אביגדור בן-גל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יאנוש בן-גל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אביגדור (ינוש) בן-גל
ינוש בן-גל על שער במחנה, פברואר 2016
ינוש בן-גל על שער במחנה, פברואר 2016
לידה כ"ב באייר ה'תרצ"ו (גיל: 88)
פטירה קיסריה, ישראל
תאריך עלייה 1943
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1955–1983 (כ־28 שנים)
דרגה אלוףאלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע קדשמבצע קדש
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
דירקטור בחברות שונות, יו"ר מועצת המנהלים של התעשייה האווירית

אביגדור (יָנוּש) בן-גל (14 במאי 1936 – 13 בפברואר 2016) היה קצין בצה"ל בדרגת אלוף, מפקד חטיבה 7 שלחמה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, מפקד פיקוד הצפון, ואחר כך מפקד גיס במבצע שלום הגליל.

קורות חייו

אביגדור בן-גל נולד בלודז' שבפולין בשם ינוש לוּדוִיג גולדלוסט[1], בנם של יעקב וינינה (יונה) ואחיה הצעיר של אילנה (אילונה) רפאלי. בהיותו בן שלוש פלשו הנאצים לפולין ופרצה מלחמת העולם השנייה, בעקבותיה ברחו הוריו עמו ועם אחותו לברית המועצות והגיעו לסיביר. לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות הם הורשו לנדוד דרומה והגיעו לאוזבקיסטן שם סבלו מרעב. האם נפטרה מטיפוס ב-1942 והאב נאלץ להכניס את ינוש ואילנה (אילונה) לבית יתומים. לבסוף הגיעו השניים לפרס ומשם עלו לארץ ישראל עם ילדי טהראן ב-1943. לאחר המלחמה הם התאחדו עם האב ואשתו השנייה.

בן-גל התגייס לצה"ל ב-1955 ושירת בחיל השריון. לאחר מלחמת סיני עבר קורס קצינים ושימש כמפקד מחלקת טנקים, ומפקד פלוגה בגדוד 52. בשנים 1962–1964 יצא ללימודי פיקוד ואסטרטגיה בצרפת. שירת כקצין אג"ם של חטיבה 7, בעת סיור מבצעי עם המח״ט, שמואל גורודיש, עלה רכבו על מוקש, הוא נפצע וכוויות קשות מאוד הותירו צלקות בגופו ובפניו. שנתיים קודם לכן, כמ״פ, במהלך תרגיל, הוא נפצע ברגלו וחלק מכף רגלו נקטעה והוא נותר עם צליעה מאז[2]. בגלל סכסוך מתמשך עם המח"ט שמואל גורודיש הוא עבר לתפקיד קצין אג"ם של חטיבה 200 בפיקודו של ישְׂכָּה שדמי ובתפקיד זה שירת במלחמת ששת הימים. במלחמת ההתשה פיקד על גדוד 79 בחטיבה 401, שפעלה באזור תעלת סואץ, ואחר כך פיקד על חטיבה 7.

מלחמת יום הכיפורים

בן גל, אוקטובר 1973

ערב מלחמת יום הכיפורים כללו כוחות צה"ל בגבול עם סוריה חטיבת שריון אחת בלבד (חטיבה 188). לאור הצטברות הידיעות על אפשרות של מלחמה קרבה, הועלתה חטיבה 7 - בהוראת הרמטכ"ל דוד אלעזר - מסיני, לתגבור הכוחות ברמת הגולן, אף על פי שכל הצמרת הביטחונית, לרבות דיין, אימצו את הערכות המודיעין בדבר "סבירות נמוכה" לאפשרות של מלחמה. פעולה זו הכפילה את מספר הטנקים המאוישים של צה"ל בחזית הסורית ערב המלחמה. פלוגה של החטיבה בפיקודו של אלי גבע הייתה מיועדת, לפי התוכניות, להיות זו שתגרור את גשר הגלילים לצורך צליחת תעלת סואץ בחזית הדרום. בניגוד לפקודה מפורשת שקיבל להשאיר את הפלוגה המיועדת לגרירת גשר הגלילים בסיני, הוא העלה אותה איתו לרמת הגולן, מתוך הנחה שעיקר הלחימה תהיה ברמת הגולן[3].

החטיבה בפיקוד בן גל תרמה תרומה מכרעת למאמץ בלימת המתקפה הסורית ברמת הגולן, שכללו את קרב עמק הבכא[4], עד להגעת כוחות המילואים לחזית. בהמשך המלחמה, לאחר הטיית מאזן הכוחות בחזית, וסילוק צבא סוריה מכל השטחים שכבש ברמת הגולן, השתתפה החטיבה גם בפלישה לשטח סוריה וכיבוש המובלעת.

פיקודו של בן גל על החטיבה לאורך המלחמה זכה להערכה רבה בצה"ל ובציבור, ורבים מהלוחמים בפיקודו זכו בעיטורי צה"ל, ובראשם אביגדור קהלני מג"ד 77, שקיבל את עיטור הגבורה.

מפקד פיקוד הצפון

ב-1974, במהלך מלחמת ההתשה במובלעת הסורית והקרבות על שיא החרמון פיקד בן-גל על עוצבת געש (אוגדה 36) בפיקוד הצפון והועלה לדרגת תת-אלוף.

ב-1976 מונה לעוזר ראש אג"ם במטכ"ל בדרגת אלוף, והיה בין האחראים לתכנון וביצוע מבצע יונתן.

באוקטובר 1977 מונה למפקד פיקוד הצפון, תפקיד אותו מילא עד 1981. תקופת כהונתו כמפקד הפיקוד התאפיינה במתח גובר בגבול הצפון, מצד המחבלים של אש"ף בראשות יאסר ערפאת, שביצעו פיגועי טרור, רצח אזרחים, וירי קטיושות לעבר יישובי הצפון.

בחודש מרץ 1978, לאחר פיגוע כביש החוף יצא צה"ל למבצע הגדול הראשון שלו בלבנון - מבצע ליטני[5]. לאחר נסיגת צה"ל שבו המחבלים והחריפו את הפיגועים ואת הירי על אזרחים. האלוף בן גל נודע בדרישתו להגיב בתקיפות, ואכן צה"ל הגיב בירי אל המחבלים, ובשורה ארוכה של מבצעים בשטח לבנון, בהן מבצע שלכת, מבצע מנורה, מבצע איש דמים, מבצע מוביל[6], מבצע סיגל ומבצע צלצל. בעצרת לקראת בחירות 1981 אמר מנחם בגין: "אסד, תיזהר! יאנוש ורפול מוכנים!".

ב-1981 סיים את תפקידו כמפקד פיקוד הצפון. בהמשך התמנה למפקד גיס 446 בפיקוד הצפון, תפקיד במסגרתו פיקד על כוחות צה"ל בגזרה המזרחית במהלך מלחמת לבנון הראשונה. בתפקידו זה היה אחראי (יחד עם סגנו, האלוף אהוד ברק) על כל מהלכי הקרבות מול הסורים, וכיבוש כל השטח בגזרה המזרחית עד כביש ביירות-דמשק. במהלך התקדמות הכוחות, נקלע כוח מהגיס למארב ליד סולטאן יעקוב, הקרב זכור בעיקר בשל ההרוגים, הפצועים והשבויים הרבים שהיו בו לצה"ל, ושלושת חיילי המילואים הנעדרים ששניים מהם, יהודה כץ וצבי פלדמן, נעדרים עד עצם היום הזה. גופתו של הנעדר השלישי, זכריה באומל, הוחזרה ב-2019 במסגרת מבצע חשאי בשם "זמר נוגה".

למרות שבן-גל לא היה נוכח ומעורב במהלך האירוע אלא סגנו אהוד ברק, הוא בחר לקחת אחריות, דבר שגרם לסביבה לייחס לו גם אשמה במקום לסגנו. יש האומרים כי הטלת האשמה שאינה בצדק עלתה לו בתפקיד הרמטכ"ל.

ב-1983 התמודד על תפקיד הרמטכ"ל ה-12, אך במרץ 1983 נבחר משה לוי לתפקיד ובן-גל פרש מצה"ל.

  • סיור של הרמטכ"ל וחבורת מפקדים בדרום לבנון במבצע ליטני מרץ 1978[7].
    סיור של הרמטכ"ל וחבורת מפקדים בדרום לבנון במבצע ליטני מרץ 1978[7].
  • בן גל, 1979.
    בן גל, 1979.
  • אלוף אביגדור בן גל, מ־1976 עד 1983.
    אלוף אביגדור בן גל, מ־1976 עד 1983.

לאחר פרישתו מצה"ל

עם שחרורו השתלב בעסקים: הוא כיהן כיו"ר דירקטוריון במספר חברות השקעות, סחר, ייעוץ והנדסה. בשנים 1988–1996 כיהן בתפקיד מנכ"ל תה"ל (תכנון המים לישראל), ובשנים 1996–1999 כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של התעשייה האווירית.

בשנת 2005 היה יו"ר הקונסורציום V.I.D שהקים את מתקן ההתפלה הראשון באשקלון.

משנת 2009 כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות בע"מ.

בן-גל נפטר בשבת, 13 בפברואר 2016, ונקבר בבית הקברות הצבאי קריית שאול[8].

לבן גל שבעה ילדים: גלית ואבנר מנישואיו לאסתר; דוד, יונתן ושאול מנישואיו לגליה (נפטרה ב־1993); טהר ו- עילי (תאומים) מנישואיו לאביטל.

תפיסותיו

באוגוסט 1979 אמר לפני קבוצה של חברי כנסת שביקרו ברמת הגולן שהוא מתנגד לפשרה עם הסורים על רמת הגולן בגלל החשיבות האסטרטגית של השטח כדי להגן על הגליל. עם זאת, הוא הביע התנגדות להקמת יישובים נוספים בגולן מאחר שלטענתו הדבר לא ישאיר לצה"ל שטחי אימונים והיערכות בגולן. במקום זאת הוא הציע להקים יישובים יהודיים בגליל ואמר שערביי הגליל מזדהים יותר ויותר עם העניין הלאומי הערבי ומחכים להזדמנות להכות בישראל. בעקבות הדברים נזף שר הביטחון, עזר ויצמן, בבן-גל[9].

לאחר שחרורו מצה"ל התבטא בעיקר בנושא מלחמת לבנון. בן גל טען ששיתוף הפעולה עם הנוצרים בלבנון היה מוצדק כי לא היה שותף אחר בלבנון. כן אמר שללא לחימה נגד הסורים לא היה ניתן להביא לפתרון בלבנון. עם זאת הוא אמר ששינוי מטרות המלחמה המוצהרות במהלך המלחמה לא התקבל טוב בציבור והשפיע לרעה על הלחימה והיכולת להשיג את המטרות[10]. בן-גל הודה שצה"ל לא עמד במשימות שהוטלו עליו במלחמה בזמן שהוקצה לו וייחס זאת להערכה לא נכונה של היכולת של לוחמי אש"ף בלחימה בשטח בנוי. בן-גל גם טען שלא ניתן לצה"ל מספיק זמן כדי להילחם נגד הסורים והיה צריך לתת לגיס לצאת למלחמה נגד הסורים מיד ביום הראשון של הלחימה[11]. הוא טען שהטעויות במלחמה נבעו מניהול כושל[12] ומכך ש"יצאנו למלחמה עם טשטוש די גדול של היעדים הטקטיים והמטרות המערכתיות". על הבקורת של עמנואל ולד אמר כי ולד אינו מתאים להטיל ביקורת בצבא ושדרך פרסום הדו"ח מעיד על נקמנות[13]. בתוכנית ראיונות 'קול מן העבר' בערוץ 1, טען בן גל כי לקח אחריות על הכישלון בקרב סולטאן יעקוב מתוך אבירות ורוחב לב, היות שלא היה בפיקוד בתחילת האירועים. לדעתו של בן גל, קרב זה מנע את מינויו לרמטכ"ל[14]. חשיבותו של הקרב הייתה בכך שהכישלון בו סיכל את תוכנית המלחמה של שר הביטחון, אריאל שרון, להגיע לכביש ביירות-דמשק במטרה לעצור את השתלטות הסורים על לבנון.

ב-29 באפריל 2004 חתם על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, הקובעת שהתכנית חיונית לביטחון ישראל[15].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אביגדור בן-גל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שינוי השם נעשה באוקטובר 1960 ומתועד ברשומות משרד הפנים: ילקוט הפרסומים, 17 בדצמבר 1961
  2. ^ מרדכי גור, ראש המטה הכללי, הוצאת מערכות, עמ' 201
  3. ^ אורי מילשטיין, קריסה ולקחה, הוצאת שרידות, 1999, מהדורה שלישית, עמוד 208
  4. ^ גל פרל פינקל, מפקד חטיבת המחץ, באתר "זמן ישראל", 12 בפברואר 2020
  5. ^ ערן נבון, ‏זאב בודד, באתר ישראל היום, 23 ביוני 2014
  6. ^ עופר רגב והדס רגב-ירקוני, "890 לא חוזרים עד שמבצעים", פורת הוצאה לאור, מרץ 2009, עמודים 127–128
  7. ^ משמאל לימין: משופם בכובע מצחיה סא"ל שלמה איליה קמ"ן פיקוד צפון; אלוף אביגדור בן גל מפקד פיקוד הצפון; תא"ל אורי אור מפקד אוגדה 36; הרמטכ"ל רא"ל מרדכי גור; ראש אגף התכנון אלוף נתי שרוני; מאחוריו מוסתר (חצי פנים) תא"ל אמיר דרורי, רמ"ח מבצעים.
  8. ^ יהונתן בניה, ‏מאות ליוו את האלוף 'יאנוש' בדרכו האחרונה, באתר גלי צה"ל, 14 בפברואר 2016
  9. ^ יהושע ביצור ומנחם רהט, יאנוש: חצי מליון ערבים בגליל מחכים להזדמנות לדפוק אותנו, מעריב, 10 באוגוסט 1979
    יעקב ארז, ליאנוש נגרם עוול, מעריב, 15 באוגוסט 1979
  10. ^ דורית לנדס, אי כיבוש ביירות נבע מחוסר בטחון, מעריב, 1 בינואר 1984
  11. ^ יאנוש בן גל: ההערכות לא התממשו, מעריב, 7 ביוני 1985
  12. ^ יוסף ולטר, רפול נגד יאנוש, מעריב, 4 ביוני 1987; המשך
  13. ^ ינוש: צורת פרסום דו"ח ולד מעידה על נקמנותו, מעריב, 20 במאי 1986
  14. ^ http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1692512 "קול מן העבר", ערוץ 1
  15. ^ אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004


מפקדי חטיבה 7
שלמה שמיר • בן דונקלמן • יוסף איתן • שמואל גודר • יצחק פונדק • אורי בן ארי • אהרון נחשון • דוד (דדו) אלעזר • ישראל טל (טליק) • אריה שחר (שוורצמן) • אברהם (ברן) אדן • הרצל שפיר • שלמה (צ'יץ') להט • שמואל גונן (גורודיש) • יעקב אבן • גבריאל עמיר • אביגדור (יאנוש) בן-גל • אורי אור • אביגדור קהלני • יוסי בן-חנן • נתי גולן • איתן קינן • מאיר זמיר • רפי נוי • אמי פלנט • אפרים לאור • דוביק טל (רוזנטל) • צבי גנדלמן • יצחק (חקי) הראל • גרשון הכהן • דן ביטון • שמואל רוזנטל • יעקב אייש • חלוצי רודוי • אייל זמיר • אמנון אשל • רועי אלקבץ • יעקב בנג'ו • עודד בסיוק • נדב לוטן • דן נוימן • רומן גופמן • אודי צור • יפתח נורקין • אלעד צורי
מפקדי עוצבת געש
אברהם יפה • צבי זמיר • עוזי נרקיס • אלעד פלד • שמואל גונן • רפאל איתן • אביגדור בן-גל • אמיר דרורי • אורי אור • אורי שגיא • עמרם מצנע • אביגדור קהלני • מתן וילנאי • יהודה פלד • נתי גולן • מאיר דגן • עמירם לוין • יצחק בריק • משה עברי-סוקניק • שי אביטל • בני לידור • צבי גנדלמן • אבי מזרחי • גרשון הכהן • אלי רייטר • סמי תורג'מן • אייל זמיר • תמיר הימן • יצחק תורג'מן • יעקב בנג'ו • אבי גיל • דן נוימן • דדו בר כליפא • מורן עומר
מפקדי פיקוד הצפון (פצ"ן)
משה כרמל • יוסף אבידר • משה דיין • אסף שמחוני (ממלא מקום) • משה צדוק • יצחק רבין • מאיר זורע • אברהם יפה • דוד אלעזר • מרדכי גור • יצחק חופי • מרדכי גור • רפאל איתן • אביגדור בן-גל • אמיר דרורי • אורי אור • יוסי פלד • יצחק מרדכי • עמירם לוין • גבי אשכנזי • בני גנץ • אודי אדם • גדי איזנקוט • יאיר גולן • אביב כוכבי • יואל סטריק • אמיר ברעם • אורי גורדין
ראשי התעשייה האווירית לישראל
יושבי ראש החברה מיכאל פירון • ישראל סחרוב • דוד עברי • מרדכי הוד • צבי צור • יאנוש בן גל • אורי אור • יאיר שמיר • דב בהרב • רפי מאור • הראל לוקר • עמיר פרץ
מנהלים כלליים אל שווימר • גבריאל גידור • מאיר דביר • נמרוד שלום אריאב • משה קרת • יצחק ניסן • יוסי וייס • נמרוד שפר • בועז לוי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37769981אביגדור בן-גל

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אביגדור_בן-גל&oldid=2478836"