התחרדות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרפיטי נגד התחרדות בירושלים

בהיבט חברתי, התחרדות היא גידול במספר היחסי של חרדים באוכלוסייה מסוימת (בשכונה, בעיר, במדינה וכדומה). בהיבט אישי, התחרדות משמשת לתיאור אימוץ אורח חיים חרדי על ידי מי שלא היה חרדי.

בישראל

דמוגרפיה

שיעורם של החרדים באוכלוסייה נמצא במגמת עלייה מתמשכת, וזו מוסברת בשיעורי פריון גבוהים בקרב חרדים (גבוהים יותר משל קבוצות הלא חרדים בישראל, בפילוח לפי דת ומידת דתיות), וכן על ידי הצטרפות חוזרים בתשובה לציבור החרדי. בשנת 2009 נאמד מספר החרדים בישראל בכ-750,000 – כ-10 אחוזים מהאוכלוסייה. לפי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2009, 22% מהחרדים מגדירים עצמם חוזרים בתשובה ו-33% מהחרדים דיווחו שגדלו בבתים שאינם חרדים.[1]

ירושלים היא אחת הערים המרכזיות שבהן מגמת התחרדות מתמשכת. על פי דו"ח שפרסם מכון ירושלים למחקרי מדיניות, בשנת הלימודים תשע"ח היוו התלמידים החרדים 62% מכלל התלמידים היהודיים בעיר.[2]

בתחילת שנות השמונים היה שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות סביב 5.6, אך מאז טיפס ועלה עד כדי 7.5–7.6 בשנת 2002. מאז נמצא הפריון בירידה, אך הוא נותר עדיין גבוה ובשנת 2017 עמד על 7.1 לעומת כ-3 בכלל האוכלוסייה.[3] שיעורי הפריון ההשוואתיים באוכלוסייה היהודית שאינה חרדית הם 2.4[א] ובאוכלוסייה הערבית 3.5.[3][4]

לפי אומדן האוכלוסייה החרדית לשנת 2009, כ-59 אחוזים (441 אלף) הם צעירים עד גיל 19 (בהשוואה לכ-35 אחוז באוכלוסייה כולה). על פי התחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולפי הנחת אפס הגירה והנחות נוספות בטווח הביניים,[ב] שיעור החרדים יעמוד ב-2034 על כ-17 אחוזים, ובשנת 2054 על יותר מ-24 אחוזים.[4]

נכון לשנת 2023, קיימת מגמת התחרדות משמעותית בעיירות פיתוח ובפריפריה. חרדים רבים, צעירים בעיקר, יוצאים מהערים הגרעיניות המיועדות לחברה החרדית כמו בני ברק, מודיעין עילית וביתר עילית, ומחפשים פתרונות דיור בערי הפריפריה, שם מחירי הדירות נמוכים יותר. ד"ר איתן רגב, החוקר את כלכלת המגזר החרדי, זיהה מגמה זו בקריית גת, קריית מלאכי, צפת, אופקים וטבריה. לדבריו, מדובר בתופעה הולכת וגדלה שעוד תתעצם. חלק מהחרדים קונים דירות להשקעה, ורק בשלב מאוחר יותר, כשמשפחתם גדלה, עוברים לגור בהן.[5]

תגובות למגמת ההתחרדות

קמפיין נגד התחרדות, מטעם רשימה משותפת של מרצ ומפלגת העבודה בבחירות למועצת העיר ירושלים ב-2013
ירושלהם. גרפיטי נגד התחרדות בירושלים

בקרב ציבורים לא-חרדים, בעיקר חילונים, אך גם מסורתיים ודתיים לאומיים,[6][7] ניתן למצוא חשש מהתחרדות של אזורי המגורים שלהם, עקב פערים גדולים בסגנון החיים והחשש שרוב חרדי באזור מסוים יביא לשינוי אופיו ולכפייה דתית. לעיתים קרובות, באזורים שבהם קיימת התחרדות או שיש בהם חשש מפניה, ישנם תושבים המנסים למנוע הקמת מוסדות חינוך חרדיים או שכונות מגורים חרדיות.

מפלגות פוליטיות חילוניות אף הובילו קמפייני בחירות בסיסמת "לעצור את ההתחרדות", למשל מרצ בבחירות המוניציפליות בירושלים ב-2008 וב-2013. חרדים האשימו מובילי קמפיינים נגד התחרדות של ערים ושכונות בהסתה כנגד חרדים[8] תוך ציטוט של השימוש שעושים מתנגדי ההתחרדות בטרמינולוגיה של מלחמה,[9] כיבוש[10] וכדומה. הקמפיין של מרצ בירושלים ב-2013 עורר ביקורת גם מצד מפלגות שחברו לריצה, כמו מפלגת העבודה והתנועה הירוקה.[11]

מחוץ לישראל

גידול מואץ של אוכלוסייה חרדית מתרחש גם בארצות הברית. היישוב קריית יואל, מובלעת המנוהלת על ידי חסידות סאטמר בתוך העיירה מונרו שבמדינת ניו יורק, היה מוקד למספר חיכוכים: ב-1994, בתיק שהגיע עד בית-המשפט העליון, נפסק כי יצירת מחוז חינוכי עבור הקריה היוותה תמיכה שלא כדין בדת מסוימת, ומאז שלהי 2014 מתנהל מאבק סביב רצון הסאטמרים להרחיב את השטחים בבעלותם, עקב הגידול המהיר במספריהם. תושבים במונרו טענו כי העירייה אינה מייצגת אותם ונבחרה על ידי גוש הקולות בקרית יואל.[12] ב-2019, לאחר משאל עם, התפצלו מונרו וקריית יואל. קריית יואל הפכה לעיירה עצמאית בשם פאלם טרי הכוללת את העיירה עצמה וכמה דונמים סביבה, עליהם היא עתידה להתרחב ולבנות שכונות נוספות.

בברוקלין הביאה התפוצצות האוכלוסין בשכונות החרדיות לגלישה לאזורים שמחוץ להם ולחיכוכים משפטיים בנושאים כמו קווי תחבורה ציבורית עם הפרדה בין נשים לגברים ודרישה בבריכות עירוניות לשעות לנשים בלבד עם מצילה.[13] במחוז הבית-ספרי מזרח רמאפו מתנהל מאבק משפטי בטענה שהחסידים המקומיים, השולטים בוועדות העירוניות, מוכרים נכסים של רשת החינוך הציבורית כדי לממן ישיבות פרטיות.[14]

הצמיחה המואצת של המובלעות החרדיות בבריטניה הביאה לחיכוכים בסטמפורד היל, הגדולה שבהן.[15] מחאה דומה קמה מצד תושבים באוטרמון, אחד מפרברי מונטריאול שבקנדה, שבו קיימת אותה תופעה.[16]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ אצל דתיים שאינם חרדים סביב 4.3, בנשים מסורתיות-דתיות 2.6, במסורתיות שאינן דתיות 2.2–2.3 ובנשים חילוניות הוא הנמוך ביותר – 2.1.
  2. ^ הנחות שנמצאות במרכז הסקאלה של התחזית.

הערות שוליים

  1. ^ הסקר החברתי לשנת 2009, עמ' 24
  2. ^ על נתונייך ירושלים 2019, עמ' 79
  3. ^ 3.0 3.1 דן בן-דוד, מגמות דמוגרפיות מנוגדות וליבת לימודים, באתר מוסד שורש, נובמבר 2019
  4. ^ 4.0 4.1 תחזיות אוכלוסייה לישראל לטווח ארוך: 2059-2009, באתר הלמ"ס, 21 במרץ 2012
  5. ^ אתר למנויים בלבד ענת ג'ורג'י, ואז הצעיר החרדי הטיח בנו, "אתם מכפישים אותנו סתם, אני משלם מסים אפילו יותר מכם", באתר הארץ, 24 במרץ 2023.
  6. ^ חילונים ודתיים משלבים ידיים להלחם בהתחרדות, באתר הארץ, 29 בפברואר 2012
  7. ^ אלפי שאולי, חריש: חילונים מתאחדים נגד התחרדות, באתר ynet, 1 בנובמבר 2012
  8. ^ אליהו קאופמן, בכל מדינה מתוקנת בעולם היו מזמן פוסלים את תעמולת הבחירות של מפלגות העבודה ומר"צ - לבחירות המוניציפליות, בי-ם. הסיסמא שלהן - "לעצור את ההתחרדות", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, מרץ 2013
  9. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, תמיר כהן, ההזדמנות האחרונה של בית שמש למנוע את התחרדות העיר, גם הצעירים מבינים, יום הבחירות הוא צו 8, באתר הארץ, 21 ביולי 2013
  10. ^ תני גולדשטיין, התחרדות שכונות: כוח השוק או כוח ההתארגנות?, באתר ynet, 9 ביוני 2011
  11. ^ עדו בן-פורת, מזכ"ל 'העבודה' מצר על הקמפיין נגד החרדים, באתר ערוץ 7, 19 באוגוסט 2013
    משבר במר"צ: חילוקי דעות לגבי קמפיין השטנה 'יחד נעצור את ההתחרדות', באתר אקטואליק, 19 באוגוסט 2013
  12. ^ Board of Ed. of Kiryas Joel Village School Dist. v. Grumet 512 U.S. 687 (1994);‏ Annexation foes, Kiryas Joel officials meet at forum‏ 23 בספטמבר 2014.
  13. ^ ג'וזף ברגר, Out of Enclaves, a Pressure to Accommodate Traditions, הניו יורק טיימס, 21 באוגוסט 2013.
  14. ^ קייט טיילור, East Ramapo School Board Is Criticized by New York State Monitor, ניו יורק טיימס, 17 בנובמבר 2014; ארי הארט, An Immoral Use of Jewish Power in Upstate New York, ג'ואיש דיילי פורוורד, 2 ביוני 2015.
  15. ^ רוברט בות, Hackney planning row exposes faultlines in orthodox Jewish area, הגרדיאן, 8 במרץ 2013.‏ הת'ר סול, Stamford Hill council removes 'unacceptable' posters telling women which side of the road to walk down, האינדפנדנט, 20 בספטמבר 2014.
  16. ^ Dylan C. Robertson, Worlds Collide for Outremont’s Hassidic Population, The Star,‏ 26 באפריל 2013.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38228237התחרדות