שומרון (עיר)

שומרון

רחוב עמודים בחורבות שומרון, תצלום משנת 1925 לערך
מדינה	ממלכת ישראל
סיבת נטישה	כיבוש הארץ על ידי צבא אשור
תאריך נטישה	721 לפנה"ס
יישובים יורשים	סבסטי
דת	יהדות

שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך

עתיקות שומרון בגן לאומי סבסטיה 2016

שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל. בירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס. האתר הארכאולוגי של העיר שומרון נמצא ליד הכפר הפלסטיני סבסטיה שבהרי השומרון שבשמו השתמר השם "סבסטי" (Sebaste), כפי שנקראה על ידי הורדוס שבנה אותה מחדש. כיום האתר נמצא בשליטה ישראלית, אך ביקור במקום מתאפשר רק בקבוצה לאחר תיאום צבאי.

היסטוריה

קובץ:Entrance to Ahab Tomb.jpg

כניסה לאולם מלבני תת-קרקעי - בו היו לפי ההשערה קברי עמרי ואחאב

תמונה פנורמית של התיאטרון הרומי של סבסטיה

על-פי ספר מלכים ייסד את העיר עמרי מלך ישראל:

"וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן."

— ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"ד

בנו של עמרי המלך אחאב ביצר את העיר ובנה בה בניינים מפוארים. אחד מבנינים אלה הוא בית השן, בניין מפואר המעוטר בניבי פילים. שרידי בניין זה התגלו בחפירות ארכאולוגיות. העיר נחרבה בשנת 721 לפנה"ס תוך כדי כיבוש הארץ על ידי צבא אשור.

שומרון איבדה את צביונה (אופייה) היהודי-שומרוני לאחר כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון והפכה לעיר יוונית הלניסטית. תושביה היוונים של העיר שיבשו את שמה לסמריה שם שנשאר שגור בשפות הזרות עד היום, העיר נחרבה עם כיבושה על ידי יוחנן הורקנוס.

בתקופתו של הורדוס נבנתה שומרון מחדש כעיר רומית מפוארת שנקראה סבסטיאה על שם הקיסר אוגוסטוס ("סבסטי" Σεβαστη היה כינויו היווני של אוגוסטוס). זה היה אחד ממפעלי הבנייה המרשימים של הורדוס. הורדוס, שייחס חשיבות למיקומה של העיר בלב שטחי שלטונו, החליט לפתח אותה ואף יישב בה חיילים משוחררים שהבטיחו את נאמנותה של העיר למלך. לשם כך הוקפה שומרון בחומה שאורכה כ-3,500 מ' ובמרכזה נבנה האוגוסטאום, "מקדש" מפואר שהוקדש לקיסר. בנוסף הוקמו במקום מבנים האופייניים לעיר רומאית: אצטדיון, פורום ותיאטרון. העיר קשורה גם למסעותיהם של אותו האיש ועמיתיו כאתר מרכזי בציר ההר בין ירושלים לנצרת.

ארכאולוגיה

בשומרון נעשו מספר חפירות. הראשונה בין השנים 1908 - 1910 מטעם אוניברסיטת הרווארד. מנהל החפירה היה ג'ורג' אנדרו רייזנר ששכר את שירותיו של גוטליב שומכר כדי שיסייע לו בחפירה, לאחר שלא היה מרוצה מעבודתו, פיטרו, והביא במקומו את קלרנס פישר שחפר לפני כן במסופוטמיה. בחפירה נחשף האגף המערבי של מצודת מלכי ישראל מימי עמרי ויהוא.

החפירה השנייה התבצעה בשנים 1931 - 1935, והשתתפו בה חוקרים מחמישה מוסדות: אוניברסיטת הרווארד, הקרן לחקר ארץ ישראל, בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים והאוניברסיטה העברית. ניהל את החפירות ג'ון וינטר קרופוט, מנהל בית הספר הבריטי לארכאולוגיה, וסייעה לצידו אשתו הבוטנאית גרייס קרופוט. בחפירה התברר כי העיר חרבה פעמים רבות, ובכל פעם שנבנתה מחדש פורקו מבניה, ואבניהם שימשו לבניה המחודשת, דבר שהקשה על הבחנה בין השכבות השונות.

בין השנים 1965 - 1967 נערכו חפירות מצומצמות מטעם אגף העתיקות הירדני בראשות ז' זיאדין, בעיקר באזור התיאטרון ו"מקדש" אוגוסטוס.

מהתקופה הישראלית נמצא כי היו עיר עליונה (אקרופוליס) ותחתונה. ממדיה שנויים במחלוקת: בעוד שקרופוט סבר כי לא עלו על 75 דונם, קתלין קניון (שהשתתפה אף היא במשלחת המנדטורית) סברה כי היו קרובים לממדים של העיר בתקופה הרומאית שעמדו על כ-640 דונם. הבניה הייתה משובחת, ונעשתה ב"בנייה יבשה" של אבנים משולבות ללא טיט. נראה כי נעשתה בהשראת הפיניקים ואולי אף בעזרתם. בחדרי המחסנים נמצאו חרסי שומרון, אוסטריקונים בעברית הכתובים בדיו שחור שהיו למעשה תעודות משלוח של שמן ויין שהועלו כמס. שנהבים מיוחדים במינם נמצאו בארמון אחאב, והם נחשבים לממצאים החשובים ביותר בסיווג של אמנות זעירה מאותה תקופה. לחלק משנהבים אלה יש דמיון לשנהבים שנמצאו בארסלאן טאש שבסוריה. המתוארכים למאה ה-9 לפנה"ס.

לשיא תפארתה הגיעה העיר בתקופה הרומית. בתקופה זו הוקמו בניני ציבור בחלקם על ידי הורדוס שקיבל את העיר מידי אוגוסטוס. בין הממצאים ניתן לציין את "מקדש" אוגוסטוס, אצטדיון, תיאטרון בקוטר 65 מטר, פורום ובזיליקה, וכן מערכות קברים שונות, חלקן חצובות בסלע, וחלקן בנויות כמאוזוליאום מאבני גזית ומקורה בכיפה. הכיפה נתמכת בפנדנטיבים, וזו הדוגמה הקדומה בעולם לשימוש בטכניקה זו.

קבר אחאב ואביו עמרי

הארכאולוגית נורמה פרנקלין, מאוניברסיטת תל אביב הביעה השערה לגבי מיקום הקברים בחפירות שומרון המקראית. בהרצאה בכנס מחקרי יהודה ושומרון במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ביוני 2007 היא הציגה תיאור של שני קברים שנחצבו מתחת לארמון מלכי ישראל בעיר שומרון. הקברים נחפרו לפני למעלה מ-100 שנה, על ידי משלחת מאוניברסיטת הרוורד הראשונה בין השנים 1908 - 1910 אך לא זוהו בתור כאלה. החוקרת סיפרה כי בהתאם לשיטת העבודה של המשלחת, היות שהיא חפרה בשטח שעובד על ידי חקלאים, היה עליה לפי החוק לחשוף בכל פעם רצועה צרה אחת של אדמה, ומיד לכסות אותה בסיום רישום הממצאים. וזאת כדי לא לפגוע יתר על המידה בפעילות החקלאית. בדו"חות שהותירה המשלחת היא מציגה שירטוט מלא של שני האולמות המוארכים - בעלי צורה מלבנית - בעלי קמרונות, העשויים להיות קברי המלכים. בביקור שערכה באתר היא הצליחה לחדור לקמרונות ולבחון את צורתם.

תחילה היא הבחינה בשרטוטים כי שניים מהמבנים, מתחת לארמון, שונים מהאחרים והם לא בורות מים כמו מבנים אחרים. ומסדרון חצוב בסלע הוליך אליהם. בניגוד לאחרים, שני המבנים האלה נראו כמו מערות קבורה בצורה מלבנית. המבנה שלהם ומיקומם דומים לקברים המלכותיים של מלכי אשור בחורסאבד (היא דור שרוכין בירת סרגון השני) ביניהם של סרגון השני. שם נמצאו קברי מלכים ושליטים שנחצבו בסלע מתחת לארמון המלוכה ובהם נמצאו תכשיטי זהב מעוצבים, כלי מלחמה ועוד.

תמיכה בהשערה היא מצאה במקרא, כאשר ישעיהו הנביא מציין את הנוהג של מלכי הגויים לעומת מלכי בית דוד:

כָּל-מַלְכֵי גוֹיִם, כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד, אִישׁ בְּבֵיתוֹ.

— ספר ישעיהו, פרק י"ד, פסוק י"ח

החוקרת מעריכה כי מערה אחת היא של עמרי והשנייה של אחאב.

גן לאומי שומרון (סבסטיה)

אתר החפירות הארכאולוגיות הוכרז כגן לאומי ונוהל על ידי רשות הטבע והגנים הלאומיים, והכניסה אליו הייתה בתשלום. במקום נבנו על ידי תושבי הכפר הסמוך סבסטיה מסעדות וחנויות מזכרות. שטח הגן כ-218 דונם. כיום הכניסה לגן הלאומי היא ללא תשלום, אך אפשרית רק במסגרת טיולים מאורגנים, בתיאום מראש עם צה"ל, ואיננה מתאפשרת למבקרים בודדים, למעט בזמנים מיוחדים כגון חול המועד פסח וסוכות, בהם הכניסה לרכבים פרטיים מאובטחת על ידי צה"ל.

ניתן לראות במקום שרידים מתקופות שונות ובעיקר את שרידי המבנים הציבוריים ומרכזי הפולחן מן התקופה ההרודיינית/רומית וכן קטעי ביצורים ומגדלים הלניסטיים. כמו כן קיימים היום שרידים של רחוב עמודים (קארדו) ששימש כמרכז מסחרי. רחוב זה מאוחר לתקופת הורדוס אך כנראה גם הורדוס הקים רחוב דומה.

באתר אפשר לראות את התיאטרון השלם ביותר מהתקופה הרומית בין אלה ששרדו במזרח התיכון.

סמוך לאתר הגן הלאומי נמצאת תחנת הרכבת סבסטיה בה נאחז גרעין התיישבות בשם אלון מורה ביזמת תנועת גוש אמונים, האיחזות זו נקראה "העלייה לסבסטיה", והיא הייתה העלייה היהודית הראשונה לשטחי יהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים, והיא נחשבת כאירוע מכונן בתולדות ההתיישבות היהודית ביש"ע, ההאיחזות הייתה בניגוד להוראות הממשלה שפינתה את המתיישבים שוב ושוב, אך הם שבו ועלו מחדש. בשנים 1974 - 1976. בסוף נחתם הסכם במסרגתו התיישבו המתנחלים במחנה קדום, ולאחר מכן הוקמו מגרעין המתיישבים הישובים אלון מורה וקדומים. סמוך למקום נמצאות ההתנחלות שבי שומרון ומדרשת השומרון.

גלריית תמונות מהגן הלאומי שומרון

• 
  סרקופג
• 
  שדירת עמודים בפורום
• 
  פינת ישיבה עגולה בקצה הפורום
• 
  התיאטרון
• 
  מגדל עגול
• 
  מדרגות למקדש

גלריית תמונות מהכנסייה הביזנטית

מסורת ימי-ביניימית מצביעה על בירת השומרון כמקום קבורת ראשו של יוחנן המטביל, כפי שמופיע במפות צליינים מן התקופה.

• 
  פרוזדור הכניסה
• 
  השער מתוך הכנסייה
• 
  הקריפטה
• 
  האפסיס

לקריאה נוספת

• האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, משרד הביטחון והוצאת כרטא, כרך 4 עמ' 1493 - 1503
• יוסף אבירם (עורך), ארץ שומרון - הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשל"ד
• עמוס פרומקין, מערכת אספקת המים של שומרון-סבסטיה, אמות מים קדומות בארץ ישראל- קובץ מאמרים, בעריכת דוד עמית, יזהר הירשפלד ויוסף פטריך, הוצאת יד בן צבי, 1989
• על אמות המים של ירושלים ראה מדריך ישראל החדש, כרך 11: "הרי יהודה", עמ' 63 - 70

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שומרון בוויקישיתוף

• גן לאומי סבסטיה - באתר "טבע ונופים בישראל"
• צילה וזהר לפיד, שומרון- סבסטיה בירת ממלכת ישראל טבע הדברים
• רשות הטבע והגנים - גן לאומי שומרון (סבסטיה)
• תל שומרון באתר עידן התנ"ך
• סיור וירטואלי (מצולם) באתר העתיקות
• תמונות מסבסטיה
• תמונות עדכניות של גן לאומי שומרון באתר 'רשימות', אוקטובר 2009
• ורד נעם, ‏מביקורת הנוסח לשחזור היסטורי: לתולדותיהם של שלושה מקומות בארץ-ישראל, קתדרה 104, יוני 2002, עמ' 7 - 18
• בצלאל בר-כוכבא, ‏כיבוש העיר שומרון בידי יוחנן הורקנוס: העילה להטלת המצור, היישוב היהודי בחבל עקרבא והריסת העיר סמאריה, קתדרה 106, דצמבר 2002, עמ' 7 - 34 (דיון היסטורי בסיפור כיבוש העיר בספרו של יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25657907שומרון (עיר)