פרת

פרת
الفرات

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
נהר פרת בעיראק
מידע כללי
אורך	2,800 ק"מ
ספיקה ממוצעת	818 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז	444,000 קמ"ר
מוצא	מזרח טורקיה
גובה מוצא הנהר	4,500 מטרים
שפך	שט אל-ערב
מדינות באגן הניקוז
אגן הניקוז של נהר פרת ונהר חידקל

נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק. הפרת נחשב לגבולה הדרום-מערבי של מסופוטמיה.

אורכו של נהר פרת הוא כ-2,800 ק"מ, והוא הנהר ה-14 באורכו באסיה, והארוך ביותר במערב אסיה. שטח אגנו משתרע על 444,000 קמ"ר.

מקורותיו של הנהר הם בהרי אררט ומצפון-מערב לארזורום שברמת ארמניה. ליד מוסיב מתפצל הפרת לזרוע הינדיה הראשית ולזרוע חילה הקטנה יותר, המתאחדות בהמשך ליד סמוה. ליד קורנה שבעיראק מתאחד הפרת עם החידקל והנהר המאוחד, שט אל-ערב, נשפך למפרץ הפרסי. נהר פרת ארוך מהחידקל, ובניגוד לחידקל כל מימיו באים מההרים שבצפון ובאלף הקילומטרים האחרונים שלו שהם עיקר מהלכו, לא זורמים לתוכו יובלים אחרים. לכן זרימתו בחלקו הדרומי שקטה וכמות מימיו פוחתת בהדרגה.

הפרת היווה את הגבול המזרחי של פחוות עבר הנהר בשליש השני של האלף ה-1 לפנה"ס. לנהר הפרת יש שתי זרועות עיקריות, שהמזרחית בהן מוצאה בהרי ארמניה.

סלע המחלוקת כיום סביב מימי נהר הפרת

מימי הפרת מנוצלים על ידי שלוש המדינות שבהן הוא עובר. עם זאת, טורקיה הקימה סכרים גדולים בחלקו האמצעי ושליטה זו מקנה לה עוצמה פוליטית אדירה כנגד סוריה ועיראק. בעבר, טורקיה איימה בהטיית חלק גדול יותר של המים לתחומה, על חשבון שכנותיה.

סחף וביצות

לפרת יש כמה יובלים עיקריים: הסג'ור, הבליח' והחבור. בחלקו התחתון של הנהר, השיפוע על פני השטח קטן ביותר - בין השאר משום שבמשך הדורות נערמו שם כמויות גדולות של אדמת סחף. עובדה זאת יצרה נפתולים ואפיקים קטנים. לעיתים קרובות עולה נהר הפרת על גדותיו ומציף את הקרקע בשיטפונות אדירים. מרבצי הסחף גרמו להיווצרות של שטח ביצות נרחב, בעיקר בדרום עיראק. חוקרים מסוימים סוברים כי אף קודם לכן הייתה התיישבות סביב נהר זה, כמו תרבויות תל חלאף, עוביד, ארך, ואור.

נהר הפרת בתרבויות קדומות

מימי הפרת מנוצלים להשקיה החל מימי קדם ועד ימינו אנו. סביב ובעקבות נהר זה קמו מן התרבויות הגדולות בעת העתיקה - תרבויות כמו אכד, אשור ובבל. תרבויות אלה נוצרו בשטח שהיום שוכנת עיראק ובעבר נקרא מסופוטמיה ("הארץ שבין שני הנהרות"), חציית הנהר נעשתה באמצעות דוֹברות, ובהן השתמשו גם חֵילות אדירים, כמו צבאו של סנחריב. בתעודות הקדם-סרגוניות ממארי נהר פרת מתואר כאלוהות, ומן התיעוד האפיגרפי מהאלף השני לפנה"ס עולה כי נהר הפרת החל לאבד בהדרגה מקדושתו הדתית, נמצא תיעוד ארכאולוגי לכך שבתקופה הבבלית התיכונה "אלוהי פרת" היה ביטוי השגור בקרב תושבי האזור.

שמו הקדום של הנהר היה "מַלַה".

הסוחר אלדד הדני בן המאה התשיעית מוסר אודות בני זבולון השוכנים בהרי פארן ומגיעים עד לנהר פרת, ובני שבט ראובן יושבים מאחורי הרים אלה, ולשלשת השבטים הללו "מקרא משנה תלמוד ואגדה" ומדברים בלשון הקודש ופרסית. הפרת מופיע במגילות מדבר יהודה בצורה הלקוחה מהשפה האכדית "פּוּרת", ובספר בן סירא - התורה מייצגת את הפרת שמתואר כנהר מוצף בחוכמה -"מטיפה שכל כנהר פרת וכירדן בימי הקציר."

פרת בתנ"ך

במקרא מכונה הפרת "הנהר הגדול", והוא בין הנהרות הראשיים שנזכרים בתנ"ך. הוא מצוין כגבול הצפוני של "הארץ המובטחת" בכתובים רבים, כגון: בהבטחת האל לאברהם (בראשית, ט"ו, י"ח) ובנאום משה (דברים, א', ז'). לפי דעות מסוימות, הפרת גם מהווה את הגבול המזרחי של הארץ המובטחת (למשל ספרו של הרב ישראל אריאל, "אטלס ארץ ישראל לגבולותיה"). הפרת גם מוזכר בתנ"ך כאחד מארבעת הנהרות שיצאו מגן עדן (בראשית, ב').

כינויו של המקום שבין שני הנהרות הפרת והחידקל הוא ארם נהריים במערב מסופוטמיה.

הנביא ירמיהו עשה שני מעשים סמליים הקשורים לפרת:

• בפרק נ"א מצווה ירמיהו את שריה בן נריה בן מחסיה לקחת ספר נבואות חורבן על בבל ולקרוא את הספר באוזני אנשי בבל. לאחר מכן, עליו לקשור אל הספר אבן ולהשליכו אל תוך פרת, כדי לסמל את שקיעת בבל.
• בפרק י"ג ירמיהו לוקח חגורת פשתן (הנקראת בתנ"ך "אזור פישתים") וטומן אותה ליד הפרת. הנזק שנגרם לחגורה מסמל את הנזק שייגרם לעם ישראל בגלל חטאיהם.

המפרשים בדורות הקודמים סברו שמדובר בנהר פרת. היה מי שהשתמש במעשה האזור כדי להוכיח שהנביאים לא עשו את המעשים המתוארים בתנ"ך בפועל, אלא רק במראה הנבואה, שכן לא סביר שהנביא ירמיהו ילך מענתות עד לפרת רק כדי לטמון אזור פישתים. רבים מחוקרי המקרא מניחים שהפרת הנזכר בפרק י"ג בירמיהו איננו נהר הפרת, כי אם נחל פרת (ואדי קלט) שבהרי יהודה.  

על פי האסכולה הדויטרונומיסטית, בספר יהושע כ"ד: ב', ג', י"ד, ט"ו - "עֵבֶר הַנָּהָר" (הפרת) מהווה גבול החוצץ בין שתי תרבויות האמורות להיות שונות מבחינה מהותית.

פרת במשנה

נהר הפרת מוזכר במשנה לעניין זמן בקשת גשמים בברכת השנים בתפילת העמידה. לפי ההלכה, מתחילים לבקש גשמים רק 15 יום לאחר סיומו של חג הסוכות, בתאריך ז' בחשוון. סיבת עיכוב זה היא חישוב משך הזמן הדרוש לעולי הרגל שבאו מבבל, על מנת שיוכלו לעבור את נהר פרת לפני שיעלה על גדותיו מחמת הגשמים.

בתלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף מ' עמוד ב' - נהר הפרת מתואר ככשר לטבילה בחודש תשרי מכיוון שבחודש זה מקור מימיו הוא מנביעה מהאדמה.

בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה א' - מאוזכרת חשיבותו של נהר הפרת בהלכות ברכות; "ראה פרת אומר ברוך עושה בראשית".

ראו גם

• פרויקט דרום-מזרח אנטוליה

קישורים חיצוניים

• מאמר בנושא התייבשות הפרת
• פרת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36670661פרת