יהודה פריהר
 | |
| לידה | 18 במרץ 1922 |
|---|---|
| פטירה | 20 ביולי 1994 (בגיל 72) |
| השתייכות |
 הבריגדה היהודית ההגנה צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1948 – 1963 (צה"ל) |
| דרגה |
 מייג'ור אלוף משנה |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד חטיבה 18 מפקד חטיבת הראל מפקד פו"ם נספח צה"ל בארצות הברית וקנדה | |
| פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה מלחמת העצמאות מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנכ"ל חברת מפעלי נייר מונטנה | |
יהודה פריהר (פרידברג) (18 במרץ[1] 1922 - 20 ביולי 1994) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף משנה, שירת כנספח צה"ל בארצות הברית ובקנדה, מפקד בית הספר לפיקוד ומטה.
ביוגרפיה
פריהר, בן לאה וחיים אברהם פרידברג, נולד בפולין, עלה לארץ ישראל ב-1937 ולמד בטכניון[2]. ב-1938 הצטרף לארגון "ההגנה" ועבר קורס מ"כים. ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי, עבר קורס קצינים במחנה סרפנד ב-1942. הוצב בגדוד השני של הרגימנט הארץ ישראלי, שלאחר מכן השתייך לבריגדה היהודית, ופיקד על מחלקת מרגמות. יחד עם הגדוד לחם בחזית האיטלקית וזכה לעיטור הצטיינות, השתחרר בדרגת מייג'ור. בתום המלחמה היה פעיל במוסד לעלייה ב', סייע לפליטים יהודים וברכש נשק ברחבי אירופה.
בשובו לארץ ישראל עבד בחברת הנפט העיראקית, התגייס למנגון הקבע של "ההגנה" ושירת בלשכת ההדרכה. במלחמת העצמאות שירת כמפקד גדוד בחטיבת גבעתי. לאחר הגעת רכש המרגמות הכבדות 120 מ"מ מצרפת, במהלך ההפוגה השנייה, מונה להקים את יחידת המרגמות הכבדות (פעלה כחיל נפרד מחיל התותחנים, ונקראה גם חטיבה 18). היחידה בפיקודו השתתפה בין השאר בקרב לטרון ובמבצע חורב. לאחר המלחמה עבר קורס מפקדי חטיבות ומונה למפקד חטיבת הראל. שימש שליש ראשי ולמד בבית ספר פיקוד ומטה באנגליה. ביולי 1956 מונה למפקד בית הספר לפיקוד ומטה. היה חבר בוועדת הפקת הלקחים של הצה"ל לאחר מלחמת סיני. ב-1960 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית ובקנדה. ב-1963 השתחרר משירות הקבע. בשירות המילואים מונה בסמוך למלחמת ששת הימים לראש ענף קשר לעיתונות בדובר צה"ל, נטל חלק במאמצי ההונאה[3], ובמלחמה שימש כקצין קישור לתקשורת הזרה ומילא תפקיד זה גם במלחמת יום הכיפורים.
לאחר שחרורו מילא תפקידי ניהול בתעשייה הישראלית, בהם המנהל האדמיניסטרטיבי של יצרנית הרכב ליילנד באשדוד, סמנכ"ל אוטוקרס ומנכ"ל מפעלי נייר מונטנה ("מולט"), בתקופת כהונתו יצאה החברה להנפקה ראשונה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
לאחר מלחמת ששת הימים נמנה עם מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה. היה חבר בוועד המנהל של מוזיאון תל אביב לאמנות ובבית הדין העליון של התאחדות הכדורגל הישראלית.
היה נשוי לשולמית (שולה) ואב לשתי בנות. נקבר בבית העלמין מורשה ברמת השרון.
קישורים חיצוניים
- מבולוניה - עד בורמה, מעריב, 15 בינואר 1960
- חילופי גברי בפיקוד צה"ל, דבר, 12 בינואר 1960
- קורות החיים של יהודה פריהר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
הערות שוליים
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ יואב גלבר, תולדות ההתנדבות - נושאי הדגל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, עמ' 708
- ^ רפי מן, מברק עם הנחיות להדלפה, באתר העין השביעית, 10 בנובמבר 2013
מפקדי המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה 
| |
|---|---|
|
- לוחמי ההגנה
- קצינים בריטים במלחמת העולם השנייה
- לוחמי הבריגדה היהודית
- מפקדי חטיבת הראל
- פעילי ההעפלה
- חברת הנפט העיראקית: אישים
- מפקדי גדודים במלחמת העצמאות
- חיילי דובר צה"ל
- נספחים צבאיים ישראלים בארצות הברית
- מפקדי המכללה לפיקוד ולמטה
- מנכ"לים ישראלים
- חברי התנועה למען ארץ ישראל השלמה
- מנכ"לים יוצאי שירות קבע בצה"ל
- אישים הקבורים בבית הקברות מורשה
- ישראלים שנפטרו ב-1994