המשמר האזרחי

סמל אק"מ - אגף קהילה ומשמר אזרחי

תג כתף שהיה נענד על ידי סגל משמר האזרחי ומתנדבים על מדים ועיטור ההתנדבות המוצגים בבית מורשת משטרת ישראל

המשמר האזרחי הוא מחלקה (בראשות נצ"מ) בתוך אגף השיטור של משטרת ישראל המרכז את כלל פעילות ההתנדבות המבוצעת על ידי אזרחים במשטרה. המחלקה הוקמה בשנות השבעים כגלגול מודרני של יחידות המשמר האזרחי שפעלו בשנותיה הראשונה של המדינה. המשמר האזרחי הוא דגם ישראלי שהבשיל במציאות הביטחונית והחברתית המיוחדת בארץ והקמתו מהווה פרק יוצא דופן בהיסטוריה של הארגונים ההתנדבותיים במדינת ישראל.

הקמת המשמר האזרחי

ראשית המשמר האזרחי בהתארגנות אזרחים בצפון הארץ שביקשו להגן על שכונותיהם בעקבות שורה של פיגועים חבלניים שאירעו לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים. טראומת המלחמה, המחאה הציבורית, רעידת האדמה הפוליטית והפגועים הקשים (הטבח במעלות ב-15 במאי 1974) היוו את הבסיס להקמת המשמר האזרחי כשמאות אזרחים דרשו מהמשטרה להעניק להם כלים, סמכות ומסגרת שתסייע למערכת הביטחון בשמירה על ביטחון הפנים.

בחודש אפריל 1974 התקבלה החלטת ממשלה 411 שעסקה בהעברת האחריות על ביטחון הפנים למשטרת ישראל, וב-10 ביולי 1974 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת המשמר האזרחי כארגון לאומי התנדבותי. החלטת הממשלה קבעה כי המשמר האזרחי יפעל ליד משטרת ישראל ולא בתוכה. הוטל עליו לארגן אזרחים להתגוננות מפני התארגנות חבלנית ברחבי המדינה וזאת באמצעות קיום שגרת שמירה וארגון תשתית ביטחונית הכוללת: מפקדה, כיתות כוננות, סיורים חמושים, ממונעים ורגליים ושגרת אימונים, הדרכה ופיקוח. בכל רמת פיקוד של המשטרה (מטה ארצי, מחוז ומרחב) נקבעה מקבילה במשמר האזרחי (ראש המשמר האזרחי, מפקד מחוז משמר האזרחי ומפקד מרחב משמר האזרחי). ברמת התחנה נקבע מפקד התחנה בעיר ובערים הגדולות מונו מפקדי רבעים. יחידת ההתנדבות הבסיסית מוקמה במבני ציבור שהרשויות המקומיות הקצו לשם כך ואלו גם סייעו בגיוס, תקצוב, טקסים ועוד.

יעדי המשמר האזרחי בהקמתו

תצוגת המשמר האזרחי במוזיאון מורשת המשטרה במרכז ללימודי משטרה בקריית אתא

• קיום תשתית ביטחונית רחבה לשם מניעת פיגועים.
• חיזוק כוח העמידה של הציבור באמצעות מתן כלים ויכולת לאזרחים להתגונן בשעת הצורך.
• קיום מאגר כוח אדם מתנדב לשעת הצורך.
• הגברת הביטחון העצמי של התושבים והגדלת המודעות והעירנות לנושא הביטחון.

שטח העיר אורגן בשלוש רמות: עיר, רובע ושכונה. הנשק שהועמד לרשות המתנדבים היה M1 קרבין והרכבים ששימשו את המתנדבים היו משטרתיים.

בתום שנת פעילותו הראשונה השתלב הארגון היטב במערך ביטחון הפנים כאשר הוקמו כשלוש מאות בסיסי הפעלה בשכונות בפריסה ארצית, הוקם מערך כוננות ארצי, חולקו מאות כלי נשק לאזרחים (בעיקר לאלו שביתם ממוקם בקצה השכונות), הוקמה מערכת מקיפה של ביטחון שוטף שכללה שמירה בשכונות, הקמת מחסומים, ביקורת באוטובוסים ובמוסדות.

בשלבי ההתארגנות הראשונית, נעזר המשמר האזרחי בצה"ל, הג"א ומג"ב וניתנה לו הקצאה מסודרת מארגונים אלו של ימי מילואים וכוח אדם. בשנת 1977 החל תהליך הבחנה בין מתנדב פעיל למתנדב שאינו פעיל. בדיקה זו הביאה לנהלים שהסדירו את הקריטריונים להתנדבות פעילה על פי מספר שעות התנדבות בחודש וגריעת מתנדבים ממצבת כוח האדם. עד שנת 1979 מנה הגרעין הקבוע של המתנדבים מאז 1974 כ-30,000 מתנדבים.

כיכר המשמר האזרחי בנס ציונה. הפסל הוא ישראל פרימו

שינויים ארגוניים במהלך שנות השמונים

בתחילת שנות השמונים חל שינוי בתפיסת המבנה, ארגונו וייעודו של המשמר האזרחי, ויחד עם תפקידי המשמר האזרחי בביטחון פנים נוספו לו גם משימות שיטור בתחומי התנועה ולחימה בפשע. לכן, הוקמו יחידות מיוחדות בעיקר עקב רצונם של מתנדבים רבים לסייע בתחומי הפעילות השונים: בילוש, נוער, סיור ותנועה. תהליך זה ממשיך ומתפתח וכיום פועלות בהצלחה רבה יחידות רבות, חלקן במדים בתחומים שונים: סיור, תנועה, צלפים, שיטור ימי, חילוץ נעדרים, צוללים, מתורגמנים, יומנאים, זיהוי קורבנות אסון, בילוש, תיירות, עבריינות נוער, איכות סביבה, תחבורה ציבורית וטרקטורונים.

השלבים בתהליך הקמת היחידות המיוחדות במשמר האזרחי

• הקמת יחידת הקלעים ולאחר מכן הצלפים והפעלתם החל מ-1974.
• הקמת יחידת שיתוף פעולה לתחומים הקשורים המניעה ולחימה בעבריינות החל מ-1975.
• הקמת יחידת תנועה בשנים 1979–1982.
• מיסוד הקמת יחידות תנועה ויחידות למניעת עבריינות והעמדת מדים לרשות המתנדבים מתחילת 1983.
• מיסוד הקמת יחידות במדים ליחידות הסיור ותחומים כלל-משטרתיים החל מאמצע 1983.

הקמת יחידות מיוחדות נוספות

• יחידה למניעת עבריינות (ימע"ר).
• יחידה למניעת עבריינות נוער (ימע"נ).
• יחידה תנועה מתנדבים (ית"מ), הפועלת על מדי משטרה.
• יחידת מתנדבים במדים (מתמי"ד) – שקיבלה הכשרה משטרתית לעסוק במגוון נושאים משטרתיים.
• מתמי"ד מג"ב - יחידות מתנדבים הפועלים עצמאית ובהנחיית מג"ב במגזר הכפרי, הפעילות מתבצעת עם מדי מג"ב ובכלי רכב של מג"ב. היחידה הוקמה ב-1989.
• יחידות העוסקות בסיוע קהילתי – סיוע לאוכלוסיות חלשות וקשישים, קליטת עליה ועוד.
• יחידת אופניים.
• יחידה לפינוי צירי תנועה (יחפ"צ) - יחידה מבצעית מקצועית הפועלת בתוך אגף התנועה (את"ן) ותפקידה פתיחה ושמירה של צירי תנועה מפני חסימות או הפרעות.
• יחידת מתנדבים על רולרבליידס (מער"ב) - שפועלת בשיתוף עם יחידות הסיור.
• יחידות נוספות כפרשים, חילוץ ותיירות.
• יחידת משל"ט (מרכז שליטה) בתפקיד מוקדן במוקד 100.

המשמר האזרחי עובר תהליך של התמקצעות בתחום הפעלת המתנדבים תוך בניית מערך הדרכה, קורסים, השתלמויות, הכשרות מפקדים וגיבוש תורה מקצועית. במקביל לתהליך זה מתחילה כניסה של מתנדבים לתחומי הפעילות המשטרתית שהוזכרו להלן (היחידות המיוחדות). בתקופה זו מתחיל תהליך שילוב מלא של המשמר האזרחי במשטרה, תהליך שייקח כשש שנים. בעקבות הקמת יחידות אלו חלה בתקופה זו אבחנה בין משמר אזרחי "קלאסי" העוסק בסיורי בט"ש "קלאסיים" לבין היחידות המיוחדות.

ועדת קופל

ב-15 בנובמבר 1982 מינה שר הפנים ד"ר יוסף בורג ועדה בראשות פנחס קופל כדי להגדיר ולבדוק מחדש את מטרות משמר האזרחי. הוועדה המליצה להרחיב את ההגדרה שבפקודת המשטרה לפיה פועל המשמר האזרחי ולהוסיף ליעד המקורי לחימה בפח"ע וסיוע למשטרה בתפקידיה הייעודיים במישורי המניעה והקהילה. עבודת הוועדה לא הביאה לשינוי ארגוני להוציא את עניין צירוף היחידה לקשרי קהילה-משטרה (ילק"מ) למטה המשמר האזרחי ב-1983, תוך הכרה שיחידה אמורה לפעול כלפי כלל משטרת ישראל, והמשמר האזרחי קיבל אחריות מקצועית ומשימתית בנושאים אלו. ההשפעה העיקרית של ועדת קופל הייתה בתחום הרחבת יעדי המשמר האזרחי ומתן לגיטימציה לפעילות בתחומי המניעה והסיוע למשטרה. נקבע כי ייעוד משמר האזרחי יהיה: "סיוע למשטרה בשמירת הביטחון השוטף ובביצוע תפקידיה הייעודיים הנוספים באמצעות מתנדבים". בשנת 1983 הוחלט להרחיב את מעורבות משמר האזרחי בפעולות למען הקהילה ולסייע למשטרת ישראל בתחומים שונים, לכן, הכפיפו את היחידה לקשרי משטרה- קהילה למשמר האזרחי, קידמו את היחידות המיוחדות וכל אלה במטרה לשלב באופן מלא את המשמר האזרחי במשטרה.

שילוב המשמר האזרחי במשטרת ישראל

ב-1985 הוצגה תוכנית העבודה של המשטרה לשנים 1986–1990 (רשת ב') והציגה התייעלות פנימית שביטויה המעשי היה איחוד מטות מג"ב והמשמר האזרחי לתוך המשטרה ה"כחולה". תהליך האיחוד הביא לביטול המפקדות העצמאיות של המשמר האזרחי ולשילובן בתוך מערך הכוחות הטריטוריאלי של המשטרה. תהליך זה הושלם ב-1 בפברואר 1986. לפעולה לא היו השלכות ישירות על המתנדבים. שנת 1987 סיכמה למעשה את שילוב המשמר האזרחי בתוך שורות משטרת ישראל, והארגון חגג שלוש עשרה שנים להקמתו. במרכז האירועים עמדה החלטת הממשלה להעניק למתנדבים הפעילים לאורך כל התקופה אות הערכה ממלכתית. שבעת אלפים וחמש מאות מתנדבים היו זכאים לאות זה, והטקס המרכזי נערך במשכן הכנסת בחסות יושב ראש הכנסת. בשנה זו אף הושלם שילוב יחידות המשמר האזרחי המערך המשטרתי הטריטוריאלי ובמקביל, הושלמה במטה הארצי הקמת האגף ובמסגרתו מחלקת המתנדבים.

תקנות המשמר האזרחי שתוקנו ב-1989 קבעו כי "המשטרה רשאית להסתייע במשמר האזרחי... לשמירת ביטחון הנפש והרכוש". התקנות פירטו תחומים רבים בהם רשאית המשטרה להסתייע במשמר האזרחי: "סיור, תנועה, בילוש, שיטור ימי, תיירות, חילוץ נפגעים, פרשים, סיוע למערך החבלה וצלפים". עם תיקון התקנות הפך המשמר האזרחי לחלק בלתי נפרד מהמשטרה ותחומי פעילותו הוגדרו בחוק, כולל הכשרות, כתנאי להפעלה מקצועית של המתנדב.

המשמר האזרחי, כמשקף את הפסיפס העדתי, האתני והתרבותי בישראל, קולט לשורותיו מתנדבים מהמגזר החרדי, מפעיל את זק"א, פועל באזור יהודה ושומרון, מגייס מתנדבים בני מיעוטים החל משנת 1992 (ליחידות המיוחדות גייסו בדואים, צ'רקסים ודרוזים ששירתו בצה"ל, והחל מ-1995 החלו להקים בסיסי משמר אזרחי ביישובים ערבים).

הקמת אגף קהילה ומשמר אזרחי

ב-1 בינואר 1999 הוקם במטה הארצי אגף קהילה ומשמר אזרחי (אק"מ). אגף זה איחד את היחידה לשיטור קהילתי עם המשמר האזרחי. עם הקמת אק"מ, מנה האגף כ-50,000 מתנדבים, מהם כ-14,000 ביחידות המיוחדות. אק"מ פיתח פרויקטים קהילתיים ייחודיים, שם דגש על פיתוח שירותי משטרה וגיוס מתנדבים במגזר הערבי, והושקע מאמץ בפיתוח תורה כתובה בנושא שירות, ובהכשרות. משנת 2000 מוביל אק"מ מהלך להפיכת מרכזי השיטור הקהילתי ובסיסי הפעלת מתנדבים לישות אחת חזקה המספקת שירותי משטרה לקהילה על ידי שוטרים בשכר המפעילים את המקום יחד עם מתנדבי המשמר האזרחי. מתנדבי המשמר האזרחי מהווים גשר טבעי בין המשטרה לקהילה. ראשי הערים והרשויות המקומיות מסייעים למשמר האזרחי בתקציבי הסברה וארגון מקומיים ורואים בארגון זה מכשיר חשוב להשגת ערכים חינוכיים-תרבותיים במסגרת העירונית. הקשר ההדוק עם הרשויות המקומיות מקנה הרגשת שייכות לקהילה וקשר עם מוסדותיה. חברי המשמר האזרחי הם אזרחים ושוטרים מתנדבים כאחד ובעצם התנדבותם ממחישים את היות המשטרה חלק בלתי נפרד מהקהילה.

שינויים ארגוניים פנים משטרתיים ואיחוד אגפים אג"מ-אק"מ

במאי 2011 במהלך סבב המינויים לאחר כניסת רנ"צ יוחנן דנינו לתפקידו כמפכ"ל המשטרה הורה לסגור את אגף קהילה ומשמר אזרחי ולהטמיעו בתוך אגף המבצעים ולהקים מחלקת מתנדבים לטיפול בכל נושא מתנדבי המשא"ז. כתוצאה מהמהלך כל שוטרי וקציני האק"מ הוכפפו לאג"מ ובמרחבים ובמחוזות ושונה תפקידם מ"קציני אק"מ" ל"קציני מתנדבים" כאשר בראש שרשרת הפיקוד מונה ראש מחלקה בדרגת ניצב משנה. ראש אגף המבצעים שכיהן בתהליך האחוד היה ניצב ניסים מור.

משמעותה של סגירת האגף והורדת העומד בראש המשמר האזרחי, מדרגת ניצב לדרגת ניצב-משנה, היא הפחתה משמעותית של מעמדו של המשא"ז במסגרת המשטרה, ומסר לפיו משטרת ישראל מעוניינת פחות להסתמך על מערך המתנדבים העומד לרשותה ולהסתמך בעיקר כוחה על השוטרים הסדירים, המקצועיים, המשרתים בה באופן מלא, ועל כמות מתנדבים קטנה יותר, המורכבת ממתנדבים איכותיים יותר.

מאז המהלך פחת מספר המתנדבים, שהגיע בשיאו ל-130,000, לפחות מ-30,000.

במהלך כהונתו של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך הוחמרו נוהלי הגיוס של מתנדבים חדשים, וכיום הם כוללים אבחון תעסוקתי וסיווג ביטחוני קפדניים ביותר מאשר בעבר, מה שגרם לירידה במספר המתגייסים החדשים להתנדבות, כתוצאה מהעלאת הרף הנדרש לגיוס להתנדבות.

מפקדי המשמר האזרחי

שם	תקופת כהונה כמפקד המשא"ז	הערות
ניצב מולה כהן	15 באוגוסט 1974 – 14 באוקטובר 1979	מקים המשא"ז ומפקדו הראשון
ניצב שאול גבעולי	15 באוקטובר 1979 – 1 ביולי 1985	ראש משא"ז
ניצב ברוך לוי	2 ביולי 1985 – 31 במרץ 1988	ראש משא"ז
ניצב עוזי ברגר	1 באפריל 1988 – 1 בפברואר 1990	ראש משא"ז
ניצב זאב רם	4 בפברואר 1990 – 27 במרץ 1991	ראש משא"ז
ניצב שלמה גל	28 במרץ 1991– 31 במרץ 1993	ראש משא"ז
ניצב יוסף זכריה	1 באפריל 1993 – 30 בספטמבר 1996	ראש משא"ז
ניצב חיים קליין	1 באוקטובר 1996 – 30 ביוני 1998	ראש משא"ז
ניצב יעקב רז	1 ביולי 1998 – 2001	ראש משא"ז - בתקופתו אוחד המשא"ז עם שיטור קהילתי והוקם אק"מ - אגף קהילה ומשמר אזרחי
ניצב אסתר דומיניסיני	2001 – 1 ביולי 2003	ראשת אק"מ
ניצב דוד קראוזה	2003–2005	ראש אק"מ
ניצב משה מזרחי	2005 – יולי 2006	ראש אק"מ
ניצב אהרון פרנקו	יולי 2006 – מאי 2007	ראש אק"מ
ניצב עוזי רוזן	מאי 2007 – אפריל 2010	ראש אק"מ
ניצב יורם הלוי	מאי 2010 – מאי 2011	ראש אק"מ
נצ"מ מאיר ברפי	מאי 2011 – ספטמבר 2014	רמ"ח מתנדבים
נצ"מ אמנון איצקוביץ'	ספטמבר 2014 – ינואר 2018	רמ"ח מתנדבים
נצ"מ אמנון זיו	פברואר 2018 – דצמבר 2019	רמ"ח מתנדבים
סנ"צ שירה ליברמן	ינואר 2020 - מאי 2020	מ"מ רמ"ח
נצ"מ לרי סמרה	יוני 2020 - ספטמבר 2022	רמ"ח מתנדבים
נצ"מ אבשלום אלמליח	ספטמבר 2022 -	רמ"ח מתנדבים הנוכחי

מספר מתנדבים למשמר האזרחי

• 1975 – כ-110,000 מתנדבים.
• 1976 – כ-132,000 מתנדבים.
• 1977 – כ-108,000 מתנדבים.
• 1978 – כ-92,000 מתנדבים.
• 1979 – כ-30,000 מתנדבים בהתנדבות רצופה.
• 1980 – כ-87,000 מתנדבים.
• 1985 – כ-50,000 מתנדבים.
• 1987 – כ-50,000 מתנדבים. ב-13 שנות קיומו עברו דרך הארגון כ-350,000 מתנדבים.
• 1999 – כ-50,000 מתנדבים (מהם כ-14,000 במסגרת היחידות המיוחדות).
• 2001 – כ-70,000 מתנדבים.
• 2005 - כ-72,000 מתנדבים.
• 2006 - כ-66,500 מתנדבים.
• 2007 - כ-55,000 מתנדבים.
• 2008 - כ-49,500 מתנדבים.
• 2009 - כ-47,980 מתנדבים.
• 2010 - כ-41,000 מתנדבים.
• 2011 - כ-34,000 מתנדבים.
• 2012 - כ-35,274 מתנדבים.
• 2013 - כ-38,200 מתנדבים.
• 2014 - כ-36,805 מתנדבים.
• 2015 - כ-34,500 מתנדבים.
• 2016 - כ-33,000 מתנדבים.
• 2017 - כ-29,500 מתנדבים.
• 2018 - כ-26,650 מתנדבים.
• 2019 - כ-25,520 מתנדבים.

מבנה ארגוני

התנדבות למשמר האזרחי

למשמר האזרחי יכולים להתנדב לאבטחה בוגרים בגילאי 18 עד 65, ליחידות המיוחדות גילאי 21 עד 60 (ליחידות המדים) וליחידות הבילוש והנוער גילאי 21 עד 57.

בנוסף, תלמידי תיכון יכולים להתנדב במסגרת פרויקט מעורבות קהילתית חברתית, באמצעות בית ספרם. בני ובנות 17 יכולים להתנדב כמתנדבים מן המניין, ללא קשר ללימודים במסגרת חינוכית כלשהי, אך נדרשים לאישור הורים. להתנדבות קטינים מגבלות רבות וסמכויותיהם מזעריות. חל עליהם איסור מוחלט לשאת נשק בהתנדבות.

נתוני הסף לגיוס: אזרחות – אזרחי מדינת ישראל או תושב במעמד קבע. עברית – 10 שנות לימוד וידיעת השפה העברית, לרבות קרוא וכתוב. תהליך ההתנדבות כולל בתוכו:

• מילוי פרטי המועמד להתנדב במשמר האזרחי - המועמד ימלא את פרטיו האישיים בטופס ההצטרפות למשמר האזרחי ויתבקש לחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית, לצורך קבלת אישור ממשרד הבריאות לנשיאת נשק (כפי שנדרש מכל מי שמבקש רישיון לשאת נשק). בנוסף יידרש המועמד לחתום על הצהרת בריאות ולהציג אישור רופא המעיד על מצבו הבריאותי וכשירותו הרפואית.
• קבלת אישור מהרישום הפלילי - המתנדב יופעל רק לאחר שנערכה בדיקה, כי אינו מופיע ברישום הפלילי.
• בדיקת ביטחון שדה בהתאם לחוק התאמה תעסוקתית.
• הצהרת אמונים וקבלת תעודת מינוי זמנית - בתום רישום פרטי המתנדב ובדיקתם, יתקיים טקס הצהרת אמונים, הכולל שיחה על מהות המשמר האזרחי ומחויבויותיו של המתנדב לארגון, הסבר על חובות המתנדב וזכויותיו, קריאת "אני מצהיר" וחתימה על ההצהרה. לאחר החתימה יקבל המתנדב תעודת מינוי זמנית.
• הדרכה - לאחר הצהרת האמונים יעבור המתנדב הכשרה בסיסית ואימון בסיסי להכרת הנשק והפעלתו, כולל מטווח ראשוני.
• פעילות ראשונית במסגרת המשמר האזרחי - ביצוע הפעילות בשלב זה יהיה ללא נשק. המועמד יידרש לביצוע שתי פעילויות לפחות טרם קבלת תעודת המינוי הקבועה.
• קבלת תעודת מינוי קבועה ומעמד של חבר מן המנין במשמר האזרחי.

סמכויות המתנדב

סמכויות המתנדב פחותות באופן משמעותי מאלו של שוטר. בשנת 2016 הורחבו סמכויות המתנדבים במידה מסוימת, בהחלטת הכנסת, מהלך שגרר ביקורת ציבורית חריפה. כאשר המתנדב לא במשמרת, הסמכויות לא תקפות והוא נחשב אזרח רגיל.

החל מ-2018, באפשרות מתנדבים להגיש בקשה לקבלת רישיון להחזקת נשק בעקבות הרפורמה של השר לביטחון פנים גלעד ארדן, וזאת במידה שהם עומדים בשורת תנאים שנקבעו ובבדיקות המשרד לבט"פ.

ענידת דרגות

למתנדבי המשטרה הזכות לענוד דרגות. עם זאת, להבדיל מדרגות השוטרים, דרגות המתנדבים הן סמליות בלבד, אינן מקנות זכויות או סמכויות ועיקר תפקידן לתגמל את המתנדבים. כל מתנדבי המשטרה מתחילים בדרגת סמל שני (סמ"ש) סמלית. קידום בדרגה נעשה בפרק זמן מינימלי (פז"ם) של שנתיים לכל דרגה עד לדרגת רס"ר, וכולל. לאחריה פז"ם של שלוש שנים עד לדרגת רס"ם. דרגת רס"ב ניתנת לאחר חמש שנות ותק בדרגת רס"ם, ולפי הקצאה של שלושה רס"בים מתנדבים לתחנה. במרחבים בתחנות, במג"ב ובאת"ן - אחת לכל בסיס הפעלה. המתנדבים רשאים לענוד את הדרגות רק לאחר שקיבלו אישור ללבוש מדים.

באפשרות המתנדבים לצאת לקורס קצינים ייחודי למתנדבים. עם זאת, דרגות הקצונה הניתנות למתנדבי משטרה אינן מקנות סמכויות (לקצין משטרה בשירות קבע או מילואים סמכויות חוקיות רבות), ובהתאם, גם תנאי הקבלה והדרישות להסמכה נמוכים משמעותית מאלה שבקורס הסדיר.

התנאים המקדימים לקורס כוללים 12 שנות לימוד, ותק של 5 שנים במשטרה, ומתוכן 3 שנות התנדבות ברצף. המשמעות בפועל הנה כמה עשרות משמרות התנדבות בלבד. מתנדב במעמד סק"מ (סגל קבע מתנדב) נדרש ל 6 חודשים לפחות, סיווג ביטחוני מתאים לפי קביעת יחב"מ ודרישות היחידה, והיות המתנדב בגיל 55 לכל היותר. כמו כן, על המתנדב לעבור ועדת מיון מחוזית, מבחני התנהגות בממד"ה (מרכז מדעי ההתנהגות בלשכת הגיוס של משטרת ישראל), גיבושון ומבחן קבלה לקורס הקצינים. לא נדרשים מבחני כושר, מבחן סוציומטרי, ניסיון מבצעי ממושך ומשמעותי, יכול אקדמית גבוהה ועוד. הדרישות הנמוכות נובעות מכך שלא מדובר בקורס קצינים של ממש, אלא בקורס שערכו סמלי בלבד ואינו מקנה אף סמכות חוקית.

המיון לקורס והמיונים במהלכו אינם דומים לדרישות ממועמדים לקורס קציני משטרה ומצוערי משטרה במהלך הקורס, כפי שיפורט, והן נמוכות בהרבה, ובמובן זה מדובר בקורס העשרה יותר מאשר בהכשרה לפיקוד של ממש. אי לכך, עלתה לאורך השנים ביקורת רבה על עצם קיום הקורס ועלו הצעות לסמן באופן שונה את דרגות הקצונה של המתנדבים וזאת על מנת שלא להטעות אזרחים הפוגשים במתנדב וטועים לחשוב שמדובר בקצין משטרה, בעל סמכויות חוקיות והכשרה של קצין, בעוד סמכויותיו של קצין מתנדב פחותות תמיד במידה רבה מאלו של כל שוטר הפועל עמו במשמרת, אף אם הוא נגד או שוטר זוטר.

גם הכשרתם של קצינים מתנדבים היא קצרה יותר מהכשרת שוטר זוטר. דבר זה תואם את העובדה שאין לחניכים סמכויות קצין של ממש בסיום הכשרתם, וההכשרה כולה הנה אוריינטציה למשטרה יותר מאשר עיצוב דמות קצין. אורך הקורס הוא שבועיים בלבד בתנאי פנימייה במכללה הלאומית לשוטרים וחניכה במשך שעות ההתנדבות, לאורך 3 חודשים ביחידות שונות, כלומר, משמרות ספורות בלבד.

בסיום הקורס המתנדבים מקבלים דרגת הנראות חיצוניות כדרגות קצין משטרה, אך משמעותן סמלית. מרבית החניכים מקבלים דרגה סמלית של מפקח משנה (ממ"ש). בעבר החניך המצטיין שהיה נבחר על ידי הסגל היה מקודם לדרגת סמלית של מפקח (בוטל החל משנת 2019). הדרגות הסמליות מחולקות בטקס חגיגי במעמד ראש מחלקת מתנדבים, סגל הקורס ומשפחות החניכים. מתנדב בוגר קורס קצינים בצבא נדרש לעבור את פרק ההשלמה המקצועית בלבד ודרגותיו הסמליות יחולקו ביחידה במעמד קצין בכיר. מתנדבים בוגרי קק"צ צבאי זכאים לקבל דרגה סמלית בהתאם לשירותם הצבאי: סג"ם - סרן יקבלו דרגת ממ"ש סמלית, סרן - סא"ל יקבלו דרגת מפקח סמלית ואילו אל"ם יקבל דרגת פקד סמלית.

קצב ההתקדמות בדרגות הקצונה הוא שנה אחת מדרגת ממ"ש סמלית לדרגת מפקח סמלית, שנתיים מדרגת מפקח לסמלית לדרגת פקד סמלית, שלוש שנים מפקד לרפ"ק וארבע שנים מרפ"ק לסנ"צ כאשר קבלתה כרוכה בהמלצת המפכ"ל ובאישור השר לביטחון פנים וראש מחלקת מתנדבים ארצית. ישנה הקצאה אחת לדרגה זו בכל מחוז ובמג"ב. על הקפדה זו נשמעו טענות בעבר, משום שבלאו הכי הדרגות אינן דרגות קצונה של ממש ואין להן ערך חוקי של דרגות קצונה במשטרה.

ציוד ואמצעי לחימה

רובה שירות M1 קרבין של המשמר האזרחי

רובה M1A1 קרבין מודרני עם קת מתקפלת, שירת במשטרה ובמשמר האזרחי עד להחלפת המערך ברובי M16.

במשך עשרות שנים רובה השירות של המתנדבים היה M1 קרבין, שהיה רובה קל, מדויק, אמין ונוח לשימוש. סיבה נוספת לבחירה הייתה שרבבות רובי M1 קרבין סופקו לישראל בחינם מארצות הברית. מתנדבים בעלי רישיון נשק יכלו להשתמש באקדח האישי שלהם לצרכי ההתנדבות בכפוף לאישור מתאים ועמידה במגבלות ותקנים (כגון קליבר וסוג התחמושת). צלפי המשמר האזרחי השתמשו ברובי M1 קרבין, M1 גאראנד, מאוזר K98 צ'כי ורמינגטון מודל 700 עם כוונת טלסקופית כרובי צלפים. בשנת 2010 החלה הוצאת ה-M1 קרבין משירות המשטרה, ובהדרגה הוחלפו הרובים ב-M16 מקוצר.

בנוסף לנשק חם, מצוידים המתנדבים בחגור עם פאוצ'ים למכשיר קשר ומחסניות ולרוב לובשים מעליו אפוד זוהר.

מכשירי קשר וכלי רכב מסופקים בהשאלה מהמשטרה.

לקריאה נוספת

• רפי סמית קרן שרביט, סקר בנושא התנדבות למשמר האזרחי יולי 2001, רמת גן: המשרד לביטחון פנים, לשכת המדען הראשי, 2001.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המשמר האזרחי בוויקישיתוף

• התנדב במשטרה, באתר משטרת ישראל
• הורחבו סמכויות המתנדבים במשטרה: יוכלו לבצע מעצרים ולחפש בבתים, מאתר הארץ
• שאלת גיל הפרישה מהמשמר האזרחי - נדונה בבית המשפט העליון בבג"ץ 5957/07, עוזי שדה ואח' נ' השר לביטחון פנים ואח'; ניתן ביום 2.9.2010

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37029447המשמר האזרחי