אברהם יפה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם יפה
אלוף אברהם יפה, מפקד פיקוד הדרום, 1960
אלוף אברהם יפה, מפקד פיקוד הדרום, 1960
לידה 25 באוקטובר 1913
כ"ד בתשרי ה'תרע"ד
יבנאל, האימפריה העות'מאנית
פטירה 11 באפריל 1983 (בגיל 69)
כ"ט בניסן ה'תשמ"ג
כינוי 'יופה'
השתייכות קובץ:Hahaganah.png ההגנה
הצבא הבריטיהצבא הבריטי הצבא הבריטי
Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19291965, 1967
דרגה קפטן (צבא בריטניה) קפטן
אלוףאלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
המרד הערבי הגדול
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאותמלחמת העצמאות
פעולות התגמול
מבצע קדשמבצע קדש
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
הנצחה
אברהם יפה
מדינה ישראלישראל ישראל
סיעה הליכוד
חבר הכנסת
21 בינואר 197413 ביוני 1977
(3 שנים ו־20 שבועות)
כנסות 8
תפקידים בולטים

אברהם יפה ('יופה') (22 באוקטובר 191311 באפריל 1983) היה אלוף בצה"ל, חבר הכנסת, ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה ומנהל רשות שמורות הטבע, מקים החי בר. ממקימי קיבוץ תל עמל (ניר דוד).

ביוגרפיה

נולד בכ"א בתשרי תרע"ד ביבנאל לחיים ומרים (לבית כבשנה) יפה, שעלו מרוסיה והתיישבו ביבנאל. אחיו הם אורי, שאול וחנה. למד במקווה ישראל, בה צורף בגיל 16 ל"הגנה". יפה הצטרף לתנועת המחנות העולים אך בשנת 1931 עבר לתנועת השומר הצעיר, בה היה מדריך ונודע בהצגות האינדיאניות שארגן.[1] בחורף 1935–1936 השתתף בוועידה של השומר הצעיר בפופארד וטייל ברחבי אירופה תוך שביקר בקינים של השומר הצעיר. הוא שב לארץ ישראל באפריל 1936.[2] הוא היה מראשוני המתגייסים לנוטרות בשנת 1936, והשתתף בהקמת קיבוץ תל עמל (ניר דוד) בעמק בית שאן,[2] ראשון יישובי חומה ומגדל. עבד בבית אלפא כמורה ומדריך, וניסיונו להעביר את ילדי חברת הילדים אל השומר הצעיר היה מהגורמים לפילוג שחל בבית אלפא.[3] במהלך שהותו של אורד וינגייט בתל עמל צורף לפעילות של מחלקתו של וינגייט וזכה ללמוד ממנו.[2]

בשנת 1940, בימי מלחמת העולם השנייה, הוא קיבל הוראה להתגייס ליחידת תותחנים של הצבא הבריטי[4] בה שירת במשך שלוש שנים בהגנה על מקומות שונים בארץ ישראל ולמד גם הגנה נגד מתקפות אוויריות. בשנת 1943 הוא הוצב למשך זמן מה בקפריסין. במהלך שירותו, בארץ ישראל ובקפריסין, עסק בגנבת נשק מהצבא הבריטי עבור ההגנה, בפיקודו של יהודה ארזי.[2] מקפריסין שב יפה לארץ ישראל לקורס קצינים, שלאחריו הוצב ביחידת תובלה בבנגזי. הוא שוחרר ב-1947 בדרגת קפטן. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי שהה באירופה והיה פעיל במוסד לעלייה ב'. לאחר מכן, שב לקיבוצו וגדל אווזים. בנובמבר 1947 שב לשורות ההגנה והקים את גדוד החי"ר גדוד 12 (ברק). לאחר מכן הקים את גדוד 13 (גדעון) בעמק הירדן ופיקד עליו במלחמת העצמאות,[5] בין היתר בקרבות עמק בית שאן.[6] במסגרת חטיבת לבנוני. לאחר שפוצלה החטיבה עבר הגדוד להיות תחת פיקודה של חטיבת גולני ויפה התמנה לקצין המבצעים החטיבתי. בסוף המלחמה נפצע בקרבות מבצע חירם.

קובץ:Dayan 9th Brigade 1956.jpg
הרמטכ"ל משה דיין ואברהם יפה סוקרים מסדר של חטיבה 9 בשארם א-שייח' עם סיום מלחמת סיני, 1956

לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד 89 של חטיבה 8, וב-1950 מונה למפקד חטיבת גולני.[7] שנה לאחר מכן עבר להדריך בקורס מח"טים וב-1953 מונה למפקד חטיבה 9 ופיקד עליה במבצע קדש, במהלכו כבשה את שארם א-שייח'.[8][9] עוד קודם לכן, בשנת 1955 שהה בלימודים באנגליה במשך שלושה חודשים.[2] בפברואר 1957 נשלח לחודש וחצי לדרום אפריקה לגיוס כספים מטעם המגבית היהודית המאוחדת.[10] עם שובו פיקד על בית הספר לקצינים[11] ובאוגוסט 1957 מונה לראש מחלקת ההדרכה,[12] ובאפריל 1958 נשלח לארצות הברית מטעם מלווה הפיתוח העצמאות[13] לשלושה חודשים.

ביולי 1958 קיבל לידיו את פיקוד הדרום[11] ובמאי 1959 קודם לדרגת אלוף. ב-1962 עבר לשרת כאלוף פיקוד הצפון, עם פרישתו של מאיר זורע. באפריל 1965 פרש מהצבא.

עוד במהלך שירותו בצה"ל היה יו"ר רשות שמורות הטבע,[14] ומיד עם פרישתו מצה"ל מונה למנהל הרשות במקומו של עוזי פז, שוויתר על המינוי למענו. בין פועליו ברשות ניתן למנות את הקמת החי בר ביטבתה ב-1968 ואת החי בר בכרמל והבאתן של חיות המוזכרות בתנ"ך, כגון הערוד והיחמור הפרסי, מרחבי העולם לשמורות בישראל.

במלחמת ששת הימים גויס ופיקד על אוגדה 31 אוגדת מילואים שהורכבה מחטיבה 200 וחטיבה 520. האוגדה לחמה בציר המרכזי בסיני וכבשה את ג'בל לבני, ביר לחפן ומעבר המיתלה.

לאחר המלחמה היה בין מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה, אשר קראה להחזיק בשטחים שנכבשו וליישבם. ב-1973 הייתה תנועה זו בין הגופים המקימים את הליכוד (תחילה כתנועה עצמאית ולאחר מכן כחלק מלעם). כחבר הליכוד נבחר לכנסת השמינית לאחר מלחמת יום כיפור בה היה חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הפנים והגנת הסביבה. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית הודיע שלא יתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת.[15] ב-1981 הוצב במקום ה-120 ברשימת התחיה לבחירות לכנסת העשירית.

משפחתו

קובץ:Avraham Yoffe (997008137132905171).jpg
אברהם יפה בטקס זיכרון לחללי חטיבה 8 וגוש דן, פברואר 1949

ליפה נולדו שלושה ילדים. הראשון, דני, שנולד לו ולאשתו הראשונה, יהודית (נהרגה בתאונת דרכים ב-1941), ושתי בנות, רוני ורותי, שנולדו לו מאשתו השנייה, אביבה לבית שלוסברג (1921-1998), אחותה של לאה רבין.
בין בני דודו נמנים: אברהם יפה (טייס), חנה יפה ויוסי יפה.

הנצחתו

גשר אברהם, העובר מעל נחל הבשור בסמוך לגן לאומי אשכול, נקרא על שמו. הגשר נקרא כך עוד בימי חייו, מעת שהוקם לראשונה ב-1962 על ידי צה"ל כגשר ביילי. יפה שימש בשנים שלפני כן כאלוף פיקוד הדרום והבטיח למתיישבי הנגב להקים את הגשר כמענה לשיטפונות בנחל הבשור שמנעו חציית הנחל. הגשר הושלם לאחר שעבר לפיקוד הצפון, אך נקרא למרות זאת על שמו.[16]
על שמו גן ציבורי - "גן אברהם" ברחוב הקוצר בעיר מגוריו רמת השרון ורחובות בערים עפולה, חולון ובאר שבע.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם יפה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ריקודים אינדיאניים בצה"ל, למרחב, 8 באוגוסט 1957
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 ישראל פז, אברהם יפה, דיוקן של מפקד בצה"ל, על המשמר, 25 בספטמבר 1957; המשך
  3. ^ הכשרה בבית אלפא, באתר טירת צבי, 7 באוקטובר 2011
  4. ^ אמיר אורן, טייסת הכיבוי כפעלול להסחת הדעת מאחריותו של נתניהו לשריפה בכרמל, באתר הארץ, 9 ביולי 2011
  5. ^ אסתי אהרונוביץ, ', מה קורה לוותיקי החברים אחרי שהקיבוץ הופרט? לא משהו טוב, באתר הארץ, 17 ביוני 2010
  6. ^ נדב מן, "הייקה מהעמק": פרק ב', באתר ynet
  7. ^ אמיר אורן, המורשת המפוקפקת של רחבעם זאבי, באתר הארץ, 24 ביולי 2009
  8. ^ ישראל פז, שבעה ימי לחימה בדרך לא דרך, על המשמר, 8 בנובמבר 1956
  9. ^ חטיבת "עודד", באתר "יד לשריון"
  10. ^ הכלל והפרט, הארץ, 8 בפברואר 1957
  11. ^ 11.0 11.1 אל"מ יפה - אלוף פיקוד הדרום, דבר, 23 ביולי 1958
  12. ^ מינויים חדשים בצה"ל, הבוקר, 4 באוגוסט 1957
  13. ^ א/מ מ. זורע ראש מחלקת ההדרכה, למרחב, 13 באפריל 1958
  14. ^ אותרו 93 שמורות טבע, דבר, 2 בפברואר 1964
  15. ^ המועמדים בלעם, דבר, 23 במרץ 1977
  16. ^ שלמה גבעון, הנחל שמנע מאשכול לבוא לישיבת הממשלה - תבע שוב קרבנות, מעריב, 11 בינואר 1980
אברהם יפה - תבניות ניווט
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0