עמנו אל (בן ישעיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עמנו אל היה בנו של הנביא ישעיה.[1]

אזכורים בתנ"ך

בספר ישעיה מוזכר עמנו אל כאשר ישעיה הלך יחד עם בנו שאר ישוב אל אחז המלך כדי לומר לו שלא ינצחו אותו פקח בן רמליהו מלך ישראל ורצין מלך ארם, שצרו על ירושלים.[2] לאחר שישעיה אומר את הדבר, אחז אינו מאמין לו,[3] וישעיה מתנבא, ומצוּוה שיבקש מאחז אות לקיום הדברים, גדול ככל שיהיה. אחז מסרב ובשל כך מתנבא ישעיה ונותן לו אות בעל כורחו. התיאור שכתוב על האות הוא שעלמה תלד בן, אשר יקראו את שמו עמנו אל, וכשיגדל וידע לבחור בין טוב לרע, כבר תתבטל ממלכת פקח ורצין.[4]

הפרשנות היהודית הקלאסית

העלמה

הפרשנות היהודית הקלאסית נחלקה באשר לשאלה מי היא העלמה הנזכרת: יש שאמרו שהיא אשת ישעיהו, ויש שאמרו שהיא אשתו של אחז.[5]

האות

בנוסף רבות דעות הפרשנים באשר למהות האות שנתן ישעיה לאחז. יש הסוברים כי האות היה שתתנבא אשתו, למרות שהייתה צעירה,[6] ולא ידועה כנביאה עד נקודת זמן זו.[7] יש הסוברים כי האות היה, שלא הייתה יכולה ללדת בשל צעירותה וילדה למרות כך.[8] יש הסוברים כי האות היה זה שידע ישעיה שהעלמה בהיריון למרות שהדבר לא היה ניכר מבחינה חיצונית.[9] יש הסוברים, שהאות היה ידיעת העתיד של ישעיה, על כך שתקרא העלמה לבנה עמנו אל, וכן על שפע כלכלי המתקרב ובא.[10] יש הסוברים כי האות הוא שידע ישעיה, שבן העלמה ההרה יהיה זכר.[11]ואילו אחרים סוברים כי האות הוא שעמנו אל הנולד, יאכל כבר כתינוק חלב ודבש, ודבר זה אינו מקובל אצל בני גילו.[12]לדעת אחרים האות אינו כולל בתוכו שינוי כלשהו מדרך הטבע, אלא פירוש המילה אות היא סימן לזיכרון דברים.[13]ותקרא העלמה לתינוק בשם עמנו אל לזיכרון.[14]

הפולמוס היהודי-נוצרי

התאולוגיה הנוצרית קושרת את לידת אותו האיש ללידת העלמה המוזכרת בישעיה, והדבר נכתב במפורש בספר מתי.[15] רעיון זה גרר פולמוס בין-דתי נרחב בנושא המובא בספרי הפולמוס היהודייים-נוצרים שנכתבו בימי הביניים:

הטיעונים לשלילת היותו של עמנואל אותו האיש

  • המילה "עלמה" אינה מורה כלל על בתולים, אלא רק על גיל צעיר בימים. וראיה לדבר, שהרי בזכרים לא שייך בתולים ועדיין זכר צעיר נקרא בשם עלם.[16] אכן, נערה שיש לה בתולים נקראת 'בתולה', ואין מקבילה למילה זאת אצל זכר. זאת ועוד, שהמילה עלמה מופיעה בתנך[17] בהקשר לכך שגבר המקיים איתה יחסי אישות אינו מותיר בה סימן.
  • השוני בשמות: בספר ישעיה מצוין כי העלמה תקרא לתינוק בשם עמנו אל, ולעומת זאת בספר מתי נכתב[18] כי המלאך מורה לקרוא לתינוק בשם של אותו האיש, ומדוע לקשר בין האישים.[19]
  • אי היות הנבואה רלוונטית לאחז, אם נסבור שאכן עמנו אל הוא אותו האיש.[20]
  • אי מציאת כל ממצא בין תקופת ישעיה לתקופת אותו האיש, המרמז על כך שנבואת ישעיה עדיין לא התקיימה, או שהמילה "עלמה" פורשה כ"בתולה" בתקופה זו.[21]

ראו גם


הערות שוליים

  1. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד, בספר מתי המאוחר בכ-800 מספר ישעיה, שונה השם משתי תיבות נפרדות - עמנו-אל, לתיבה אחת רציפה עמנואל (מתי א, 23), אולי על בסיס אזכור שקיים בספר ישעיה, אך לא מתייחס ישירות לעמנו אל הבן (ישעיה, ח', ח') (ראו להלן-אזכורים בתנ"ך)
  2. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוקים א'-ד'
  3. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק ט' ”אם לא תאמינו כי לא תאמנו”;ראו גם ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"א רש"י, מהר"י קרא, רד"ק, ומלבי"ם.
  4. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוקים י"ד-י"ז
  5. ^ מהר"י קרא, אברהם אבן עזרא, ומלבי"ם כותבים שהיא אשתו של ישעיה. בפירוש מצודת דוד, נכתב כי היא אשת אחז. רד"ק מזכיר את שתי האפשרויות, ורש"י מצדד בכך שהיא אשתו של ישעיה, אך מזכיר גם את האפשרות השנייה.
  6. ^ עלמה
  7. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד רש"י.
  8. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד רש"י
  9. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד הרב דוד אלטשולר מצודת דוד
  10. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד הגאון מווילנה
  11. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד מהר"י קרא
  12. ^ הרב אברהם אבן עזרא
  13. ^ כמו ”וקשרתם לאות על ידך” ספר דברים, פרק ו', פסוק ח' ששם ודאי הכוונה סימן לזיכרון
  14. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד מלבי"ם ”וסימן שיזכרו כי ה' עמנו”
  15. ^ מתי א 22-23
  16. ^ כך במילון א. אבן-שושן, וכן בפסוקים רבים בתנ"ך, המראים כי השורש ע.ל.מ., מורה על גיל צעיר, עיינו לדוגמה "שמואל א', כ', כ"ב ”ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך ה'” וכן ספר ישעיה, נ"ד, ד'; תהילים, פ"ט, מ"ו; איוב, כ', י"א; איוב, ל"ג, כ"ה
  17. ^ ספר משלי, פרק ל', פסוק י"ט
  18. ^ מתי א' 21
  19. ^ השם עמנו אל אינו מופיע בברית החדשה כשמו של אותו האיש, אף לא פעם אחת, חוץ מהפעם הזו שהיא ציטוט מספר ישעיה
  20. ^ בעניין זה קיימת דעה נוצרית הטוענת כי כל נבואה יכולה להתגשם מספר פעמים (התגשמות כפולה - double fulfilment), ואם כך נבואת ישעיה התגשמה פעמיים, אך דעה זו אינה מסבירה את הרלוונטיות של שאר חלקי נבואת ישעיה; לדוגמה: מה הקשר בין היחלשות מלכויות פקח ורצין לתקופת אותו האיש(ישעיה, ז', ט"ז), ומהי הגאות הכלכלית המתוארת בנבואה. בנוסף, תאוריית ההתגשמות הכפולה משליכה כי לידת אותו האיש מבתולה אינה ייחודית, משום שעמנו אל נולד אף הוא מבתולה
  21. ^ הממצא היחיד שהיה עשוי לרמוז על כך הוא תרגום השבעים שנכתב כ-200 שנים לפני תקופת אותו האיש, ושם המילה "עלמה" מתורגמת כ-παρθένος, מילה שפורשה בטעות כ"בתולה", שכן בספר בראשית, ל"ד, ג' מתוארת דינה בת יעקב, באותה מילה – παρθένος, ובפסוק הקודם מופיע שנאנסה על ידי שכם בן חמור, כך שלא הייתה בתולה