קלמן מגן
לידה |
6 בנובמבר 1929 וינה, אוסטריה |
---|---|
פטירה |
10 במרץ 1974 (בגיל 44) סיני |
השתייכות |
אצ"ל צה"ל |
תקופת הפעילות | 1948–1974 (כ־26 שנים) |
דרגה | אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העצמאות מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים | |
עיטורים | |
עיטור העוז | |
הנצחה | |
|
קלמן מגן (6 בנובמבר 1929 – 10 במרץ 1974) היה אלוף בצה"ל, שזכה בעיטור העוז. במהלך מלחמת יום הכיפורים קיבל את הפיקוד על עוצבת סיני (אוגדה 252) שלחמה בחזית הדרום, לאחר שנהרג מפקדה הקודם, האלוף אלברט מנדלר.
ביוגרפיה
קלמן מגן נולד בווינה שבאוסטריה. משפחתו עלתה לישראל והשתקעה בקריית חיים. מגן למד בבית הספר המקצועי שליד הטכניון ומשנת 1946 שיחק בקבוצת הכדורסל של מכבי קריית מוצקין[1]. הוא היה פעיל מנעוריו בארגון האצ"ל, עבר במסגרתו קורס מ"כים, נטל חלק במבצעי הארגון וישב במחנה המעצר בלטרון. עם קום מדינת ישראל, הצטרף לחטיבת גבעתי של צה"ל[2].
במסגרת שירותו בחטיבת גבעתי, עבר קורס קצינים וקורס קציני קשר. לאחר מכן, עבר לשרת בחטיבת הצנחנים, בה שימש קצין קשר, מפקד פלוגת מפקדה ו"קצין ספורט", לאור העובדה שהיה ספורטאי מצטיין. בשנת 1954 עבר לפקד על פלוגה בחטיבת גולני[2]. בתקופה זאת נישא, ולזוג נולדו בן ובת.
בשנת 1955, בקרב על מוצבי א-צבחה שבאזור ניצנה הישראלי, פיקד מגן על יחידתו במשך שלוש שעות לאחר שנפצע בירכו, ופונה רק לאחר פינוי אחרון פקודיו. בשל כך זכה בצל"ש הרמטכ"ל[3] שהומר מאוחר יותר לעיטור העוז. בשנת 1956, במהלך מלחמת סיני, שירת כקצין סיוע אוויר במוצב הפיקוד העליון. לאחר מלחמת סיני, עבר הסבה לשריון, שימש מפקד פלוגה ובשנת 1961 מונה למפקד קורס קציני שריון (קק"ש), ובהמשך, שימש כסגן-מפקד גדוד 82 וכמפקד הגדוד. שימש סגן מפקד חטיבה וב-1965 מונה לתפקיד קצין אג"ם במפקדת גייסות השריון[2].
במהלך מלחמת ששת הימים שימש מגן כקצין אג"ם של אוגדה 84 ("עוצבת הפלדה"), תחת פיקודו של האלוף ישראל טל. בשנת 1968 מונה למפקד חטיבת שריון (חטיבה 14), שאחת ממשימותיה הייתה החזקת קו התעלה. במאי 1969, במהלך מלחמת ההתשה, נפצע מרסיסי פגז ואושפז לחודש ימים. בקיץ 1970 מונה לסגן מפקד אוגדה בסיני והועלה לדרגת תת-אלוף.
ביולי 1971 יצא ללימודי היסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. כעבור שנה מינה אותו הרמטכ"ל למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.
במלחמת יום הכיפורים
מגן אמור היה לקבל את הפיקוד על עוצבת סיני (אוגדה 252) מידי האלוף אברהם (אלברט) מנדלר ב-8 באוקטובר 1973[4], אולם בצהרי יום שישי, 5 באוקטובר, הוכרזה כוננות בגזרה, והמינוי נדחה. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ב-6 באוקטובר, פיקד מגן על הגזרה הצפונית. לאחר שמפקד האוגדה, האלוף אברהם (אלברט) מנדלר נהרג בקרבות בסיני ב-13 באוקטובר, מונה מגן למפקד והועלה לדרגת אלוף בטקס קצר בחמ"ל הפיקוד[5].
מגן שירת בעוצבה מאז הקמתה ונחשב למפקד מוערך. לכן, עם הגיעו לפקד על העוצבה, הצליח להחזיר את כוחות העוצבה לעשתונותיהם ולנסוך בהם ביטחון, על אף ששכלו את מפקדם. עם אוגדתו פרץ ב-18 באוקטובר אל מעבר לתעלת סואץ וסייע לכיתור הארמייה השלישית של מצרים. הוא הגיע עם כוחותיו לנמל עדבייה והתייצב עם מפקדתו על הקילומטר ה-101 מקהיר, על כביש קהיר-סואץ. הסופר ס. יזהר שהסתובב בסיני ובאפריקה כמרצה באוגדה של מגן בזמן המלחמה, כתב עליו:
הנה קלמן הגיע. האוהל נעשה פתאום גדול יותר, מואר יותר וסביבו שקט יותר וגם נוח יותר, ופשוט כולם יודעים שקלמן חזר, שהנה הוא כאן.
— "גילוי אליהו", עמ' 92
ובהמשך:
פתאום רוצים אל קלמן. אל קומתו הגדולה אל רוחב כתפיו ואל דיבורו השקט הנקי שלעולם ברור שלא יוליך אותך שולל. קלמן הטוב שלנו.
— גילוי אליהו, עמ' 128
עם הגעת הרגיעה, התמסר מגן לתנופת בנייה ושיקום. ב-18 בינואר 1974 נחתם הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים בקילומטר ה-101. אחריו נרתמה העוצבה ליצירת הקו החדש, 10 ק"מ מזרחית לתעלת סואץ, ולקליטת טנקים חדשים.
בבוקר יום ראשון, 10 במרץ 1974, מצאו אותו חייליו של מגן בקרונו ללא רוח חיים, לאחר שנדם לבו[6]. הוא נטמן בבית הקברות הצבאי קריית שאול,[7] סמוך לקודמו בתפקיד, האלוף אלברט מנדלר.
הנצחתו
על שמו של מגן נקרא בסיס שריון בסיני[8]. לאחר פינוי סיני נקרא על שמו של מגן "מחנה מגן סיירים" בבקעת סיירים, ששימש עד שנת 2009 כבסיס בית הספר לשריון (ביסל"ש), ומשמש מאז כבית הספר לאיסוף קרבי (ביסל"ק).
מגן הונצח גם בערים באר שבע, בית שמש ובתל אביב[9] (באזור "דרום הקריה", הסמוך למתחם שרונה - ברחוב בו שכנו אולפן הרדיו והמשרדים של קול ישראל).
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של קלמן מגן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- עיטור העוז שהוענק לקלמן מגן, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
הערות שוליים
- ^ יהודה גורן, חוסר תקציב בולם פעולות כדורסלני קרית מוצקין, מעריב, 3 בפברואר 1964
- ^ 2.0 2.1 2.2 תא"ל קלמן מגן מונה מפקד פו"מ, דבר, 13 באוקטובר 1972
- ^ ציון לשבח, על המשמר, 29 בדצמבר 1955
- ^ תא"ל קלמן מגן יתמנה למפקד הכוחות בסיני, דבר, 2 באוקטובר 1973
- ^ אלי לנדאו, קלמן מגן הועלה לדרגת אלוף, דבר, 28 באוקטובר 1973
- ^ יגאל לב, האלוף מגן - הלוחם שהוכרע על־ידי ליבו, מעריב, 11 במרץ 1974
- ^ אלוף קלמן מגן הובא למנוחות, דבר, 12 במרץ 1974
- ^ בסיס שריון על שמו של אלוף קלמן מגן, דבר, 13 באוגוסט 1976
- ^ קלמן מגן היה אלוף המדות הטובות, דבר, 2 בנובמבר 1978
מפקדי המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה | |
---|---|
|
23058588קלמן מגן
- דפים עם קישורים שבורים לקבצים
- אלופי צה"ל
- מפקדי חטיבה 14
- מעוטרי עיטור העוז בפעולות התגמול
- מפקדי עוצבת סיני
- מפקדי המכללה לפיקוד ולמטה
- חיילי צה"ל במלחמת יום הכיפורים
- לוחמי האצ"ל
- מפקדי חטיבת אגרוף הברזל
- מפקדי גדודים בחטיבה 7
- אלופי צה"ל שנפלו בעת מילוי תפקידם
- חללי צה"ל
- אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי קריית שאול
- ישראלים שנפטרו ב-1974