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ט עמוד ב'
- ^ ילקוט שמעוני בראשית רמז קמב.
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ב, פסוק ל"ו
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ג, פסוקים ח'-י"א
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ה, פסוק ג'
- ^ ספר שמות, פרק א', פסוק ה'
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוקים ז'-י"א
