אברהם דיסקין

אברהם דיסקין

אברהם דיסקין
ענף מדעי	מדע המדינה

אברהם חיים אלברט דיסקין (נולד ב-1947) הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר מרצה במכללת שערי משפט ובמרכז הבינתחומי הרצליה, עמית בכיר בפורום קהלת ומייעץ לגורמי ממשל שונים, וכן סופר, צייר ופסל. בנעוריו היה שחמטאי בקבוצת אס"א ירושלים.

ביוגרפיה

דיסקין, יליד ירושלים, למד לתואר ראשון במדע המדינה ובסטטיסטיקה, לתואר שני במדע המדינה ולתואר שלישי במדע המדינה – כולם במסגרת האוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטור כתב בהנחייתו של פרופ' עמנואל גוטמן. את השתלמות הפוסט דוקטורט עשה באוניברסיטת מישיגן. היה ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ויו"ר האגודה הישראלית למדע המדינה. הוא כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות בארצות הברית, קנדה, אירופה ויפן. הוא עמד בראש בית הספר למנהל, ממשל ומשפט במכללת שערי משפט.

פרסם יותר מעשרים ספרים ומונוגרפיות אקדמיים, בעיקר בנושאים הנוגעים לפוליטיקה הישראלית, וכמאתיים מאמרים אקדמיים. ספרו האחרון, "החיים כמשחק – הסיפור הלא מתמטי של תורה המשחקים, גיבוריה משמעותה", ראה אור בהוצאת דביר ב-2021. מרבה להופיע באמצעי התקשורת בישראל ובעולם. בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים שימש כיו"ר ועדת הצוערים של משרד החוץ. מאז סוף שנות התשעים שימש, בין היתר, גם כסטטיסטיקאי של ועדת הבחירות המרכזית. ב-2013 מונה ליו"ר ועדת המועצה להשכלה גבוהה למנהל ולמדע המדינה.

בתחום הפוליטי היה דיסקין בין מקימי "הדרך השלישית" ב-1996.

ב-2012 וב-2019 נחשב דיסקין למועמד בולט לתפקיד מבקר המדינה.

בפברואר 2020 מונה לחבר בוועדת בדיקה ממשלתית בנושא התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים.

נשוי לד"ר חנה דיסקין (לבית גרינבאום) ולהם שתי בנות ובן. מתגורר בירושלים.

מחקר פוליטי

בתחום חקר הפוליטיקה הישראלית, כבר בשנות השבעים הצביע דיסקין על חשיבות 'השליטה בנקודת הציר' (המאזן בין גוש הימין וגוש השמאל) ועל חשיבות מעברי הקולות בין גוש השמאל וגוש הימין. בשנות האלפיים התפרסם כמבקר חריף של האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון. ככזה היה המחבר העיקרי של הצעת החוקה של המכון לאסטרטגיה ציונית ויועץ לועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

דיסקין, עם כמה משותפיו האקדמיים (ביניהם רעייתו חנה דיסקין, פול אברמסון, ג'ון אולדריץ', אנדרה בליי, דב סאמט, דן פלזנטל, ומשה קופל) היה אחראי לכמה מחקרים אקדמיים שזכו לפרסום רב. בין השאר עסקו מחקריו בנושאים של פוליטיקה השוואתית, חקר הדמוקרטיה, תורת המשחקים, שיטות בחירות והתנהגות בוחרים. בשנות האלפיים פרסם שני פתרונות חדשים לבעיית המיקוח הידועה של ג'ון נאש, פתרון לבעיית עוצמת ההצבעה (Voting Power), הוכחה לקשר בין 'אי הצבעה אסטרטגית' וצמידותן של מערכות בחירות בארצות הברית ובריטניה במהלך המאה ה-20, הוכחה להומוגניות ההצבעה במשאלי העם בשווייץ, ומדד חדש לבדיקת אי-יחסיות (Disproportionality) ותנודתיות (Volatility) בבחירות. דיסקין זכה בפרס על מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה ב-2021.

רעייתו של דיסקין, ד"ר חנה דיסקין, הייתה מהחוקרים הבודדים שניבאו את קריסת ברית המועצות. מאז ראשית שנות השבעים היא חקרה את התפתחות האופוזיציה במזרח אירופה.

עמדותיו

דיסקין, שהיה ממנסחי חוק הלאום (חוק יסוד: ישראל – הבית הלאומי של העם היהודי), הדגיש כמה וכמה פעמים שלדעתו אין סתירה בין אופייה של ישראל כמדינת לאום לבין היותה "מדינת כל אזרחיה". הניגוד הזה הומצא לדבריו כדי לצייר את ישראל כמדינה לא דמוקרטית. משום כך הציע לכלול בחוק הלאום את המשפט "ריבונות המדינה נתונה בידי כל אזרחיה ללא הבדל דת, מין ולאום". ריבונות זו באה לידי ביטוי בזכותם השווה של כל האזרחים לבחור ולהיבחר.

בהתייחס לסוגיית זכות השביתה אמר דיסקין בריאיון עיתונאי: "קל לדבר בנושא הזה בססמאות. אתה יכול לומר 'חופש השביתה הוא דבר קדוש', אבל אני יודע שזה לא כך, כי לא יכול להיות שקבוצה קטנה של 20–30 אנשים, שבמקרה יושבים על השאלטר ויכולים לגרום נזקים של עשרות מיליוני שקלים בקלות."

בהתייחסו לתפקידה וכוחה של מערכת המשפט בישראל הביע דיסקין עמדה המייחסת לה כוח רב, הפוגע ביציבות: "כששרים רוצים להשתעל, היועץ המשפטי אומר להם 'זה לא בגיץ' (לא ניתן להגנה בבג"ץ, ח"ע)". דיסקין גם תקף בראיון את תוקפו של המדד הקובע את קו העוני: "לדוגמה, בישראל מדברים הרבה על מדד העוני. משפחה ענייה מוגדרת כמשפחה שהכנסתה הפנויה היא פחות מחצי ההכנסה החציונית. אבל אין לזה שום קשר לעוני. אם ניקח מדינה שבה כל המשפחות מרוויחות שקל אחד בשנה, נראה שאין במדינה הזו עני אחד. אם ניקח מדינה שבה חצי מהמשפחות מרוויחות 100 אלף שקל בחודש וחצי מהן ועוד משפחה אחת מרוויחות 700 אלף שקל בחודש, כמחצית האזרחים נחשבים עניים."

בראיון אחר שהתפרסם באתר "מידה" ב-2014 אמר דיסקין "המערערים על זכות קיומה של ישראל נמצאים לא רק בטהרן אלא בעולם כולו וגם בתוככי מדינת ישראל. כשלעניין זה מתלוות יכולות של השמדה המונית, כמו במקרה של איראן, ברור שמדובר באתגר ראשון במעלה. לאתגר הקיומי מתלווה שאלת השלום. מה שנאמר בהכרזת העצמאות קדוש בעיני. תמיד עלינו להושיט יד לשלום. תמיד עלינו להיות מוכנים לשלם את מחירו המלא. אבל כניעה לאלו השואפים למחיקת המפעל הציוני אינה סבירה – בוודאי אם היא מסכנת את עצם הקיום." על המצב החברתי אמר דיסקין "במישור החברתי צריך לזכור את הפסיפס האנושי של מדינת ישראל. מדובר בחברה רבת גוונים: יהודים וערבים, וותיקים ועולים, עולים מברית-המועצות לשעבר ועולים מאתיופיה, חילונים ודתיים. מדובר בקבוצות חברתיות שהניגודים ביניהן מאתגרים ומציבים בעיות. אבל בעיני זהו פסיפס נהדר שיכול להניב, ולעיתים מניב בפועל, חיים משותפים נפלאים." על המצב הכלכלי אמר "מדינת ישראל היא נס כלכלי. אם אתה מסתכל על ההישגים של ישראל בצמיחה, ברמת האבטלה וכדומה, במיוחד נוכח המתרחש בעולם ולמרות הנטל הביטחוני, היא מעוררת השתאות. בכל זאת יש בעיות קשות שידועות לכל ובראשן הפער בהכנסה והקושי בהשגת דיור. אני מאמין שדרך המלך לפתרון הבעיות היא של כלכלת שוק ותחרות חופשית. אבל צריך לזכור את מגבלות כלכלת השוק."

כסופר, צייר ופסל

תמונת שמן של דיסקין: "להבות" (2008)

בין כתביו הספרותיים של דיסקין שתי סאטירות ('בספינה הטובעת', 'המסע ללאגאדו') וספר ילדים אותו גם אייר ('העכברים וכדור הקסם'). ב-2008 פרסם ספר פופולרי ('הנשיאים') העוסק בנשיאי ארצות הברית. ב-2011 ערך ספר על תולדות הליכוד ("מאלטלנה עד הנה: גלגולה של תנועה") וכתב ספר לימוד במקצוע האזרחות ("משטר ופוליטיקה במדינת ישראל").

דיסקין ידוע בשם העט בֶּרְטִי, שבו הוא משתמש כסופר, כצייר וכפסל. תמונת נוף של דיסקין ('סתיו') נמכרה ב-2007 בארצות הברית בסכום של שלושים אלף דולר. שלושה מפסליו מוצגים במכללת שערי משפט תחת הכותרת "חורבן, גולה ותקומה". הפסלים מתארים את צדקיהו בנחושתיים, קבצן על פי "בעיר ההריגה" של ביאליק, ואת הרצל בבזל. דיסקין אף אייר כמה ספרי ילדים (שחלקם כתבה בתו הבכורה ענבל), כתב עם בתו רוני את הספר Gorgozula שפורסם בקנדה, וחיבר עם בנו תומר את הספר 'מונדיאל!' על ההיסטוריה של המונדיאל. ב-2018 יצא לאור ספר סיפורים של דיסקין (ברטי) בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן, "חלומות מתיבת הזיכרונות".

מפרסומיו

• החיים כמשחק - הסיפור הלא־מתמטי של תורת המשחקים, גיבוריה ומשמעותה, כנרת זמורה דביר, 2021
• חלומות מתיבת הזיכרונות, כנרת, זמורה-ביתן, 2018
• משטר ופוליטיקה בישראל, ירושלים: הוצאת מגי בע"מ, 2011
• מאלטלנה עד הנה: גלגולה של תנועה, מרכז מורשת מנחם בגין, תשס"א 2011.
• הנשיאים, ירושלים: הוצאת מגי בע"מ, 2008
• בספינה הטובעת, ירושלים: אקדמון, תשנ"ח
• המסע ללאגאדו, ירושלים: הוצאת מגי בע"מ, 2003
• כיצד בוחרים, חנה דיסקין ואברהם דיסקין, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, 1989

• Diskin, A., and Navon, E., Improving the Accountability and Stability of Israel's Political System: A Detailed Proposal for a Feasible Electoral Reform, Jerusalem: Kohelet, 2017 (English and Hebrew versions).
• Diskin, A. and E. Podoksik, “Israel”, European Political Data Yearbook (European Journal of Political Research), vol. 55, 140-148, 2016
• Rohn, E., Kalech, M., and Diskin, A., "Coalition formation decision support system", Social Science Computer Review, vol. 34, 1-19, 2015
• Hazan, R.Y., and Diskin, A., "Plus ça Change, Plus C’est La Même Chose: The 2015 Israeli Elections", Electoral Studies, vol. 40, 411-418, 2015
• Diskin, A., and Koppel, M. “The Measurement of Voting Power as a Special Case of the Measurement of Political Power”, Voting Power and Procedures. Essays in Honour of Dan Felsenthal and Moshe Machover, Springer, 2014, pp. 33–40.Diskin, A. and E. Poldoksik, “Israel”, European Political Data Yearbook (European Journal of Political Research), 53, 2014
• Diskin A., and Hazan, R. Y., "The parliamentary Election in Israel, January 2011", Electoral Studies, 34: 373-376, 2014
• Abramson, P.R., Aldrich, J.H., Diskin, A., Houck, A., Levine, R., Scotto, T.J., "The British General Election of 2010 under Different Voting Rules", Electoral Studies, 30: 134-39, 2013.
• Diskin, A., Koppel, M., and Samet, D., “Generalized Raiffa Solutions”, Games and Economic Behavior, 2011
• Abramson, P.R., Aldrich, J.H., Blais, A., Diamond, M., Diskin, A., Indridason, I.H., Lee, D.J., and Levine, R., “Comparing Strategic Voting under FPTP and PR”, Comparative Political Studies, 43, 61-90, January 2010.
• Israel (annual survey), European Journal of Political Research, 1992-2014 (last three years with Efraim Podoksik)
• Diskin A, and Koppel, M "Voting Power: An Information Theory Approach", Social Choice and Welfare, 2009
• Paul R. Abramson, Abraham Diskin, and Dan S. Felsenthal, "Nonvoting and the Decisiveness of Electoral Outcomes," Political Research Quarterly 60 (3) (September 2007), 500-515
• Diskin, A. and Felsenthal, D.S, “Individual Rationality and Bargaining”, Public Choice, 2007, 133:25-29
• Diskin, A., Diskin, H., and Hazan, R.Y., “Why Democracies Collapse: A Study of Reasons for Democratic Failure and Success”, International Political Science Review, Vol. 25, No. 3, July 2005, pp. 291–309
• The Last Days in Israel, London: Frank Cass, 2003

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אברהם דיסקין בוויקישיתוף

• חגי עמית, הוגה התקציב הדו שנתי: "פוליטיקאים הם דווקא אנשים די הגונים", באתר TheMarker‏, 23 באוגוסט 2013
• יריב פלג, ‏"להחזיר לנבחרי הציבור את המילה האחרונה", באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2018
• רשימת הפרסומים של אברהם דיסקין, בקטלוג הספרייה הלאומית
• ראיון אצל גדי טאוב, שומר סף 118, ראיון באתר יוטיוב (אורך: 60 דקות), 21 במרץ 2022

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35836743אברהם דיסקין