אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אוּנִיבֶרְסִיטַת בֶּן-גּוּרִיּוֹן בַּנֶּגֶב
(הסמל עוצב על ידי יצחק לנדאו, 1969)
קמפוס האוניברסיטה, מרכז הספורט ובית הספר למדעי הבריאות
מוטו:	"בנגב ייבחן כושר המדע והמחקר של העם בישראל"
תאריך ההקמה:	1969
סוג:	אוניברסיטה ציבורית
צוות:	1,253
נשיא:	פרופ' רבקה כרמי
רקטור:	פרופ' צבי הכהן
מנכ"ל:	דוד ברקת
סגל:	1,640
סטודנטים:	19,902‏ (מתוכם 974 לומדים במכללת אחוה)
סטודנטים לתואר ראשון:	12,828‏ (מתוכם 974 לומדים במכללת אחוה)
סטודנטים לתואר שני:	4,065
סטודנטים לתואר שלישי:	1,418
סטודנטים מתוקצבים:	16,410
מיקום:	באר שבע, שדה בוקר, אילת
קואורדינטות:	31°15′43.89″N 34°48′5.44″E
www.bgu.ac.il
(למפת באר שבע מוגדלת)   אוניברסיטת בן-גוריון (למפת באר שבע רגילה)   אוניברסיטת בן-גוריון

דגל האוניברסיטה

בניין צוקר-גולשטיין-גורן, אוניברסיטת בן-גוריון

מרכז הלן דילר, אוניברסיטת בן-גוריון

כיכר דייכמן בתכנון ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010

ספריית רפואה ומדעי הבריאות

בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005

בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005

בניין מדעי ההתנהגות

בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין

בניין מעבדות ביוטכנולוגיה בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין

אוּנִיבֶרְסִיטַת בֶּן-גּוּרִיּוֹן בַּנֶּגֶב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974. באוניברסיטה פקולטות למדעי הטבע, הנדסה, מדעי הרוח, מדעי החברה, רפואה, בריאות וניהול, בהן לומדים מעל 19,000 סטודנטים לתארים בוגר, מוסמך ודוקטור. נכון ל-2017, נשיאת האוניברסיטה היא פרופסור רבקה כרמי.

היסטוריה

בשנת 1962 הציע ראש העיר הראשון של באר שבע, דוד טוביהו, לפרופ' ארנסט דוד ברגמן ולקבוצה בעלת חזון להקים אוניברסיטה בנגב. התהליך לא היה פשוט ונמשך שנים אחדות. החל משנת 1962 התקיימו בבאר שבע הרצאות מטעם מכון ויצמן למדע, הטכניון והאוניברסיטה העברית. משנת 1963 פעלה בבאר שבע אגודה עות'מאנית במטרה לייסד אוניברסיטה בבאר שבע, שנקראה המכון להשכלה גבוהה בנגב. בשנת 1964 מינה משרד החינוך והתרבות ועדה לצורך בחינת האפשרות להקמת אוניברסיטה בנגב. עיריית באר שבע רכשה בשנת 1965 את "בית היאס", בניין ששימש בעבר כמלון, כדי שישמש לפעילותו של המכון להשכלה גבוהה בנגב. בשנת 1965 התקיימה שנת הלימודים הראשונה במסגרת המכון להשכלה גבוהה בנגב. עברו עוד מספר שנים עד שהמכון הוסב בצורה רשמית לאוניברסיטה.

אוניברסיטת הנגב נוסדה בהוראת ממשלת ישראל בשנת 1969, ונפתחה בשנת הלימודים תש"ל. בחודש יוני שנת 1971 שם המוסד, שהיה קודם לכן "המכון להשכלה גבוהה בנגב", שונה באופן רשמי ל "אוניברסיטת הנגב". בשנת 1974, לאחר מותו של דוד בן-גוריון החליט חבר הנאמנים לשנות את שמה של האוניברסיטה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופסור חיים חנני מונה להיות הרקטור הראשון של האוניברסיטה בשנת 1969. פרופסור משה פריבס נבחר להיות הנשיא הראשון של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת 1974.

אחד משעריה של האוניברסיטה הוא "שער השלום" דרכו עברו נשיא מצרים אנואר סאדאת וראש ממשלת ישראל מנחם בגין בא' בסיון תשל"ט, 27 ביוני 1979, היום הראשון ליישום הסכם השלום בין מדינת ישראל ומצרים. השער עוצב להנצחת הביקור ההיסטורי בקמפוס.

האוניברסיטה חברה בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו.

אוניברסיטת בן-גוריון התפתחה בקצב מהיר, גם בגידול במספר הסטודנטים וגם בפיתוח מסלולי לימוד חדשים בהתאם לדרישות השוק (כגון הנדסת מערכות תקשורת, הנדסת ביוטכנולוגיה, ביואינפורמטיקה). בנוסף למסלולי הלימוד המבוקשים, סייעו המחיר הנמוך יחסית של הדיור והכלכלה בבאר שבע, האווירה הסטודנטיאלית וחיי החברה המפותחים ובכלל זה קהילות סטודנטיאליות פעילות (דוגמת סגו"ל או הבאר) בהתפתחות המוסד.

לפיתוח האוניברסיטה סייעו, בנוסף למוסדות ממלכתיים ועירוניים, גם נדבנים דוגמת אברהם גולדשטיין-גורן וסוזן זלוטובסקי, שתרמו רבות בהקמת חלק מהמבנים וכן בסיוע אחר, דוגמת מלגות.

יחידות

לאוניברסיטה חמש פקולטות:

• הפקולטה למדעי הטבע - המכילה את המחלקות למדעי הגאולוגיה והסביבה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה וביולוגיה.
• הפקולטה למדעי ההנדסה - המכילה את המחלקות להנדסת חשמל ומחשבים, הנדסת מכונות, הנדסה כימית, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת חומרים, הנדסה גרעינית, הנדסה ביורפואית, הנדסה ביוטכנולוגית, הנדסת מערכות תקשורת, הנדסת מערכות מידע, הנדסת תוכנה והנדסת בניין.
• הפקולטה למדעי הרוח והחברה- המכילה מחלקות שונות כגון סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, עבודה סוציאלית, כלכלה, פסיכולוגיה, חינוך ופוליטיקה וממשל (מדע המדינה); בלשנות, לימודי המזרח התיכון, לשון עברית, היסטוריה (כולל החטיבות ללימודי עם ישראל, ללימודי מדינת ישראל וללימודי צבא ובטחון), פילוסופיה, ספרות (מדעי הרוח).
• הפקולטה למדעי הבריאות - המכילה את בית הספר לרפואה ולרפואה בינלאומית, בית הספר למקצועות הבריאות הקהילתיים המכיל את המחלקות לסיעוד, פיזיותרפיה ורפואת חירום, בית הספר למעבדנות רפואית ובית הספר לרוקחות. כמו כן מכילה הפקולטה את תוכניות המוסמך במדעי הרפואה, בריאות הציבור וגרונטולוגיה (מדעי הזקנה).
• הפקולטה לניהול - המכילה את המחלקות ניהול, ניהול תיירות ומלונאות, ניהול מערכות בריאות, מנהל עסקים (לתואר שני ושלישי בלבד), ומנהל ומדיניות ציבורית (גם כן לתואר שני ושלישי בלבד).

לאוניברסיטה מספר מכוני מחקר, ביניהם:

• מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות הממוקם בקמפוס שדה-בוקר.
• המכון לחקר המדבר הממוקם בקמפוס שדה בוקר המתמקד בחקר מקורות המים במדבר, אקולוגיה מדברית ותכנון התיישבות בתנאים מדבריים
• המכון למחקר שימושי
• המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב
• מכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי

קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת

שלוחת האוניברסיטה באילת הוקמה כקמפוס נוסף על הקמפוס הראשי בבאר שבע ועל הקמפוס המחקרי בשדה בוקר. הלימודים בשלוחה נפתחו בשנת תשס"ג (2002/3) לאחר חתימת הסכם בין אוניברסיטת בן-גוריון לבין המועצה להשכלה גבוהה, שבו נקבע כי במקום יתקיימו לימודים אקדמיים מלאים במקצועות שונים לרבות מקצועות ייחודיים שאינם נלמדים בקמפוס הראשי בבאר שבע כדוגמת ביוטכנולוגיה ימית.

בשנת תש"ע (2009/10) למדו במקום 760 סטודנטים. במקום מתקיימים לימודים אקדמיים מלאים לתואר ראשון ולתואר שני בתחומים רבים. הלימודים לתואר ראשון כוללים: פסיכולוגיה, סוציולוגיה-אנתרופולוגיה, מדעי ההתנהגות, עבודה סוציאלית, לימודים רב-תחומיים במדעי הרוח והחברה, ניהול, וניהול מלונאות ותיירות. כמו כן, קיימת באילת מגמה של המחלקה למדעי החיים ללימודי ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית שתלמידיה רשומים באילת. הם לומדים שנים א' ו-ב' בבאר שבע ומגיעים לאילת להשלמת התואר בתחום התמחותם במעבדות למדעי הים ברחבי העיר. קמפוס אילת מקיים גם לימודי הנדסה שנה א' שמטרתם לתת הזדמנות כניסה למועמדים שצריכים להוכיח את יכולותיהם לפני המעבר לשנת הלימודים השנייה בקמפוס הראשי בבאר שבע.

בקמפוס מתקיימים גם לימודים לתואר שני בתחומים הבאים: מגמת מינהל, חברה ומדיניות החינוך, MBA רב-תחומי ו-MBA מסלול מנהלים, עבודה סוציאלית, ומקרא ומזרח קדום. אוניברסיטת בן-גוריון הוסמכה להעניק גם תואר שלישי דרך בית ספר קרייטמן במגמת ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית. הקמפוס מספק גם תוכניות עשירות ללימודים חוץ-אקדמיים לתושבי העיר ולחיילים המשוחררים הרבים שבאים לעבוד בה לאחר שירותם הצבאי.

נשיאים ורקטורים בעבר

נשיאי האוניברסיטה

דיוקן	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
	פרופ' משה פריבס	1973	1975
	יוסף תקוע	1975	1981
	אלוף (במיל') שלמה גזית	1982	1985
	פרופ' חיים אילתה	1985	1990
	פרופ' אבישי ברוורמן	1990	2006
	פרופ' רבקה כרמי	2006	היום

רקטורים של האוניברסיטה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

• פרופ' חיים חנני, 1969 - 1973
• פרופ׳ צבי פלח, 1973 - 1974
• פרופ' משה רוזן, 1974 - 1979
• פרופ' דוד וולף, 1979 -
• פרופ' דב בהט, 1990 - 1994
• פרופ' נחום פינגר, 1994 - 2002
• פרופ' ג'ימי וינבלט, 2002 - 2010
• פרופ' צבי הכהן, 2010 - היום

ראו גם

• אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

לקריאה נוספת

• יהודה גרדוס ויצחק (יאני) נבו (עורכים), מדע ורוח בנגב: אוניברסיטת בן-גוריון ותולדותיה בראי המחקר, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ד
• זאב הדרי והילה טל, פרקים בתולדות האוניברסיטה, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ד 1984
• חיוטין אדריכלים (עורכים), מחזון למציאות: אדריכלות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב 1990-2006, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010

קישורים חיצוניים

• ראו אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בוויקישיתוף.
• אתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• אתר המועמדים - למידע נוסף על אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• משולם עד, אוניברסיטה מזנקת בנגב, דבר, 15 בספטמבר 1969
• סקירה אדריכלית על כיכר דייכמן והמבנים התוחמים אותה באתר 'חלון אחורי', 9/10.
• סקירה אדריכלית על הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן באתר 'חלון אחורי', 11/10.
• מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין ספריית רפואה ומדעי הבריאות, באתר 'חלון אחורי', 8 בנובמבר 2014
• מיכאל יעקובסון, סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015
• מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין מדעי התנהגות, באתר 'חלון אחורי', 18 בנובמבר 2015
• מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית מצולמת של בניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה, באתר 'חלון אחורי', 1 בדצמבר 2015
• מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בניין המרכז האוניברסיטאי באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 6 בפברואר 2016
• יהושע בראון וחיה לוסקי, ‏הארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב על-שם דוד טוביהו, קתדרה 20, יולי 1981
• שלמה גבעון, כך נולדה אוניברסיטה בנגב, מעריב (עיתון), 9 בינואר 1966

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0