נשיא סוריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נשיא סוריה הוא ראש המדינה הסורית, אשר משמש גם כמפקד העליון של הכוחות המזוינים של סוריה.

ב-31 בינואר 1973 חאפז אל-אסד שינה את חוקת המדינה ומאז נשיא לא היה חייב להיות מוסלמי. כתוצאה מכך התפרצו הפגנות של האחים המוסלמים בערים הגדולות. לפי רוברט ד. קפלן זה היה דומה למינוי יהודי לצאר ברוסיה[1]. בשנת 2012 סעיף זה בחוקה בוטל.

דרישות

החוקה של סוריה מאפשרת לנשיא להתמודד לכהונה של 7 שנים, שניתן להאריך פעם אחת בשל החוקה של 2012. כדי להתמודד על התפקיד, המועמד נדרש להיות מוסלמי[2] בן 34 ומעלה, סורי מלידה, בן להורים סורים ונשוי לאישה סורית, ולחיות בסוריה במשך 10 שנים לפחות. בעת הבחירה, המועמד נדרש לתמיכה של לפחות 35 חברי פרלמנט.

רשימת נשיאי סוריה

תמונה שם (תאריך לידה- פטירה) כניסה לתפקיד יציאה מתפקיד מפלגה הערות
סובחי ברכאת (1883–1939) 28 ביוני 1922 21 בדצמבר 1925 העצמאות
פרנסואה פייר אליפ (1853–1932) 9 בפברואר 1926 28 באפריל 1926 העצמאות
אחמד נמי (1840–1928) 28 באפריל 1926 15 בפברואר 1928 העצמאות
טאג' אלדין אל חסני (1885–1943) 15 בפברואר 1928 14 במאי 1930 העצמאות
טאג' אלדין אל חסני (1885–1943) 15 בפברואר 1928 14 במאי 1930 העצמאות
לאון סולומיאק (1873–1960) 19 בנובמבר 1931 11 ביוני 1932 העצמאות
מוחמד עלי אל עבד (1867–1939) 11 ביוני 1932 21 בדצמבר 1936 העצמאות
האשם אל-אתאסי (1875–1960) 21 בדצמבר 1936 7 ביולי 1939 הגוש הלאומי
בהיג' אל חטיב (1895–1981) 10 ביולי 1939 4 באפריל 1941 העצמאות
חאלד אל עזם (1903 - 1965) 4 באפריל 1941 16 בספטמבר 1941 העצמאות
טאג' אלדין אל חסני (1885–1943) 16 בספטמבר 1941 17 בינואר 1943 העצמאות נפטר במהלך כהונתו
ג'מיל אל (1883–1951) 17 בינואר 1943 25 במרץ 1943 העצמאות
עטא אל-איובי (1877 - 1951) 25 במרץ 1943 17 באוגוסט 1943 העצמאות
שוכרי אל-קוותלי (1891–1967) 17 באוגוסט 1943 17 באפריל 1946 הגוש הלאומי
שוכרי אל-קוותלי (1891–1967) 17 באפריל 1946 29 במרץ 1949 הגוש הלאומי-המפלגה הלאומית ב-29 במרץ 1949, רמטכ"ל צבא סוריה, חוסני א-זעים, ביצע הפיכה צבאית ותפס את השלטון במדינה. הוא הורה על מעצרו של קוותלי
חוסני א-זעים (1897–1949) 30 במרץ 1949 14 באוגוסט 1949 המפלגה הסורית הסוציאלית-לאומית בקיץ 1949 בוצעה הפיכה צבאית והדיחו את זעים מהשלטון. זעים וראש ממשלתו, מוחסין אל ברזי, נעצרו והוצאו להורג בידי כיתת יורים ב-14 באוגוסט 1949.
סאמי חינאווי (1898–1950) 14 באוגוסט 1949 15 באוגוסט 1949 צבא
האשם אל-אתאסי (1875–1960) 15 באוגוסט 1949 2 בדצמבר 1951 המפלגה הלאומית
אדיב שישכלי (1909–1964) 2 בדצמבר 1951 3 בדצמבר 1951 המפלגה הסורית הסוציאלית-לאומית
פאוזי סלו (1905–1972) 3 בדצמבר 1951 1 ביולי 1953 צבא
אדיב שישכלי (1909–1964) 1 ביולי 1953 25 בפברואר 1954 תנועת השחרור הערבית התפטר מתפקידו וברח מהמדינה בטענה שהוא רוצה למנוע מלחמת אזרחים
מאאמון אל (1914–1998) 25 בפברואר 1954 28 בפברואר 1954 העצמאות
האשם אל-אתאסי (1875–1960) 28 בפברואר 1954 6 בספטמבר 1955 המפלגה הלאומית
שוכרי אל-קוותלי (1891–1967) 6 בספטמבר 1955 22 בפברואר 1958 המפלגה הלאומית
גמאל עבד אל נאצר (1918–1970) 22 בפברואר 1958 29 בספטמבר 1961 האיחוד הלאומי במסגרת הרפובליקה הערבית המאוחדת
מאאמון אל (1914–1998) 29 בספטמבר 1961 20 בנובמבר 1961 העצמאות
עזאת אל נייס (1900–1972) 20 בנובמבר 1961 14 בדצמבר 1961 צבא
נאזים אל קודסי (1906–1998) 14 בדצמבר 1961 8 במרץ 1963 מפלגת האנשים
אל אתאסי (1926–2003) 9 במרץ 1963 27 ביולי 1963 העצמאות
אמין אל-חאפז (1921–2009) 27 ביולי 1963 23 בפברואר 1966 מפלגת הבעת'
נור א-דין אל-אתאסי (1929–1992) 23 בפברואר 1966 18 בנובמבר 1970 מפלגת הבעת' הסוציאליסטית
אחמד חסן אל חטיב (1933–1982) 18 בנובמבר 1970 22 בפברואר 1971 מפלגת הבעת' הסוציאליסטית
חאפז אל-אסד (1930–2000) 22 בפברואר 1971 10 ביוני 2000 מפלגת הבעת'
עבד אל-חלים ח'דאם (1932-2020) 10 ביוני 2000 17 ביולי 2000 מפלגת הבעת'
בשאר אל-אסד 17 ביולי 2000 8 בדצמבר 2024 מפלגת הבעת' ב-8 בדצמבר 2024 נפל המשטר הסורי לידי המורדים הסורים בראשם הצבא הסורי החופשי והיאת תחריר א-שאם המזוהה עם אל-קאעדה והמדינה האסלאמית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נשיא סוריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Robert D. Kaplan, Syria: Identity Crisis, The Atlantic, ‏1993-02-01 (באנגלית)
  2. ^ עלווים נחשבים מוסלמים ולכן בני משפחת אל-אסד עומדים בדרישה זו


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

40115250נשיא סוריה