יוסי לנגוצקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסי לנגוצקי
יוסי לנגוצקי
יוסי לנגוצקי
לידה ינואר 1934 (גיל: 90)
ישראל, ירושלים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1969 – 1979, שירות מילואים עד 2005
דרגה אלוף משנהאלוף משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת סינימלחמת סיני
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
עיטור המופתעיטור המופת
פרס ביטחון ישראלפרס ביטחון ישראל
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל של מספר חברות לחיפושי נפט בארץ ובעולם

יוסף (יוסי) לַנגוֹצקי (נולד בינואר 1934[1]) הוא גאולוג ישראלי, יוזם קידוחי הגז בים התיכון של שדות "תמר" ו"דלית". את שירותו בצה"ל סיים בדרגת אלוף משנה, זכה בעיטור המופת, בפרסי ביטחון ישראל, בתואר "חבר כבוד על מפעל חיים" של החברה הגאולוגית הישראלית, אות אביר איכות השלטון ו"דוקטור לשם כבוד" מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

קורות חייו

לנגוצקי נולד בירושלים, בנו של משה (מוֹסיָה) לנגוצקי, ראשון חלוצי ים המלח, שבמשך שנתיים וחצי הפעיל לבדו תחנת ניסיונות ותצפיות בחופו הצפוני של הים לבדיקה ראשונית של האפשרות להפקת אשלג וברום מים המלח, והיה מפקדה הראשון של ההגנה באזור. אמו פרומה (לבית גושנסקי) עבדה כאחות בבית החולים הדסה. למד בגימנסיה העברית רחביה, היה חבר ומדריך בתנועת הצופים. במלחמת העצמאות שימש כנער קשר בהגנה במהלך חודשי המצור על העיר. לאחר המלחמה למד בבית הספר החקלאי כדורי. לנגוצקי נשוי לרותי וגר בהרצליה[2].

שירותו בצה"ל

לנגוצקי התגייס לצה"ל בשנת 1951 ושירת ב"סיירת 150".

בשירות המילואים שירת בסיירת של חטיבת ירושלים וב-1962 מונה למפקדה. בתפקידו זה, בדרגת רס"ן, פיקד על הסיירת בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים[3]. הוא הוביל את היחידה בכיבוש "מתחם ארמון הנציב", מוצבי ה"נקניק" וה"פעמון". על תפקודו בקרב על מוצב ה"פעמון", מוצב ירדני המצוי בין רמת רחל לכפר צור באהר, זכה לעיטור המופת על כך שהוביל את חייליו בלחימה בתעלות, ולחם לבדו בחלק מהתעלות עד גמר ביצוע המשימה[4].

לאחר המלחמה קטע לנגוצקי את לימודי הדוקטורט והתנדב לשירות בצה"ל שכלל אימון סיירות המילואים, הסבה לשריון ופיקוד על שני מעוזים בקו בר-לב בתקופת מלחמת ההתשה. ב-1969 נקרא על ידי אברהם ארנן להקים את ענף המבצעים המיוחדים (ענף המ"מ) במחלקת האיסוף של אגף המודיעין[3][5]. הוא פיקד על היחידה במשך שלוש שנים. בשנים 1971 עד 1975 פיקד על היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין, שהייתה אחראית גם להפעלתם של האמצעים המיוחדים, הוא שימש בתפקיד גם בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים שבה סירב ראש אמ"ן אלי זעירא להפעילם[6]. בתקופת הפיקוד על היחידה זכה פעם בפרס ביטחון ישראל אישי ופעם בפרס ביטחון ישראל יחידתי. כיהן כראש מחלקת איסוף באמ"ן, בין יולי 1976 לאוגוסט 1979 כיהן כנספח צבאי לענייני מודיעין וצבא היבשה בארצות הברית. השתחרר בדרגת אלוף משנה ב-1979. בתקופת מלחמת לבנון הראשונה נקרא לשירות מילואים על מנת לשמש כפרויקטור מיוחד של המצור על מערב ביירות. בתקופת כהונתו של משה יעלון כרמטכ"ל התנדב, במילואים, לתפקיד "יועץ הרמטכ"ל לנושא המלחמה באיום המנהרות". אך מרבית המלצותיו, שהוגשו בתחילת 2005, לא יושמו[7].

גאולוג

לאחר שחרורו משירות סדיר למד גאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמהלך השנים 1956–1959 שימש כמזכיר הסתדרות הסטודנטים באוניברסיטה. ב-1961 סיים לימודי M.Sc בגאולוגיה ובשנים 1965–1967 היה תלמיד מחקר לתואר דוקטור לגאולוגיה. בשנות ה-60 לנגוצקי עבד כגאולוג במכון הגיאולוגי לישראל עסק בנושאי מחקר בתחום הנפט, והתקדם לתפקיד סגן מנהל המכון.

עם שחרורו מצה"ל ב-1978, מונה לנגוצקי למנכ"ל חברת חיפושי נפט השקעות (חנ"ה)[8][9], שהייתה חברת בת של חברת הנפט הלאומית וביצעה את הקידוחים בפועל. בשנת 1982, בעקבות ריב סמכויות בין לנגוצקי ואלעזר ברק, מנכ"ל החברה האם, החליט שר האנרגיה, יצחק ברמן, על איחוד החברות ופיטורי לנגוצקי[10]. מהלך איחוד החברות הוקפא על ידי שר האנרגיה החדש, יצחק מודעי, אך לנגוצקי הודיע על פרישתו מתפקיד מנכ"ל חנ"ה בסוף 1982[11].

לנגוצקי עבר לכהן כמנכ"ל סיסמיקה חיפושי נפט שבימי הגאות בבורסה לניירות ערך בתל אביב גייסה 4.7 מיליון דולר לצורך קידוחי נפט באזור ים המלח. החברה הקימה בתחילת 1984 את שותפות "הר סדום" עם פז חיפושי נפט ו"צפון אמריקה ישראל"[12][13][14]. אך לא הצליחה לגייס מספיק משקיעים לביצוע הקידוחים ולאחר שנתיים וחצי בהם לא עמדה החברה במחויבותיה, שלל שר האנרגיה משה שחל את רישיון הקידוחים של החברה והיא התפרקה[15], תוך שהשקעות הציבור בחברה נמוגו[16].

לנגוצקי עבר בשנת 1986 לייעץ לחברת פאן אם בענייני אבטחה[17]. בהמשך לנגוצקי היה מנכ"ל של מספר חברות אחרות לחיפושי נפט בישראל ובעולם: שדות נפט, תמר חיפושים, ו-Caribbian Oil Exploration, במסגרתו גילה שדה נפט ימי בקובה.

לנגוצקי בקידוח "תמר"
תעודת חברות כבוד של החברה הגיאולוגית הישראלית

בשנת 1998 לנגוצקי הקים את "גל חיפושים", ופעל בשליחות ישראמקו לאתר שותף לביצוע חיפושי נפט וגז בים התיכון. לאחר פגישות עם קרוב למאה חברות שדחו אותו, הצליח לנגוצקי להביא את בריטיש גז להשקיע בישראל[18]. מיוני 1999 עד ספטמבר 2000 בוצעו 8 קידוחים בים התיכון ובכולם נמצא גז[19].

לאחר שחברת בריטיש גז עזבה את ישראל גייס ב-2005 את קבוצת דלק ולאחריה ב-2006 את נובל אנרג'י. לנגוצקי עצמו חבר לאיש העסקים בני שטיינמץ ויחד הקימו שותפות מוגבלת בשם STX אשר החזיקה ב-5% מזכויות מיזם חיפושי הגז. ביוזמתו של שטיינמץ פרשה השותפות מהקונסורציום לביצוע באוקטובר 2008, חודש וחצי לפני תחילת קידוח "תמר 1", לאחר שסירב להשקיע עוד כסף במיזם[20]. לנגוצקי לא הצליח למצוא משקיע חלופי ואיבד את זכאותו לחלק ברווחי הקידוח. בינואר 2009 החיפושים הביאו לתגליות שדות הגז של "תמר" (על שם נכדתו הבכורה) הנמצא במרחק 85 ק"מ מחיפה ו"דלית" (הקרוי על שם בתו) הנמצא במרחק 50 ק"מ מחדרה[21]. בהליך בוררות, קבע הבורר בועז אוקון כי חברת סקורפיו של שטיינמץ תפצה את לנגוצקי בסך של כ-50 מיליון ש"ח[22]. קביעה זאת אושרה על ידי בית המשפט[23][24].

בשנת 2010 תבע לנגוצקי את חברת רציו בטענה שמאגר הגז לוויתן נתגלה הודות למידע מסחרי סודי שנלקח ממנו, אך הוא משך את תביעתו וחויב בהוצאות של 1.4 מיליון ש"ח[25]. ערעור על גובה ההוצאות נדחה על ידי בית המשפט העליון[26].

לנגוצקי נחשב לאחד מראשוני מחפשי הגז והנפט בים התיכון הישראלי. ב-29 במאי 2013 זכה בחברות כבוד של החברה הגיאולוגית הישראלית; בתעודת הכבוד נאמר: "הוביל את ישראל לתגליות הגז בים העמוק", "הוא היה היחיד והראשון שביקש היתר רשמי לביצוע חיפושי נפט במרחבי הים התיכון העמוק של ישראל". גאולוג חברת רציו, איתן אייזנברג, טען כי לנגוצקי אינו אבי הרעיון של קידוחים במים עמוקים וכי ההתמקדות במתאר החיפוש הזה החלה לאחר גילוי הגז ב-1999 במאגר "ים תטיס"[27].

פעילות ציבורית

בביקור שערך בברית המועצות עם אביו ב-1966 הואשמו השניים בהפצת תעמולה ציונית וגורשו מהמדינה[28]. בשנים האחרונות עוסק לנגוצקי בחקר המערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים. במסגרת זאת הוקם, בהנחייתו, באתר גבעת התחמושת מודל תלת-ממדי הכולל חיזיון אור-קולי של המערכה. כמו כן גם סיכם את הנושא בשתי מצגות מקיפות. לנגוצקי מרבה להרצות בהתנדבות בנושאי המערכה לשחרור ירושלים כולל סיורים במסלולי הקרבות, וכן בנושא חיפושי הגז והנפט בים-התיכון כמו גם בנושא חברת האשלג הארץ-ישראלית (1925-1922).

לנגוצקי נמנה עם מייסדי אלו"ט (האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים) בה שימש במשך שנים רבות כחבר פעיל בוועד המנהל של האגודה. לנגוצקי שימש מספר תקופות כחבר בוועד המנהל של עמותת גבעת התחמושת ועומד בראש עמותת "נאמני מורשת ים-המלח". במסגרת פעילות זאת יצאו לאור, בהוצאת מאגנס, שבעה שנתוני "מלח הארץ-סדרה למחקרי ים המלח- יד למשה נובומייסקי ומשה לנגוצקי"[29] כוללים 42 מאמרים המסכמים מחקרים הקשורים באזור ים המלח. יוסי לנגוצקי יזם בשנת 1988 את הקמת אתר המבקרים הלאומי של חברת האשלג בשטח מחנה העובדים הישן שלמרגלות הר סדום.

ב-2013 זכה בתואר אביר איכות השלטון בקטגוריית מפעל חיים[30]. ב-2014 זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[31][32]. ב-2016 לנגוצקי תרם חצי מיליון ש"ח לאוניברסיטה העברית בירושלים לצורך מימון מלגות לסטודנטים וחוקרים בחוג לגיאולוגיה.[33]

לאחר גילוי שדות הגז תמר ולווייתן לחופי ישראל והסכסוך שהתגלע בינו לבין בעלי המאגרים היה לנגוצקי מהמתנגדים הבולטים לאפשר יצוא גז. בכנס "עוצרים את מונופול הגז" בכנסת אמר לנגוצקי: "ישראל מהמרת על עתידה האנרגטי. אין סיכוי לגלות עוד מאגרי גז גדולים"[34].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ברכות להולדת בן בכור ללנגוצקי, דבר, 29 בינואר 1934
  2. ^ יואלה הרשפי, ילדי הפיות, מעריב, 1 בפברואר 1980
  3. ^ 3.0 3.1 אבנר שור, חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן, הוצאת כנרת, 2008, עמ' 277-276.
  4. ^ רס"ן יוסי לנגוצקי, באתר בעוז רוחם(הקישור אינו פעיל, 3.3.2019)
  5. ^ עמוס גלבוע, מר מודיעין - ארל'ה האלוף אהרון יריב, הוצאת ידיעות ספרים, 2013, עמודים 377, 311, 412, 506, 555, 597, 730.
  6. ^ יוסי לנגוצקי, האמת על "האמצעים המיוחדים", באתר הארץ, 19 בדצמבר 2005
  7. ^ יוסי מלמן, ‏מלחמת חפירות: כך מנסה ישראל להתמודד עם מנהרות הטרור, באתר מעריב השבוע, 18 בנובמבר 2013
  8. ^ תנאים מועדפים לנפטון, מעריב, 23 בינואר 1980
  9. ^ בעקבות הזהב השחור, מעריב, 4 ביולי 1980; המשך
  10. ^ הוקפא הארגון מחדש בענף חיפושי הנפט, מעריב, 26 באוקטובר 1982
  11. ^ עודד שורר, מנכ"ל חנ"ה יוסף לנגוצקי פורש מתפקידו, מעריב, 2 בדצמבר 1982
  12. ^ הר סדום מבקשת לגייס 5 מליון ד' לחיפושי נפט, מעריב, 14 בפברואר 1984
  13. ^ 75 מליון שקל עוקלו זמנית מסיסמיקה, מעריב, 19 ביולי 1985
  14. ^ חב' צפון אמריקה הצטרפה לחיפושי נפט באיזור ים המלח, מעריב, 26 בינואר 1984
  15. ^ עודד שורר, סיסמיקה: בלון נפט התפוצץ, מעריב, 27 בדצמבר 1985
  16. ^ עודד שורר, הציבור נשאר עם ניירות במקום נפט, מעריב, 7 בינואר 1986
  17. ^ פאן אמריקה לא הספיקה לאשר הצעות הבטחון של הצוות הישראלי, מעריב, 7 בספטמבר 1986
  18. ^ אבי בר-אלי, הכירו את תמר 1: הנכדה של יוסי לנגוצקי, באתר TheMarker‏, 19 בינואר 2009
  19. ^ [www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/kalkala/2000-09-27-02.rtf פרוטוקול מס' 192, מישיבת ועדת הכלכלה], 27 בספטמבר 2000
  20. ^ הר געש ושמו יוסי לנגוצקי, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2010
  21. ^ הדר חורש, האיש שלא היה שם: יוסי לנגוצקי לא מתרגש מההחמצה של "תמר 1", באתר nrg‏, 23 בינואר 2009
  22. ^ ‫חן מענית, עמירם ברקת, ‏שטיינמץ יפצה את ד"ר יוסי לנגוצקי בכ-50 מיליון שקל, באתר גלובס, 3 ביולי 2013‬
  23. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, בני שטיינמץ יפצה את הגיאולוג יוסי לנגוצקי ב-50 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 10 במרץ 2014
  24. ^ תומר גנון, העליון הכריע: שטיינמץ יפצה את לנגוצקי ב-51 מיליון שקל על איבוד זכויותיו בתמר, באתר כלכליסט, 20 במרץ 2014
  25. ^ ענת רואה ותומר גנון, נדחתה תביעת לנגוצקי נגד רציו; פרקליטו: אגיש תביעה אחרת נגד החברה, באתר כלכליסט, 22 באוקטובר 2014
  26. ^ ע"א 3693/15 יוסי לנגוצקי נ' רציו חיפושי נפט, ניתן ב־8.2.2017
  27. ^ דעה: לנגוצקי לא גילה שום שדה גז, הוא מתהדר בנוצות לא לו, באתר גלובס
  28. ^ 2 תיירים ישראלים גורשו מברה"מ, מעריב, 16 באוגוסט 1966
  29. ^ לקריאה ראו כאן.(הקישור אינו פעיל, 3.3.2019)
  30. ^ יוסי לנגוצקי – אביר איכות השלטון 2013, סרטון באתר יוטיוב
  31. ^ יפעת גדות, תואר ד"ר לשם כבוד ליוסי לנגוצקי, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 29 במאי 2014
  32. ^ אירועי חבר הנאמנים באוניברסיטה העברית תשע"ד 2014
  33. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, התרומה הגדולה של יוסי לנגוצקי לאוניברסיטה העברית, באתר TheMarker‏, 9 באפריל 2016
  34. ^ ד"ר יוסי לנגוצקי: "ישראל מהמרת על עתידה האנרגטי. אין סיכוי לגלות עוד מאגרי גז גדולים", סרטון באתר יוטיוב

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25093115יוסי לנגוצקי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יוסי_לנגוצקי&oldid=1920560"