אלקנה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | יהודה ושומרון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | אסף מינצר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 228 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1977 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 4,433 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 233 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.1% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 3,889 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 57 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 1,140 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 245 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת גוש דן רגילה)   אלקנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
8 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 47 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4581 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 39 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]455_3560.pdf פרופיל אלקנה] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתר המועצה המקומית אלקנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תצלום אוויר, פברואר 2014
אֶלְקָנָה היא התנחלות ויישוב קהילתי בשומרון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981.
מיקום
אלקנה ממוקמת על כביש 505 ממזרח לשערי תקוה ומדרום מערב לעץ אפרים, שאוחדו ליישוב שער השומרון. אלקנה נמצאת בין שני נחלים – נחל קנה מצפון ונחל רבה מדרום – המתנקזים בהמשך דרכם לנחל הירקון. נחל קנה היווה בעבר גבול בין נחלות השבטים, נחלת שבט מנשה שכנה מצפון לו ונחלת שבט אפרים שכנה מדרום לו. אלקנה נמצאת בתחומי נחלת שבט אפרים. בקרבת היישוב נמצאת מערת נטיפים גדולה, וכקילומטר ממערב לו נמצאת ח'רבת סריסיה, חורבת יישוב מהתקופה הרומית.
היסטוריה
אלקנה הוקמה על ידי חברי גרעין "מערב שומרון", שהתארגן החל מאביב 1973, ביוזמתו של הלל ויס, במטרה להקים יישוב באזור מערב השומרון סמוך לגוש דן[4]. חברי הגרעין כללו בעיקר תושבי אזור המרכז וקבוצה של צעירי המפד"ל. הגרעין ביקש להתיישב בגבעה סמוך לכפר מסחה בה היה מחנה צבא ירדני ותחנת משטרה, שהוגדרו כרכוש ממשלתי נטוש ועברו לרשות צה"ל[5]. ניסיון ההתנחלות הראשון במקום בוצע ב-5 באוקטובר 1974, שיירה של 30 כלי רכב בה כ-200 איש נעצרה בדרכה למקום על ידי כוחות צה"ל[6].
חברי הגרעין פנו לממשלה, ומצאו אוזן קשבת אצל השר ישראל גלילי, יושב ראש ועדת השרים להתיישבות. בנוסף פנו ליחיאל אדמוני, מנהל המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית בבקשת סיוע. גלילי ואדמוני שכנעו את ראש הממשלה יצחק רבין לתמוך ברעיון להקמת יישוב במערב השומרון, מאחר שיש חשיבות מדינית בהזזת "הקו הירוק" כמה קילומטרים מזרחה עד הקו המכונה "אין כפרים", והוסכם כי על מיקום היישוב למנוע מהכרח לצרף כפרים פלסטיניים לשטחה של מדינת ישראל. נימוק נוסף היה חשיבותה של השליטה הישראלית על מאגר המים התת-קרקעי של אקוויפר ההר באזור זה[7]. בדצמבר 1974, החלה ועדה ממשלתית באיתור שטח ותכנון היישוב[8].
בשנת 1975 ביקשו חברי הגרעין להקים יישוב בג'בל מוקטם, שליד העיירה בית ליקיא, החולש על דרך בית חורון, במסגרת תוכנית לעיבוי ירושלים והדרכים המובילות אליה מגוש דן[9]. ההתנחלות לבסוף לא הוקמה, מאחר שרוב הקרקעות באזור היו בבעלות פרטית של תושבי הכפר והיו רשומות בטאבו[10].
בין מקימי הגרעין היה אליקים רובינשטיין מי שעתיד היה להיות היועץ המשפטי לממשלה ושופט בית המשפט העליון. רובינשטיין היה חבר מזכירות הגרעין וניסח תזכיר ב-1975 בו נקבע מפורשות כי: "יודגש כי בכל פעולותיו עמד הגרעין עד כה על תיאום עם הממשלה, ולא עסק בהתנחלות בלתי חוקית שאינה מאושרת...כל השרים והמשרדים עמהם באה המזכירות במגע הביעו למעשה אהדה לרעיון הגרעין ומיקומו"[11]. כך שהגרעין ביקש להתנחל רק באישור הממשלה וב-29 ביוני 1976 הגיש עצומה לוועדת השרים לענייני התיישבות לאשר את ההתיישבות במסחה[12]. ב-4 בפברואר 1977, חברי הגרעין חיברו עצומה נוספת והחתימו 64 חברי כנסת על בקשת מתן אישור לעלייה חוקית לקרקע[13].
במהלך 1976 הצטרף לגרעין "מערב שומרון" גרעין של עולים חדשים מברית המועצות, "מעוז עלייה", שכלל אסירי ציון ואקדמיים[14].
ב-26 בפברואר 1977, נכנסו שוב אנשי הגרעין לבניין משטרת מסחה, אך התפנו מהמקום תוך מספר שעות, לאחר שהשר ישראל גלילי הבטיח להם שהקמת התנחלות במקום תעלה לאישור בוועדת השרים להתיישבות בהקדם[15]. אישור ועדת השרים התקבל כעבור יומיים, ב-1 במרץ 1977[16]. לשם הקמת היישוב נתפסו כ-116 דונם של אדמות בבעלות פרטית של תושבי מסחה, בצו תפיסה לצרכים צבאיים. לכן תחילה עלו לשטח קבוצה של חיילי נח"ל, שעסקה בהכשרת השטח לקראת הקמת ההתנחלות[17][18]. ב-10 במאי עלו 15 המשפחות הראשונות להתנחלות, הם נכנסו לבתים טרומיים שנבנו סביב תחנת המשטרה בקצה המערבי של הכפר מסחה[19]. המתיישבים הראשונים ביישוב היו 15 משפחות בני "גרעין מסחה" שהתגוררו במבני אשקוביות שהובאו לגבעה. אליהן הצטרפו עוד 2 משפחות, ביניהן משפחתו של שאול מופז, לימים רמטכ"ל ושר, ומשפחת שפורן שאול ומירי, אשר התגוררו בתוך מבנה המשטרה הירדנית. המבנה חולק בעזרת מחיצות וקירות ושימש באותם חודשים ראשונים כמקום מגורים, בית כנסת, גן ילדים, בית ספר, מכולת, מקום כינוס ועוד. לאחר מכן הכריזה מדינת ישראל על 1,300 דונם סביב אלקנה כ"אדמות מדינה" והן סופחו לשטח היישוב[20].
היישוב זכה לכינויים ולמספר שמות בטרם נקבע שמו הנוכחי. בתחילה נקרא בפי התושבים "פארים"[21], כשם יישוב קדמון המוזכר בחרסי השומרון, אך ועדת השמות הממשלתית לא אישרה שם זה, שכן היישוב העתיק שכן מזרחה משם. שמות אחרים שהוצעו היו: "מסך", "קרנות ישועה", "אלעדה" ואף "שומרונה". לבסוף, כחודשיים אחרי העלייה לקרקע, הוכרז היישוב בשמו "אלקנה", על שם קרבתו לנחל קנה ועל שם אביו של שמואל הנביא – אלקנה בן ירוחם אשר התגורר בהר אפרים[22].
בשנת 1979 כבר מנה היישוב כ-100 משפחות שהתגוררו כולן במבני אשקוביות, אך פרץ סכסוך בין חברי גרעין "מעוז עלייה" "הרוסי" לחברי גרעין "מערב השומרון", ושתי הקבוצות התגוררו בשכונות נפרדות ביישוב[23].
שכונת הקבע הראשונה באלקנה נבנתה בשנת 1983 מעברו הדרומי של כביש 5 (לימים כביש 505) "כביש חוצה שומרון". השכונה קרויה על פי מספר הבתים המצויים בה: "שכונת ה-220", ובהתאם לכך נקראו גם שתי השכונות שהוקמו בשנים הבאות: "שכונת ה-165" ו"שכונת ה-80". בהמשך נוספו גם שכונת "בני אלקנה" ("שכונת ה-34"), השכונה הצפונית, שבה יש כ-130 משפחות ושכונת משה"ב (10 יח"ד).
באוגוסט 2002 אישרה ממשלת ישראל את הקמתה של גדר ההפרדה סמוך לאלקנה[24]. הגדר חוצצת בין אלקנה לכפר מסחה וחסמה את המעבר על כביש 505 בין שני היישובים. באוגוסט 2003 החלה בניית גדר בפועל. בית אחד שהיה הקרוב ביותר לאלקנה, ביתו של האני עמאר המכונה "הבית של האני", הופרד מכפרו מסחה על ידי חומה, הוא כלוא בין מכשול ההפרדה לבין גדר ההתנחלות, ואנשי הכפר מנועים מלבקר אותו[25].
בשנת 2012 אוכלסה אף שכונת דונה המכילה כ-42 יח"ד ("שכונת המדורגים"). ב-2007 אישר מינהל מקרקעי ישראל הקמת שכונה נוספת של מעל 300 יחידות-דיור. כיום משמשות האשקוביות הראשונות כמבני מגורים לתושבים בשכונת הארעי. אלקנה מונה כיום מעל 800 משפחות וכ-4,000 תושבים. רבים מצעירי אלקנה חוזרים כדי להקים את הדור השני ביישוב.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים באלקנה 4,433 תושבים (מקום 233 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.1%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 86.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 13,300 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[26]
ביישוב מתגוררים רבנים ואישי ציבור, ביניהם ניתן למנות את הרב יהודה פליקס, הרב הושע רבינוביץ, ניסן סלומינסקי, שאול יהלום, חגי הוברמן, שמואל חיימוביץ', הלל וייס ואלעזר טויטו.
חינוך
בין מסגרות החינוך ביישוב: מעונות, גנים, סניף של תנועת הנוער בני עקיבא, מועדון נוער בשם 'פרהסיה', בית ספר אזורי, אולפנת השומרון לבנות, וישיבה תיכונית לבנים הנקראת 'ישיבת מערב השומרון' (בראשי התיבות 'ימ"ה') שבראשה עומד הרב אהוד סט. בעבר גם האולפנה וגם הישיבה היו שייכים לרשת בני עקיבא אך ב-2020 עברו לרשת אורט.
ביישוב אלקנה נמצאת מכללת אורות ישראל המכשירה לתואר בהוראה. מכללה זו מעניקה תארים בחינוך – תואר ראשון ותואר שני – במגוון רחב של התמחויות. קמפוס המכללה משתרע על עשרות דונמים, לומדות בו נשים לתואר ראשון, ונשים וגברים (בכיתות נפרדות) לתואר שני. כמו כן קיימים מעונות לסטודנטים, בריכת שחייה ומתקנים נוספים.
מוסדות ביישוב
באלקנה שירותי דת, מחלקה לשירותים חברתיים ושירותי חינוך מגיל שלושה חודשים ועד 18 שנים. כמו כן קיימים ספרייה, בריכה מקורה (שעות שחיה נפרדות לגברים ולנשים), מתנ"ס, שני מקוואות – לגברים ולנשים, שירותי רפואה וקופות חולים, חוגים תורניים, מסגרות ללימוד תורני והרצאות ובית חב"ד.
מקומות התעסוקה ביישוב מצויים במוסדות החינוך, במרכז המסחרי בו מספר עסקים כלכליים, באזור התעשייה הכולל מוסך, נגרייה ומפעלים שונים, במסגרת החוגים ופעילויות המתנ"ס ובמשרדי המועצה. בנוסף קיים באלקנה מוקד קשרי לקוחות של קופת חולים כללית של מחוז דן-פתח תקווה. במקום מועסקים כ-20 עובדים. המוקד מהווה מקור תעסוקה לסטודנטים הגרים באלקנה וביישובים הסמוכים לה.
ספורט ופנאי
לאלקנה קבוצת כדורסל בשם אליצור "רלף קליין" אלקנה, שבשיאה (בעונת 2011) שיחקה בליגה הארצית. חתן פרס ישראל רלף קליין אימן אותה עד לפטירתו בשנת 2008, ומאז הקבוצה נקראה על שמו.
באלקנה פועל מועדון שחמט מצליח ובו תשע קבוצות ייצוגיות הפועלות בשם "אליצור אלקנה". הקבוצה הראשונה נקראת על-שם הרב הלל שחור והיא העפילה מליגה ד' (1990) ועד הליגה הארצית שם היא משחקת בשנה זו (2011). המועדון התפרסם כאשר זכה שש פעמים באליפות ישראל לבתי ספר. גדול הישגיו הוא הזכייה באליפות העולם לבתי ספר יסודיים בשנת 2000.
ביישוב הוקמה עמותת גיל הזהב בשנת 2011 בשם 'מועדון 50 פלוס', העוסקת בהצלחה בשעות הפנאי של הציבור המבוגר ביישוב.
המועצה וסמל אלקנה
מבנה המשטרה הירדני עבר שימור ושיפוץ ומשמש כיום כמבנה המועצה המקומית אלקנה.
סמל היישוב עוצב על ידי מרדכי צונץ, אחד מראשוני המתיישבים, ובו נראה מבנה המשטרה בראש הגבעה כשבחזיתו ניצב עץ זית. הסמל מסמל את המלחמה והשלום, את ההווה והעתיד, את הישן והחדש, את הקשר של היישוב לטבע הסובב אותו ואת המראה שנשקף לעיניהם של ראשוני המתיישבים: מבנה אבן מרשים ועצי זית.
ראשי המועצה
| ראש המועצה | שנות כהונתו |
|---|---|
| ניסן סלומינסקי | 1981–1998 |
| מרסל גנס | 1998–2003 |
| יהודה כהן | 2003–2008 |
| צדוק זהוראי | 2008–2013 |
| אסף מינצר | החל מ-2013 |
שמות הרחובות
שמות הרחובות קרויים על פי רעיון שהגה פרופסור הלל וייס, תושב אלקנה, על פי מוטיבים וביטויים הלקוחים מתוך שיר השירים. הרחובות מסודרים על פי א' – ב' ושם הרחוב המקיף את כל שכונות הקבע המרכזיות (ה-"220", ה-"165", ה-"80" וה-"34") הוא – "שיר השירים".
עם התווספותן של שתי שכונות קבע חדשות: "הצפונית" וה-"מדורגים", הוקמה מחדש ועדת השמות הרשותית והיא החליטה להמשיך את קריאת שמות הרחובות משיר השירים.
ראו גם
- מגן דן - מאחז הנמצא בתחומי אלקנה
קישורים חיצוניים
אלקנה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ "אלקנה - סיפורו של יישוב" מאת אתי אלבוים, עמוד 19. פורסם לראשונה בחוברת "חומש לאלקנה".
- ^ צבי אילן, מסחה - ישוב באזור "תיקוני הגבול", דבר, 6 במרץ 1977
- ^ צה"ל חסם מעבר שיירת 200 מתנחלים לשומרון, דבר, 6 באוקטובר 1974
- ^ עמוס שיפריס, ישראל גלילי : שומר המסד ונוטה הקו, יד טבנקין - המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית, 2010 עמוד: 318
- ^ מרדכי אלקן, ועדה תגיש המלצות בעניין הקמת ישוב ליד קלקיליה, מעריב, 1 בדצמבר 1974
- ^ דני צדקוני, גרעין מערב שומרון מבקש להקים ישוב קהילתי בג'בל מוקטם, דבר, 18 בנובמבר 1975
- ^ דני רובינשטיין, תכנית להקים שלושה ישובים ועשר נקודות סביב ירושלים, דבר, 23 בספטמבר 1975
אהרן דולב, מי כפ"ת את תכנית עיבוי ירושלים?, מעריב, 6 בפברואר 1976 - ^ משה הלינגר ויצחק הרשקוביץ, ציות ואי ציות בציונות הדתית : מגוש אמונים ועד תג מחיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2015, עמוד: 33
- ^ יוסף וקסמן, גוש אמונים יקיים מחר כנס מתנחלים, מעריב, 29 ביוני 1976
- ^ יוסף וקסמן, 12 ח"כים מהמערך תבעו להגשים ההתנחלות במסחה, מעריב, 4 בפברואר 1977
- ^ יוסף ולטר, צה"ל מנע מן הגרעין "מערב שומרון" לטייל למסחה, מעריב, 9 באוגוסט 1976
- ^ יוסף ולטר, המתנחלים עלו למסחה בבוקר וירדו בצהריים, מעריב, 28 בפברואר 1977
- ^ מרדכי אלקן, הבשורה בעצרת ההתנחלות: באזור מסחה יקום ישוב, מעריב, 2 במרץ 1977
- ^ יחידת נח"ל תכשיר את מסחה, מעריב, 18 באפריל 1977
- ^ יוסף ולטר, במערב השומרון - יש חדש, מעריב, 29 באפריל 1977
- ^ מרדכי אלקן, 15 משפחות יתנחלו מחר במערב השומרון - במבצע בזק הוקמו למענן בתיים טרומיים, מעריב, 9 במאי 1977
- ^ בית המשפט הגבוה לצדק ידון היום בבקשת מתנחלי גרעין אלקנה ב', מעריב, 21 ביולי 1980
- ^ פארים - מסחה - טקס חנוכת הבית והכנסת ספר תורה, מעריב, 20 במאי 1977
- ^ אלקנה - מערב השומרון - ועדת השמות הממשלתית החליטה, מעריב, 9 בדצמבר 1977
- ^ עמוס לבב, בישוב של 100 משפחות נוצרה "עיר תחתית" של עולים צברית המועצות, מעריב, 10 בספטמבר 1979
- ^ גדר ההפרדה - היוזמה, התכנון, וההקמה, באתר הארץ, 23 בפברואר 2004
- ^ כתב, צילם: איל עופר, אצל האני בחצר, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2003
- ^ [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]455_3560.pdf פרופיל אלקנה] באתר הלמ"ס
| מחוז יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז |  |
| ערים | אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים | |
| מועצות מקומיות | אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • היישוב היהודי בחברון • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קדומים • קריית ארבע • קרני שומרון • שער השומרון | |
| מועצות אזוריות | גוש עציון • הר חברון • מגילות • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון | |
36363366אלקנה