ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג	ארכיון
https://archives.mod.gov.il/

מסמך הקמת ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון

ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון המרכזי של צה"ל ומשרד הביטחון, ומהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי אודות הפעילות הביטחונית צבאית של מדינת ישראל. בארכיון אוצרות שהם נכסי צאן ברזל של ההיסטוריה של מדינת ישראל, על כן, מהווה הארכיון את אחד המרכיבים החשובים ביותר בשמירת הזיכרון הקולקטיבי והמורשת הביטחונית והתרבותית של החברה בישראל. מעבר לנושאים הצבאיים-ביטחוניים מצוי בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מגוון רחב של נושאים שהעסיקו ומעסיקים את החברה בישראל ובהם נושאים אופרטיביים, תורתיים, לוגיסטיים, חינוכיים, הדרכתיים, רפואיים, כלכליים ועוד בכל סוגי המדיה: תיקים, סרטים, קלטות קול, תצלומים, מפות ועוד. הארכיון משמש כמגנזה לצה"ל וכארכיון היסטורי למשרד הביטחון ולצה"ל.

היסטוריה

הארכיון (שבראשיתו נקרא ארכיון הצבא) הוקם ביולי 1948 בהוראת ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, כדי לרכז את התיעוד שנוצר ביחידות צה"ל במהלך קרבות מלחמת העצמאות ושל לוחמים יהודיים. במסגרת הארכיון נמצאים גם ארכיונים טרום צה"ליים "הארכיון לתולדות ההגנה", הפלמ"ח והלח"י. מבחינה מינהלית הארכיון הוא יחידה במשרד הביטחון. ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון הממלכתי הראשון שהוקם בישראל. מנהלו הראשון היה רפאל לב.

בארכיון נשמרו גם מסמכים ופריטים שאינם ביטחוניים. כגון מחברות היומן המקוריות של בן-גוריון, כיוון שזאת הייתה בקשתו. חלק מהיומן עדיין מצונזר: בעיקר קטעים שעוסקים באירועי הנכבה ב-1948 ובהקמת הכור בדימונה. גם חלק מהארכיון של שמעון פרס, לפי בקשתו נשמר שם. בארכיון מתקבלים פיקדונות אישיים של בכירי צה”ל ומשרד הביטחון שהארכיון מאפשר להם להפקיד מסמכים ופריטים.

בג"ץ גרשום גורנברג

בספטמבר 2003, פנה העיתונאי וההיסטוריון גרשום גורנברג לארכיון בבקשה לעיין בחומר שיסייע לו בכתיבת ספר חדש על שנות ההתנחלות הראשונות. הארכיון דחה את בקשתו לעיין בחומר בטענה שהוא "רגיש מדי", למרות שמדובר במסמכים בנושאים אזרחיים לא צבאיים, וגורנברג עתר לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח.

בינואר 2010, דחה בג"ץ את העתירה, לאחר שהגיע למסקנה "כי חלו שינויים משמעותיים בהיבטים השונים של העתירה, ובכלל זה אף הוענקו לעותרים רבים מן הסעדים שהתבקשו על ידם". בין השינויים שהביאה העתירה פרסמה מערכת הביטחון את הקריטריונים לחשיפת חומרי ארכיון חסויים ולמתן מעמד של "חוקר מורשה", כמו כן נוצרו קטלוגים, רשימות מלאי ואינדקסים, שיועמדו לעיון הציבור.

אוספי הארכיון

כל יחידה שולחת מדי שנה את כל התיעוד שחובה לגנזו על פי הפקודות בכל סוגי המדיה (דוחות, מסמכים רפואיים, תיקים אישיים, חוברות וספרים חשובים, קלטות אודיו ווידאו, מפות, תצלומים, תצ"אות, מדיה מגנטית ועוד) לארכיון, בארכיון עובר החומר סידור ממוחשב והשמה ידנית, לפי שם היחידה, תאריך המסמך וכו'.

בארכיון מצוי תיעוד החל מהמאה ה-19:

• תיעוד מצה"ל וממערכת הביטחון:
  • תיעוד של צה"ל מאז הקמתו ב-1948 ואילך, המשקף את פעולותיו של הצבא על כל יחידותיו, ובכלל זה לשכת הרמטכ"ל, אגפי מטכ"ל, זרועות, חילות, פיקודים וכו', במכלול היבטים- מבצעיים, ארגוניים, הדרכתיים, תורתיים, לוגיסטיים ועוד.
  • תיעוד שנוצר במשרד הביטחון, ובכלל זה לשכת השר, לשכת המנכ"ל, אגפים ויחידות.
• פיקדונות מוסדיים (יחידות מיוחדות) ופיקדונות אישיים (תיעוד שנצבר אצל קצינים בכירים).
• תיעוד של יחידות הסמך (חלקי) אוספים מיוחדים: הלוחם היהודי בצבאות העולם, מתנדבי היישוב.
• תיעוד מתקופת טרום המדינה (ההגנה, הלח"י והפלמ"ח)
• חומר שלל, תיעוד ערבי שנלקח שלל במלחמות השונות. לדוגמה: ארכיון משרדי אש״ף בביירות שנתפס על ידי צה"ל ב-1982.
• תיעוד מיוחד: תיעוד אור קולי, מפות, תצלומים.
• עיתונות (אינדקס עיתונות בנושאי צבא וביטחון, ביטאונים ועלונים.

לתיעוד השמור בארכיון שימושים רבים. בראש ובראשונה משרת הארכיון את צה"ל ומערכת הביטחון בעבודתם השוטפת. כך למשל לצורך הסדרת תביעות שתובעים אנשים וגופים שונים את צה"ל או את משרד הביטחון, וכן לצורך תחקירים ומחקרים היסטוריים וצבאיים שונים. חלק מהחומר הארכיוני נחשף לציבור לאחר פרק זמן של 50 שנה ולאחר שנבדק כי אין בו כל מידע שפוגע בצנעת הפרט, ביחסי החוץ של ישראל או בביטחון המדינה. המעוניינים בגישה לחומר ארכיוני מאוחר יותר נדרשים להגיש בקשה ל"הורדת חיסיון", בקשה לעיון בחומר ארכיוני מוגבל, על פי תקנות העיון בחוק הארכיונים משנת 2010.

הארכיון ממוקם בצמוד ללשכת הגיוס בתל-השומר מחנה דורי (בסיס תל השומר). לפי נתוני הארכיון, במדפיו ובמחשביו שמורים מעל מיליארד מסמכים, 2.5 מיליון תצלומים, 80 אלף שעות של רשתות קשר ודיוני מטכ”ל ו-30 אלף מפות. אלה מאוחסנים ב-450 אלף מכלים, בעשרה מיליון תיקים וב-3.5 טרה-בייט של חומר דיגיטלי.

במאי 2020 הודיעה הנהלת ארכיון צה"ל כי יתאפשר צילום עצמי של חומרי ארכיון ממחשבי חדר העיון בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ללא תשלום.
באוקטובר 2020 פורסם על מיזם דיגיטציה של ארכיון צה"ל, שבמסגרתו סרטים ממלחמות ישראל שצולמו בפילם עוברים המרה לפורמט דיגיטלי, המאפשר לשמר אותם באיכות גבוהה ולהנגישם לציבור.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• קריטריונים לחשיפת חומרים בארכיון צה"ל
• התנועה לחופש המידע: השופטים בבג"ץ 2467/05 גרשום גורנברג והאגודה לזכויות האזרח:הוטרדנו ממשך הזמן הארוך הנדרש לחשיפת חומרים בארכיון צה"ל.
• בג"ץ 2467/05 גרשום גורנברג והאגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הממונה על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ואחרים
• אפרים תלמי, ארכיון צבא ישראל, דבר, 30 ביוני 1949
• יוסי מלמן, תוכנית מבצע קדש - על גבי קופסת סיגריות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2006
• עופר אדרת, האוצרות המסווגים שאי אפשר לחשוף, באתר הארץ, 5 ביולי 2013
• רועי מנדל, שתיקת הארכיונים:מי אוסר לפרסם על יום הכיפורים, באתר ynet, 29 בספטמבר 2012
• אורן פרסיקו, מי גונב לנו את העבר, באתר העין השביעית, 12 במרץ 2009
• ריכוז כל העתירות של האגודה לזכויות האזרח בעניין ארכיון צה"ל וארכיון המדינה
• בג"צ בעניין חשיפת תצלומים ומסמכים בפרשת דיר יאסין, באתר העין השביעית
• הערות האגודה לזכויות האזרח להצעות תיקון תקנות הארכיונים
• משה רום, זאב ח' ארליך, אורי אילן - מסר נוסף בפתקים, באתר הארץ, 12 בינואר 2005
• שמואל מיטלמן, בג"ץ מסרב לחשוף מסמכים מדיר יאסין, באתר nrg‏, 31 מאי 2010
• אחרי מאבק שנמשך 4 שנים ארכיון צה"ל העלה לרשת דו"חות ועדת אגרנט, התנועה לחופש המידע, 10 בפברואר 2012
• קריטריונים לחשיפה ואי חשיפה של חומר ארכיוני, מזכירות הממשלה, 25 ביולי 1994
• רונה סלע, על תצלומי פלסטינים בארכיון צה"ל והארכיון לתולדות ההגנה
• יוסי מלמן, לאן נעלמו תיקי הצל"שים, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2006

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31989286ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון