יצחק בריק

יצחק בריק

האלוף יצחק בריק, 1994
לידה	גלאון, פלשתינה (א"י)
מדינה
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1965–1999 (כ־34 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
מפקד חטיבה 786 חטיבת הראל מפקד חטיבה 14 מפקד עוצבת אתגר מפקד עוצבת געש סגן מפקד המפח"ש מפקד גיס 441 מפקד המכללות הצבאיות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים פעולת כראמה   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מבצע שלום הגליל   המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה
עיטורים
עיטור העוז
תפקידים אזרחיים
יו"ר הוועד המנהל של מכללת עמק יזרעאל נציב קבילות החיילים

בריק כנציב קבילות החיילים, 2009

יצחק (איציק) בְּרִיק (נולד ב-7 בנובמבר 1947 כ"ד בחשוון ה'תש"ח) הוא איש צבא ישראלי בדימוס, שסיים את שירותו בצה"ל בדרגת אלוף. שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן במשך כעשור בתפקיד נציב קבילות החיילים. בסמוך לפרישתו מתפקיד זה בשנת 2018, וביתר שאת לאחריה, נודע בריק כמבקר חריף של היערכות צה"ל ומשרד הביטחון למלחמה.

ביוגרפיה

בריק נולד וגדל בקיבוץ גלאון, לאם ניצולת השואה מהונגריה, ולאב שעלה מפולין לפני המלחמה ולחם בפלמ"ח. התגייס לצה"ל כלוחם ב-1965 ועשה את מרבית שירותו בחיל השריון, שם שימש בתפקיד תותחן טנק בגדוד 82. בהמשך השתתף בקורס מפקדי טנקים ובמלחמת ששת הימים שימש כמפקד טנק בגדוד 63 של חטיבה 14, שלחמה תחת אוגדה 38 בקרבות בחצי האי סיני. לאחר שסיים קורס קצינים שובץ בחטיבה 7, ושימש כמפקד מחלקה בפעולת כראמה. בהמשך מונה למפקד פלוגה. ב-1969 השתחרר מצה"ל, ושימש כרכז משק בקיבוצו. בעל תואר ראשון בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון.

במלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד פלוגה בגדוד 113 בפיקודו של אסף יגורי. הגדוד השתייך לחטיבה 217 של אוגדה 162. את המלחמה החל בריק בהצטיידות בימ"ח ונסיעה לילית עם כוח קטן לעבר תעלת סואץ. הכוח בפיקודו נקלע למארב קומנדו מצרי, בריק נפגע מרשף של טיל נ"ט ונכווה קשות בפניו. על אף הפציעה נטל בשנית את הפיקוד על הטנק ויחד עם חבריו השמיד את פלוגת הקומנדו. ביום ה-8 באוקטובר 1973, השתתף עם יחידתו במתקפת הנגד הכושלת של צה"ל. לאחר הנסיגה ארגן מספר טנקים וחזר והסתער כדי לחלץ טנקים ונפגעים. בקרב הם פגעו ב-25 טנקים ועצרו את התקדמות הכוחות המצריים. בהמשך הלחימה השתתף בצליחת התעלה. סיים את המלחמה, לאחר שהחליף שבעה טנקים, נותר אחד מהלוחמים הכשירים הבודדים מגדודו, שמנה יותר מ-200 איש לפני הקרבות. על מעשיו אלו הוענק לו עיטור העוז.

לאחר המלחמה המשיך להתקדם בדרגותיו במילואים ומילא תפקיד של מפקד גדוד 9214 בחטיבה 459. ב-1980 חזר לשירות קבע ומונה למפקד חטיבה 786. בריק תכנן להישאר בצבא שנתיים בלבד, אך מלחמת לבנון הראשונה השאירה אותו בשירות קבע. במהלך השנים הבאות התמנה לסגן מפקד אוגדה סדירה ולמפקד חטיבה 14. בשנת 1988 מונה למפקד עוצבת אתגר – אוגדת מילואים בפיקוד הצפון. בשנת 1990 מונה למפקד עוצבת געש ואחר כך לסגן מפקד המפח"ש. ב-1994 מונה למפקד המכללות הצבאיות והועלה לדרגת אלוף. בנוסף התמנה ב-1995 למפקד הגיס הדרומי – גיס 441. השתחרר משירות הקבע ב-1999. המשיך לכהן במילואים כמפקד הגיס עד שנת 2005.

לאחר שחרורו עסק בריק בפיתוח הנגב והגליל. הוא התמנה ליועץ של התעשיין סטף ורטהיימר ולממונה על פיתוח אסטרטגי של הפריפריה מטעם קרן סאקט"א רש"י. בשנת 2000 מונה ליו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית עמק יזרעאל. בשנת 2004 היה בין החותמים על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, שקבע כי התכנית חיונית לביטחון ישראל.

כיהן כנציב קבילות החיילים מדצמבר 2008 עד דצמבר 2018.

בשנת 2016 הוענק לבריק אות יקיר חדרה בשנת ה-125 לייסוד העיר. בשנת 2019 קיבל את אות אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות המבקרת.

בריק הוא מהנדס תעשייה וניהול בהכשרתו, בוגר המכללה לביטחון לאומי ומוסמך במינהל ציבורי מאוניברסיטת תל אביב. נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר בחדרה.

עמדותיו על תפקוד צה"ל

טרם מלחמת חרבות ברזל

בשנת 2018 פרסם ביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה. המערכת הצבאית התנגדה לביקורת ומאז המשיך בריק להתריע ולהיאבק בהתנגדות הצה"לית לביקורת. בריאיון לתוכנית "זמן אמת" בכאן 11, אמר בריק כי "במידה והיום תפרוץ מלחמה, מלחמת יום הכיפורים תהיה טיול לידה".

במאמר שפרסם באפריל 2020 קבל בריק על "אובדן רוח הלחימה בצה"ל". מול עמדות אלו עלו טענות נגדיות, שהאשימו את בריק ב"מסע הפחדות" וב"פופוליזם".

ביקורתו של בריק על צה"ל התפרסה על תחומים רבים, החל מהמבנה הארגוני של צה"ל, דרך התרבות הארגונית ועד לשיטת המינויים של בכירי צה"ל, אופן ההצטיידות של צה"ל והנתק שקיים בין המערכת הצבאית למערכת המדינית.

על פי בריק, בתחילת 2023 חיל היבשה בשל קוטנו לא יוכל לתת מענה בכל הזירות במקביל. חיל האוויר לא מוכן להתמודדות עם התקפות טילים מדויקים ומזל"טים על בסיסיו. לתפיסתו יש בצה"ל בעיות קשות בתחום הלוגיסטיקה בשל ההפרטה הנרחבת של שירותים, שהצבא מקבל כיום מחברות אזרחיות. העורף לא מוכן לספוג אלפי טילים ביום.

בתחום האיום הפנימי יש להקים משמר לאומי שימנה לפחות 50 אלף בוגרי צבא בכדי להתמודד עם מהומות אזרחיות כדוגמת מהומות 2021.

לתפיסתו, תהליך המינויים של רמטכ"לים לקוי מאוד. מינוי רמטכ"ל נעשה במחשכים על-פי קריטריונים סובייקטיביים של שר ביטחון. התהליך צריך להיות שקוף ומעוגן באמות מידה ברורות שאינן מוחלפות עם שינוי שר ביטחון. לדעתו של בריק, צריך להקים ועדה מקצועית של בכירי מערכת הביטחון לשעבר, שתבחר כמה מועמדים לבחירת הממשלה, תחת השיטה הנהוגה ששר הביטחון מביא מועמד אחד בפני הממשלה.

בנוגע למבנה הארגוני של הצבא, לטענתו של בריק קיימת אנומליה במבנה הזרועות של צה"ל. בעוד שלזרוע האוויר והים יש מפקד ישיר, עם סמכות ואחריות, מפקדה הישיר של זרוע היבשה הוא הרמטכ"ל המפקד על כלל צה"ל שאמור לעסוק בתכנון ואסטרטגיה, ולכן אין לו את הזמן והיכולת לנהל באופן ממוקד את צבא היבשה, ואילו לסגן-הרמטכ"ל עם שאיפותיו להיות רמטכ"ל שמעדיף לעסוק באסטרטגיה, אין את הרצון לנהל מעשית את צה"ל. הפתרון, לטעמו של בריק, הוא למנות מפקד זרוע יבשה שתחתיו אלופי הפיקוד ומפקד מז"י שמעליו יהיה הרמטכ"ל שתפקידו לסנכרן את כל הזרועות. והוא גם הציע פתרון ביניים: מינוי אלוף בדימוס כמשנה לרמטכ"ל ומנכ"ל צה"ל בעל ניסיון בניהול אזרחי שיכהן לפחות 5 שנים והוא ינהל את הצבא, את התקציבים, כוח האדם והאמצעים.

בתחום התרבות הארגונית של צה"ל קיימת לתפיסתו תרבות ארגונית של שקר, טאטוא מתחת לשולחן של עובדות מטרידות, ואי-לקיחת אחריות. בתחקירים מטייחים ומשקרים, ישנה אי-המשכיות של תהליכים וחוסר בזיכרון ארגוני, הקדנציות של הקצינים קצרות מדי, וללא-ביצוע או התנסות בתפקידי רוחב, ואין "העברת מקל" מסודרת בעת החלפת פרסונות. בשל כל אלה, יש להמציא הגלגל מחדש, לעמדתו. בנוסף גרס כי מודל ההצערה של צה"ל אשם ברידוד-המקצועיות, וכי פליטה של קצינים מוכשרים לאזרחות, גורמים לבעיות כוח-אדם רבות בדרגי הביניים של קציני צה"ל.

לתפיסתו יש לעדכן את תפיסת הביטחון המיושנת של צה"ל שנקבעה באמצע המאה העשרים, ומתמצָה בהעברת המלחמה לאדמת האויב ובכך מאפשרת לאזרחים לחיות בסוג של שקט. בשנים האחרונות הפכה מדינת ישראל לדעתו להיות המדינה המאוימת ביותר בעולם. זרוע היבשה לא נבנתה להתמודד עם חמש זירות במקביל, ולכן כיוון שאין תפיסת ביטחון מתאימה למצב שנוצר, כל רמטכ"ל מאלתר לפי הבנתו. מאז 2006, המצב במזרח התיכון השתנה למול איומי ייחוס של חמאס, חזבאללה, יו"ש, סוריה ופנים ישראל. מול ישראל מוצבות 250 אלף רקטות וכטב"מים, שחיל האוויר לא יכול לתת להם מענה ראוי, וכיפת ברזל וטיל החץ עם המלָאים הקטנים לא יוכלו ליירט יותר ממספר שבועות, מה שיותיר את השמיים פתוחים לאויב. לדעתו יש לשדרג את היכולות הצבאיות בתחומי טק"ק, לייזר, טילי נ"מ ניידים וצבא היבשה. חיל האוויר חייב את השילוביות הרב-זרועית. לדעתו, למשל יש להקים חיל טילים שייתן מענה למשגרים הניידים בעוד שהמטוסים יעסקו במטרות אסטרטגיות.

טענה נוספת של בריק היא היעדר המשכיות בבניית הצבא מרמטכ"ל לרמטכ"ל, כאשר כל רמטכ"ל יוצר תוכנית חדשה משלו המבטלת את התוכניות הקודמות. ואין בקרה על החלטות הרמטכ"ל של הקבינט הביטחוני שהפך לחותמת גומי. הוא סובר שבמקום שהרמטכ"ל יבנה את הצבא לפי איומי הייחוס שהם רבים, הוא בונה איום פיקטיבי מול זירה וחצי שלא נכללים בו למשל האיומים מסוריה ואינתיפאדה שלישית ביו"ש.

בריק מציע תהליך של הכשרה לכל שר שעוסק בענייני ביטחון. לדעתו יש בעיה שבמטה לביטחון לאומי יושבים קצינים, שהיו חלק מהבעיה של צה"ל ולכן צריכים לשים בו מומחים לעניין מתחומים שונים, שלא קשורים ישירות לראש הממשלה. ומולם שב"כ, מוסד ואמ"ן יציגו למומחי המטה את איומי הייחוס על מדינת ישראל. והממשלה תבקש תוכנית עבודה מתאימה לאיומי הייחוס מהרטכ"ל, וממנה תגזור את התקציב, וכך רמטכ"לים יוכלו לבנות נדבכים, אחד על גבי השני.

בראיון עימו סיפר בריק כי נפגש עם נתניהו בתקופת כהונתו כראש ממשלת ישראל השלושים וחמש והציג לו דו"ח שהכין על מוכנות צה"ל למלחמה. לדברי בריק נתניהו הבטיח להקים ועדת חקירה בנושא.

ערב יום הכיפורים תשפ"ד, שבועיים לפני מתקפת הפתע על ישראל, התריע במאמר בהארץ מפני מלחמה אזורית קרובה, קרא לבנימין נתניהו לעצור את "ההפיכה המשטרית" כדבריו, ולהעמיד את הביטחון בראש סדר העדיפויות הלאומי.

במלחמת חרבות ברזל

לאחר פתיחת מלחמת חרבות ברזל במתקפת הפתע של חמאס והג'יהאד האסלאמי על יישובי עוטף עזה, שבה נרצחו 1,163 ישראלים ונחטפו כ-251, הצביעו רבים על הדמיון הרב בין אירועי המתקפה לאחד מתרחישי האימים שתיאר בריק. בין היתר הוזכרה בהקשר זה טענתו שהיישובים לא יוכלו לסמוך על עזרה מצה"ל בשעות הראשונות של ההתקפה, ושישרדו רק אלו שיצליחו להגן על יישובם בעזרת כיתות הכוננות האזרחיות.

גישתו האסטרטגית של בריק בשבועות הראשונים של המלחמה, הוצגה במספר ראיונות שערך באמצעי תקשורת שונים. על-פי בריק באותה העת, על צה"ל להטיל מצור ולמשוך במכוון את העימות על פני שבועות וחודשים, ולא לחתור לסיימו במהרה. בריק ציין מספר נימוקים לכך. ראשית, כיוון שכניסה קרקעית של צה"ל לרצועת עזה עלולה לגרור תגובה של חזבאללה וגורמים נוספים, ולגרום לפריצתה של מלחמה אזורית רב-זירתית. שנית, משום שכניסה מהירה לרצועת עזה תסכן יותר את החיילים, שכן האויב עדיין חזק באופן יחסי. שלישית, מתוקף הרעיון שיש לנסות לייאש ולהחליש את האויב באמצעות כליאתו במנהרותיו ומחבואיו, עד שיאזלו לו מאגרי המים, המזון והדלק.

תשעה ימים לאחר תחילת המלחמה, זימן ראש הממשלה בנימין נתניהו את בריק לשיחה, על-מנת לשמוע עמדותיו ולהיוועץ עימו. בפגישתו עם נתניהו, המליץ בריק להיערך ולהתכונן בצורה יסודית לפני כניסה קרקעית לעזה.

במהלך המלחמה המשיך בריק להתראיין רבות בכלי התקשורת הממסדיים והפרטיים, באתרי אינטרנט, בתוכניות הסכת, ועוד. בריק הביע עמדתו בכלי התקשורת, כי האשמים העיקריים למחדל שהוביל למלחמה הם ראש אמ"ן ומפקד פיקוד הדרום, וקרא להם להתפטר באופן מיידי, עוד בזמן המלחמה. בהמשך ציין כי לראש הממשלה, לממשלה, לדרג המקצועי ולדרג הצבאי יש חלק מרכזי במצב. הוא היה לאורח קבוע ב-ערוץ TOV של אלעזר שטורם, שם המשיך לבקר את צה"ל והעומדים בראשו בעבר ובהווה, את דוברות צה"ל, ולעיתים גם את המערכת הפוליטית.

במלאת שלושה חודשים למלחמה, פרסם מאמר שבו התריע שמוצבי צה"ל בצפון הארץ אינם ערוכים היטב למערכה משמעותית מול חזבאללה. הוא חידד כי כבר התריע על חוסר מוכנות זה שנים קודם לכן בפני ראשי מערכת הביטחון בצה"ל ובפוליטיקה, ולדעתו מצב המוכנות רק הורע מן העת ההיא ועד לזמן המלחמה. בהמשך המלחמה קרא להתפטרותם המיידית של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ואחדים מאלופי המטכ"ל.

בתחילת אפריל 2024 פרסם מאמר שבו טען שראש הממשלה נתניהו מתעלם מאיומים אסטרטגיים על ישראל – האיום הגרעיני מצד איראן והאיומים הקונבנציונליים מצד איראן וגרורותיה (טילים, רקטות וכטבמי"ם) – ובוחר להדגיש את האיום המשני של חמאס. בתחילת מאי כתב כי סיום המלחמה ברצועה הוא צורך חיוני על מנת לשקם את החברה הישראלית, והעריך כי הדבר לא יקרה כל עוד נתניהו נמצא בשלטון. בריק הביע עמדה נחרצת נגד יציאה למלחמה במקביל בצפון נגד החזבאללה וטען שמלחמה רב-זירתית כזו תביא חורבן על מדינת ישראל.

לקריאה נוספת

• יצחק בריק, בריק - לוחם ללא פשרות, ספרי ניב, 2022
• תומר לויסמן, בשדה הקרב של הזיכרון, כנרת זמורה-ביתן דביר, נובמבר 2020, עמוד 447

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יצחק בריק בוויקישיתוף

• יצחק בריק, ברשת החברתית פייסבוק
• האלוף במיל' יצחק בריק בראיון אולפן של קריית ביאליק, סרטון בערוץ "Micha Perlmuter", באתר יוטיוב (אורך: 23:10)
• זמן אמת עונה 2 | פרק 20 - אחד נגד כולם, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 50:39), ינואר 2019
• "עלול להיות פה טבח. צה"ל לא מוכן למלחמה": אלוף במיל' יצחק בריק בריאיון מטלטל, סרטון בערוץ "הידברות", באתר יוטיוב (אורך: 25:21)
• "כל האמת מאחורי 'הצבא החזק בעולם'": האלוף בריק בהרצאה ב'מחוברים בגבעה' בגבעת שמואל, סרטון בערוץ "מחוברים בגבעה", באתר יוטיוב (אורך: 115:48)
• שרי מקובר-בליקוב, ‏"חמור יותר מיום כיפור, המודיעין קרס": תרחישי האימה של אלוף בריק | מיוחד ל"מעריב", באתר מעריב אונליין, 13 באוקטובר 2023

מלחמת יום הכיפורים

• עיטור העוז שהוענק ליצחק בריק, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
• יצחק בריק, ‏מהפתעה לניצחון, מערכות 391, 2003: סיפורו ממלחמת יום הכיפורים
• פנחס וולף, "הטיל עבר מילימטרים מהפרצוף שלי. הפכתי ללפיד בוער", במחנה 02 בנובמבר 2007
• יום הכיפורים ההוא - יצחק בריק, סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב (אורך: 13:41)
• אלוף (דימוס) יצחק בריק, הקרב על גשר פירדאן, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים, 2020
• עדות רס"ן יצחק בריק - מ"פ פלוגת מ' בגדוד 113, בפני אוספי החומר של ועדת אגרנט, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
• רן לוי, האלוף יצחק בריק, המלחמה לא עוזבת, באתר "עושים היסטוריה", 5 בספטמבר 2021 (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)

נציב קבילות החיילים

• דבר הנציב - האלוף (במיל') יצחק בריק, מתוך אתר נציב קבילות החיילים (בארכיון האינטרנט).
• מיכל דניאלי, ‏הזובור הצבאי: מסורת או התעללות?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 במרץ 2012‏.
• גילי כהן, נציב קבילות החיילים: מפקד שלא יודע על התעללות בגדוד שלו צריך ללכת הביתה, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2012.
• רותם פסו, ‏40 שנה להקמת נציבות קבילות החיילים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 31 באוקטובר 2012.
• שמעון איפרגן, ‏"יש מפקדים שמנהלים את היחידה מהמשרד, בוואטסאפ. איך מפקד כזה יפגין מנהיגות בשדה הקרב? במלחמה הוואטסאפ לא יעבוד", באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 בפברואר 2016‏.
• יניב קובוביץ, נציב קבילות החיילים: הצבא במשבר קשה מאוד, מפקדים איכותיים נוטשים אותו, באתר הארץ, 25 ביוני 2018
• עמוס הראל, "אין ניהול בצבא. התרבות הארגונית הכושלת היא הסיבה המרכזית לתקלות במלחמת לבנון השנייה ובצוק איתן", באתר הארץ, 11 בינואר 2019

מכּתביו

• מהפתעה לניצחון, מערכות 391, 2003: סיפורו ממלחמת יום הכיפורים
• יצחק בריק ואבשלום אליצור, יש לשוב לאלתר לפיתוח מערכת הלייזר "סקייגארד", באתר הארץ, 14 בפברואר 2020
• בטרם המחדל החמור מכל, באתר הארץ, 2 במרץ 2020
• סכנה: צבא בלי רוח לחימה, השילוח, גיליון 19, אפריל 2020
• מערכת בריאות קורסת? חכו שתראו את צה"ל בסבב הבא, באתר הארץ, 21 במאי 2020
• תר"ש תנופה מציבה את מדינת ישראל בסיכון גדול, בעיתון מקור ראשון, 14 ביוני 2020
• האיראנים מרדימים אותנו, ואנחנו ישנים, באתר הארץ, 9 ביולי 2020
• הטיל מכופף את זנב המטוס, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2020
• או שהוא פועל במודע נגד עמו או שהוא ירד מהפסים, באתר הארץ, 15 במאי 2024

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39716367יצחק בריק