רבן גמליאל הזקן
מערת קברי הסנהדרין בירושלים (צילום מלפני כמאה שנה) | |||||
לידה | ירושלים | ||||
---|---|---|---|---|---|
מקום פעילות | ירושלים | ||||
תקופת הפעילות | דור ראשון לתנאים | ||||
השתייכות | לשכת הגזית, בחנות (הר הבית) | ||||
רבותיו | רבן יוחנן בן זכאי | ||||
צאצאים | רבן שמעון בן גמליאל הזקן | ||||
|
רַבַּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן - תנא בדור הראשון לתנאים, נשיא הסנהדרין השלישי לבית הלל הזקן סביב השנים ג'תש"ע - ג'תת"י. נכד להלל הזקן בנו של רבן שמעון בנו של הלל ואביו של רבן שמעון בן גמליאל הזקן. היה הראשון שנקרא בתואר "רבן", והתוספת "הזקן" באה להבדילו מנכדו, רבן גמליאל דיבנה.
סתם רבן גמליאל הוא, בדרך כלל, רבן גמליאל דיבנה, נכדו של רבן גמליאל הזקן. ואולם, לפעמים נקרא גם רבן גמליאל הזקן בשם הסתמי "רבן גמליאל", דבר שיוצר בלבול מסוים.
משפחתו
רבן גמליאל הזקן היה בנו של רבי שמעון בן הלל, ונכדו של הלל הזקן.
השיא את בתו לרבי שמעון בן נתנאל הכהן, מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי (תוספתא עבודה זרה פרק ג).
בנו, שירש את מקומו בנשיאוּת, היה רבן שמעון בן גמליאל הזקן, שהיה מעשרת הרוגי מלכות, והעיד: "עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי (איכה ג). אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה, וחמש מאות למדו חכמת יוונית, ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא" (סוטה מט:). ואולם יש מייחסים עדות זו לרבן שמעון בן גמליאל השני, בנו של רבן גמליאל דיבנה, ולא לבנו של רבן גמליאל הזקן.
מנהיג רוחני בתקופה קשה
בתקופת רבן גמליאל הזקן, שלא כמקובל, לא היה חכם בתפקיד אב בית דין במקביל לנשיא הסנהדרין.
גלות הסנהדרין
בימיו "גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות", כלומר - נעקרה ממקומה בלשכת הגזית ועברה למקום מסוים בהר הבית, שנקרא "חנות". וזאת כדי שלא יהיה חיוב מיתה על הרוצחים, שאין סנהדרין קטנה דנה למוות אלא כשיושבת הסנהדרין הגדולה בלשכת הגזית. צעד זה נעשה בעקבות ריבוי הרוצחים וחוסר היכולת לדון אותם (בבלי, עבודה זרה ח ע"ב).
תפילת שמונה עשרה ותיקון ברכת המינים
יש הסוברים כי כבר בימיו של ר"ג הזקן סודרו 18 הברכות שבתפילת שמונה עשרה, ונתקנה ברכת המינים על ידי שמואל הקטן.
שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותיקנהּ.
— בבלי, ברכות כח ע"ב
האוחזים בדעה זו מנסים להוכיח זאת בהסתמך על כך שבתלמוד הבבלי (סוטה מח ע"ב) מובא ששמואל הקטן ניבא בשעת מיתתו את הריגתם של רבן שמעון בן גמליאל הזקן ושל רבי ישמעאל כהן גדול, שהיו מעשרת הרוגי מלכות. (להרחבה ראו שמואל הקטן#תקופתו). לדעתם הדבר נעשה ביבנה למרות העובדה שמושב הסנהדרין וההנהגה הרוחנית היה אז עדיין בירושלים, וההשערה היא שנוכחותם של צדוקים ומינים בירושלים מנעה אפשרות לצעד משמעותי כזה, ולכן הוצרך ר"ג לעשות זאת ביבנה.
קיימת דעה אחרת, והיא המקובלת במחקר התלמוד, לפיה הברכה נתקנה בימי רבן גמליאל דיבנה, ושמואל הקטן שמוזכר שם אינו זה שניבא בשעת פטירתו, אלא תנא אחר בשם זהה (הגהות היעב"ץ על הש"ס, על סנהדרין, יא ע"ב). בדרך זו הולך גם פרופ' עזרא פליישר במאמרו המקיף על נושא תקנת תפילות הקבע בישראל (מקראה לחקר התפילה, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית).
כבוד התורה
המשנה (סוטה ט, טז) כותבת ש"משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות". הדברים מתפרשים בגמרא (בבלי, מגילה כא ע"א). שם נכתב שמימות משה ועד רבן גמליאל הזקן היו לומדים תורה בעמידה. משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והחלו ללמוד בישיבה.
קשרים עם אגריפס המלך
מקובל להניח שרבן גמליאל עמד בקשרים עם המלך אגריפס הראשון, וזה היה נוהג להתייעץ עמו ועם שאר החכמים בעניינים שונים. הנחה זו מתבססת על גרסת התלמוד הבבלי (פסחים פח ע"ב) המביא ברייתא ובה מסופר, שבקרבן הפסח של המלך והמלכה התעוררה בעיה הלכתית כיוון ששליח המלך שחט שתי בהמות לקרבן פסח, במקום אחת. עוד סופר על שאלה הלכתית בעניין שרץ שנמצא בבית המטבחיים, "ובקשו לטמא כל הסעודה כולה. באו ושאלו את המלך, אמר להם: לכו ושאלו את המלכה. באו ושאלו את המלכה, אמרה להם: לכו ושאלו את רבן גמליאל. באו ושאלו אותו". הברייתא מסיימת, "נמצא מלך תלוי במלכה, ונמצאת מלכה תלויה ברבן גמליאל; נמצאת כל הסעודה תלויה ברבן גמליאל". אמנם גרסת התלמוד בבלי על פי כתב יד מינכן, וכן גרסת ר' חננאל (פסחים שם) והרשב"ץ בבאורו למסכת אבות (פ"א מט"ז) שהמדובר ברבן שמעון, ולא ברבן גמליאל. לפיכך מסתבר שהמלך עליו מסופר הוא אגריפס השני. והמדובר בבנו של רבן גמליאל - רבן שמעון בן גמליאל הזקן (רשב"ג הראשון). גרסה זו מסתברת ביותר, משום שהמלך נזכר בסיפור לגנאי, כמי שאינו נשמע לדעת חכמים, לעומת אשתו שכן נשמעת. כמו כן מהפסק ההלכתי המיוחד "אמר להם: מלכה ומלך דדעתן קלה עליהן<nowiki>'" - יאכלו מן הראשון, אנן - לא נאכל לא מן הראשון ולא מן השני", עולה שדווקא מפני החשש שהמלך והמלכה יפגעו במשרתים האחראים על המטבח, הותר קורבן הפסח (עיין פי' הרמב"ם והמאירי למשנה שם), יש להסיק שאין המדובר באגריפס הראשון אלא באגריפס השני.
מתורתו
המאמר של רבן גמליאל הזקן במסכת אבות (פרק ראשון):
- "רבן גמליאל אומר: עשה לך רב, והסתלק מן הספק; ואל תרבה לעשר אומדות."
תקנותיו
רבן גמליאל הזקן התקין כמה תקנות, כמה מהן בענייני גיטין, ו"מפני תיקון העולם". בין התקנות:
- אישה רשאית להינשא, ואיננה נחשבת עגונה גם במקרה שעד אחד בלבד מעיד על מות בעלה. (משנה יבמות טז, ז).
- הבעל, ששלח גט לאשתו, לא יוכל לכנס בית דין שלא בפני האשה או השליח (שנשלח למסור לה את הגט), ולבטל בפניהם את הגט קודם שהגיע לידי האשה, משום התוצאה הסופית - אשה נשואה שחושבת שהתגרשה כדין. (משנה גיטין ד, ב).
- בכתיבת שמות האיש והאשה בגט - יש לדאוג שלא ייווצר בלבול ולעז בעקבות שינוי שמם של האיש והאשה במקום מגוריהם, ושמותיהם ייכתבו באופן ברור ומוחלט ("איש פלוני וכל שם שיש לו", משנה גיטין ד, ב).
- אלמנה שבאה לגבות כתובתה מהנכסים שירשו היתומים, תנדור משהו (במקום השבועה החמורה הנצרכת בדרך כלל כדי לגבות חוב מיתומים) כבקשת היתומים, ותגבה כתובתה מהנכסים שלפניהם (משנה גיטין ד, ג).
- עדי קידוש החודש, שהגיעו לחצר "בית יעזק" בשבת, יוכלו ללכת 2000 אמה לכל רוח, ולא כדינו של היוצא מחוץ לתחום בשבת, שאסור ללכת יותר מארבע אמות לכל רוח, וזאת כדי לעודד אותם לבוא (משנה ראש השנה ב, ו).
- במאמציו לפעול למען "תיקון העולם", אף נהג מנהג בזיון בעצמו כדי לשמש דוגמה אישית: "בראשונה הייתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו מניחים אותו ובורחין (מפני שהתכריכים היו יקרים ביותר). עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות בעצמו, והוציאוהו בכלי פשתן, ונהגו כל העם אחריו להוציא בכלי פשתן" (בבלי, כתובות, ח ע"ב).
משך כהונתו כנשיא
שנת תחילת נשיאותו
תחילת נשיאותו הייתה עם פטירת אביו רבן שמעון בן הלל הזקן. והיא לשיטת הספר יוחסין[1] בשנת ג'תש"פ. לפי אחת מהשערות הרלב"ח[2] בשנת ג'תשפ"ח, ולשיטת הצמח דוד[3] ה'דורות הראשונים'[4] ו'תולדות תנאים ואמוראים'[5] שרבי שמעון שימש כנשיא לזמן קצר מאוד, נמצא שרבן גמליאל מונה לנשיא כבר סמוך לשנת פטירת הלל הזקן שהיא שנת ג'תשס"ח.
שנת סוף נשיאותו
על פי דברי ה'ספר יוחסין' {שהובאו ללא ראיה כלשהי)[6] ציין בעל ה'צמח דוד'[7] את שנת ג' אלפים תת"י לשנת פטירת רבן גמליאל הזקן ומינויו של בנו רבן שמעון לנשיא[8]. מאידך ה'דורות הראשונים' מוכיח שרבן גמליאל הזקן האריך ימים עד קרוב ממש לחורבן בית המקדש[9][א].
לקריאה נוספת
- בנימין לאו, "רבן גמליאל הזקן", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 228-218.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבן גמליאל הזקן", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמודים 310-305, באתר היברובוקס
- רבן גמליאל הזקן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "רבן גמליאל הזקן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- נחלת אבות - מסכת אבות ב, טז, זיהוי דברים של רבן גמליאל במסכת אבות כדברי רבן גמליאל הזקן.
- רבן גמליאל הזקן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גמליאל הזקן, תנא, דף שער בספרייה הלאומית
ביאורים
- ^ על אף הנחתו שרבן שמעון בן הלל לא האריך ימים בנשיאותו, וזמן קצר אחרי מות הלל הזקן, כבר שימש נכדו רבן גמליאל הזקן כנשיא, מכל מקום משער שרבן גמליאל הזקן שימש בתפקידו יותר מחמישים שנה לפני החורבן, ורבן שמעון בנו שימש שנים ספורות לפני החורבן. והאריך להביא לכך מספר ראיות:
- מכך שרבי חלפתא ראה מעשיו, מוכרח להיות שהיה קרוב לזמן חורבן הבית.
- מכך שנכדו רבן גמליאל דיבנה שהיה צעיר בזמן החורבן ראה מעשיו וציטט מהוראותיו והעיד על מה שקיבל ממנו, ולכן עיקר שימושו היה אצל סבו ולא אצל אביו, ולכן מעיד מה שראה אצל "אבי אבא", ולא אצל אבא.
- מכך שבסמוך לימי חורבן ביתר, בעת שלא יכלו לעבר שנים בארץ ישראל, היה חי עוד נחמיה איש בית דלי תלמידו של רבן גמליאל הזקן. ותלמיד זה לא היה זקן כל כך, אלא בכוחו היה לילך מבבל לארץ ישראל.
הערות שוליים
- ^ מאמר ראשון אות ש' בתוך הערותיו על ספר דורות עולם הוא ספר הקבלה להראב"ד
- ^ שו"ת מהרלב"ח קונטרס הסמיכה ד"ה 'אבל' בו הוא טוען שאחרי הלל הזקן שנהג נשיאות מ' שנה, ממאה שנה לפני החורבן עד ס' שנה לפני החורבן, כל השלשה נשיאים שקמו תחתיו נהגו נשיאות לפרק זמן שוה, של עשרים שנה לכל אחד
- ^ ג'תשסח, הובא בסדר הדורות ג'תשסח
- ^ כרך ב דף שנד.
- ^ ערך שמעון בן הלל הזקן, וכפל דבריו בערך רבן גמליאל הזקן
- ^ ערך רבן גמליאל הזקן ד"ה 'ונחזור' וז"ל וזה רבן גמליאל הזקן היה י"ח שנים קודם החרבן, ואז מלך רבן שמעון בן גמליאל בנו עכ"ל. הרי שהיוחסין נקט דרבן גמליאל הזקן נפטר י"ח שנים קודם החורבן.
- ^ ג'תתי. הובא בסדר הדורות, ג'תתי: "רבן שמעון השני בן רבן גמליאל הזקן היה לנשיא ולראש ישיבה בשנת תת"י, י"ח שנים קודם החורבן ככתוב בספר יוחסין וכו'
- ^ בדומה לכך שיער הרלב"ח (שו"ת מהרלב"ח קונטרס הסמיכה ב) שאחרי הלל הזקן שנהג נשיאות מ' שנה, ממאה שנה לפני החורבן עד ס' שנה לפני החורבן, כל השלשה נשיאים שקמו תחתיו נהגו נשיאות לפרק זמן שוה, של עשרים שנה לכל אחד, וז"ל "ואם זמן נשיאותם היה שוה, יהיה התחלת נשיאותו של רבן גמליאל הזקן מ' שנה קודם החרבן עכ"ל, ולפי זה נמצא שנשיאות רבן גמליאל הזקן כלה עשרים שנה לפני החורבן בשנת ג'תתח."
- ^ כרך ב דף שנד
סנהדרין | ||
---|---|---|
מונחים | נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים | |
נשיאי הסנהדרין | יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי • שמעיה • (בני בתירא) • הלל הזקן • רבן שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • הלל נשיאה • רבן גמליאל השישי | |
מקומות מושב הסנהדרין | לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה | |
שונות | מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • עדות • ארבע מיתות בית דין • זקן ממרא • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה • פר העלם דבר של ציבור |
שושלת המסירה: תלמידים ורבותיהם בתקופת המשנה והתלמוד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
התרשים מבוסס על שיטת הרמב"ם (הקדמה למשנה תורה) עם השגות הראב"ד, והוספות על פי המאירי (הקדמה למסכת אבות)
|
תנאים | ||
---|---|---|
סוף תקופת הזוגות | הלל הזקן • שמאי הזקן • בני בתירה • מנחם • עקביא בן מהללאל • חנניה בן חזקיה • רבי אלעזר בן חרסום • בן בג בג • בן הא הא • חנן בן אבישלום | |
דור ראשון | רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול • רבן יוחנן בן זכאי • יונתן בן עוזיאל • בבא בן בוטא • רבי חנינא בן דוסא • רבי חנינא סגן הכהנים • אבא שאול בן בטנית • אדמון • רבי דוסא בן הרכינס • רבי יהודה בן בתירא • רבי יהושע בן בתירא • רבי שמעון בן בתירא • רבי יוחנן בן בתירא • רבי אליעזר בן יעקב • נחום המדי • שמעון אחי עזריה • עזריה (אבי רבי אלעזר בן עזריה) • רבי זכריה בן הקצב • רבי אלעזר בן חנניה • רבי אלעזר בן פרטא • רבי שמעון איש המצפה | |
דור שני (בזמן חורבן בית המקדש ואחריו) | רבן גמליאל דיבנה • רבי יהושע בן חנניה • רבי אליעזר בן הורקנוס • רבי אלעזר בן ערך • רבי נחוניה בן הקנה • נחום איש גמזו • אבא חלקיה • רבי צדוק • רבי שמעון בן נתנאל • נחמיה העמסוני • שמעון הפקולי • אבא יוסי חליקופרי איש טבעון • רבי זכריה בן אבקולס • רבי יוסי בן משולם | |
דור שלישי | רבי עקיבא • רבי טרפון • רבי יהודה בן בבא • רבי ישמעאל • רבי אלעזר בן עזריה • רבי יוסי הגלילי • רבי חנינא בן תרדיון • רבי יוחנן בן ברוקה • בן זומא • בן עזאי • שמעון בן ננס • אונקלוס • רבי חנינא בן אנטיגנוס • רבי חוצפית המתורגמן • רבי חנינא בן חכינאי • רבי יוחנן בן נורי • רבי אלעזר חסמא • אלישע בן אבויה • רבי אלעאי • רבי אלעזר המודעי • רבי חלפתא • חנניה בן אחי רבי יהושע • אבטולמוס • רבי יוסי בן קיסמא • רבי ישבב הסופר • עקילס הגר • רבי יוחנן בן תורתא • רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא • רבי מתיא בן חרש • חנן המצרי • שמעון התימני • רב המנונא סבא (תנא) • רבי חנינא איש אונו • רבי חנינא בן גמליאל • רבי יוחנן (תנא) • רבי יהודה גלוסטרא • רבי יהושע בן כפוסאי • רבי יהושע בן הורקנוס • יוחאי • רבי יהודה הנחתום • רבי הורקנוס • רבי אלעזר בן מתיא • רבי יוחנן בן מתיא • רבי יהושע בן מתיא | |
דור רביעי | רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה • רבי יוסי • רבי יונתן • רבי מאיר (ואשתו ברוריה) • רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר בן שמוע • רבי נחמיה • רבי נתן • רבי יהושע בן קרחה • אבא שאול • רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי • רבי יוחנן הסנדלר • רבי פינחס בן יאיר • רבי שמעון שזורי • רבי חידקא • אבא יוסף הבנאי • אונקלוס • רבי אחא (תנא) • רבי אליעזר בן יעקב (השני) • רבי חזקיה (תנא) • חנן המצרי • רבי חנניא בן עקביא • רבי רחומאי • רבי נהוראי • רבי יוחנן בן יהושע • יהודה בן שמוע | |
דור חמישי | רבי יהודה הנשיא • רב הונא קמא בבבל • רבי יוסי ברבי יהודה • רבי ישמעאל ברבי יוסי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רבי שמעון בן אלעזר • רבי שמעון בן יהודה • רבי אלעזר הקפר • סומכוס • איסי בן יהודה • רבי שמעון בן מנסיא • ידוע הבבלי • רבי שמעון בן חלפתא • רבי זוטרא • רבי יוסי בן זמרה • רבי אבא • רבי יצחק (זוהר) • רבי יהודה (זוהר) • רבי מנחם בר סימאי • יהודה בן גרים • רבי יהושע בן פתר ראש • רבי יהודה הגוזר • רבי מנחם ברבי יוסי • רבי יוסי הארוך • רבי יעקב בר אחא • רבי יוסי דפקיעין • רבי יהושע בן זירוז • זיותאי | |
דור המעבר | בר קפרא • לוי בר סיסי • רבי בנאה • פלימו • רבי חייא • רב (אמורא ותנא) • רבי יהושע בן לוי • רבי יונתן בן עמרם • רבי חנינא בר חמא • רבי רומנוס • רבי יוסי בן פזי • רבי יוסי בן נהוראי |
שלשלת הקבלה | ||
---|---|---|
נביאים | משה רבינו • יהושע בן נון • פינחס וזקנים • עלי הכהן • שמואל • דוד המלך • אחיה השילוני • אליהו הנביא • אלישע • יהוידע הכהן • זכריה בן יהוידע • הושע בן בארי • עמוס • ישעיהו • מיכה • יואל הנביא • נחום • חבקוק • צפניה בן כושי • ירמיהו • ברוך בן נריה | |
אנשי כנסת הגדולה | עזרא הסופר ובית דינו • שמעון הצדיק | |
תקופת הזוגות | אנטיגנוס איש סוכו • יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח • שמעיה ואבטליון • הלל ושמאי | |
תנאים | רבן יוחנן בן זכאי ורבן שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן גמליאל • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא | |
אמוראים | רב ושמואל ורבי יוחנן • רב הונא ורב יהודה • רבה ורב יוסף • אביי ורבא • רב אשי ורבינא | |
הרשימה לפי הרמב"ם בהקדמת משנה תורה. לרשימות אחרות, ראו שלשלת הקבלה. |
36260389רבן גמליאל הזקן