נחלים
 מהבתים הראשונים בנחלים
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | חבל מודיעין |
| גובה ממוצע[1] | 49 מטר |
| תאריך ייסוד | 1952 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,551 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -15.0% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   נחלים | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
נְחָלִים הוא מושב דתי לאומי הצמוד לעיר פתח תקווה. המושב משתייך מוניציפלית למועצה אזורית חבל מודיעין, בה הוא מהווה כיישוב הצפוני ביותר. מבחינה ארגונית הוא משתייך לתנועת המושבים של הפועל המזרחי. במקור התפרנסו התושבים מחקלאות, אך כיום רוב חברי המושב אינם עוסקים בחקלאות. ביישוב קיימים מוסדות חינוך ומפעלים. המוסד החינוכי המפורסם שבהם הוא ישיבת נחלים - אחת הישיבות התיכוניות הוותיקות בישראל. בנחלים פועלת משתלה, יבואן לסוכות מוכנות, תעשייה זעירה ומחלבות לייצור מוצרי חלב כבשים. כך הפך המושב החקלאי ליישוב קהילתי, בדומה למושבים רבים בישראל.
היסטוריה
ערך מורחב – ארגון ירושלים
מייסדי מושב נחלים היו חברי "ארגון ירושלים", אשר קבלו הכשרה חקלאית משנת 1938 במושבה מנחמיה, אשר בעמק הירדן. על פי התוכנית של מצודות אוסישקין, היו אמורים לקום באצבע הגליל המזרחי שישה יישובים עם נציגות לכל הזרמים של היישוב[4]. במהלך השנים 1939–1940 השומר הצעיר הקים את קיבוץ דן, הקיבוץ המאוחד את דפנה, הציונים הכלליים את שאר ישוב ותנועת המושבים את בית הלל. בשנת 1943 בקש הפועל המזרחי להקים את היישוב שיועד לו באזור. אולם עלו טענות ששטח האזור מצומצם והשטחים המיועדים ליישוב של הפועל המזרחי דרושים לצורך ביסוס היישובים הקיימים. לטענת אנשי היישובים הקיימים, הושגה הסכמה עם אנשי ארגון ירושלים שהם יוותרו על ההתיישבות במקום[5]. הסכמה זאת לא יצאה אל הפועל ובאוקטובר 1943 עלו אנשי ארגון ירושלים ליישוב. ב-15 במרץ 1944 התגוררו במקום 22 תושבים, והם קיבלו לידיהם ספר תורה מצפת[6]. היישוב נקרא בתחילה "מצודת אוסישקין ד'" ולאחר מכן שונה שם המקום ל"נחלים" על שם נחלי מקורות הירדן בקרבת היישוב.
מיד עם הגעתם החלו חיכוכים בינם לבין תושבי הקיבוצים הסמוכים, שדרשו מהם לעזוב את המקום. בעיתונות הדתית נטען שהקיבוצים החילוניים באצבע הגליל, ובמיוחד הקיבוצים דן ודפנה, לא רצו בגוש היישובים שלהם מושב דתי, טענה שלא הוכחשה בידי ועד הגוש של אצבע הגליל. המתיחות הגיעה לידי כך שוועד הגוש הטיל חרם על נחלים ונאסר על קיבוצי הסביבה לשתף עמו פעולה. במכתבים שכתבו ראשי המרכז החקלאי של הפועל המזרחי לראשי הנהלת הסוכנות היהודית, התלוננו אלה על כך שקיבוצי הסביבה מסרבים לספק לנחלים אפילו קמח[7]. תושבי נחלים נאלצו לשאול מחרשות מקיבוץ דגניה הרחוק. גם בתחום הביטחון לא היה שיתוף פעולה בין היישובים, אף לא בעת מלחמת העצמאות. לאחר שבמהלך המלחמה פונו הנשים והילדים לחיפה, החליטו גם הגברים לעזוב, ובאחד הלילות פונו תושבי המושב ושוכנו בבית-ספר דתי בעיר חיפה[8].
בתום מלחמת העצמאות הוצע לאנשי נחלים ששהו בחיפה להתיישב בבתים הנטושים של הכפר וילהלמה ליד יהוד. מאז שהגרמנים פינו את המושבה, בתיהם ומבני המשק הצמודים להם היו נטושים ונותרו בחזקת המדינה. יחד עם הפליטים מנחלים הגיעו לווילהלמה פליטים מיישובים אחרים: עטרות ונוה יעקב בצפון ירושלים ובארות יצחק בנגב הצפוני, ולא היה מספיק מקום בווילהלמה לכולם. הסוכנות החליטה להשאיר בווילהלמה את תושבי עטרות ופליטי נחלים עברו למקומם הנוכחי ליד פתח תקווה. אליהם הצטרפו חלק מפליטי נווה יעקב. קבוצה נוספת שהצטרפה לנחלים במקום החדש הייתה מורכבת מעולים חדשים, פליטי השואה, שעלו לישראל בשנים 1948–1952, שנות העלייה ההמונית.
המושב בהקמתו
המושב נחלים הוקם מחדש בשנת 1952 עם שמונים ותשע נחלות של 20 דונם כל אחת. כנהוג באותו זמן, המושב אורגן בצורת האות חית והחלקה החקלאית של כל מתיישב הייתה מאחורי ביתו. במרכז ה"חית" היו שטחים משותפים, שכללו פרדס הדרים. באמצע הקו העליון של ה"ח", נבנו מבני הציבור, ביניהם בית כנסת ובו ארון קודש עתיק מעץ, אשר הובא מבית כנסת קאדאבאמבאגאם של קהילת קוצ'ין בהודו.
בחלקה אשר הוקצבה למתיישב היו: רפת לפרות חולבות, חצר לעגלים לבשר, לול למטילות, שדה לגידול מספוא לבהמות, שטח לגידול ירקות ומטעי פרי הדר ואפרסמון. היום, ברוב החלקות, במבנים החקלאים, מצויים מבנים למסחר, למלאכה ותעשייה קלה.
כבר בתחילת ישובו של המושב, חלק ניכר מחבריו יצאו לעבודת חוץ ביישובי הסביבה בתור פקידים, מורים ובשמירה על הגבול הקרוב עם ירדן. לימים נוספו ביישוב עוד כמאה תושבים, מלבד שמונים ותשע בעלי הנחלות חקלאיות. התושבים הנוספים אינם חברים במושב אלא נחשבים חלק מהרחבה קהילתית. בשנת 1974 במושב הוקמה המשתלה הראשונה של חברת חישתיל.
מיקום
המושב נמצא מצפון לבארות יצחק ומדרום לשכונת הדר גנים של העיר פתח תקווה. ליד הכניסה למושב, ממערב לו, עובר כביש 40 המחבר בין פתח תקווה לבין רמלה. סמוך לכניסה למושב הוקם מחלף של כביש הרוחב מכבית המחבר בין כביש 6 לבין כביש 4.
באזור הכניסה למושב מוצב שלט זיכרון המתאר את ההתקפה על אוטובוס 2094, פיגוע ירי שהיה במקום למחרת כ"ט בנובמבר 1947, סמוך לכפר הערבי פג'ה, ששכן במקום טרם הקמת נחלים. ערבים מכנופיית אבו קישק ירו על שני אוטובוסים של אגד, ומהיריות נהרגו שבעה נוסעים. הייתה זו ההתקפה הערבית הראשונה במלחמת העצמאות.
מוסדות
ישיבת נחל יצחק (המוכרת יותר כ"ישיבת נחלים"), שהוקמה בה'תשט"ו, היא ישיבה תיכונית גדולה השייכת לרשת מרכז ישיבות בני עקיבא ובה לומדים בני נוער בגילאי כיתות ז'-י"ב לימודי קודש ולימודי חול. במשך שנים כיהן כראש הישיבה הרב יוסף בא גד. ב-2021, מכהן הרב שמואל לורנץ כראש הישיבה, הרב אריאל ליבוביץ כמנהל התיכון והרב אסף ברגר כמנהל חטיבת הביניים.
במושב שוכנת גם ישיבת דגל ירושלים, ישיבה תורנית-לאומית שהוקמה על ידי הרב משה יונגשטיין וממוקמת בקמפוס מרכז תורני טכנולוגי נחלים.
המשתלה הראשונה של "חישתיל" הוקמה במושב נחלים בשנת 1974.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחלים |
אתר האינטרנט הרשמי של נחלים- אלי אלון, המושב הדתי גורש מהגליל העליון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 19 באוקטובר 2016
נחלים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ברשות המשפחה חיים כהנא 1938 גרעין ירושלים - נחלים - "יקיר" הפועל המזרחי
- ^ עוד ישוב חדש בחבל דן אשר בצפון, דואר היום, 8 בפברואר 1940; המשך
- ^ ארגון ירושלים עולה לאדמת חאצץ, דבר, 14 בנובמבר 1943
- ^ ספר תורה ליישוב חרדי בחולה, דבר, 16 במרץ 1944
- ^ הארכיון הציוני S53/784 ו-S25/8259
- ^ זאב גלילי, הפינוי הראשון של ישוב בידי יהודים, באתר "היגיון בשיגעון", 29 בספטמבר 2004
| ||||||||||||||||||
36455345נחלים