עמנואל זיסמן
| קובץ:עמנואל זיסמן.jpg | |||||
| לידה |
11 בפברואר 1935 פלובדיב, בולגריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 11 בנובמבר 2009 (בגיל 74) | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1979 | ||||
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים | ||||
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
| סיעה | המערך, העבודה, הדרך השלישית, סיעת יחיד | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
עמנואל זיסמן (11 בפברואר 1935 - 11 בנובמבר 2009) היה פוליטיקאי ודיפלומט ישראלי. חבר מועצת עיריית ירושלים במשך 24 שנים וחבר הכנסת בין השנים 1988–1999.
חייו
זיסמן נולד בפלובדיב שבבולגריה ועלה לישראל בשנת 1949. שירת בצה"ל בחטיבת גבעתי בסדיר ובחטיבת ירושלים במילואים. בתום שירותו למד באוניברסיטה העברית בירושלים והיה פעיל במסגרתה בהסתדרות הסטודנטים. זיסמן היה מזכיר סניף ירושלים של מפלגת אחדות העבודה-פועלי ציון, עבד במועצת הפועלים בעיר ונבחר לשמש מזכיר הסתדרות הפקידים ומזכיר הסתדרות עובדי המדינה. בשנת 1975 החל לעבוד כמנהל אזור בחברת הביטוח "הסנה".
24 שנים היה חבר מועצת העיר ירושלים והיה יו"ר סיעת "ירושלים אחת" (בראשות טדי קולק), יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכספים. בין תפקידיו בעירייה מילא בהתנדבות תפקידים שונים ובהם: הממונה על מחלקת תרבות, נוער וספורט, יו"ר היכל הספורט במלחה ויו"ר אצטדיון טדי. במסגרת פעילותו במפלגת העבודה היה מזכיר המפלגה בירושלים ולאחר מכן, עד 1996, יו"ר מחוז ירושלים במפלגה. בשנת 1988 נבחר לחבר הכנסת בכנסת ה-12.
כחבר הכנסת ה-12 היה זיסמן חבר בוועדת החוץ והביטחון וועדת הכלכלה וכיהן כיו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים. בכנסת ה-13 כיהן כיושב ראש ועדת העלייה בתקופת העלייה מברית המועצות לשעבר. במהלך הכנסת ה-13 פרשו זיסמן ואביגדור קהלני ממפלגת העבודה והקימו את סיעת הדרך השלישית, בעקבות התנגדותם להסכם אוסלו ב' והמשא ומתן עם סוריה על עתידה של רמת הגולן. בכנסת ה-14 כיהן מטעם "הדרך השלישית" ושימש יו"ר ועדת החינוך והתרבות והעביר את חוק יום חינוך ארוך. לקראת סיום כהונתה של הכנסת ה-14 פרש מסיעת הדרך השלישית.
בשנות כהונתו בכנסת זכה זיסמן בעיטור גבוה מטעם ממשלת בולגריה עבור פעילותו כיו"ר אגודת הידידים ישראל-בולגריה. בשנים 2000–2002 כיהן כשגריר ישראל בבולגריה. לאחר שחזר לישראל כיהן כיו"ר אגודת הידידות ישראל-בולגריה.[1] בתום כהונתו הוענק לו העיטור הגבוה ביותר בבולגריה, הסטרה פלנינה.
זיסמן היה בין 18 זוכי תואר יקיר ירושלים לשנת 2006.[2]
זיסמן נפטר ב-11 בנובמבר 2009, בגיל 74, ונטמן בהר המנוחות.[3]
קישורים חיצוניים
עמנואל זיסמן, באתר הכנסת - עמנואל זיסמן, באתר כנסת פתוחה
- נימוקי עיריית ירושלים להענקת תואר יקיר העיר לזיסמן באתר העירייה
הערות שוליים
- ^ עירונט 112, 1 בנובמבר 2006
- ^ (הקישור אינו פעיל, 22 באפריל 2018)נבחרו 18 הזוכים בתואר יקיר ירושלים שיוענק ביום ירושלים 2006, 02 NET, ירושלים ברשת, 9 באפריל 2006
- ^ תרזה זיסמן, דרכו האחרונה של ח"כ לשעבר עמנואל זיסמן, באתר מאקו, 12 בנובמבר 2009
| יושבי ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת | ||
|---|---|---|
| יושבי ראש ועדת החינוך והתרבות (2003-1949) | שושנה פרסיץ • אלימלך-שמעון רימלט • משה קול • אלימלך-שמעון רימלט • אברהם כץ • אלימלך-שמעון רימלט • אברהם כץ • אברהם שכטרמן • אהרן ידלין • אורה נמיר • נחמן רז • מיכאל בר-זוהר • דליה איציק • אברהם בורג • עמנואל זיסמן • זבולון אורלב | |
| יושבי ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט (מ-2003) | מלי פולישוק-בלוך • אברהם פורז • אילן שלגי • מיכאל מלכיאור • זבולון אורלב • אלכס מילר • עינת וילף • עמרם מצנע • יעקב מרגי • ניצן הורוביץ • רם שפע • שרן השכל • יוסי טייב | |
| יושבי ראש ועדת הקליטה, העלייה והתפוצות של הכנסת | ||
|---|---|---|
| יושבי ראש ועדת העלייה והקליטה (1977-1999) | גאולה כהן • רוני מילוא • עוזי ברעם • מרים גלזר-תעסה • מיכאל קליינר • עמנואל זיסמן • נעמי בלומנטל | |
| יושבי ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות (החל מ-1999) | נעמי בלומנטל • צבי הנדל • קולט אביטל • מיכאל נודלמן • ליה שמטוב • דני דנון • יואל רזבוזוב • אברהם נגוסה • דוד ביטן • עודד פורר | |
24724848עמנואל זיסמן
- דפים עם קישורים שבורים לקבצים
- רשימת חברי הכנסת
- חברי הכנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם
- חברי הכנסת מטעם העבודה
- חברי הכנסת מטעם הדרך השלישית
- חברי הכנסת מטעם סיעות יחיד
- חברי מועצת העיר ירושלים
- יקירי ירושלים
- עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950
- שגרירי ישראל בבולגריה
- יהודים בולגרים
- חברי הכנסת השתים עשרה
- חברי הכנסת השלוש עשרה
- חברי הכנסת הארבע עשרה
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ילידי 1935
- ישראלים שנפטרו ב-2009