רפי מילוא
לידה |
17 באפריל 1972 (גיל: 52) כפר ידידיה, ישראל |
---|---|
כינוי | רפי |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | מ-אוגוסט 1990 |
דרגה | אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
עיטורים | |
צל"ש אלוף (2) |
רפאל דוד (רפי) מילוא (נולד ב-17 באפריל 1972) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, המשמש מפקד פיקוד העורף. קודם לכן שימש מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, מפקד עוצבת הגליל, מפקד עוצבת אדום, מפקד שייטת 13, מפקד עוצבת ברעם ומפקד חטיבת עציוני.
ביוגרפיה
מילוא, בנם של אורי ואווה, נולד וגדל בכפר ידידיה. נקרא על שם דודו, רס"ן רפי מילוא שנפל במהלך מבצע אסקורט. התגייס לצה"ל באוגוסט 1990, והתנדב לשייטת 13. השלים את הכשרת מסלול הלוחם בשייטת, ויצא לקורס קציני חי"ר. בסיום הקורס שב לשייטת ומונה למפקד צוות, והשתתף בלחימה בדרום לבנון, בין היתר במבצע דין וחשבון[1]. בתחילת שנת 1996, לאחר שירות של כשש שנים, השתחרר מצה"ל. בעקבות אסון השייטת חזר ליחידה בשלהי שנת 1997. בהמשך עבר קורס חובלים והוסמך לקצין משמרת בסטי"ל. לאחר מכן ביצע מספר תפקידי פיקוד בשייטת. בהמשך עבר לחטיבת גולני ומונה לסגן מפקד יחידת אגוז[2]. לאחר מכן מונה למפקד פלס"ר גולני בין השנים 2002–2003[3], והוביל אותה בלחימה כנגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה, בין היתר במבצע לחיסול המחבל איאד סוואלחה[4] ובמבצע משפחה במצור[5].
בשנת 2003 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 13, ושימש בתפקיד עד נובמבר 2005[6]. ב-27 בדצמבר 2004, החליט הרמטכ"ל, משה יעלון, לנזוף בו, בעקבות תקרית בה נהרגו שלושה שוטרים מצריים בשוגג, במהלך פעילות מבצעית שביצע הגדוד בפיקודו, ברצועת עזה[7]. בנובמבר 2005 פיקד על הגדוד בעת ניסיון החטיפה בע'ג'ר[8], במהלכו השתתף בהריגת אחד ממחבלי החזבאללה. באותו החודש, ישראלי שגלש מצוק מנרה נסחף לעבר שטח לבנון, מילוא שתפס עם גדודו קו בגזרה, הגיע למקום, והחל בפעולת חילוץ תחת אש החזבאללה, לאחר שאף הם זיהו את הגולש והתקדמו לעברו על מנת לחוטפו, הוא חצה את הגדר וחילץ את האזרח. על פעולתו למניעת חטיפת האזרח ודרדור המצב הביטחוני בגבול הצפון, הוענק לו צל"ש אלוף ממפקד פיקוד הצפון, אודי אדם[9]. בשנת 2005 מונה למפקד פלגת לוחמים בשייטת 13, ושירת בתפקיד עד שנת 2007. הוא הוביל אותה בין היתר במלחמת לבנון השנייה. במהלך המלחמה הוביל את הכוח העיקרי במבצע יער הנגב[10]. על חלקו במלחמה ובכללו בפעולה זו, הוענק לו צל"ש אלוף ממפקד חיל הים, דוד בן בעש"ט[11].
בשנת 2008 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד חטיבת עציוני, ושימש בתפקיד עד שנת 2010. בעת שפיקד על החטיבה אבד מחשבו האישי ובו היה בין היתר מידע שהוגדר כמסווג, הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, קבע כעונש שמינויו בשנת 2010 למפקד שייטת 13 יבוטל, וקידומו האפשרי לתפקיד יעוכב למשך שנתיים. ב-25 באוגוסט 2010 מונה למפקד עוצבת ברעם, ושירת בתפקיד עד אמצע יוני 2012. ב-19 ביוני 2012 מונה למפקד שייטת 13, ושימש בתפקיד עד 2 ביולי 2014. בסיום תפקידו יצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי בקנדה.
ב-29 ביולי 2015 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד עוצבת אדום[12], תפקיד אותו מילא עד 24 במאי 2017. ב-18 ביולי 2017 מונה למפקד עוצבת הגליל. במהלך תפקידו, הוביל את מבצע מגן צפוני. בשלהי המבצע החליט לבחון בעצמו את צידה השני של אחת ממנהרות חזבאללה, הגדולה מביניהן. על דעת עצמו וללא תיאום עם מפקדיו, ולאחר שסבר שכבר לא נשקף כל סיכון מכך, הוא צעד בראש כוח קטן לאורך המנהרה עד לסופה, בכפר ראמיה בדרום לבנון[13]. בעקבות כך החליט הרמטכ"ל, אביב כוכבי, לנזוף בו ולעכב את קידומו בדרגה עד לשנת 2022[14]. את תפקידו סיים ב-12 באוגוסט 2019. באוקטובר 2019 מונה למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, במאי 2020 הודיע שבכוונתו לפרוש מתפקידו ולסיים את שירותו[15]. ביולי 2020 הודיע כי הוא חוזר בו ולא יפרוש מצה"ל[16][17]. בשנת 2021 סיים את תפקידו ויצא ללימודים.
ב-30 ביוני 2022 הועלה לדרגת אלוף וב-18 ביולי נכנס לתפקידו כמפקד פיקוד העורף[18][19]. במהלך כהונתו בתפקיד התחוללה מתקפת הפתע על ישראל, מלחמת חרבות ברזל ובתוכה התקיפה האיראנית על ישראל מילוא היה מועמד להחליף את יהודה פוקס כאלוף פיקוד המרכז, אך לבסוף נבחר לתפקיד אבי בלוט[20].
חיים אישיים
מילוא נשוי ואב לשלושה.
קישורים חיצוניים
- חנן גרינברג, חייל "צעיר" הרג 4 מחבלים ברג'ר - ומנע חטיפה, באתר ynet, 22 בנובמבר 2005
- עמרי חפץ, במחנה, חיים על חרבם: התרגיל של גדוד החרב הדרוזי, באתר מאקו, 6 בדצמבר 2011
- עמיר רפפורט, צבא העמך, מעריב מוסף יום העצמאות 56, 26 באפריל 2004, עמודים 26–38, כפי שהועלה באתר פרש
- שי לוי, בלעדי: הקצין שנכנס למנהרת חזבאללה בהתייחסות ראשונה לפרישה מהצבא, באתר מאקו, 20 במאי 2020
- מכתביו:
- רפי מילוא, שרית שיף ודנה פרייזלר־סווירי, "ראשו בעננים ורגליו על הקרקע" – תהליך פיתוח התפיסה המבצעית באוגדה 80 (2015–2017), בין הקטבים 19, פברואר 2019, עמ' 23–37
הערות שוליים
- ^ "מה שאני חושב, עומר אומר", במחנה, 13 בספטמבר 2004, עמודים 24–25
- ^ יוני שטבון, "תחת אש", ידיעות ספרים, 2016, עמוד 33
- ^ רפי מילוא (2002–2003), באתר גדס"ר גולני
- ^ ארנון רגולר, עמוס הראל, סוואלחה ואשתו הסתתרו מאחורי דלת מסתובבת בקיר, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2002
- ^ חן קוטס־בר, "אין דבר שלא מבצעים. זאת היחידה המיוחדת הכי שחורה בצבא", באתר "ידיעות אחרונות", 10 במאי 2016
- ^ אמיר בוחבוט, אחיינו של כהנא מונה למפקד החדש של יחידת אגוז, באתר nrg, 22 בדצמבר 2004
- ^ גל ברגר, הרמטכ"ל הנחה: הערות פיקודיות למח"ט דרומית ולמג"ד גולני, באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 בדצמבר 2004
- ^ עמוס הראל, 11 נפצעו במתקפת חיזבאללה; לפחות 4 מחבלים נהרגו בניסיון חטיפה, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2005
- ^ צל"ש אלוף שהוענק לסא"ל רפאל דוד מלוא, באתר הגבורה, ב"אתר הגבורה"
- ^ ניסים משעל ומיכאל בר-זוהר, "צה"ל-המבצעים הגדולים", ידיעות ספרים, 2013, עמ' 246
- ^ יואב לימור ואלון בן–דוד*, מקום שני: שייטת 13, באתר ynet, 17 בפברואר 2008
- ^ עדו בן פורת, מפקד חדש לעוצבת "אדום": בעוצמה ובנחישות, באתר ערוץ 7, 29 ביולי 2015
- ^ גל פרל פינקל, התא"ל שדחק את הרמטכ"ל לפינה, באתר "זמן ישראל", 11 במאי 2020
- ^ יוסי יהושוע, הלך עד לקצה, באתר ynet, 15 באוגוסט 2019
- ^ יוסי יהושוע, הפרישה הסוערת של הקצין המעוטר, באתר ynet, 8 במאי 2020
- ^ יוסי יהושוע, הקאמבק של הקצין המוערך, 13 ביולי 2020
- ^ הקצין המוערך לא יעזוב את צה"ל, באתר ערוץ 7, 13 ביולי 2020
- ^ המינויים החדשים במטה הכללי, באתר צה"ל, 19 במאי 2022
- ^ תא"ל רפי מילוא הועלה לדרגת אלוף, באתר צה"ל, 30 ביוני 2022
- ^ חני אדרי, דיווח: זה המועמד להחליף את האלוף פוקס, באתר "סרוגים", 2 במאי 2024
39152083רפי מילוא
- לוחמי שייטת 13
- מפקדי סיירת גולני
- מפקדי גדודים בחטיבת גולני
- מפקדי חטיבת עציוני
- מפקדי עוצבת ברעם
- מפקדי שייטת 13
- מפקדי עוצבת אדום
- מפקדי עוצבת הגליל
- מפקדי המכללה לפיקוד ולמטה
- מפקדי פיקוד העורף
- אלופי צה"ל
- חברי המטה הכללי של צה"ל
- חברי המטה הכללי של צה"ל במלחמת חרבות ברזל
- מעוטרי צל"ש אלוף
- מעוטרי שייטת 13
- מעוטרי חטיבת גולני
- בוגרי אוניברסיטת חיפה
- כפר ידידיה: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1972