הרב משה שטרנבוך
 | |||||
| הרב משה שטרנבוך לאחר תפילת שחרית | |||||
| לידה |
8 בפברואר 1926 (גיל: 98) כ"ד בשבט תרפ"ו לונדון, הממלכה המאוחדת | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מקום פעילות | ירושלים, ישראל | ||||
| השתייכות | העדה החרדית | ||||
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה | ||||
| חיבוריו | מועדים וזמנים, תשובות והנהגות ועוד | ||||
| |||||
הרב משה שטרנבוך (נולד בכ"ד בשבט תרפ"ו, 8 בפברואר 1926) הוא ראב"ד העדה החרדית בירושלים ופוסק הלכה בולט. מכהן גם כראש ישיבת הרב שטרנבוך בבית שמש. מחבר ספרים פורה, הבולט ביניהם הוא סדרת השו"ת תשובות והנהגות.
ביוגרפיה
נולד בלונדון לרבי אשר שטרנבוך ולדבורה בת הרב שלמה זלמן פינס, מחבר ספר 'פנס שלמה'. מצאצאי הגר"א. הרב אלחנן וסרמן התארח בבית הוריו בלונדון כשבא לשם למטרת גיוס כספים לישיבת אהל תורה בברנוביץ, ודמותו השפיעה עליו. בגיל תשע התייתם מאביו.
למד בישיבת תורת אמת בלונדון אצל הרב משה שניידר ולמד אז בחברותא עם רבי יצחק טוביה וייס, לימים רעו בהנהגת העדה החרדית אחרי זה עלה לארץ ישראל בשנת תש''י שם למד בישיבת חברון בירושלים. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל הרב יצחק זאב סולובייצ'יק (שלימים שידך את אחותו עם בנו של הגרי''ז) מבריסק ולרב דב בריש וידנפלד מטשעבין (שלימים העניק הסכמה לספרו "מועדים וזמנים"). האדמו"ר מגור הרב ישראל אלתר למד עמו מדי יום שישי בחברותא והרב שטרנבוך אף סעד לעיתים על שולחנו בשבתות[1].
בגיל 27 התארס עם יפה, בתו של התעשיין הרב יעקב שכטר, ממקורבי החזון איש, שאף היה השדכן. לאחר נישואיו התגורר בירושלים וכיהן כראש ישיבת המתמידים. לאחר מכן התגורר כעשרים שנה בסמוך לישיבת פוניבז' בבני ברק, ועמד ברבנות בית הכנסת 'דברי שיר' בעיר. בתקופה זו חיבר את סדרת הספרים "מועדים וזמנים" וספרים נוספים ועמד בראש כולל וקהילה בראש העין. אחר כך היגר למספר שנים לדרום אפריקה ושימש כרבה של קהילה חרדית ביוהנסבורג. החל משנת תשמ"ח מתגורר הרב בשכונת הר נוף בירושלים, שם הקים מרכז תורני על שם הגר"א הכולל בית מדרש ובית כנסת.
בהנהגה
בהנהגת העדה החרדית
בשנת ה'תשמ"ט, עם פטירת גאב"ד העדה החרדית הרב יצחק יעקב וייס, מונה הרב שטרנבוך לכהן כסגן נשיא וחבר בית הדין של העדה החרדית.
בשנת ה'תשס"ג עם פטירת הגאב"ד רבי ישראל משה דושינסקי, והראב"ד רבי ישראל יעקב פישר, מונה לראש בית דין של העדה החרדית, לצד ידיד נעוריו רבי יצחק טוביה וייס שהוכתר לגאב"ד.
הפולמוס סביב מינויו לגאב"ד
לאחר פטירת גאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס בב' באב ה'תשפ"ב, נערך דיון בהנהלת העדה החרדית בשאלת מינויו של הרב שטרנבוך לגאב"ד במקומו, חלקם של בעלי ההצבעה בעדה החרדית תמכו במינוי וחלקם התנגדו בעקבות הטענות על פסיקתו בפרשת הקברים בגולובנציץ, כמו גם טענות כי הרב שטרנבוך אינו עומד בתקנות המחייבות את חברי העדה החרדית (שפה, לבוש בני הבית, מוסדות לימוד הצאצאים וכו'), לאחר הצבעה הוחלט ברוב קולות לדחות את בחירת הגאב"ד החדש בשנה[2].
ב-20 ביולי 2023, ג' באב ה'תשפ"ג, במהלך הספד יום השנה של הרב וייס, הכתיר הרב אליקים שלזינגר את הרב שטרנבוך לגאב”ד העדה החרדית ולרבה של ירושלים מטעמה. המינוי הוא חד צדדי ומקובל רק על הפלג התומך ברב שטרנבוך.[3][4] בשבוע שלאחר המינוי, בעיתון דער בלאט המזוהה עם "חסידות סאטמר - מהר"א" הוקדם לשמו תואר גאב"ד. מספר חודשים לאחר מכן גם בעיתון קהלא קדישא (המתחרה עם עיתון העדה) שונה התואר[5]. בעיתון העדה תוארו הרשמי נשאר ראב"ד.
ישיבתו
ערך מורחב – ישיבת הרב שטרנבוך
מאחרי חג השבועות ה'תשע"ג (2013), עומד בראשות ישיבה שהקים. הישיבה הוקמה בשכונת רמות בירושלים, בחורף ה'תשע"ח קבעה הישיבה את משכנה ברמת בית שמש ג'. בישיבה הוא מוסר שיעור כללי לפני כל הישיבה. וכן שיחה שבועית, הנמסרת כל שבוע בישיבה, השיחה אף מודפסת ומופצת בעלון שבועי בריכוזים החרדים בישראל ובחורף תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה, הרב שטרנבוך מגיע לשבות בישיבה מידי מספר שבתות ואף נמצא בחגים החלים בזמן הלימודים בישיבה.
במקביל לתפקידו בראשות בית הדין של העדה החרדית ובראשות ישיבתו בבית שמש והנהגת קהילתו בהר נוף אף התקבל הרב שטרנבוך כפוסק בקרב חוגים רבים.
השקפתו
הרב שטרנבוך מתנגד בחריפות לציונות. לאחר שהוציא הרב מנחם מנדל כשר את הספר קול התור מרבי הלל משקלוב בצירוף פרשנות שלפיה הגר"א תמך בכיבוש הארץ וראה בהקמת מדינה אתחלתא דגאולה, יצא הרב שטרנבוך במאמר ארוך לדחות זאת בתוקף[6].
בדרשה בישיבתו אמר על דוד בן-גוריון:
”היחס שלנו לכל אותם מחטיאי הרבים לכל אורך שנות גלותינו שהעבירו על הדת מאות ואלפים, הוא ביתר תיעוב ושנאה מאשר היחס שלנו להיטלר ימ"ש, ומשום שהיטלר ימ"ש שרף גופים ואיבדם מחיי העולם הזה אבל לא איבדם מחיי העולם הבא, ואילו אותם מחטיאי הרבים עשו חורבן נורא לישראל שאין כדוגמתו - ששרפו נשמות ואיבדום מחיי נצח”[7].
הוא אינו שולל את חשיבותה של העלייה לארץ ישראל, אך מדגיש שיש להקפיד בה שבעתיים על שמירת מצוות התורה, וממליץ לברר קודם לכן שיש אפשרות להסתדר בה מבחינה כלכלית ורוחנית. הוא מוסיף בשם אביו, שעדיף להתגורר בחו"ל ולחלום על ארץ ישראל, מאשר להתגורר בארץ ישראל ולחלום על חו"ל[8].
הרב שטרנבוך פועל נגד גיורים שבהם המתגיירים אינם מתכוונים לשמור תורה ומצוות ברצינות[9].
בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום[10], בניגוד לדעת גאב"ד העדה החרדית רבי יצחק טוביה וייס וכל חברי בד"צ העדה החרדית והרב דוד שמידל. בי"ח שבט ה'תשפ"ב חנך הרב שטרנבוך את בית הכנסת המרכזי בשכונה בראשות הרב אשר יעקב אולמן רב השכונה[11]. על רקע זה נוצרה מתיחות בעדה החרדית כאשר קבוצות מסוימות מתוך העדה יצאו נגדו, עם זאת הגאב"ד וחברי הבד"ץ יצאו נגד הפגיעה בכבוד התורה, והגאב"ד אף כתב מכתב תמיכה בו.
על רקע כוונות ממשלת נתניהו השלישית לבטל את הפטור הגורף מגיוס לתלמידי ישיבות בהסדר תורתו אומנותו, כתב[12]:
על-פי ההלכה אסור לגייס את בני התורה שהם צבא ד’, ובכל הדורות ציבור גדול מעם ישראל, שהם שבט לוי וכן כל אלו אשר קבלו על עצמם עול תורה, לא התגייסו והגינו על עם ישראל בתורתם, וכמבואר ברמב”ם [...] בצבא כאן מטמאין בתערובת ובתועבות ע”פ תורה, והנמצאים שם פיהם רגיל בכפירה וניבול פה, והאחראים שם מנסים להעביר על דת את הדתיים שנמצאים שם כידוע, והניסיון מוכיח שרבים פרקו שם כל עול וכוונתם ניכר שרצונם לקלקל החרדים מדתם ואמונתם [...] בעוד שבכל מדינות העולם מקובל שלומדי דת פטורים מגיוס [...] ואי אפשר לכוף אותנו על-זה אף בעונשים וריבוי קנסות, ואפילו יפגעו בנו ובטפינו לא יצליחו להעביר אותנו מדת תורתנו הקדושה.
משפחתו
לרב שטרנבוך חמישה ילדים:
- הרב אשר, יד ימינו ומשמשו של אביו.
- הרב חיים עוזר, חתנו של רבי ישראל בונדהיים, ר"מ בישיבת קול תורה
- הרב אפרים זלמן, ר"מ בישיבת הרב שטרנבוך ומחבר הספרים "אבני שוהם" ו"יששכר וזבולון", וחתנו של רבי נתן צבי קניג, ראש כולל ברסלב בני ברק.
- חתנו, הרב שלמה זלמן איראם, "משיב" בישיבת פוניבז' של הרב שמואל מרקוביץ.
- חתנו, הרב יששכר שרייבר, ראש כולל ומחבר ספרי "קנין דעה" על הלכות ריבית, נידה, בשר בחלב ותערובת (הלכה).
אחיו:
- אחיו, רבי אליהו שטרנבוך, כיהן כראב"ד קהילת 'מחזיקי הדת' באנטוורפן.
- אחיו, רבי דב, כיהן כמנהל סמינר גייטסהד לבנות.
- אחותו רחל אשת רבי חנוך ארנטרוי (לשעבר ראב"ד בבית הדין הרבני בלונדון).
- אחותו שולמית אשת רבי חיים יעקב אריאלי.
- אחותו יהודית אשת רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק.
- אחותו אשת רבי יהודה יונה רייך ממנשסטר.
- אחותו אשת רבי מאיר מרגליות.
- אחותו אשת רבי יצחק צבי ליברמן.
גיסיו מצד אשתו:
- רבי אברהם רייסנר
- רבי אריה שכטר
- רבי יחזקאל ברטלר
גלריה
-
-
במסירת שיעור בישיבה חורף ה'תשפ"ב
-
-
בפלפול עם תלמידיו בישיבה
-
במסירת שיעור בישיבה
-
בשיעור כללי בישיבתו
-
בשיעור בהיכל ישיבת עטרת שלמה
-
בדרשה בהיכל בית המדרש הגדול ויז'ניץ
-
בדרשה בכינוס בראש העין בשנות כהונתו בעיר בצעירותו
-
בביקורו בארצות הברית בקיץ ה'תשע"ח
.jpg)
.jpg)
.jpg)
מספריו
- מועדים וזמנים - שלשה כרכים, ובה תשעה חלקים, בנושא הלכות חגי ישראל ומועדיו
- תשובות והנהגות - שבעה כרכים של תשובות הלכתיות
- טעם ודעת - שלושה כרכים על פרשיות התורה
- ביאורים והנהגות על התורה חמישה כרכים על פרשיות התורה
- חכמה ודעת - שני כרכים בסדרה נוספת על התורה
- פשט ועיון - סדרת ספרים על מסכתות הש"ס
- הגדה של פסח, מועדים וזמנים - יו"ל תשכ"ב עם חידושי הלכות וביאורים
- הגדה של פסח, טעם ודעת - יו"ל תשס"א עם פסקי הלכות וביאורים
- הגדה של פסח, ויגד משה - יו"ל תשפ"א בעריכת הרב שלום מאיר ולך עם פניני הלכות חידושים ביאורים הנהגות וסיפורים
- דיני ומנהגי פורים משולש וערב פסח שחל בשבת
- משנת המועדים - על חנוכה
- דת והלכה - "ענייני הלכה מבעיות זמננו", ירושלים תש"ל
- זבחי קודש - על מסכת זבחים
- אורחות הבית- הלכות טהרה ודיני הבית היהודי
- תורת המשפחה - דיני טהרה וחינוך הבנים
- ההלכה במשפחה
- בעיות הזמן (2 כרכים)
- מצות שביעית כהלכה
- סת"ם כהלכתן - דיני כתיבת ספרי תורה ומזוזות ועשיית תפילין
- הדרך לתשובה - פירוש והערות על הלכות תשובה של הרמב"ם
- קיצור דיני ריבית המצויים
- ברכת החמה - דינים, הערות ומנהגים, בני-ברק תשמ"א
- ערב פסח שחל בשבת ופורים משולש, בני-ברק
- הלכות הגר"א ומנהגיו, ירושלים תשנ"ח
- דע מה שתשיב - קובץ שיחות בענייני אמונה, השקפה, מוסר, חינוך ועוד, ירושלים תשמ"א
- דעת ומחשבה - על הרמב"ם הלכות דעות והלכות עבודה זרה
- רשימות בשמעתתא - הערות על ספר שב שמעתתא
- אש קודש - על פי כתביו ומאמריו - עובדות, הליכות והנהגות מרבו הרב משה שניידר ראש ישיבת "תורת אמת" בלונדון' בהוצאת מכון 'טעם ודעת'
- קונטרסי 'תשובות והנהגות' על המועדים.
הליכות והנהגות - קונטרסים שנלקטו מתוך ספריו על מועדי ישראל על ידי הרב מרדכי גולדיש
לקריאה נוספת
- יעקב ב. פרידמן, מעונות אריות, ביוגרפיה והנהגות של הרב משה שטרנבוך, אדר א' ה'תשפ"ד
- גדול בקרבך, תשרי ה'תשפ"ה.
קישורים חיצוניים
- שיעורי הרב משה שטרנבוך באתר "קול הלשון"
- שיעורי הרב משה שטרנבוך, באתר בינינו
- הערך "הרב משה שטרנבוך", באתר ויקישיבה
- רשימת המאמרים של הרב משה שטרנבוך, באתר רמבי"ש
- ישראל כהן, הרב שטרנבוך על אסון נפאל: גיורים מזוייפים גוררים איסורי עריות, באתר כיכר השבת, 30 באפריל 2015
הערות שוליים
- ^ יתד נאמן, מוסף שבת קודש, סוכות תשע"ב
- ^ איציק ברנדויין, סוער בעדה החרדית: מינוי הגאב"ד נדחה - הקיצונים מאיימים, באתר ערוץ 7, 2022-08-30.
- ^ דרמה בעדה החרדית: הראב"ד הוכתר לגאב"ד הבד"ץ, במהלך הספד בבית המדרש דושינסקיא, באתר כיכר השבת, 21 ביולי 2023
- ^ יוסי שטארק, מאחורי הקלעים של ההכתרה הדרמטית בעדה החרדית של הגר"מ שטרנבוך, באתר JDN, ג׳ באב ה׳תשפ״ג.
- ^ מרן הגאב"ד שליט"א בעיתון קהלא קדישא, https://forum.yidtish.com/viewtopic.php?p=110765#p110765, https://forum.yidtish.com/viewtopic.php?p=110765#p110765, יולי 24 2024.
- ^ תשובות והנהגות חלק ד' סימן שכח, עמ' תיא-תיט
- ^ ישראל כהן, הרב שטרנבוך: בן גוריון היה יותר גרוע מהיטלר, באתר כיכר השבת, 27 ביולי 2016
- ^ תשובות והנהגות חלק א' סימן תתק, עמ' תקפז-תקפט, וחלק ד' סימן שכז, עמ' תז-תי
- ^ תשובות והנהגות חלק ה סימן רצה, ועוד
- ^ שו"ת תשובות והנהגות חלק ו סי' רכו
- ^ זקן הפוסקים קבע מזוזה בבית הכנסת בגולובנציץ, באתר https://www.kore.co.il/viewArticle/97245.
- ^ פורסם ב"המבשר" וב"הפלס" ובאתר האינטרנט "אידישע טעגליכע נייעס" בח' בניסן ולמחרת ב"המודיע" ובשבועון "העדה"
25633778משה שטרנבוך
- דייני העדה החרדית
- רבנים בריטים
- רבנים דרום אפריקאים
- ראשי כולל אברכים
- בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל
- ירושלים: רבנים
- עולים בשנות ה-1950
- בוגרי ישיבת תורת אמת-לונדון
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- משפחת שטרנבוך
- הר נוף: רבנים
- מחברי ספרי הלכה
- מחברי ספרי מוסר ומחשבה
- פרשני הגדה של פסח
- משפחת שכטר
- ישראל: אבות בתי דין
- המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול
- ישראלים שנולדו ב-1926
- מייסדי ישיבות