ראובן אליעז
| לידה |
6 בינואר 1941 רומניה |
|---|---|
| נהרג | 13 באוקטובר 1973 (בגיל 32) |
| תאריך עלייה | 1951 |
| כינוי | "רובק'ה" |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
פעולות התגמול מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 עיטור המופת | |
סגן-אלוף ראובן אליעז (6 בינואר 1941 – 13 באוקטובר 1973, י"ח בתשרי תשל"ד) היה חייל בחטיבת גולני, מפקד סיירת גולני ובעל עיטור המופת. נהרג במהלך מלחמת יום הכיפורים.
ביוגרפיה
אליעז נולד ברומניה בשנת 1941, ובשנת 1951 עלתה משפחתו לישראל. הוא גדל בתל אביב ובקיבוץ מעין צבי. עם גיוסו לצה"ל, ב-1959, שובץ בחטיבת גולני. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בתום הקורס שימש מפקד מחלקה בגדוד 17 (אריות הגולן). בהמשך שימש מפקד פלוגה. בשנת 1965 שימש סגן מפקד קורס מ"כים של גולני, ומדריך בבית הספר לקצינים[1]. בשנת 1966 מונה למפקד סיירת גולני[2] ופיקד עליה במלחמת ששת הימים, בין היתר בקרב תל פאחר[3]. על פועלו בקרב הוענק לו עיטור המופת[4].
יצא לסינגפור בשליחות צה"ל ושהה שם עם משפחתו כשנתיים. עם שובו השתלם במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ולאחר מכן שימש כסמג"ד בגולני. בשנת 1971 מונה למפקד גדוד 51 של חטיבת גולני. לאחר מכן נתמנה לסגנו של מפקד חטיבת גולני, אמיר דרורי. כסגן מפקד החטיבה פיקד, במסגרת מבצע קלחת 4, על כוח "גדעון", שכלל שתי פלוגות חי"ר ושתי מחלקות טנקים, אשר יצא מאזור מנרה ונע צפון-מערב לכיוון ואדי-א-סלוקי. הכוח לחם בכפרים אל-עדיסה, קנטרה, ע'נדוריה ובוואדי-א-סלוקי. בלחימתו השמיד הכוח בפיקוד אליעז מספר כלי רכב ושיריוניות של צבא לבנון וכן הרג כעשרים מחבלים[5]. אליעז שימש כסגן מפקד החטיבה[6] גם בפרוץ מלחמת יום הכיפורים ולקח חלק בקרבות ההגנה והבלימה נגד צבא סוריה ובהבקעה לשטח סוריה. שבוע לאחר פרוץ הקרבות נהרג בעלות רכבו על מוקש בצפון המובלעת ממזרח לכפר חדר, לאחר שפיקד על פעולת חילוץ של כוחות מגדוד 51 שלחמו בקומנדו הסורי בכפר בית ג'ן[7].
אליעז נטמן בחלקה הצבאית של בית הקברות בכפר ויתקין. הותיר אחריו אישה ושני ילדים.
לקריאה נוספת
- אביחי בקר, אינדיאנים על גבעה 16 - פלוגה בקרב החרמון, הוצאת משרד הביטחון, 2003.
- אלישיב שמשי, אליהם נשואות העיניים - על מפקדי חטיבות בשדה הקרב, הוצאת משרד הביטחון, 2006, עמודים 109-139.
- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013, עמ' 119-115, 137-132, 187, 219.
- משה גבעתי, המערכה בחרמון - הקרבות ברכסי החרמון במלחמת יום הכיפורים ולאחריה, הוצאת מערכות ומודן, תשע"ה-2015, עמ' 172, 177, 209,220, 240.
- אילן כפיר, "הקרב על החרמון", הוצאת דביר, 2013.
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של ראובן אליעז, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- סרן ראובן אליעז, באתר הגבורה, מתוך אתר הגבורה.
- עיטור המופת שהוענק לסרן אליעז ראובן ז"ל, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל.
- עמית נבון, גולני היה חייב לכבוש את החרמון, באתר nrg, 2 באוקטובר 2011.
- אריק בשן, אחים לנשק, באתר הקיבוצים, 19 באפריל 2007
- כתבי nrg מעריב, עץ השכול: הפנים והשמות של נופלי גולני, באתר nrg, 18 באפריל 2010.
- משה גבעתי, המלחמה שלי, מערכות, גיליון 391, אוקטובר 2003.
הערות שוליים
- ^ רובקה (ראובן) אליעז (1966-1967), באתר גדוד הסיור של חטיבת גולני.
- ^ מאיר שלו, "בחזרה לסיירת גולני", במחנה, 1988.
- ^ לי-טל תייר, ששה ימים וזיכרון, ביטאון ביבשה גיליון 2, יוני 2007.
- ^ סרן ראובן אליעז, באתר הגבורה.
- ^ מבצעים בלבנון 1969-1972, באתר גדוד הסיור של חטיבת גולני.
- ^ אורי שמחוני, יחס ישיר בין כמות הצל"שים וגודל התקלה, באתר nrg, 24 באפריל 2001.
- ^ עמית נבון, גולני היה חייב לכבוש את החרמון, באתר nrg, 2 באוקטובר 2011.
25210684ראובן אליעז