גרשון הכהן
 | |
| לידה | 4 בדצמבר 1955 (גיל: 69) |
|---|---|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1973–1982, 1987 – 2014 |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת יום הכיפורים מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה השנייה  מלחמת לבנון השנייהמבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן  מבצע צוק איתן | |
.jpg)
גרשון הכהן (נולד ב-4 בדצמבר 1955) הוא אלוף במילואים בצה"ל. בתפקידו האחרון שימש כמפקד הגיס המטכ"לי.
ביוגרפיה
הכהן גדל במשפחה דתית. הוא נכדו של החוקר שמואל הכהן וינגרטן (מצד אביו), ושל נתן גרדי, מראשוני החלוצים הדתיים והרבנות הצבאית (מצד אמו). הוא בנו של הרב ידעיה הכהן, ממייסדי ישיבת הר עציון, ואחיהם של הרב רא"ם הכהן, (ראש ישיבת עתניאל), של הרב אלישיב הכהן (ראש ישיבת בית שמואל בחדרה), של הרב אביה הכהן (ר"מ בישיבת עין צורים ובישיבת תקוע) ושל הרב חיים הכהן (ר"מ במכינה הקדם-צבאית בית יתיר).
בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים וישיבת ההסדר הר עציון.
בעל תואר שני בפילוסופיה וספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, כותרת עבודת הגמר לתואר היא "מדעיותה של פרשנות ספרותית: הערות על מעמדם של אילוצים מתודולוגיים".
שירותו הצבאי
התגייס בשנת 1973 במסגרת הנח"ל, ולחם במלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית[1]. לאחר המלחמה עבר הסבה לחיל השריון ושירת כמפקד טנק בחטיבה 188 במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. בשנים 1974–1982 שירת בתפקידי פיקוד שונים בחטיבה 7.
במבצע שלום הגליל גויס במהלך לימודיו ושימש סגן מפקד כוח לא אורגני בשם "כוח נומארט" שמנה שתי פלוגות, אחת מגדוד 75 והשנייה מגדוד 82. במהלך המלחמה, כשהוא רב-סרן בשירות קבע, פרסם הכהן בעיתון "הארץ" (בעילום שם) מאמר תחת הכותרת "אלי גבע - בין צייתנות למוסר, הרהוריו של איש צבא" בו דן במוסריות פעולתו של הסרבן המח"ט אל"ם אלי גבע בטענה כי למפקד, בניגוד לחייל - המחויב בשירות - מותר לבחור להימנע מפעילות הנוגדת את הבנתו או תפיסתו. במאמר שיבח את גבע וציין שמעשהו עוד ישמש מופת לאנשי הצבא. בעקבות הסערה שהתעוררה יזם הכהן פגישה עם הרמטכ"ל רפאל איתן בה הזדהה ככותב המאמר, הועמד לדין על הפרת פקודות הצבא, קיבל נזיפה חמורה[2], והודח מצה"ל.
בשנים 1983–1987 שירת במילואים כמפקד גדוד בחטיבה 263, מרכבות האש. בשנת 1987 הוחזר לשירות קבע על ידי הרמטכ"ל דן שומרון ומונה למפקד גדוד 75 ("רומח")[3].
ב-1988 מונה למפקד גדוד קורס קציני השריון. בשנת 1990 קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבת המילואים מרכבות הברזל, ובמקביל שימש כראש מחלקת תורת לחימה (תו"ל) במפקדת זרוע היבשה. ב-1993 מונה למפקד חטיבה 7. בהרצאה בפני תלמידי בית ספר תיכון בירושלים בינואר 1995 אמר: "מרבית הבנות בצה"ל ממלאות תפקידים שמחשב ומשיבון יכולים לעשות באותה מידה של יעילות" והוסיף עוד מילה לא מכובדת[4]. דבריו סוקרו בהרחבה בכלי התקשורת ועוררו תגובות נזעמות. הכהן ננזף על דבריו על ידי שר ביטחון והרמטכ"ל.
ב-1995 קודם לתפקיד סגן מפקד אוגדה סדירה וב-1997 מונה לפקד על עוצבת המפץ. ב-2000 מונה לראש חטיבת תורה והדרכה (תוה"ד) במטכ"ל, וב-2003 מונה לפקד על עוצבת געש (אוגדה 36).
בשנת 2005 מונה לקצין הממונה על פינוי רצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות. הכהן צוטט בעיתון "משפחה" כמי שמתנגד ליישום תוכנית התנתקות[5]. עם זאת, כאשר נשאל לגביה לפני ביצועה השיב: ”ההחלטה היא לגיטימית. היא חוקית. חייבים לבצע אותה.” ולשאלה האם הוא שלם עם המשימה השיב "לחלוטין"[6].
על פי דיווח של חדשות 10 ב-24 באוגוסט 2006, אמר הכהן במהלך ביקור תנחומים בבית משפחתו של סא"ל עמנואל מורנו שנהרג במלחמת לבנון השנייה: ”מה שקרה בשנה שעברה (דהיינו, תוכנית ההתנתקות) היה פשע, ואני הייתי שותף לפשע נגד העם היהודי. מה שקורה עכשיו - מלחמת לבנון השנייה - זה העונש על מה שקרה לפני שנה.”[7]. דובר צה"ל הכחיש כי דברים מעין אלו נאמרו "בגלוי או ברמיזה"[8].
לאחר תפקידו זה הועלה לדרגת אלוף במרץ 2006[9], וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות עד דצמבר 2011. בינואר 2010 מונה גם למפקד הגיס הצפוני[10]. בינואר 2012 השתתף כצנחן מן המניין בתרגיל החטיבתי המוצנח הראשון של חטיבת הצנחנים זה חמש עשרה שנים[11]. כמו כן שימש מפקד קורס מפקדי חטיבות ואוגדות[12].
סיים את תפקידו האחרון בצה"ל ב-2 בספטמבר 2014, לאחר 38 שנות שירות[13].
לאחר שירותו הצבאי
הכהן משמש כחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים[14] וכיו״ר הוועד המנהל של עמותת מומנטום[15]. הוא מפרסם מאמרים בירחון "ליברל"[16] ופעיל במסגרת מיזם 929 - תנ"ך ביחד.
בשנת 2020 הצטרף לתנועת "הביטחוניסטים", שקוראת לספח את יהודה ושומרון, והוא חבר הוועד המנהל שלה[17].
בשנת 2021 מונה לכהן כחבר בוועדת בדיקה ממשלתית לעניין אסון נחל צפית[18].
במהלך מלחמת חרבות ברזל חזר הכהן לשירות מילואים לפרק זמן מוגבל, ולפני ואחרי שירותו הטיף לשינוי פרדיגמה בכל הנוגע לשדה הקרב הנוכחי והעתידי.[19]
חיים אישיים
הכהן נמנה עם מקימי היישוב נמרוד ברמת הגולן, שבו הוא מתגורר. הוא נשוי ואב לשלושה.
על אף שאינו חובש כיפה, הצהיר הכהן שהוא "דתי עם כיפה שקופה"[20].
מספריו
- גרשון הכהן, מה לאומי בביטחון הלאומי?, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2014
לקריאה נוספת
- אלכס פישמן, "כל חיי אני הולך בין הכתומים לכחולים", המוסף לשבת של ידיעות אחרונות, 22 ביולי 2005
- גרשון הכהן, "על מנהיגות, אחריות ומוסר", בתוך: על מנהיגות צבאית, אוניברסיטה משודרת הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמודים 143–151
- תומר לויסמן, בשדה הקרב של הזיכרון, כנרת זמורה-ביתן דביר, נובמבר 2020, עמוד 345
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גרשון הכהן |
אתר האינטרנט הרשמי של גרשון הכהן- קורות חייו של גרשון הכהן, באתר צה"ל
- מאמרים של גרשון הכהן באתר 929 - תנ"ך ביחד
- אביחי בקר, הנדון: מונחים נדרשים בפעילות הלחימה, באתר הארץ, 15 באפריל 2002
- אמיר אורן, גרשון יגרש, באתר הארץ, 13 בינואר 2005
- בן כספית, ההתלבטות, באתר nrg, 1 ביולי 2005
- ארי שביט, היהודי החדש, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2005
- אפרים לפיד ועמיר רפפורט, "חניכים מצטיינים מפחידים אותי" - ראיון, באתר "IsraelDefense", 19 בספטמבר 2011
- דניאלה בוקור, האלוף גרשון הכהן, מחנך דור המפקדים הבא של צה"ל, מסכם תקופה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 בנובמבר 2011
- שאול נגר, "לשרת בצה"ל זו מתנה גדולה, לא כול אחד ראוי לה", 4 ביולי 2012
- עמיר רפפורט, אלוף גרשון הכהן: עדיין יש סיבה לחרדה, באתר nrg, 13 בספטמבר 2013
- יואב לימור, "משלמים מחיר, לעתיד טוב יותר", באתר ישראל היום, 5 במאי 2014
- אפרים לפיד, מה לאומי בביטחון הלאומי?, באתר "IsraelDefense", 2 באוקטובר 2014
- יאיר שלג, מפקד ההתנתקות פורש: "תודעת שליחות גדולה", באתר nrg, 24 באוקטובר 2014
- נדב שרגאי, לממש את התודעה, באתר ישראל היום, 17 באפריל 2015
חן ארצי סרור, של מי המנדט על הדת, באתר "ידיעות אחרונות", 13 ביוני 2019- אייל לוי, "ההתנתקות הייתה טעות": האיש שפיקד על הכוחות המפנים פותח את הפצע, באתר מעריב אונליין, 17 באוגוסט 2019
- ישי כהן, אדריכל הגירוש מרצועת עזה בראיון באולפן, באתר כיכר השבת, 1 באוגוסט 2020
- שני ליטמן, לגרשון הכהן יש בשורות לא פשוטות עבור כל מי שרוצה פשוט לחיות כאן בשקט, באתר הארץ, 21 ביולי 2022
גרשון הכהן (1955-), דף שער בספרייה הלאומית
ממאמריו:
- זיכרון הנופלים כתבנית מעצבת ברוח צה"ל
- מפקד המכללות הצבאיות: געגוע לחבר מול האוהל, באתר ynet, 8 באוקטובר 2011
- "מבחן התוצאה" כמבחן של מגמות, מערכות גיליון 383, מאי 2002, עמודים 12–15
- מחינוך למצויינות אל נכות מנהיגותית, מערכות גיליון 475, אוקטובר 2014, עמודים 4–9
- המצביא והתכנון המערכתי - בין הנדסה לארכיטקטורה, מערכות 376, 2001
- מלחמת יום כיפור מחכה לשפילברג, באתר ynet, 25 בספטמבר 2012
- 'רכיב התאונה' כקטליזטור בפירוק אידיאל המשילות המודרני, בתוך קץ עידן המדינה המודרנית, עיונים בביטחון לאומי 20, מרץ 2013, עמ' 23–84.
- חזון ומהפכה - מציאות מתחת לרדאר, בתוך חלוציות לפני המחנה - חזון מציאות ומאבק, עיונים בביטחון לאומי 19, יולי 2012, עמ' 53–85.
- חורבן גוש קטיף, השלכות, בערוץ YouTube של מכון ז'בוטינסקי בישראל
- המשבר בצבא היבשה, בתוך "אסטרטגיית צה"ל" בראי הביטחון הלאומי בעריכת מאיר אלרן, גבי סיבוני, קובי מיכאל, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2016
- אלוף (מיל') גרשון הכהן, קודם כל חייל, לא ילד, באתר ישראל היום, 6 בינואר 2017
- אסטרטגיית צה"ל – בניין הכוח, בין הקטבים 7, אפריל 2016, עמ' 119–129
- ההגנה המרחבית בסְפָר – חיונית כתמיד, בין הקטבים 15, מרץ 2018, עמ' 61–72
- גדר "ההפרדה“: גבול מדיני במסווה ביטחוני, בהוצאת מרכז בגין-סאדאת ופורום קהלת, יולי 2018.
- גרשון הכהן ופרופסור אפרים ענבר, "ירושלים: מזכר אסטרטגי", השילוח 4, מאי 2017
.
- גרשון הכהן, חיילים לא צריכים לשאול למה אנחנו בחברון. רק להקפיד על האיך, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2022
הערות שוליים
- ^ אמיר בוחבוט, 38 שנה אחרי, יש ללמוד מלקחי מלחמת יום כיפור, באתר וואלה!, 7 באוקטובר 2011.
- ^ הוועד הפועל של מועצת העתונות דחה תלונה של דובר צה"ל נגד "הארץ", מעריב, 19 בדצמבר 1982
- ^ עמנואל רוזן, רפול זרק-שומרון החזיר:מג"ד שתמך באלי גבע שב לשרות סדיר, מעריב, 5 באוקטובר 1987
- ^ ציפי גון-גרוס, הורים מתגייסים, עמ' 111
דפנה יזרעאלי, מגדור בשירות הצבאי בצה"ל, תיאוריה וביקורת 14, קיץ 1999 - ^ נדב שרגאי ועמוס הראל, השבועון החרדי "במשפחה": מפקד אוגדת הפינוי תקף ההתנתקות, באתר הארץ, 18 ביולי 2005
- ^ ארי שביט, היהודי החדש, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2005
- ^ ינון מגל, "אני שותף לפשע נגד העם היהודי", באתר של "רשת 13", 20 בספטמבר 2006 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ הובילו התנתקות - ונבהלו מהמפלצת, באתר nrg, 4 באוקטובר 2006
- ^ אפרת וייס, אלוף גרשון הכהן מונה למפקד המכללות של צה"ל, באתר ynet, 30 במרץ 2006
- ^ אפרת וייס, אלוף גרשון הכהן מונה למפקד הגיס הצפוני, באתר ynet, 10 בינואר 2010
- ^ פלורית שויחט, לראשונה מזה 15 שנה: לוחמי חטיבת הצנחנים מתרגלים צניחה מבצעית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 18 בינואר 2012
- ^ יהונתן שר, אחריות של מפקד אוגדה, אתר מז"י, 20 בדצמבר 2012
- ^ יוחאי עופר, הקצין הוותיק ביותר: מפקד הגיס הצפוני בצהל פורש, באתר nrg, 2 בספטמבר 2014
- ^ מפתח חוקרים, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, נובמבר 2015
- ^ הועד המנהל, באתר מומנטום
- ^ גרשון הכהן, באתר "ליברל"
- ^ צוות הביטחוניסטים, באתר הביטחוניסטים
- ^ דוד טברסקי, אסון מכינת בני ציון: ועדת החקירה החלה לגבות עדויות, ופונה לציבור להעברת חומרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 במאי 2021
- ^ עלינו לפתח תודעה קיומית של אומה חמושה. שומר סף 231 עם האלוף (מיל') גרשון הכהן, באתר שומר סף, 1.4.2024
- ^ יהושע בריינר, הימין ניצח: "מלך הגירוש" לא ישתתף באירוע, באתר וואלה!, 19 באוגוסט 2008
39014456גרשון הכהן
- מפקדי המכללות הצבאיות
- אלופי צה"ל
- מפקדי גייסות בצה"ל
- מפקדי חטיבה 7
- מפקדי עוצבת המפץ
- מפקדי עוצבת געש
- בוגרי ישיבת נתיב מאיר
- משפחת הכהן-וינגרטן
- יוצאים בשאלה
- בוגרי ישיבת הר עציון
- מפקדי עוצבת מרכבות הברזל
- מפקדי קורס מפקדי חטיבות
- ראשי חטיבת תורה והדרכה
- מפקדי גדוד 75
- מפקדי גדודים בחטיבה 460
- חברי הביטחוניסטים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים
- תוכנית ההתנתקות: אישים
- ראשי מחלקת תורת לחימה
- מועצה אזורית גולן: אישים
- חיילי חיל הרגלים במלחמת יום הכיפורים
- חיילי חטיבה 188
- חיילי צה"ל במלחמת לבנון הראשונה
- ישראלים שנולדו ב-1955