ירח גלטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ירח גלטר
לידה 1953 (גיל: 71 בערך)
השכלה סוציולוגיה
עיסוק בכיר בחברה למתנ"סים
מפלגה המפד"ל, "למען ירוחם"
ראש ועדה קרואה של מועצה מקומית ירוחם
19791983
(כ־4 שנים)
פעיל סטודנטיאלי, מנהל מוסדות חינוך, מגשר

ירחמיאל (ירח) גלטר (נולד ב-1953) הוא איש חינוך, שכיהן הראש ועדה קרואה במועצה המקומית ירוחם, בשנים 19791983. לכשסיים את תפקידו כראש ועדה קרואה, הוא התמודד בבחירות המוניציפליות, במטרה להמשיך בתפקידו, אך הפעם כנבחר ציבור.

קורותיו

גלטר גדל בבני ברק. הוא שירת כלוחם בגדוד 50 של הנחל המוצנח[1]. הוא למד סוציולוגיה[2] באוניברסיטת בר-אילן[1] והיה שם פעיל באגודת הסטודנטים[3] ורכז התרבות שלה[4]. כיוון שהיה איש הציונות הדתית[5], הוא עסק בארגון אירועים שקשורים לקבוצות סטודנטים דתיות[6]. אחרי תקופת מגורים בניו יורק[7] הוא הגיע לירוחם.

בירוחם, גלטר ניהל מתנ"ס ארבע שנים, והיה לתקופה קצרה גם עובד עירייה בכיר. כשנה לפני שמונה לראש הוועדה הקרואה של ירוחם, הוא עזב את ירוחם עבור תפקיד כלל ארצי, בכיר, בחברה למתנ"סים. שם הוא היה אחראי הכלל ארצי לימודי יהודות בחברה[1].

גלטר מונה לראש ועדה קרואה, באוגוסט 1979, כאשר שר הפנים, יוסף בורג, הפסיק את הכונתו של ראש המועצה הנבחר, חיים אביסרור, איש המערך[8] ופיזר את מליאת המועצה. מלבד את גלטר, כראש הוועדה הקרואה, שר הפנים מינה גם שישה חברי חברי ועדה קרואה, למילוי מקומות חברי המועצה. כמחזיק תיק החינוך, למשל, מינה שר הפנים את שמואל איורבך, הממונה על החינוך הדתי באזור באר שבע, שכמו גלטר, היה איש המפד"ל. כממונה תיק הרווחה הוא מינה את יאיר כהן, ששימש קודם כשליחו של יגאל ידין (איש מפלגת ד"ש), סגן ראש הממשלה, לעיירה[9].

גלטר הוציא את קופת העיירה ממצבה הקשה[10], שיפר מאד את מצבה הכלכלי של העיר בכלל[11], ומיתן את מאזן ההגירה השלילי של העיר[12]. שלושה גורמים סייעו לגלטר בעבודת שיקום העיירה. ראשית, כראש ועדה קרואה וכתושב חדש יחסית בעיירה, לא הייתה לו שום מחויבות לשום קבוצה של תושבים בה. שנית, בסיסי צה"ל הועתקו בתקופתו מחצי האי סיני אל הנגב, בשל הנסיגה מהנגב, כחלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים, והעיירה החלה לספק שירותים לבסיסים. שלישית, ממשלת ישראל החלה ב"פרויקט שיקום שכונות", שנועד לעזור לשכונות מצוקה רבות, ברכבי המדינה, להשתקם[12].

כבר בשנה הראשונה למינוי הוועדה הוועדה הקרואה, היא קיצצה את כוח האדם של המועצה בשישה אחוזים. עובדים חדשים החלו להתקבל למועצה רק אם הצליחו באבחון פסיכומטרי שערך מכון חיצוני. עובדים ותיקים רבים נשלחו להשתלמויות מקצועיות. הוועדה גם שפרה את התשתיות בעיירה. מערכות הביוב והמים תוקנו. הוקמו גנים ציבוריים, נוספו מיזמי בנייה ציבורית, נוספו מוסדות חינוך ותרבות, ותוכננו תוכניות מתאר ותוכניות לשימור מבנים[12]. בתקופת גלטר נפתח בעיירה, לראשונה, בית ספר תיכון, והתלמידים לא נאלצו יותר ללמוד מחוץ לעיר[13].

חלק ממלחמתו של גלטר למען חוק וסדר בעיירה היה נגד נהגי צה"ל, עברייני תנועה. בחלק מהמקרים הם אפילו הרסו את כבישי ומדרכות העיירה בנסיעה עליהם על רכב זחלי[14]. גלטר עודד את צעירי ירוחם לצאת ללימודים אקדמיים (מחוץ לעיירה) בעזרת מלגות[15]. הוא דרש מהממשלה לתקן את כביש הנפט, שהיה סגור כבר שמונה שנים, וקיצר את הדרך בין ירוחם לבין מפעלי נאות חובב - דבר שאיפשר פרנסה לתושבי ירוחם[16]. לדעת גלטר, שיפוץ כביש הנפט היה חשוב גם משום שהכביש אפשר גישה מהירה בין ירוחם לדימונה, ואפשר לאנשי חינוך מדימונה להשלים את פרנסתם בירוחם ולשפר בירוחם את איכות החינוך[13]. הממשלה החלה בשיפוץ הכביש בשנת 1980.

גלטר מינה מבקר למועצה (לפני שהחוק חייב זאת), גילה אי סדרים כספיים במועצה הדתית המקומית והפסיק להזרים לה כספים, בדרישה שתתקן את המעוות. כתוצאה מזה התפטרו עובדי המועצה הדתית ותושבי ירוחם נאלצו לחפור את קברי יקיריהם בכוחות עצמם[17]. בסופו של דבר, חזרו אנשי המועצה הדתית לעבודתם והמשיכו באי הסדרים[18].

כאיש הציונות הדתית, גלטר פעל להכנסת הדת והציונות לקונצנזוס. הוא הנהיג, למשל, תפילה חגיגית בערב יום העצמאות[1].

במהלך עבודתו, נאלץ גלטר לעמוד באיומים אלימים בעבריניים, מצד מי שרצו תקציבים גדולים יותר או יחס מועדף אחר מהמועצה[19].

גלטר לא הצליח לעצור את סגירת מפעל פניציה לבקבוקי זכוכית[20] בעיירה ולא הצליח להקים בה מוזיאון.

כשסיים גלטר את תפקידו כראש ועדה קרואה בירוחם, הוא התמודד בבחירות המוניציפליות שלה, בשאיפה להמשיך בעבודתו, אך הפעם כנבחר ציבור. לצורך זה, גלטר הקים רשימה עצמאית, וקרא לה "למען ירוחם"[21]. אולם הוא הפסיד את הבחירות למועמד המערך, ברוך אלמקייס, בסיבוב ההצבעה השני[22]. גלטר קיבל בבחירות שני מושבים במליאת המועצה.

בהמשך שנות השמונים, גלטר שימש כעובד מדינה בכיר, בתחום החינוך הדתי[23]. ב-2005 וב-2008 הוא מונה לנציג הציבור בבית הדין לעבודה בתל אביב[24].

כיום הוא משמש כמגשר בבני ברק, וכחבר ועדות רשות של עיריית מודיעין-מכבים-רעות[25].

כתביו

  • בשביל כבוד צריך לעבוד - מאגב סיפורים מאת גילה וירח גלטר, הוצאת רכס
  • "הוו מתונים הדין" - מסכת אבות א', משנה א', הגיגים ומחשבות, מרס 2016, דפוס המעתיק א. דגני

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 יחסי דתיים חילוניים - דמות החברה בישראל, ירח גלטר, ניב המדרשיה כ-כא (תשמ"ז-מ"ח), אתר "דעת" של מכללת הרצוג
  2. ^ "שולחן עגול " של תלמידים על בעיות שלום וביטחון, מרדכי אלקין, מעריב, יום שני, יוני 15, 1970; עמוד 18
  3. ^ בחירות לבר־אילן, מעריב, יום שני, אפריל 14, 1969; עמוד 14
  4. ^ יאן פלמינג וג'אן פול סרטר... מיכל המבורג, דבר, יום שלישי, אפריל 15, 1969; עמוד 4
    ועד חדש להסתדרות הסטודנטים בבר-אילן, מעריב, יום שני, אפריל 15, 1968; עמוד 14
  5. ^ מתוך: דווקא שם / אלישיב רייכנר, אתר בני עקיבא, ירוחם
  6. ^ הערב ‭**'‬ הכינוס הגולמי הראשון של סטודנטים דתיים, מעריב, יום ראשון, אוגוסט 18, 1968; עמוד 7
  7. ^ ביקורת שכתב שלמה תורג'מן על הספר "ירוחם - שם של מקום: סיפורו של ירח גלטר", במה - ידע מתנ"סים, עמוד 14 למטה משמאל
  8. ^ מונתה ועדה קרואה במקום המועצה המשותקת, מאיר אהרוני, מעריב, יום שני, אוגוסט 27, 1979; עמוד 6
  9. ^ איש מפד"ל לראשות ירוחם, משולם עד, דבר, יום שני, ספטמבר 10, 1979; עמוד 8
  10. ^ דימונה וירוחם באתר 1001 דירות
  11. ^ כל מי שיש לו שכל, יורד לנגב ובונה שם מפעלים, בוקי נאה, מעריב, יום שני, מרץ 17, 1980; עמוד 18
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 השפעת ועדות ממונות על איכות השירותים העירוניים, עבודת גמר לתואר מוסמך במדיניות ציבורית, בהדרכת פרופ' ערן רזין, דולב גוטליב, 2011
  13. ^ 13.0 13.1 עיצוב מערכת החינוך העל-יסודית בעיירות הפיתוח בתקופה שבין הרפורמות (1969-1995) – סוגיות, התמודדויות ודילמות חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת עליזה בלוך, הפקולטה למדעי היהדות המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), הוגש לסנט של אוניברסיטת בר-אילן, עמוד 104
  14. ^ מלחמתו של יו"ר הוועדה הקרואה בירוחם בנהגי צה"ל דבר, יום ראשון, יולי 24, 1983; עמוד 6
  15. ^ מענקים לסטודנטים תושבי ירוחם, בוקי נאה, מעריב, יום רביעי, פברואר 27, 1980; עמוד 8
  16. ^ ירוחם תובעת חידוש פניו של כביש הנפט, בוקי נאה, מעריב, יום רביעי, פברואר 13, 1980; עמוד 15
  17. ^ משפחות הנפטרים בירוחם קוברות בעצמן את מתיהן, בוקי נאה, מעריב, יום חמישי, יולי 24, 1980; עמוד 15
  18. ^ רכב הקבורה היה ב'סידורים' והמת הובא ברכב המועצה. בוקי נאה, מעריב, יום שישי, אוקטובר 10, 1980; עמוד 4
  19. ^ אלמונים מתנכלים לנבחרים ולעובדי ציבור בירוחם, אמיר רוזנבליט, דבר, יום שני, פברואר 21, 1983; עמוד 6
  20. ^ משל הורה לעכב פיטורי 85 עובדים ב"פיניציה" שבירוחם, ישעיהו אבינועם, מעריב, יום שני, אפריל 28, 1980; מדור Front page, עמוד 1
  21. ^ תוצאות סיבוב הבחירות הראשון בירוחם, 1983, ילקוט הפרסומים, עמוד 769
  22. ^ מגמה מעורבת בסיבוב השני, דוד ארליך וחנה פאר, דבר, יום רביעי, נובמבר 09, 1983; מדור Front page, עמוד 1
  23. ^ [1.pdf חוזר מנכ"ל משרד הדתות, 1987, סעיף החגיגות להולדת הרב קארו]
  24. ^ ילקוט הפרסומים, 2005, דף 2050
    ילקוט הפרסומים, 2008, דף 4288
  25. ^ ועדות רשות, אתר עיריית מודיעין מכבים רעות
ראשי המועצה המקומית ירוחם
פנחס מענית נסים אבודרהם פנחס מענית
(בשנית)
נסים אבודרהם
(בשנית)
חיים אביסרור יעקב עם-שלם משה פרץ חיים אביסרור
(בשנית)
19541965 19651966 19661969 19691971 1971 - ? 1974 -1976 19761978 19781979
ירח גלטר
(יו"ר ועדה קרואה)
ברוך אלמקייס מוטי אביסרור ברוך אלמקייס
(בשנית)
עמרם מצנע
(יו"ר ועדה קרואה)
מיכאל ביטון טל אוחנה
19791983 19831992 19922003 20032005 20052010 20102018 20182024
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0