אורי פרנד
 | |
| ד"ר אורי פרנד | |
| לידה |
19 בנובמבר 1936 ה' בכסלו תרצ"ז ישראל |
|---|---|
| נהרג |
24 באוקטובר 1973 (בגיל 36) כ"ח בתשרי תשל"ד כביש סואץ-קהיר |
| כינוי |
|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1954–1973 (כ־19 שנים) |
| דרגה |
 רב-סרן |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 עיטור המופת | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
| הנצחה | |
| יחידה לטיפול נמרץ במחלות הריאה ומרפאות ריאה בבית החולים שיבא | |
ד"ר אורי-ישראל פרַנד (19 בנובמבר 1937 - 24 באוקטובר 1973) היה רופא ישראלי בעל עיטור המופת ממלחמת ששת הימים, נהרג בתפקידו כרופא במלחמת יום הכיפורים.
קורות חיים
אורי פרנד היה בן יחיד לחוה וד"ר יעקב פרנד. למד בבית הספר אחד העם ובתיכון עירוני א בתל אביב. גויס לצה"ל ב-1954 במסגרת העתודה האקדמית אך במהלך הטירונות שוחרר בגלל סיבות רפואיות. החל ללמוד רפואה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים וסיים בשנת 1960. בתקופת מלחמת סיני התנדב לשרת בצבא, אף על פי שהיה פטור, ופעל במסגרת חיל הרפואה בעזה.
ב-1960 נישא לחברתו לספסל הלימודים, מירה, (קרדיולוגית ילדים) ונולדו להם בן ובת. ב-1962, לאחר השתדלויות רבות, ניאות צה"ל לגייסו. הוא שירת שנתיים כקצין רפואה של גדוד חה"ן 601.
מלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים שימש ד"ר פרנד מפקד תאג"ד של גדוד 66 בחטיבה 55. תחנת האיסוף בפיקודו קלטה וטיפלה ביותר מ-100 נפגעים מהקרב על גבעת התחמושת. הוא טיפל בנפגעים תחת אש והצליח לדלג את התאג"ד תחת אש לפי התפתחות הקרב. כאשר חדרו הצנחנים לעיר העתיקה התנדב תחת אש לסייע ליולדת מקומית, שלאחר מעשה שהתברר שהיא יהודיה שהתאסלמה[1]. הוא כונה על ידי החיילים: "רופא הצנחנים" ו"הדוקטור מגבעת התחמושת". על תפקודו במלחמה זו קיבל צל"ש ממפקד החטיבה, מוטה גור.
באפריל 1973 עוטר בעיטור המופת על תפקודו זה בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.
עבד בבית החולים תל השומר. ב-1969 יצא להשתלמות בארצות הברית במחלות ריאה. ב-1971 התמנה לסמנכ"ל משרד הבריאות.
מלחמת יום הכיפורים
ד"ר פרנד יצא מרצונו לשרות מילואים במלחמת יום הכיפורים למרות בריאותו הלקויה. הוא פיקד על הפלוגה הכירורגית של גר"פ (גדוד רפואה) 283 באוגדה 162.
ב-19 באוקטובר 1973 צלח עם אנשיו את תעלת סואץ והצטרף לבית החולים הצבאי בפאיד. בית החולים מוקם בהאנגרים של שדה התעופה פאיד שננטש על ידי הצבא המצרי.
ב-24 באוקטובר 1973 נקרא ד"ר פרנד וצוותו לטפל בנפגעים הרבים מקרב העיר סואץ. לאחר טיפול פונו הפצועים על מסוק יסעור. המסוק נורה מהקרקע, נפגע והתרסק בקרבת הקילומטר ה-101 בכביש סואץ-קהיר. 24 לוחמים - צוות אוויר, פצועים וצוות רפואי בפיקודו של ד"ר פרנד, נהרגו[2].
בית החולים בפאיד בו נערכו הדרכות והשתלמויות לצוותים הרפואיים נקרא עד לפינויו: "בית הספר לרפואה גושן על שם אורי פרנד". לאחר מותו הועלה לדרגת רב-סרן.
ד"ר פרנד נקבר בחלקה הצבאית בבית הקברות נחלת יצחק.
לקריאה נוספת
- דניאל נדב, רפואה בשישה ימים - חיל הרפואה במלחמת ששת הימים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, עמ' 141–146, 2007
- דניאל נדב, ימים של דם והקרבה - חיל הרפואה במלחמת יום הכיפורים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2014
קישורים חיצוניים
- ד"ר אורי פרנד, באתר יוטיוב
- דירת ד"ר פרנד, באתר "תל אביב 100"
- קורות החיים של ד"ר אורי פרנד, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- עיטור המופת לסגן ד"ר אורי פרנד, באתר הגבורה
הערות שוליים
- ^ ספר זיכרון לזכרם של הרופאים שמצאו את מותם במערכות ישראל ובמדי צה"ל; הוצאת ההסתדרות הרפואית בישראל סניף תל אביב, עמ' 86, 2000
- ^ הלחימה נגד הארמיות המצריות, באתר חיל האוויר הישראלי
