תל ירמות
 | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח | 180 דונם |
| גובה מעל פני הים | 490 מטר |
| היסטוריה | |
| תרבויות |
התרבות הכנענית התרבות הפלישתית. |
| תקופות |
התקופה הכלקוליתית תקופת הברונזה הקדומה תקופת הברזל I תקופת הברזל II התקופה הפרסית |
| ננטש | התקופה הפרסית בארץ ישראל |
| סוג | תל |
| אתר ארכאולוגי | |
| מצב | בתהליכי שימור והנגשה |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מיקום | רמת בית שמש ד' |
תֵּל יַרְמוּת (בערבית: חִ'רבּת אל-יַרְמוּכּ) הוא תל גדול המשתרע על שטח של כ-180 דונם בשפלה, בתוך שטחי העיר בית שמש, בין תל בית שמש לגן לאומי תל עזקה.
היסטוריה
האתר, תל ירמות נמצא באזור השפלה, בסמוך לעיר בית שמש המודרנית. האתר משתרע על פני כ-180 דונם, בהם העיר העליונה (האקרופוליס) והעיר התחתונה (המדרון המערבי) שבשטחו נמצא הארמון [1]. העיר העליונה הייתה מוכרת במחקר כבר משנת 1867, והפעם הראשונה בה יש התייחסות לעיר התחתונה היא על ידי מחלקת העתיקות הישראלית ב-1963, את החפירה הראשונה במקום ערך אמנון בן-תור. בן-תור ביצע חפירת בדיקה באתר מטעם האוניברסיטה העברית ירושלים. בחפירה זו נבדקו שלושה שטחים בעיר התחתונה, מבני מגורים ומבני ציבור מתקופת הברונזה הקדומה[2]. החל משנת 1980 חקר פייר דה-מירשודג'י. מירשודג'י חפר חלקים משטח המגורים J, שטח המגורים G, שטח התעשייה H[3].
לאחר תקופת הברונזה הקדומה 3 יש שפל ישובי בכל המרחב של ארץ ישראל וכך גם בתל ירמות. מירושדג'י התייחס לדלות הממצאים באתר וטען שייתכן שדבר זה הוא תוצאה של נטישה שלווה או מתוכננת של המקום. ההשערה היא שהמתיישבים האחרונים של תקופת הברונזה הקדומה 3 נטשו את המקום. ככל הנראה שהם לקחו עימם את כל חפצי היוקרה ואת כל הכלים שהצליחו לשאת. המעט שנשאר באתר הם הכלים הכבדים, שברי חרסים ודברים קטנים שככול הנראה היו בעלי חשיבות נמוכה לבעליהם [4].
התל מזוהה עם העיר המקראית יַרְמוּת שמלכה פִּרְאָם נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כשנחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון בני בריתו, כפי שכתוב: ”וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר. עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן...”[5].
בתקופת התנחלות השבטים נכללה ירמות בנחלתו של שבט יהודה, כאמור: ”זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם...יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה...”[6], מה שהועבר על פי הגורל במשכן שילה אל שבט לוי כאחת מערי הלויים שהשתמש גם לעיר מקלט.
כפי הנראה גם נבואת מיכה[7] העוסקת בערים שנחרבו בזמן מסע סנחריב, ומזכירה את "יושבת מרות"[8], כוונתה לעיר יַרְמוּת.
ירמות נזכרת פעם נוספת בתקופתו של נחמיה ברשימת הערים בהן חזרו להתגורר בני שבט יהודה: ”וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ...וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה וּבְיַרְמוּת”[9], אך ככל הנראה התקיימה התיישבות רציפה במקום מתקופת ההתנחלות ועד סוף תקופת ממלכת יהודה במאה ה-6 לפנה"ס. היישוב מוזכר גם באונומסטיקון של אוזביוס.
היישוב המחודש התקיים עד לתקופה הביזנטית ונקרא בשם ירמס (ΊЄρμοхώς). ההתיישבות במקום נפסקה עם הכיבוש הערבי, ומאז לא ידוע על יישוב שהוקם שם.
ממצאים
בחפירות הרבות שנערכות בתל, מ-1970 ועד ימינו אנו, נחשפה מערכת ביצורים הכוללת חומת אבן, ארמון מונומנטלי רחב ממדים, אזורי מגורים ואזור תעשייה מתקופת הברונזה הקדומה. בנוסף, ישנו אקרופוליס מהתקופות המאוחרות יותר.
מערכת הביצורים והחומה של העיר היא אחת מהמערכות הגדולות ביותר שנמצאו באזור, והיא כוללת חומה בעובי של 30 מטר, ושערים ששרידיהם עדיין בגובה 4 מטרים.[10]
פורים ברמת בית שמש
בעקבות הממצאים של החומה הקדומה, התעורר בשנת התשפ"ב, בזמן איכלוס השכונה החדשה רמה ד' בבית שמש השוכנת על צד התל, פולמוס סביב קריאת המגילה וחגיגת פורים ברמת בית שמש. רבנים שונים הורו לקרוא מגילת אסתר גם בט"ו אדר מחמת הספק מדין עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.[11] לעומתם רבנים אחרים הורו לקרוא בי"ד בלבד. נשמעו גם דעות יחידאיות לקרוא רק בט"ו, ומי שרוצה להחמיר יקרא גם בי"ד בלי ברכה.[12]
ראו גם
לקריאה נוספת
- דובי טל, מוני הרמתי, רוני רייך, אבנים גדולות מן השמיים, הוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998, עמ' 28.
- איתן אבניאון, המילון האנציקלופדי של המקרא, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
- כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000.
קישורים חיצוניים
- תל ירמות, באתר רשות העתיקות
- תל ירמות: סקר ופרוגרמה ראשונית, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2005
- תל ירמות, באתר WeShemesh
הערות שוליים
- ^ גיליון 130 לשנת 2018תל ירמות, באתר www.hadashot-esi.org.il
- ^ Ben-Tor Amnon, Two Burial Caves of the Proto-Urban Period at Azor, 1971; The First Season of Excavations at Tell-Yarmuth, Qedem 1, עמ' 1-86
- ^ דה-מירשודג'י פייר, החפירות בתל ירמות, קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, 1995, עמ' 27-38
- ^ Pierre de Miroschedji, The late EB III palace at Tel Yarmuth: A descriptive summary, Eretz-Israel 27, 2003, עמ' 153-170
- ^ ספר יהושע, פרק י', פסוקים ג'-ה'
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ'-ל"ה
- ^ ספר מיכה, פרק א', פסוקים ט'-ט"ז
- ^ ספר מיכה, פרק א', פסוק י"ב
- ^ ספר נחמיה, פרק י"א, פסוקים כ"ה-כ"ט
- ^ ראיון עם ד"ר יובל ברוך, באתר כיכר השבת
- ^ פורים בבית שמש; הפסק המפתיע של הרב בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר, באתר כיכר השבת
- ^ לקראת חג הפורים: עלייה לרגל ל'תל ירמות', באתר כיכר השבת; דעתו של הרב עובדיה יוסף, נכדו של הרב עובדיה יוסף המפורסם
| ערי הלויים | ||
|---|---|---|
| בני גרשון (ערים מיששכר, מאשר, מנפתלי ומחצי המנשה המזרחי) | בְּעֶשְׁתְּרָה • גולן • דברת • חֶלְקָת • חַמֹּת דֹּאר • יַרְמוּת • מִשְאָל • עַבְדּוֹן • עין גנים (אתר מקראי) • קֶדֶש • קַרְתָּן • קִשְׁיוֹן • רְחׁב | |
| בני קהת (ערים מאפרים, מדן ומחצי המנשה המערבי) | שכם • גזר • קִבְצַיִם • בֵּית חוֹרֹן • אַיָּלוֹן • אֶלְתְּקֵא • גִבְּתוֹן • גַּת רִמּוֹן • תַּעְנַךְ | |
| בני מררי (ערים מראובן, מגד ומזבולון) | בֶּצֶר • דִּמְנָה • חשבון • יַהְצָה • יַעְזֵר • יקנעם • מַחֲנַיִם • מֵיפַעַת • נהלל • קְדֵמוֹת • קַרְתָּה • רָמת | |
38251223תל ירמות