ישעיהו
יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ, הוא נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון. ישעיהו הוא אחד הנביאים המרכזיים והמשפיעים בתקופת מלכי יהודה, והוא אף נמנה עם משפחת המלוכה בהיותו נכד של המלך יהואש. הוא פעל בתקופת הגדולה של ממלכת אשור ותקופת היחלשותה של ממלכת יהודה, ורבות מנבואותיו עוסקות בתמורות מדיניות אלו.
רוב נבואותיו של ישעיהו עוסקות בעם ישראל, אך הוא התנבא רבות גם על עמי האזור וחורבנם העתידי.
לפי כמה שיטות, ישעיהו נחשב במעמד של ראש הקבלה, ומסורת התורה שבעל-פה הועברה על ידו למיכה[1].
תולדות חייו
ישעיהו הוא בנו של אמוץ בן יהואש מלך יהודה, ואחיינו של המלך אמציה[2], ובן דודו של המלך עוזיהו שבימיו החל להתנבא. מנבואותיו של ישעיהו עולה כי היו לו לפחות שלושה בנים ששמותיהם (הסמליים) היו שאר-ישוב עמנו-אל ומהר שלל חש בז. חלק מהפרשנים פירשו שעמנו-אל ומהר-שלל-חיש-בז הם שני שמות שניתנו לילד אחד, כשהראשון מביניהם ניתן על ידי אשתו של ישעיהו והשני על ידי ישעיהו עצמו[דרוש מקור]. בגמרא מסופר, שהייתה לישעיהו גם בת בשם חפצי-בה[3], ושחזקיהו מלך יהודה רצה להינשא לה[4]. שמה של אשתו לא מופיע בתנ"ך והיא מופיעה בשני כינויים - עלמה[5] ונביאה[6].
כפי המסופר במדרש[7], גם אמוץ אבי ישעיהו היה נביא, לפי כלל האומר שנביא שנזכר שם אביו הוא נביא בן נביא.
יש מפרשים את משמעות שמו של ישעיהו כצירוף של השורש יש"ע עם סיומת "י-ה", המציינת את שם השם[8]. ייתכן ששם זה מרמז על נבואות הנחמה (ישועה) של ישעיהו ויש שטוענים שמדובר בשם שניתן לו על שם נבואותיו[9].
תקופת נבואתו
תחילת נבואתו
בפתיחת ספר ישעיהו מופיע שהוא התנבא בימי ארבעת המלכים: עוזיהו, יותם, אחז ויחזקיהו[10] מלכי יהודה. למרות הפירוט של ארבעת המלכים, יש בספר רק נבואה אחת שמתוארכת ל"שנת מות המלך עוזיהו", והנבואה הבאה היא בימי אחז[11] ומתרחשת בזמן עליית רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו על מלכות יהודה, בשנת 735 לפנה"ס.
במדרש כתוב כי תחילת ספר ישעיהו הוא פרק ו', שמתואר שהוא היה בשנת מות המלך עזיהו[12]. יש מן הפרשים שפירשו, שאכן אותה הנבואה הייתה תחילת שליחותו של ישעיהו. כך פירש רש"י ולדבריו הנבואות המופיעות בתחילת הספר, אכן נאמרו בשלב מאוחר יותר ואין מוקדם ומאוחר בתורה. יש שהיקשו על פירוש זה, שהוא סותר לכאורה את האמור בראש הספר שישעיהו ניבא אף בימי עוזיהו. רבי אברהם אבן עזרא פירש שדי בכך שניבא מספר חודשים לפני מותו, כדי לפרש את דברי הספר שישעיהו ניבא בימות עוזיהו. לעומת זאת התרגום יונתן אומר ששנת מות המלך עזיהו פירושה השנה בה חלה המלך עזיהו בצרעת והורד ממלכותו[13]. כך פירשו גם רש"י ורבי יוסף קרא.
הרד"ק לעומת זאת מעלה הצעה שייתכן והנבואות בתחילת הספר אכן מוקדמות לנבואת פרק ו'[14]. כהוכחה לצד זה הוא מביא פסוק בדברי הימים ”וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֻזִּיָּהוּ הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחֲרֹנִים כָּתַב יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא”[15]. לשאלת ניסוחו של פרק ו', שם נשמע שישעיה עוד לא התנבא, מציע הרד"ק תשובה - שהיו כמה נביאים, והשאלה הייתה מי יבחר לנבואה הספציפית. עם שיטה זו הלכו מספר פרשני מקרא וחוקרים[16].
סוף נבואתו
הנבואה האחרונה המתוארכת בדיוק של ישעיהו ניתנה ב-701 לפנה"ס והיא מתייחסת למצור סנחריב.
ע"פ המסורת, נרצח ישעיהו בידי מנשה נכדו [ראה לקמן], והפרשנים התקשו מדוע מנשה אינו מופיע ברשימת המלכים שישעיהו התנבא בזמנם. רש"י ואברבנאל[17] הציעו פירושים חלופיים לשאלה זו. רש"י מציע כי ישעיהו חזה במותם של ארבעה מלכים וזו משמעות הרשימה. האברנאל מציע פירוש חלופי לשאלה זו ואומר כי ישעיהו אמנם חי בימי מנשה, אך לא התנבא בימיו ולכן מנשה לא מופיע ברשימה המציינת את הנביאים שמנשה התנבא בימיהם.
האבן עזרא כתב שעל פי פשט הפסוק ישעיהו מת בימי חזקיה[18]. על המדרש טוען אבן עזרא שהוא דעת יחיד "ואם קבלה הוא באמת".
נבואותיו
ערך מורחב – ספר ישעיהו
רוב נבואותיו של ישעיהו עוסקות באנשי יהודה, ויושבי ירושלים. בתחילת הספר יש נבואות תוכחה ופורענות, ובסופו נבואות נחמה. נבואותיו כוללות התייחסות גם לאומות העולם. מספר הסברים ניתנו למטרת הנבואות על הממלכות. יש הטוענים כי מטרת הנבואות הייתה לרומם את רוחו של עם ישראל באמירה כי עמי האזור יפלו בעוד ישראל ישרדו[דרוש מקור], לעומתם יש טוענים כי ישעיהו התנבא ישירות אל העמים המוזכרים בנבואה[19].
בפרק ו' בספרו מתואר, כי הוא רואה את ה' ושרפיו, וכאשר הוא שומע את אלקים שואל את מי אשלח, והוא מתנדב ואומר "הנני שלחני". בחזיונותיו הוא מתאר כמי שרואה את הא-להים:
"ואראה את ה' ישב על כיסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל:"
חז"ל השוו את חזיונו של ישעיהו לחזון המרכבה של הנביא יחזקאל, וקבעו שכל מה שראה יחזקאל ראה גם ישעיהו, אלא שישעיהו היה מורגל במחזות כאלו ולכן הוא לא טרח לתאר את כל פרטי החזון, בניגוד ליחזקאל.
חזון אחרית הימים בנבואת ישעיהו
- ערך מורחב – חזון אחרית הימים (ישעיהו)
אחת הנבואות המפליאות, היא נבואת אחרית הימים[20], שבה מנבא ישעיהו כי באחרית הימים "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", יגיע קץ למלחמות ויכון מצב של "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי". נבואה זו הייתה לאות ולמופת כי ייכון שלום עולמי וכי יתמתנו ניגודי הדעות והשנאה בין עמים ואנשים. מצב זה יגיע כאשר ימשול בישראל המלך המשיח, מצאצאי משפחת בית דוד -"חוטר מגזע ישי" או "שורש ישי". ישעיהו מוסיף לנבא כי לעתיד לבוא יתחדשו נסים, כעין הנסים שהיו ביציאת מצרים. עם קיבוץ הגלויות יהיה נס נוסף של קריעת ים סוף וכן נס פיצול נהר פרת לשבעה נחלים, על מנת שתתאפשר עלייה נוחה של הגולים החוזרים לארץ ישראל.
מותו וקברו
צורת מותו
התלמוד מספר: ”תני שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגלת יוחסין בירושלים... וכתוב בה מנשה הרג את ישעיה”[21]. על פי המתואר בגמרא, מנשה הוכיח את הנביא על כך שחלק מנבואותיו סותרות את נבואות משה (בין השאר, הנבואה שבה הוא "רואה" את ה', בניגוד לדברי משה "כי לא יראני האדם וחי"), וישעיהו, במקום לענות לו, ביודעו שמעשה זה יביא להריגתו המיידית כמורד במלכות, החליט לברוח. במהלך מנוסתו ראה ארז, וע"י שם קדוש נבלע בתוכו. מנשה המלך ציווה לנסר את העץ ובכך להרוג את הנביא, אולם העץ לא התנסר באופן פלאי, עד שהגיעו למקום שבו היו שפתיו של הנביא, ושם התנסר העץ והנביא נהרג. חז"ל מסבירים כי עונש זה היה מידה כנגד מידה על דבריו "ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב".
קבר ישעיהו
על פי המסורת קבור ישעיהו הנביא בגליל, וציון קברו נמצא ליד נחל ברעם מתחת לקיבוץ ברעם.
הנוסע מבורדו תיאר את אחת ממצבות נחל קדרון כקבר ישעיהו[22].
ציון קבר נוסף של הנביא נמצא בעיר אספהאן והוא משמש אתר תפילה ליהודים ומוסלמים[23].
ראו גם
לקריאה נוספת
- יואל בן-נון, בנימין לאו, ישעיהו - כציפורים עפות, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2013.
- דב קמחי, "אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך", הוצאת יהושע צ'צ'יק ,1969, כרך א', עמוד 490-496.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מאמרים על ישעיהו הנביא |
ספר ישעיהו, באתר ויקיטקסט- רשימת מאמרים על ישעיהו הנביא באתר רמב"י
- חנוך רביב, ישעיהו הנביא ומיכה בן דורו
- צילום דיגיטלי של מגילת ספר ישעיהו
- 'נחמו נחמו עמי' מילות הנחמה מתוך ספר ישעיהו באתר הזמנה לפיוט
הערות שוליים
- ^ סדר תנאים ואמוראים; הקדמת משנה תורה להרמב"ם; רבי מנחם המאירי, בית הבחירה, פתיחה למסכת אבות; ספר יוחסין מאמר ראשון; רבי יצחק אברבנאל, נחלת אבות, הקדמה. לדעת רבי יעקב בן שמשון, בפירושו על מסכת אבות, פרק א', משנה א', קיבל מיכה מיונה בן אמיתי.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י' עמוד ב'
- ^ שמה היא על פי מלכים ב, כא א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י' עמוד א'
- ^ ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק י"ד
- ^ ספר ישעיה, פרק ח', פסוק ג'
- ^ ויקרא רבה, ו, ו
- ^ דעת מקרא על ישעיהו, הקדמה, עמוד 2
- ^ עולם התנ"ך - ישעיהו, הקדמה
- ^ ספר ישעיהו, פרק א', פסוק א'
- ^ ספר ישעיהו, פרק ז'
- ^ מכילתא (בשלח) פרשת שירה, ז
- ^ מיוחס ליונתן פרק ו' פסוק א
- ^ הקדמתו לספר ישעיהו
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ו, פסוק כ"ב
- ^ כגון רבי אליעזר מבלגנצי, שד"ל ושי"ר
- ^ פירושם לישעיהו א
- ^ פירושו לפרק א'
- ^ דעת מקרא על ישעיהו, מבוא, עמ' 22
- ^ ישעיהו פרק י"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ט עמוד ב'
- ^ רון פלד, נחל קדרון: הנקרופוליס של ירושלים, באתר ynet, 29 במרץ 2007
- ^ אורלי אזולאי, "14 יום באיראן", ידיעות אחרונות, 9 באפריל 2015
| מ"ח נביאי ישראל | |
|---|---|
|
| שלשלת הקבלה | ||
|---|---|---|
| נביאים | משה רבינו • יהושע בן נון • פינחס וזקנים • עלי הכהן • שמואל • דוד המלך • אחיה השילוני • אליהו הנביא • אלישע • יהוידע הכהן • זכריה בן יהוידע • הושע בן בארי • עמוס • ישעיהו • מיכה • יואל הנביא • נחום • חבקוק • צפניה בן כושי • ירמיהו • ברוך בן נריה | |
| אנשי כנסת הגדולה | עזרא הסופר ובית דינו • שמעון הצדיק | |
| תקופת הזוגות | אנטיגנוס איש סוכו • יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח • שמעיה ואבטליון • הלל ושמאי | |
| תנאים | רבן יוחנן בן זכאי ורבן שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן גמליאל • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא | |
| אמוראים | רב ושמואל ורבי יוחנן • רב הונא ורב יהודה • רבה ורב יוסף • אביי ורבא • רב אשי ורבינא | |
| הרשימה לפי הרמב"ם בהקדמת משנה תורה. לרשימות אחרות, ראו שלשלת הקבלה. | ||