הרב שמעון ביטון (בית שמש)
| לידה |
1931 (גיל: 93 בערך) ה'תרצ"ב אולד חסאן, מרוקו |
|---|---|
| תפקידים נוספים | רב העיר בית שמש, סופר בית הדין במרקש |
| רבותיו | הרב יהודה שושנה, הרב דוד לעסרי, הרב מרדכי קורקוס, הרב מכלוף אבוחצירא והרב חיים רפאל שושנה |
| חיבוריו | מלאכת שמעון; שמע בני |
| אב | הרב יצחק ביטון |
.jpg)
שמעון ביטון (נולד ב-1931, בחורף ה'תרצ"ב) הוא רב ישראלי-מרוקאי, המכהן מאז 1984 כרבה של בית שמש (מ-2015 באופן לא רשמי).
תולדות חייו
במרוקו
נולד בכפר אולד-חסאן במחוז סוס בדרום מרוקו לרב יצחק ביטון, שהיה רב וראש ישיבה בכפר תיזגין (לימים הרב המחוזי באזור תארודנת), ולמימה בת המקובל הרב יעיש קריספין, הרב האזורי בתארודנת. בצעירותו עבר עם משפחתו למרקש. בשנת ה'תש"ו בערך החל ללמוד בישיבת רבי אברהם אזולאי במרקש אצל הרבנים יהודה שושנה ודוד לעסרי, וחודשים ספורים אחר כך מינה אותו הרב שושנה ללמוד אחר הצהריים עם התלמידים את השיעור. שנה לאחר מכן למד במחזור הראשון של ישיבת אוצר התורה שהוקמה במרקש.
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תש"ט נאלץ לתור אחר פרנסה עבורו ועבור אחותו הקטנה (אמו נפטרה שנים רבות לפני כן). לשם כך נדד לאגאדיר, ולמד שחיטה בכפר סמוך, ובמקביל לימד בבית הספר של כי"ח. לאחר גמר לימודיו בקיץ ה'תש"י עבר לכפר תיזגין שבו כיהן אביו כרב, שם שימש כשוחט וכמלמד תלמידים. בחורף ה'תשי"א שב למרקש ללמוד מפי רבי יהודה שושנה ורבי אלעזר מור יוסף, וכן למד עברית מפי הרב חיים רפאל שושנה, ששלח אותו ללמד במקומו את בני העשירים. באותה התקופה הכיר אותו אב בית הדין של מרקש הרב מכלוף אבוחצירא, ולקחו כמלמד פרטי לבנו. באייר ה'תשי"ב מינה אותו הרב אבוחצירא לסופר בית הדין, והפך ליד ימינו של הרב אבוחצירא. במקביל החל ללמוד חושן משפט אצל סגן הראב"ד, הרב מרדכי קורקוס. הוא שימש גם כגובה עבור השלטון הצרפתי של המיסים המוטלים על שטרות הנחתמים בבית הדין, כדוגמת צוואות ושטרי מכר, וכן כאפוטרופוס כללי ליתומים. במסגרת תפקידו, הגה פתרון משפטי לרישום בטאבו של נכסי יהודים שלא היו להם שטרי קניין משום שהנכסים עברו בירושה במשך דורות רבים, ורצו למוכרם כדי לעלות לישראל. הוא קיבל אות הצטיינות מטעם הרשויות על התנהלותו. בשנת ה'תשט"ו התמנה גם לחזן בבית הכנסת "עטיא" במרקש.
בישראל
בחורף ה'תשכ"ה עלה לישראל דרך מרסיי, יחד עם גיסו הרב עמינדב קריספין. הוא התגורר תחילה בלוד, שם היה בקשרים טובים עם הרב יצחק אבוחצירא, והתמנה ביוזמתו לרב בית הכנסת האלג'יראי בעיר. באותה השנה התמנה למנהל מחלקת הכשרות בבית שמש, ומאוחר יותר גם למנהל מחלקת נישואין ולרב בית כנסת "הזוהר" בשכונת משק עזר בעיר. בשנת ה'תשמ"ד נסמך לרבנות עיר על ידי הרבנים יצחק חזן, משה מלכה, שלום משאש ויוסף קאפח, וסמיכתו אושררה על ידי הרב הראשי לישראל מרדכי אליהו. בקיץ של אותה השנה ניצח בבחירות לתפקיד הרב הראשי לבית שמש, לאחר פטירתו של הרב יוסף בוסקילה. הוא ייסד כולל אברכים (בתחילה עמד בראשו הרב יעקב זמיר עד שהתמנה לדיין).
בשנת ה'תשע"ה יצא לגמלאות מכהונתו הרשמית[1], אך ממשיך לכהן כרב העיר באופן לא רשמי[2].
ספריו
- מלאכת שמעון - שאלות ותשובות ומאמרים בהלכה.
- שמע בני - על חומשי בראשית ושמות והספדים.
לקריאה נוספת
- הרב שמעון ביטון, זה ספר תולדות אדם, בתוך: "שמע בני", תשע"ג, עמ' ו-מה.
הערות שוליים
- ^ המועצה הדתית תשלם לרב שמעון ביטון 359 אלף שקלים אתר "מהדריניוז" י"א אייר ה'תש"פ 05/05/20.
- ^ סוף לסאגה: הגר"ש ביטון יישאר רב העיר בית שמש, אתר "לדעת", כ"ח אייר תשע"ה.
