אמנון לורד
 | |
| לידה |
28 ביולי 1952 (גיל: 72) עין דור |
|---|---|
| עיסוק | בעל טור |
| מעסיק | ישראל היום |
אמנון לוֹרְד (נולד ב-28 ביולי 1952) הוא עיתונאי, מבקר קולנוע, סופר, עורך ומפיק טלוויזיה ישראלי. כיום הוא בעל טור בעיתון "ישראל היום". בעבר כתב וערך באתר "מידה" ובעיתונים "מקור ראשון" ו"חדשות".
ביוגרפיה
אמנון לורד, בנם של קתי וחיים, נולד בקיבוץ עין דור של הקיבוץ הארצי והיה חניך בתנועת השומר הצעיר. אחיו הגדול אבנר נהרג ב-1969 בעת שירותו בחיל השריון. לורד שירת כקצין בינה רשתית ביחידה 848 במהלך מלחמת יום הכיפורים.
את דרכו העיתונאית החל בכתיבה בשבועון התנועתי "השבוע בקיבוץ הארצי", ובהמשך פרסם כמה כתבות במוסף "חותם" של העיתון "על המשמר".
ב-1984, עם הופעת העיתון "חדשות", השתלב במשרה מלאה בתחום העיתונות. עבד ב"חדשות" ככותב וכעורך עד סוף 1991. פרסם כתבות רבות בנושאי אקטואליה בסגנון הניו-ג'ורנליזם, והיה שותף בעיצוב סגנון העריכה הייחודי של מוסף האקטואליה "השבוע" (אותו ערך רמי רוטהולץ).
מ"חדשות" עבר ל"ידיעות תקשורת", למקומון "תל אביב", ושימש בו מבקר קולנוע ועורך של גיליונות מיוחדים במשך עשר שנים.
עד שנות התשעים, לורד זוהה עם השמאל בישראל ואף לקח חלק בהפגנות של תנועת "שלום עכשיו". באמצע שנות ה-90 החל לגבש מחדש את דעותיו הפוליטיות. בעקבות הסכמי אוסלו החל לפרסם מאמרים אופוזיציוניים שחרגו מתחומי הכיסוי שאיתם היה מזוהה.
לקראת הבחירות של 1996 פרסם כי הוא מתכוון לתמוך בבנימין נתניהו והליכוד. מכאן ואילך הפך למבקר חריף של השמאל. פעל יחד עם קבוצה קטנה של ידידים, שהחלו לזהות את עצמם באותה תקופה כמודל מקומי של נאו-שמרנות, מודל שהיה מבוסס בעיקר על ביקורת המיתוסים של השמאל והתנגדות לדוגמטיות של השמאל בישראל – יותר מאשר על הזדהות עם הימין. עם קבוצה זו נמנו, בין השאר, ד"ר יובל שטייניץ ופרופ' מעוז עזריהו.
ב-1998 יצא לאור ספר ראשון שלו, רומן קצר בשם "דודיק היפה" (הוצאת כתר). הרפתקאות כתיבה קודמות כללו כמה תסריטים שאחד מהם, "מגש הכסף", גם הופק. בשנת 2000 יצא לאור ספרו על השמאל הישראלי, "איבדנו כל אשר יקר היה" (הוצאת תמוז). באותה תקופה גם ערך והגיש סדרה בטלוויזיה החינוכית על ראשית הקולנוע הישראלי ("היו סרטים").
בשנת 1999 עבר לעיתון "מקור ראשון", שהיה אז בראשית דרכו. הוא החל לפרסם שם טור בשם "נגד הרוח" המופיע עד היום.
בשנת 2001 זכה בפרס הישראלי לביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת.
בשנת 2003 יצא לאור ספרו "מלחמה בבית", שהוא אסופה של טורים וכתבות משנות האינתיפאדה השנייה. באותה שנה רכש שלמה בן צבי את "מקור ראשון" מידי מייקל כריש, ובסוף ינואר 2004 מינה את לורד כעורך בפועל של העיתון. הוא שימש בתפקיד זה כחמש שנים, עד אמצע 2009.
באותן שנים התמקד בזיהוי נושאים ייחודיים. מדובר בעיקר בדיווח על הכיוון הבעייתי של צה"ל ועל שיטות הלחימה השנויות במחלוקת שפיתח. כמו כן עסק העיתון בדיווח על מגמותיה ופועלה של הקרן החדשה לישראל. הנושא חדר לתודעת הציבור בעקבות דו"ח גולדסטון. כן הירבה העיתון לעסוק בתופעת "האנטישמיות החדשה". לורד היה הראשון שפרסם בתקשורת תחקיר נרחב על פרשת א-דורה.
ספרו "רצח בין ידידים – סיפור מלחמה פוליטי", הוא ביוגרפיה פוליטית על אורי אבנרי, דמות מרכזית בתולדות השמאל הרדיקלי. לורד חושף את שורשיו הקומוניסטיים של אבנרי ומציע תזה חדשנית בדבר היותו, למעשה, סוכן מדיח. הספר יצא לאור בסוף 2010.
ביוני 2017 הצטרף לורד ל"ישראל היום". טור פרי עטו מתפרסם מדי שבוע בכפולה הפותחת של המוסף "ישראל השבוע".
אמנון לורד מתגורר בירושלים עם אשתו, הסופרת גיל הראבן, ולזוג שתי בנות.
ספריו
- דודיק היפה (נובלה), ירושלים: כתר ספרים, 1998
- איבדנו כל אשר יקר היה (על שורשיו של השמאל הפוסט יהודי), תל אביב: תמוז, 2000
- מלחמה בבית, תל אביב: תמוז, 2003
- רצח בין ידידים, קריית גת: דני ספרים, 2010
- הדור האבוד - סיפורה של מלחמת יום הכיפורים, ידיעות ספרים, 2013.
קישורים חיצוניים
- אמנון לורד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הספרים של אמנון לורד, באתר "סימניה"
- זאב גלילי, דרכו של אמנון לורד מן השמאל ההזוי אל הקול הצלול של הציונות השפויה, 2 ביולי 2009
24092071אמנון לורד