עוצבת ראם
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עוצבת ראם |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל חיל השריון |
| סוג | חטיבת שריון במילואים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1956–הווה (כ־68 שנים) |
| מקים היחידה | אריה שחר |
| מלחמות |
|
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | טנקי מרכבה סימן 3 ב"ז |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת הבזק |
| יחידות בת |
|
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | יונתן מאיר |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
עוצבת ראם או חטיבה 179, ובעבר חטיבה 37 וחטיבה 673, היא חטיבת שריון[1] מילואים בצה"ל המשתייכת לעוצבת הבזק (אוגדה 99) בפיקוד המרכז. לפני 2020 הייתה תחת עוצבת הפלדה שבפיקוד הדרום.
מפקד החטיבה הנוכחי הוא אל"ם יונתן מאיר.
היסטוריה
הקמת החטיבה
החטיבה הוקמה ב-1955 על ידי אלוף-משנה אריה שחר ונועדה לשמש ככוח השריון העיקרי של צה"ל בצפון ישראל. בשנת 1956 מונה אל"ם שמואל גלינקא למפקד החטיבה אשר המשיך את תהליך ההקמה.
מלחמת סיני
בפרוץ מלחמת סיני, הוחזקה החטיבה (חטיבה 37) בפיקוד שמואל גלינקא בתור עתודה פיקודית. החטיבה כללה 3 גדודים: גדוד 377 – טנקי שרמן בפיקוד אהרן נחשון, גדוד 266 – טנקי AMX-13 בפיקוד ישראל גרנית, וגדוד 278 – חרמ"ש בפיקוד זאב אשכולות, כמו כן תוגברה החטיבה בגדוד חרמ"ן (חיל רגלים ממונע) 54 מחטיבה 11 בפיקוד ישראל גרמן.
החטיבה שהייתה בהתארגנות מפרוץ המלחמה, הצטוותה ב-31 באוקטובר להעביר פלוגה מגדוד 278 לסיוע לחטיבה 11 בכיבוש עזה. בליל ה-1 בנובמבר, כוח של 2 פלוגות טנקים ו-2 פלוגות חרמ"ש מגדוד 377 הובהל בחיפזון לסייע בהתקפה על אום כתף. מכיוון שפלוגות הטנקים התעכבו, הוכנסו לפעולה רק פלוגות החרמ"ש להתקפה חזיתית על המתחם. המתקפה נכשלה בשל תותחי הנ"ט, משחיתי הטנקים והמוקשים המצריים, והכוח ספג בקרב זה אבדות כבדות, 20 הרוגים ובכללם המח"ט שמואל גלינקא ו-65 פצועים. הפלוגות חולצו לפני עלות השחר בחיפוי ארטילרי.
בליל ה-2 בנובמבר, פלוגת טנקים בפיקודו של רב-סרן שמעון ליבר מגדוד טנקי שרמן 377, שסופחה לחטיבה 10 והייתה בנסיעה מנהלתית ממתחם אום כתף לאבו עגילה, זוהתה ככוח אויב הנסוג מהמתחם על ידי מארב חסימה של פלוגה א' מגדוד 82, בפיקודו של משה בר כוכבא, בשל תיאום לקוי. כתוצאה מאש כוחותינו הושמדה למעשה הפלוגה וספגה כ-25 הרוגים על פי המניין הרשמי. במהלך המלחמה איבדה החטיבה 45 מאנשיה, רובם המוחלט מגדוד 377, ובתוכם מפקדה הראשון אלוף-משנה שמואל גלינקא.
מלחמת ששת הימים
ערב מלחמת ששת הימים גויסה החטיבה בפיקוד אל"ם אורי רום והתמקמה בחורשות באזור עין זיתים. החטיבה כללה 3 גדודים: גדוד 377 – טנקי שרמן בפיקוד אמנון חינסקי, גדוד 266 – טנקי AMX-13 בפיקוד רפול שפר, וגדוד 278 – חרמ"ש בפיקוד מישקה נהוראי. בבוקר ה-5 ביוני 1967 הייתה החטיבה מוכנה לבלום את התקפות הסורים באצבע הגליל, אולם קיבלה פקודה לנוע לעבר השומרון. החטיבה, בתוספת פלוגת טנקי צנטוריון וללא גדוד 377, השתתפה בקרבות לכיבוש צפון השומרון. החטיבה נעה דרומה דרך טלוזה וטובאס, ופתחה ציר עוקף ממזרח לג'נין תוך התגברות על מחסומי רק"ם. בהתקפה לילית התגברה על מערך שריון ירדני שחסם את דרכה, התקדמה וכבשה את שכם בסיוע גדוד 17 של חטיבת גולני.
בבוקר 8 ביוני הוחזרה החטיבה לחזית הסורית. גדוד 377 פוצל והשתתף בשני המאמצים העיקריים בקרבות ההבקעה לרמת הגולן ב-9 ביוני. גדוד 377 בכוח מוקטן (שתי פלוגות) הוכפף לחטיבה 8 ופרץ דרך כפר סאלד – גבעת האם לרמה. הגדוד נע עם הטור החטיבתי והשתתף בכיבוש מוצבי זעורה. פלוגה נוספת סייעה לגדוד 12 של חטיבת גולני בקרב תל פאחר. כוח נוסף של שבעה טנקים תקף יחד עם גדוד 51 של גולני את תל עזזיאת, ושתי מחלקות טנקים נוספות הושארו בעתודה יחד עם גדוד 13 של גולני.
פלוגת טנקי AMX-13 מגדוד 266 עלתה יחד עם גדוד המ"כים של גולני בנתיב קשה למעבר בכיוון מוצב רויה (בסיסי רויה של היום, ממזרח לגונן). הטנקים עלו בנתיב הצר, אולם משהגיעו לקצה העלייה נתקלו באש נ"ט חזקה. הסתבר כי מולם עמד מוצב פלוגתי סורי אשר כלל תותחי נ"ט רבים. מספר טנקים נפגעו וההתקדמות נעצרה. מפקד הפלוגה, רן שריג, הצליח לצבור כוח של שמונה טנקים אשר הסתערו באור אחרון על המוצב הסורי והצליחו לכבוש אותו.[2][3]
שתי מחלקות טנקי AMX-13 סייעו לגדוד 65 מחטיבה 80 בכיבוש הכפר דרבשיה והמוצבים שסביבו. ב-10 ביוני הייתה אמורה החטיבה להתקדם במהירות מרבית אל עבר קוניטרה על מנת לתפוס אותה לפני הפסקת האש אולם עקב מחסור בדלק המשיכה החטיבה רק עד צומת נפח ואבטחה אותו.
החטיבה איבדה 27 מלוחמיה בקרבות בשומרון וברמת הגולן.
מלחמת יום הכיפורים
ערך מורחב – חטיבה 179 במלחמת יום הכיפורים
בשנים שלפני מלחמת יום הכיפורים עברה החטיבה הסבה לטנקי שוט קל (צנטוריון משופר). גדוד החרמ"ש 278 הפך לגדוד טנקים וגדוד 266 עבר הסבה מטנקי AMX-13 לשוט קל. גדוד השרמנים 377 עבר לחטיבה 9, ובמקומו הוקם גדוד 96. החטיבה קלטה חיילי מילואים צעירים שהוכשרו בשירותם הסדיר על טנק השוט. כמו כן הוקמה פלוגת סיור חטיבתית.[4] מספרה של החטיבה שונה ל-179.
במלחמת יום הכיפורים הייתה חטיבה 179 חטיבת הגיוס המהיר של פיקוד הצפון. החטיבה, בפיקוד רן שריג, כללה 3 גדודי טנקי שוט קל: גדוד 96 בפיקוד ישראל לוין, גדוד 266 בפיקוד עוזי מור, וגדוד 278 בפיקוד יוסי עמיר. ביום שלישי ערב המלחמה, הופעל צו 8 ואנשי הצוות של 2 גדודי טנקים הגיעו לרמת הגולן. הצוותים זיוודו את הטנקים ואחד מהגדודים גם חומש. ביום רביעי שוחררו אנשי אחד מן הגדודים לביתם לקראת יום הכיפורים, ולמחרת, ביום חמישי, שוחררו גם אנשי הגדוד שהספיק להתחמש. הציוד הוטנקים נותרו במצב של חוסר סדר. החטיבה נקראה לגיוס כבר בבוקר יום הכיפורים, טרם פרוץ המלחמה, אך בהגיעה למחנה פילון גילתה כי מרבית הטנקים שלה נלקחו על ידי חטיבה 7 הסדירה, ששניים מגדודיה הועלו מהנגב לרמת הגולן בבהילות בערב יום כיפור, והצטיידו בטנקים של גדוד 96 וגדוד 278. גדוד 266 היה היחיד שנותר עם ציוד. ביום ראשון, היום השני למלחמה, החל הגדוד להתארגן במהירות וכוחות ראשונים של הגדוד עלו לעבר רמת הגולן סביב השעה 10 בלילה במוצאי יום כיפור, בעוד שני הגדודים האחרים הצטיידו בטנקי חטיבה 164 שבסיסה היה באזור צומת גולני. לקראת הצהריים עלו הטנקים על זחלים לכיוון גשר אריק. כבר בדרך טנק אחד התהפך.
.JPG)
בימים הבאים לחמה החטיבה בדרום רמת הגולן במסגרת הקרב על חושניה. בשלב הראשון לחם כל גדוד עצמאית, בשני צירי רוחב של דרום ומרכז רמת הגולן, ציר בני יהודה – רמת מגשימים וציר גשר אריק – קצבייה. בהמשך השתתפה החטיבה בפריצה למובלעת הסורית ב-11 באוקטובר ובקרבות כנגד הכוחות העיראקיים. לקראת סיום המלחמה עברה החטיבה לחזית הדרום, שם לחמה נגד המצרים מעבר לתעלת סואץ[5] בכיבוש נמל עדביה ובהידוק כיתור הארמייה השלישית של מצרים, והתייצבה על הק"מ ה-101 בדרך לקהיר.
חטיבה 179 הייתה החטיבה היחידה שסיימה את לחימתה בצפון 41 ק"מ מדמשק ובדרום 101 ק"מ מקהיר. סיפור לחימתה של החטיבה במלחמת יום הכיפורים מונצח באנדרטת חטיבה 179, כ-3 ק"מ ממערב לחושנייה. בבסיס פילון קם חדר המורשת של החטיבה אשר הועבר בשנת 2017 למחנה נחשונים.
במהלך המלחמה נפלו 84 לוחמים מחיילי החטיבה.
לאחר מלחמת יום כיפור
לאחר המלחמה עברה החטיבה תהליך שיקום וחזרה לכשירות, ושמה שונה לחטיבה 673. בשנת 2000 עברה החטיבה הסבה מטנקי שוט לטנקי מרכבה.[6]
במהלך מלחמת לבנון השנייה טען מפקד החטיבה רועי אלקבץ שהחטיבה אינה בכשירות למלחמה, ובעקבות כך לא גויסה החטיבה במסגרת עוצבת נתיב האש[7].
בשנת 2016 שונה שוב מספרה של החטיבה והיא חזרה להיקרא חטיבה 179.[6]
בחנוכה 2018 יצא לאור ספרם של הדס ועופר רגב, "ראם – סיפורה של חטיבה". הספר סוקר את תולדות החטיבה מהקמתה ועד שנת 2018 ומתאר בפרוטרוט את פעילות יחידות החטיבה בקרבות הבלימה ברמת הגולן והפריצה למובלעת הסורית במלחמת יום הכיפורים.
מלחמת חרבות ברזל
במלחמת חרבות ברזל גויסה החטיבה כחלק מגיוס המילואים הנרחב, ולחמה במרכז רצועת עזה ובשכונת בקשי יחד עם גדוד 8226 מחטיבה 11 וגדוד 466 מחטיבה 646.[8]גדוד 8104 לחם עם צק"ח גבעתי בגזרת חאן יונס ונותר בלחימה עד 27 בינואר. גדוד 8130 נותר בלחימה בגזרת חאן יונס עד 15 בפברואר. גדוד 7029 ביחד עם צק"ח 55 נלחמו בשכונת בני סווהילה שבחאן יונס, בהובלת פלוגת החרמ"ש מתחילת דצמבר ועד סוף ינואר 2024. פלוגת החרמ"ש של 7029 חזרה לסיבוב שני של מילואים ותפסה את קו זיקים.
בקיץ 2024 הייתה אחראית החטיבה על מתחם המזח האמריקאי בעזה (במערב מסדרון נצרים), כשתחת פיקודה גדודים מחטיבות אחרות.
סמל החטיבה
בסמל החטיבה דמות ראם המנגח בקרניו, בעקבות ברכת משה את יוסף בספר דברים: ”בְּכוֹר שׁוֹרוֹ - הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח”.[9]
מפקדי החטיבה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אריה שחר | 1955 – 1956 | מקים החטיבה |
| שמואל גלינקא | 1956 | מפקד החטיבה במלחמת סיני. נהרג במלחמה |
| עמוס בנין | 1956 | |
| אריה שחר | 1956 – 1958 | |
| עמוס בנין | 1958 – 1959 | |
| יששכר (ישכה) שדמי | 1959 – 1961 | |
| אורי רום (רוזנבלום) | 1961 – 1969 | מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים |
| משה (מוסה) פלד | 1969 – 1972 | לימים אלוף ומפקד גייסות השריון |
| דן שומרון | 1972 – 1973 | לימים הרמטכ"ל |
| רן שריג[11] | 1973 – 1975 | מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים |
| יאיר נפשי | 1975 – 1976 | בעל עיטור העוז |
| עמרם מצנע | 1976 – 1977 | לימים אלוף |
| גיורא קופל | 1978 – 1980 | |
| מאיר דגן | 1980 – 1982 | לימים אלוף וראש המוסד |
| שמואל בן שחר | 1982 – 1985 | |
| בני לידור | 1985 – 1987 | |
| זיו הלוי | 1987 – 1993 | |
| משה קינן | 1993 – 1997 | |
| דורון מיינרט | 1997 – 2001 | |
| תמיר היימן | 2001 – 2003 | לימים מפקד המכללות הצבאיות והגיס הצפוני, וראש אמ"ן |
| רועי אלקבץ | 2003 – 2007 | לימים מפקד עוצבת אדום |
| אבי פרסטנפלד | 2007 – 2010 | |
| תומר יפרח | 2010 – 2012 | לימים מפקד חטיבה 188 |
| יואב טילן[12] | 2012 – 2015 | |
| איתי ברין | 2015 – 2017 | |
| אוהד מאור | 2017 – 2020 | לימים קצין שריון ראשי |
| ניסים חזן | 2020 – 2022 | |
| איציק אלפסי | 2022 – ספטמבר 2024 | מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
| יונתן מאיר | 2024- | מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
ראו גם
לקריאה נוספת
- הדס ועופר רגב, ראם – סיפורה של חטיבה, 2018.
- אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!: על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות ומודן, 2011, עמ' 103–120 – הפרק מתאר את הבקעת החטיבה לתוך שטח סוריה במלחמת יום כיפור.
קישורים חיצוניים
- גדוד 377 באתר יד לשריון
- עוצבת ראם באתר יד לשריון
- בין דמשק לקהיר, אתר זרוע היבשה, 25 באוקטובר 2010
- יעל בניה, "נסענו על הדרך כצאן שמובל לטבח", באתר הגבורה, במחנה, 7 במרץ 2013, כפי שהועלה "אתר הגבורה"
- מיכל רוטנברג, ארבעה עשורים אחרי: לוחמי חטיבה 179 רוצים שתכירו את הסיפור שלהם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 באוקטובר 2016
אורלי גולדקלנג, "עומדת לפרוץ מלחמה, והתחמושת נעולה בבונקרים", בעיתון מקור ראשון, 21 בספטמבר 2018
לחימת חטיבת טנקים 179 במלחמת יום הכיפורים, רשימת השמעה, באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ רונית סבירסקי, קק"ל, לטייל בגליל העליון זה לא פיקניק. ואולי דווקא כן, באתר ynet, 18 בנובמבר 2012
- ^ סיכומי מ"פים גדוד 266, באתר "נעמוש"
- ^ הדס ועופר רגב, ראם – סיפורה של חטיבה, עמ' 58–60
- ^ הדס ועופר רגב, ראם – סיפורה של חטיבה, עמ' 82–83
- ^ מנחם רהט, עוצבת ראם חנכה אתר הנצחה לחלליה, מעריב, 7 באוקטובר 1984
- ^ 6.0 6.1 רגב, עמ' 250
- ^ פרש - הרצאה של 2 מפקדי חטיבות שריון במלחמה
- ^ יואב זיתון, ירי צלפים - ותקיפה ממטוס קרב: כך חוסלו עשרות מחבלים במפקדת חמאס • תיעוד, באתר ynet, 23 בדצמבר 2023
- ^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק י"ז
- ^ הדס ועופר רגב, ראם – סיפורה של חטיבה, עמ' 7
- ^ יעל בניה, "נסענו על הדרך כצאן שמובל לטבח", באתר הגבורה, במחנה, 07.03.2013, כפי שהועלה "אתר הגבורה"
- ^ דנה פטרוב, דהרו לצפון: שריונרים במילואים התאמנו בטכניקות לחימה חדשניות, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 בנובמבר 2014
39613955עוצבת ראם