אופק בוכריס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אופק בוכריס
אופק בוכריס (משמאל) מעניק שי פרידה לגבי אשכנזי
אופק בוכריס (משמאל) מעניק שי פרידה לגבי אשכנזי
לידה 1968 (גיל: 56 בערך)
קריית גת, ישראל
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19872016 (כ־29 שנים)
דרגה אלוף-משנהאלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הבטחון
האינתיפאדה השנייה
מבצע חומת מגן
מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע צוק איתןמבצע צוק איתן
עיטורים
צל"ש הרמטכ"לצל"ש הרמטכ"ל

אופק בוכריס (נולד בשנת 1968) הוא קצין צה"ל במילואים. בשירות הקבע הגיע לדרגת תת-אלוף ושירת כמפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, כמפקד אוגדת הבשן בפיקוד הצפון וכמפקד חטיבת גולני. עוטר בצל"ש הרמטכ"ל על לחימתו במבצע חומת מגן ב-2002. ב-2016 הורשע בהסדר טיעון שבמסגרתו הודה בהתנהגות שאינה הולמת, והורד לדרגת אלוף-משנה.

ביוגרפיה

בוכריס (משמאל) בטקס מינויו למפקד חטיבת גולני

אופק בוכריס נולד בקריית גת. הוא בוגר מדרשיית נעם[1] וישיבת עטרת ירושלים.

התגייס לצה"ל באוגוסט 1988 ושירת כלוחם בפלוגת החבלה וההנדסה של חטיבת גולני. לאחר קורס קצינים חזר לפלוגה כמפקד צוות, ובהמשך כיהן כסגן מפקד הפלחה"ן. בהמשך מונה למפקד הפלוגה הרובאית של גדוד 12 (ברק). בתפקיד זה התמודד עם אתגר פיקודי קשה כאשר נדרש לשקם את פלוגתו, לאחר שאיבדה שבעה מלוחמיה שנהרגו מפגיעת זירת מטענים בלבנון. בהמשך הוביל את לוחמיו למבצע מיוחד, בו הטמין הכוח מטעני חבלה בנתיב תנועה של מחבלי החזבאללה. שלושה מחבלים נהרגו מאוחר יותר מפגיעת המטענים[2]. ביולי 1994, בעת שירותו ברצועת הבטחון בדרום לבנון, נהרגו שניים מפקודיו בפלוגה וארבעה אחרים נפצעו, במהלך תאונה מבצעית, כשנגמ"ש פגע בקו מתח במוצב טייבה; בוכריס הועמד לדין יחד עם מפקד הגדוד משה תמיר ומפקד הגזרה יצחק גרשון. הם זוכו מעבירה של גרימת מוות ברשלנות, אך הורשעו בעבירה של התרשלות במילוי תפקידם[3]. בוכריס המשיך להתקדם בחטיבת גולני ומונה למפקד הפלחה"ן, ואחר כך מונה לסגן מפקד גדוד. לאחר לימודי תואר ראשון מונה לקצין אג"ם של החטיבה.

בתחילת שנת 2001 מונה למפקד גדוד 51 בגולני. הוא הנהיג את הגדוד בשורה של מבצעים ביהודה ושומרון במהלך האינתיפאדה השנייה. עם פרוץ מבצע חומת מגן נשלח הגדוד לכבוש את מתחם המוקטעה ברמאללה[4]. בהמשך המבצע השתתף בקרב בג'נין, בו נהרגו חמישה חיילים מהגדוד ובוכריס נפצע באורח קל. בג'נין דחף בוכריס לשימוש אגרסיבי יותר בדחפורי די-9 משוריינים, בהתחלה לניקוי מטעני חבלה ופריצה למבנים, ובהמשך להריסת מבנים כדי להכניע את המחבלים שבפנים[5]. בהמשך הלחימה, במאי 2002 פיקד על מבצע לאיתור מעבדות נפץ ולכידת מבוקשים בשכם; במהלך הפריצה לבית, נהרג מפקד פלוגה בגדוד, ובוכריס נפצע באורח קשה מאד, לאחר שנפגע מארבעה קליעים[6]. על מנהיגותו, על דבקותו במשימה ועל אומץ לבו במהלך הקרבות, העניק לו הרמטכ"ל שאול מופז צל"ש[7]. לאחר תקופת שיקום חזר לשירות קרבי ומונה בספטמבר 2003 למפקד יחידת אגוז[8], בתפקיד זה שימש עד דצמבר 2004. לאחר מכן למד במכללה למלחמה של צבא ארצות הברית בקרלייל שבפנסילבניה[9].

במהלך מלחמת לבנון השנייה קודם לדרגת אלוף-משנה, ומונה ליועץ למבצעים מיוחדים של מפקד עוצבת הגליל, גל הירש[10]. לאחר המלחמה קיבל את הפיקוד על עוצבת ברעם, החטיבה המרחבית המערבית של עוצבת הגליל, תפקיד בו כיהן במשך כשנתיים עד אוגוסט 2008, עת מונה למפקד בא"פ אליקים בפיקוד הצפון. במקביל פיקד על חטיבת עודד, חטיבת חי"ר במילואים.

ב-29 ביולי 2010 מונה למפקד חטיבת גולני[11][12], ושימש בתפקידו עד 19 ביולי 2012. בספטמבר 2012 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד עוצבת נתיב האש, אוגדת מילואים משוריינת בפיקוד הצפון[13]. בינואר 2014 שונה יעודה ושמה של האוגדה לאוגדה מרחבית, אוגדת הבשן, שאחראית לגזרת הגולן והחרמון[14], וב-9 בספטמבר 2015 סיים את תפקידו כמפקד האוגדה. בספטמבר 2014 הוחלט למנותו למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה[15]. במהלך שנת 2015 נכנס לתפקידו.

בסוף שנת 2015 הוחלט על מינויו לראש חטיבת המבצעים באמ"ץ, מינוי שלא יצא אל הפועל[16].


השכלה וחיים פרטיים

בוכריס בעל תואר ראשון במדע המדינה ולימודי המזרח התיכון ותואר שני במנהל עסקים ולימודי המזרח התיכון עם התמחות באסטרטגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בוכריס נשוי לנעמה ואב לשישה ילדים. מתגורר במצפה נטופה. בנו יפתח נישא לאילה וינטר בתו של תא"ל עופר וינטר.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לילך שובל, ‏גולני חובשת כיפה, באתר ישראל היום, 6 בינואר 2010
  2. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הבטחון, 2005, עמודים 69–71
  3. ^ עמוס הראל, לחנך את צ'יקו, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2003
  4. ^ מאת עמוס הראל, גדוד 51 של גולני איבד שבעה חיילים מאז תחילת "חומת מגן", באתר הארץ, 5 במאי 2002.
  5. ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף, "המלחמה השביעית", תל אביב: ידיעות ספרים, 2004, עמודים 255 ו-257.
  6. ^ פליקס פריש, מ"פ נהרג ומג"ד נפצע בינוני-קשה בשכם, באתר ynet, 5 במאי 2002
  7. ^ צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לסא"ל בוכריס אופק, באתר "בעוז רוחם"
  8. ^ אמיר בוחבוט‏, המשימה הבלתי אפשרית: לחדור למוח של מארגני החטיפה, באתר וואלה!‏, 19 ביוני 2014.
  9. ^ אתר למנויים בלבד אמיר אורן, כך מתכונן צה"ל נגד האיום הסורי, באתר הארץ, 7 ביולי 2013.
  10. ^ אמיר אורן, הסדן היבשתי והפטיש האווירי, באתר הארץ, יולי 2007
  11. ^ אל"ם אופק בוכריס מונה למפקד "גולני", דובר צה"ל, 30 ביולי 2010
  12. ^ הרמטכ"ל אישר את מינוי מפקדי חטיבות גולני והנח"ל, באתר ערוץ 7, 31 באוגוסט 2009
  13. ^ אמיר בוחבוט‏, הרמטכ"ל הבא? מצעד תתי-האלופים המבטיחים בצה"ל, באתר וואלה!‏, 16 בספטמבר 2012
  14. ^ עמיר רפפורט ואור הלר, המטרה: להפריד בין אוגדת הכרעה לאוגדת בט"ש, באתר nrg‏, 23 בפברואר 2014.
  15. ^ יוחאי עופר, הרמטכ"ל הורה על שורת מינויים בכירים בצבא, באתר nrg‏, 22 בספטמבר 2014.
  16. ^ טל לב-רם, ‏הרמטכ"ל החליט: בוכריס לא ימונה לראש חטיבת המבצעים, באתר גלי צה"ל, 10 במרץ 2016


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0