שבט זבולון

בול המוקדש לשבט זבולון

שֵׁבֶט זְבֻלוּן הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט זבולון שהיה בנו השישי של יעקב אבינו מאשתו לאה. קיימת מסורת של יהודי האי ג'רבה ויהודי כרתים שהם צאצאי שבט זבולון.

ברכות לשבט

ברכת יעקב

שבט זבולון קיבל מיעקב ברכה: ”זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת, וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן;, ” (בראשית, מ"ט, י"ג).(סוף פרשת ויחי)

ברכת משה

בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה נתנה לשבט ברכה יחד עם שבט יששכר: וְלִזְבוּלֻן אָמַר: שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ; עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק; כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל; (סוף פרשת וזאת הברכה)

השבט במדבר

סימלי השבט: אבן החושן והדגל

הדגל של שבט זבולון על פי במדבר רבה

סמלו של שבט זבולון בבית הכנסת של רחובות

על פי הפירוש, האבן שמייצגת אותו בחושן היא אבן היהלום שאותה נשא אהרן הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו.

ה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של ספינה על רקע לבן. במדרש אגדה (לבמדבר ב') ישנה דעה נוספת כי על דגלו היה מצויר בית על פי נרדפותה של המילה בית למילה זבול.

נשיאי השבט

בספר במדבר, פרשת נשא נזכר נשיא שבט זבולון במדבר: אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן. הוא מוזכר בספר במדבר 4 פעמים. הוא הקריב את קורבנות הנשיאים ביום השלישי לחנוכת המשכן. נאמר במדרש, כי נשיא שבט זבולון קדם לנשיא שבט ראובן, אף כי ראובן הוא בכור השבטים, בזכות שפירנס את שבט יששכר כדי שיוכל לעסוק בתורה (הסכם יששכר וזבולון).

ברשימת הנשיאים בפרשת מסעי נזכר אליצפן בן פרנך.

המסע במדבר

בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט זבולון אחרון במחנה יהודה, שהיה ממזרח למשכן.

במפקד הראשון שערך משה מנה השבט 57,400 איש, ובמפקד השני 60,500 איש.

נחלת השבט

נחלות שבטי ישראל (נחלת זבולון מסומנת לפי חלק מהשיטות)

נחלת שבט זבולון. א. טוסיין. ה'תקצ"ד

נחלת זבולון מתוארת מספר פעמים במקרא. עיקרה בספר יהושע שם מתוארים גבולותיה הגאוגרפיים. תיאורים נוספים מופיעים במקומות אחרים במקרא, מהם ניתן להסיק פרטים שונים על המיקום הגאוגרפי של נחלת השבט. (כך למשל, בברכת יעקב לשבטים, המתוארת בספר בראשית, נאמר: ”זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. וְהוּא - לְחוֹף אֳנִיּוֹת, ויַרְכָתוֹ - עַל צִידֹן”.

אין ידיעות מחוץ למקרא על קיומו של שבט כזה בארץ ישראל בתקופה המתוארת (תקופת הברזל, המחצית הראשונה של האלף השלישי), אולם ארכאולוגים וחוקרי מקרא מנסים לשרטט את גבולותיה של אותה נחלה בהסתמך על התיאורים המקראיים בלבד, ובהיעדר מקורות נוספים. קיימות עדויות מתקופת בית שני ומזמן התלמוד על צאצאי שבט זה שחיו לחוף הים התיכון.

מסורת עממית מספרת על נחלת זבולון לחוף הים התיכון, בצפון החוף הישראלי ודרום חופי לבנון.

ממקורות שונים ניתן להבין שנחלת זבולון הייתה באזור הגליל התחתון. נחלת זבולון גבלה בדרומה בנחלת שבט יששכר ובחצי המנשה, בצפונה בנחלת שבט נפתלי ושבט אשר, במזרחה בכנרת וגבול נחלת חצי המנשה של שניים וחצי השבטים ובמערבה בשבט אשר וחצי המנשה.

ישנן מסורות שונות ופירושים לגבי גבולות הנחלה. על פניו נראה כי הנחלה כללה הן גבול קצר בחוף הכנרת (אך לא את הים עצמו), והן חוף לים התיכון, ושטחים בסביבות עמק יזרעאל, למרגלות התבור, כגון העיר עין חדה, אך ישנם חוקרי מקרא הנוטים לראות את נחלת זבולון קרוב לכנרת, ללא חוף כלל (כפי שמשתקף מהמפה).

לפי תרגומים קדומים (אונקלוס וירושלמי) ובאופן מפורש בספר הזהר הכוונה בברכת יעקב לברכה עתידית, אשר בה יכבוש איים בים, בעוד שנחלתו המקורית של זבולון היא ביבשה בלבד.

המנסים לזהות את מיקום נחלת זבולון על פי הכתובים והמסורת, נוטים כיום לראות את אזור הגליל התחתון החל מצפון חיפה ונחל הקישון כאזור נחלת שבט זבולון. וכך גם נכתב למשל בפירוש דעת מקרא.

המועצה האזורית "זבולון" נמצאת דרומה מעכו לא רחוק מחוף הים התיכון, לפי הדעה הרווחת, הנוטה לראות את זבולון כ"שוכן לחוף ימים" - כלומר לחופו של הים התיכון.

השבט בארץ ישראל

שבט זבולון השתתף במלחמות דבורה הנביאה.

כמו כן השבט השתתף במלחמתו של השופט גדעון בן יואש במדיינים (שופטים, ו', ל"ה).

הסכם יששכר וזבולון

ערך מורחב – הסכם יששכר וזבולון

הסכם יששכר וזבולון, זהו הסכם שבין אדם המתפרנס ממלאכתו לבין תלמיד חכם שתורתו אומנותו, ואינו עוסק במלאכה כלל: האדם שמתפרנס ממעשה ידיו מפרנס את התלמיד חכם שאינו עוסק במלאכה, ובתמורה שכר תלמוד התורה של התלמיד חכם עובר גם לאדם שמפרנס אותו.

חז"ל בבראשית רבה כתבו שזהו ההסכם שחתמו ביניהם שבט יששכר ושבט זבולון - יששכר עסק בתורה בלבד, ואילו זבולון עסק בענייני מסחר, והם התחלקו בכל באופן שווה:

זבולן לחוף ימים ישכון, הרי זבולן קדם ליששכר שכן מייחסן "יששכר זבולן", ולמה כן? אלא שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה, וזבולן בא ומאכילו לפיכך קדמו עליו אמר הכתוב "עץ חיים היא למחזיקים בה", יששכר כונס וזבולון מביא באניות ומוכר ומביא לו כל צרכו, וכן משה אומר "שמח זבולון בצאתך" למה? שיששכר באהליך שלך הן, שאת מסייעו לישב בהן

— בראשית רבה, פרשה צט ד"ה ט

מסורות יהודי ג'רבה וכרתים

פרופסור נחום סלושץ בספרו "האי פֶּלִיא" (דביר 1957) על האי ג'רבה, מביא את מסורת יהודי האיים ג'רבה וכרתים על היותם צאצאי שבט זבולון, ומקיימי הנבואה של ברכת יעקב (על פי פרשנות הזוהר הקדוש). הוא מביא עשרות מנהגים של יהודי כרתים המורים על המסורת שלהם כצאצאיהם של שבט זבולון, ובנוסף, כתב על מסורת יהודי ג'רבה: "לפי חכמי התורה של ג'רבה, האי שהם יושבים בו אינו אלא גוש מאדמת ארץ ישראל ...". אחד מבניו של זבולון היה סרד. על סמך זה כתב בספרו נ.ר. גנור 'מי היו הפיניקים ' (ע' 219) כי יכול להיות שמשפחת הסרדי מבני זבולון התנחלה באי סרדיניה.

שבט זבולון בהלכה

שבט זבולון עסקו במסחר ימי, ותפקידם היה לפרנס את אחיהם, שבט יששכר - אשר למדו תורה.

משום כך שבט זבולון קשור במושג ההלכתי הסכם יששכר וזבולון - על פיו אדם מממן לומדי תורה, כתחליף לחובתו האישית ללימוד התורה. המושג נוצר בעקבות הפרשנות למילים "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" בברכת משה.

כמו כן, הם עסקו בייצור התכלת המשמשת לציצית, ובארגמן ששימש בַּד שרד עבור המשכן והמקדש ולבגדי כהונה וּמָלְכוּת, וכן לצורכי עשירים בארץ ובעולם. למקומה של נחלת שבט זבולון משמעות הלכתית בדיון על נושא התכלת. בעקבות מציאת שרידי מפעלי ייצור צבע תכלת משבלולים באזור עין דור וצפונה לו, קבע הרב הראשי לישראל הרב ד"ר יצחק אייזק הלוי הרצוג כי בסבירות גבוהה ארגמון הקוצים הוא "חלזון התכלת" בתוך נחלת זבולון.

קישורים חיצוניים

נחלת שבט זבולון

• יהוסף שווארץ, תבואות הארץ, פרק ג, אתר 'צל הרים'
• צבי גל, ‏גיא יפתחאל – הגבול בין אשר לזבולון, קתדרה 50, דצמבר 1988, עמ' 50-47
• גרשון גליל, ‏גבע, בית-דגון והגבול בין נחלת אשר לנחלת זבולון, קתדרה 57, ספטמבר 1990, עמ' 18-3
• יגאל לוין, ‏על כסלות-תבור, רמון, הנחל אשר על פני יקנעם וגי יפתח-אל: להבנת גבולותיה של נחלת זבולון, קתדרה 108, עמ' 36-5
  • יוסף סטפנסקי, ‏רימון והגבול בין נחלות זבולון ונפתלי, קתדרה 110, דצמבר 2003, עמ' 172-171
• על חוף הגליל המערבי, מסמך של מנהל החברה והנוער, באתר משרד החינוך
• שמעון אור, נחלת זבולון, אתר התנועה ל'תורה מנהיגה'
• דוד הלל וינר, אילון הזבולוני אתר ישיבת ההסדר עכו
• אראל סגל, חלוקת השבטים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0