אריאל (תנועת נוער)

אריאל

סמל התנועה המשלב בתוכו את תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל
שם מלא	אריאל
תאריך ייסוד	סיוון ה'תשל"ט
מספר יישובים	למעלה מ-60
מספר סניפים	כ-130 סניפים ברחבי הארץ
מספר חניכים (על פי התנועה)	כ-15,000
מספר חניכים (על פי משרד החינוך)	6,229 [1]
אישים בולטים	הרב דב ליאור, הרב שמואל אליהו, הרב אריה בצלאל, הרב אליעזר מלמד, הרב איתן אייזמן ובצלאל סמוטריץ'
מזכיר כללי	דביר עמיאור
מיקום המטה	ירושלים
האתר הרשמי

תנועת אריאל היא תנועת נוער דתית לאומית שהוקמה בשנת ה'תשל"ט (1979). התנועה הוקמה על ידי קבוצת נערים ונערות, שהחליטו לפעול במסגרת תורנית וכלל ישראלית בתנועת נוער.

הפעילות החינוכית בתנועה מתנהלת בהפרדה בין בנים ובנות ומחולקת על פי שכבות גיל, כאשר כיתה ג' הם השכבה הקטנה ביותר וכיתה י"ב הם השכבה הגדולה ביותר. השכבות נכללות במסגרות על כאשר האחת נקראת חבריא א' והיא כוללת את שכבת הגילאים של כיתות ג' עד ח' והשכבה השנייה נקראת חבריא ב' והיא כוללת את כיתות ט' עד י"ב כאשר חלק משכבה זו נכנס לצוותי ההדרכה.

ההנהלה בתנועה מורכבת מתחום בנים ותחום בנות ולכל אחד מהם ממונה רכז/ת שאחראי על צוותי הקומונה (על תיכון), על ימי העשרה וההשתלמויות ועל יוזמות ומיזמים בתנועה. התנועה גם מפעילה משרד הכולל מחלקת כספים, מפעלים, כח אדם ומזכירות.

הקמת התנועה

בסיוון ה'תשל"ט (1979) הוקם סניף בני עקיבא "בין החומות" שברובע היהודי בירושלים במתכונת נפרדת לבנים ולבנות. בטקס נכחו הרבנים מרדכי אליהו, אביגדור נבנצאל, ירחמיאל וייס והרב נחום נריה. כשנודע על הקמת הסניף, פרסמה ההנהלה הארצית של בני עקיבא מודעה בעיתון 'הצופה' המודיעה כי לא הוקם סניף נפרד.

מקימי הסניף, ובהם הרב אליעזר מלמד (כיום ראש ישיבת הר ברכה), ניסו להרגיע את הרוחות. הם נפגשו עם אמנון שפירא ועם הרב משה צבי נריה, ממיסדי תנועת בני עקיבא. גם הרב חיים דרוקמן ניסה לפשר, ותמך למעשה בקיומו של הסניף הנפרד, כמו הרב נריה.

ילדים רבים מקריית משה וגבעת שאול בירושלים הגיעו לסניף בין החומות והוחלט, מפאת מספר החניכים הרב לפתוח עוד סניף נפרד של בני עקיבא לבנים בשכונת גבעת שאול שבעיר. בעת פתיחת הסניף הנפרד החליטה הנהלת בני עקיבא שלא להכליל את סניף "גבעת שאול" בתנועה (שכיום נחשב לאחד מהסניפים הגדולים בתנועת אריאל). לאחר שנה מהקמת הסניף הוקמה התנועה החדשה. לאחר זמן נפתח גם סניף הבנות של גבעת שאול. סניף בין החומות נשאר בתנועת בני עקיבא, וכיום ישנם סניפים נפרדים גם בבני עקיבא.

חזון ויעדים

יעדי תנועת אריאל הם "לגדל דור עובד השם שפועל להוספת קדושה, לקיום תורה ומצוות בשלמות, לעבודה עצמית, לחיי צניעות ולמעורבות חברתית בדרכו של הראי"ה - דור מנהיג, פעיל ואכפתי היוצר שינוי באומה הישראלית כדי לקדמהּ לבניין אריאל". להלן חזונה של התנועה כפי שהוא מופיע באתר הרשמי שלה:

יעדים חינוכיים

תורת ישראל

התנועה תחנך לקיום חיי תורה ומצוות בשלמות, באומה ובפרטים, מתוך יראת שמים ואמונת חכמים בקדושה ובטהרה. התנועה תעודד את חבריה להתמסר לתורה ולגדול בה. חניכי תנועת אריאל ירגילו עצמם לחשיבה הנשענת על הדרך שתורתנו מתווה לנו. גם בעיסוק בעניינים שלכאורה שייכים לעולם החול, יבררו את הדרך שעליהם לפעול בה לאור התורה.

ארץ ישראל

על פי מה שכתוב בתורתנו, ארץ ישראל ניתנה לנו, לעם ישראל, וממנה לא נזוז. חניכי תנועת אריאל יפעלו לפיתוחה של ארץ ישראל. התנועה תחנך לאהבת הארץ ולהתיישבות בכל חלקיה, במיוחד באלו הזקוקים לחיזוק.

עם ישראל

התנועה תחנך לאהבת כל אדם מישראל ולאיחוד בין חלקי האומה. חניכי תנועת אריאל ישתלבו בפעילות המכוונת למעורבות חברתית ובפעולות חסד בהתנדבות, תוך הקפדה מלאה על קיום תורה ומצוות מבלי להתפשר על שום פרט (לפי דרכה של תורה בגאון).

שירות צבאי

תחנך התנועה לשירות בצבא ההגנה לישראל, בתנועה מדגישים את המחויבות להלכה בכל תחום בחיים ולכן היחס לשירות צבאי מבוסס על פסקי הלכה של גדולי תורה ביניהם הרמב"ם שפסק להלכה מתוך המקורות: "עזרת ישראל מיד צר הבא עליהם" הלכה התייחסה לחובת מצוות הנשיאה בנטל הביטחון הלאומי והאישי.

שירות לאומי

התנועה מעודדת בנות להתנדבות בשירות הלאומי, על מנת שהבנות יתרמו לחברה הישראלית בתחומים החברתיים בדרך צנועה המתאימה לחינוך הדתי.

ועשו לי מקדש

חניכי תנועת אריאל יפעלו להטמעת תודעת המקדש בתנועה ומחוצה לה - כל אחד לפי פסקי רבותיו, השתתפות ב'סיבוב שערים', שבוע מעמדות ולימוד משותף של נושאים מעולם המקדש, כחלק מייעוד התנועה לקירוב הגאולה השלמה ולהגבהת הקומה הרוחנית בעם ישראל.

קבלת אחריות והנהגה

התנועה תכשיר את חניכיה למסוגלות להנהגה מתוך חינוך ליזמה, לקבלת אחריות, לעשייה, להבעת רעיונות ודעות בכתב ובע"פ. החניכים יפנימו כי 'אין הדבר תלוי אלא בי' ויבינו שזכותם וחובתם לפעול כדי שהדברים יצאו מן הכוח אל הפועל, ואת עשייתם כולה תנחה דרך התורה.

בניין היחיד למען בניין הכלל

האדם נברא בצלם אלקים כיאה לייעודו. הוא ניחן בכוחות שמיוחדים לו ומאפשרים לו לפעול למען בניין הכלל. עליו לפתח כוחות אלו בדרך התורה. התנועה תחנך את חבריה לפיתוח האישיות: להגברת המודעות האישית, לתיקון המידות ולחיזוקן, להכרה בכוחות המיוחדים לכל אחד, ולגילוים בפועל בעשיית הטוב למען כלל החברה.

כולנו עם אחד

מתוך מחויבות כלפי החברה כולה, התנועה תקבל כל חניך לשורותיה ותפתח סניפים בכל מקום שתידרש, ובתנאי שהמבקשים ידעו מה הם עקרונות התנועה וישאפו להגיע אליהם גם אם בהווה המרחק בינם ליעד גדול. חניכי התנועה יעסקו בהסברת דרך התנועה בדרכי נועם ובתבונה, במפגשי פנים אל פנים ודרך אמצעי התקשורת השונים, ובכללם רשתות האקטואליה והחדשות (חניכים שמשתמשים ברשת).

יצירת תרבות יהודית

חניכי תנועת אריאל יפעלו ליצירת תרבות יהודית בכל התחומים: באמנות, במוזיקה, בקולנוע, בספרות ובתקשורת ובתחומי היצירה הנוספים.

קדושת חיי אדם

התנועה תחנך להכרה בקדושת חיי אדם ולמחויבות לשמירה עליהם. התנועה תפעל להעלאת המודעות לקדושת חיי האדם גם בחברה הכללית-ישראלית.

והצנע לכת

התנועה תחנך לדרך חיים שמתאפיינת בפשטות ובצניעות, שתיהן ערכי יסוד שכוחם רב בפיתוח המידות. כן תחנך התנועה לפעילות בצניעות ובקדושה, תוך הענקת כלים להתמודדות נכונה עם אתגרי הצניעות המאפיינים את גיל הנעורים. לפיכך, ומשום שדרכי החינוך וההגשמה של הבנים שונות מאלה של הבנות, התנועה תקיים את כל מפעליה בשתי מערכות נפרדות: אחת לבנים ואחת לבנות.

גרעיני התנדבות

בתנועת אריאל פועלים כיום מספר רב של גרעיני התנדבות בהם פועלים חניכי הנוער הבוגר (מכונה חבריא ב' או חב"ב) - וביניהם: גרעין להב"ה בבית שמש, גרעין דרור בבת ים, גרעין נאמן בגבעת שאול, גרעין מגנו"ם (מגלים נוער משפיע) בבית אל, גרעין צליל ברחובות, בשדרות, בגבעת החרסינה, בקריית ארבע וכן בסניפים רבים נוספים. כאשר בני הנוער מגיעים לכיתה י' הם נכנסים להדרכה, ומכיוון שרוב השבטים הם גדולים יש העושים הדרכת חוץ - בסניפים אחרים.

בנוסף לגרעיני העשייה בסניפי הבנות, הוקם גרעין עשייה ארצי לסניפי הבנים בשבטים הבוגרים, יוזמה שהתחילה בזמנו של שבט "צור" כשבט הצעיר ביותר בחבריא ב' של התנועה.

התנועה היום

מלבד סניף גבעת שאול, שהיווה את הגרעין הראשוני, הסניפים הראשונים של התנועה הוקמו במבשרת ציון, בית אל, קריית ארבע, כוכב השחר, בני ברק, מעלה אדומים, נווה דקלים, שעלבים ועצמונה (כיום שומריה). היום סניפי התנועה פרוסים בכל רחבי הארץ - מאילת ועד קצרין.

עד 2018, 40 שנים לאחר הקמתה, גדלה התנועה ופועלים בה כיום 130 סניפים, הכוללים למעלה מ-15,000 חניכים. הסניף הגדול בתנועה הוא סניף רמת בית שמש המונה כ-800 חניכים וחניכות (בנפרד). סניף הבנים ברמת בית שמש ידוע בעשייתו הברוכה ובתרומתו הרבה לקהילה, בנוסף בסניף זה משולבים חניכי צמי"ד.

לתנועה ישנו אתר כתיבה ייחודי לנוער בשם 'שמים' שמופיע כתת-אתר באתר התנועה.

מזכ"ל התנועה כיום הוא דביר עמיאור.

בוגר מפורסם של התנועה הוא חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'.

שמות השבטים בתנועה

מיום הקמת התנועה ועד תחילת שנת ה'תשע"ד שמות השבטים היו זהים לאלו של בני עקיבא.

בשנת ה'תשע"ד (2013) שונו שמות השבטים. השמות החדשים מבטאים ציפייה לגאולה ולבניין בית המקדש השלישי (השמות הם לפי הכיתות של החניכים, - לדוגמה חניכים בכיתה ג' יהיו בשבט גלעד).

השמות החדשים הם:

יסוד - מסמל את בית המקדש כבסיס של העולם כולו. אבן השתייה שמשם הושתת העולם, משם נלקח העפר שממנו נוצר אדם הראשון.

גלעד - מקום השראת שכינה. "גל ועד לאומות העולם שהשכינה שורה בישראל" (שיר השירים רבה).

דביר - דיבור וקשר ישיר עם ריבונו של עולם. "וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארון העדת מבין שני הכרבים" (במדבר ז' פט').

הראל - מקום העקדה, מסמל את מסירות הנפש של עם ישראל על דבר ה'. "אשר יאמר היום בהר ה'..." – הר ה' = הראל.

נווה - המקדש כמקום בו השלמות החיצונית (הנוי) משלימה את השלמות הרוחנית.

מעוז - החוסן של עם ישראל. "ה' מעוז חיי". כל עם נסמך על צבא חזק או עושר כלכלי. הביטחון של עם ישראל הוא הקשר עם הקב"ה. ובזמן שאנו עושים רצונו של מקום, ושכינתו שרויה בתוכנו אז אנו בטוחים ויכולים להוציא את כל כוחותינו מהכוח אל הפעול בכל עוזם. "תורת חיים בעוז".

נחלה - שלושה דברים קרויים נחלה: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. אבל המקום היחיד שקרוי בפירוש בתורה נחלה זה בית המקדש. "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" (דברים יב' ט') וזו הקומה הנוספת הרוחנית אותה מסמל בית המקדש.

בוגרי שבט נחלה מקבלים כל שנה שם חדש שנבחר כל שנה על ידי ההנהלה הארצית של התנועה.

שמות השבטים הבוגרים

מיום הקמת התנועה ועד תחילת שנת ה'תשע"ד שמות השבטים היו זהים לאלו של בני עקיבא.

החל משנת ה'תשע"ג (למעט שם השבט של הבנות באותה שנה), נבחר שם השבט החדש בנפרד מזה של בני עקיבא.

שם השבט	שנת לידה עברית	שנת לידה לועזית	שנת קבלת השם עברית	שנת קבלת השם לועזית	הערות
כפיר	ה'תש"ע	2010	ה'תשפ"ה	2024
עמיעד	ה'תשס"ט	2009	ה'תשפ"ד	2023	שם זה כבר קיים בתנועת אריאל, לבוגרי התנועה שנולדו בשנת ה'תשכ"ז-ה'תשכ"ח (1967). הסיבה לכפילות היא זהות השבטים עם בני עקיבא עד לשנת ה'תשע"ד.
מבשר	ה'תשס"ח	2008	ה'תשפ"ג	2022
נעם	ה'תשס"ז	2007	ה'תשפ"ב	2021
בניה	ה'תשס”ו	2006	ה'תשפ"א	2020
תאיר	ה'תשס”ה	2005	ה'תש"ף	2019
עוז	ה'תשס”ד	2004	ה'תשע"ט	2018	שם זה כבר קיים בתנועת אריאל, לבוגרי התנועה שנולדו בשנת ה'תשמ"ה-ה'תשמ"ו (1985). הסיבה לכפילות היא זהות השבטים עם בני עקיבא עד לשנת ה'תשע"ד.
נריה	ה'תשס”ג	2003	ה'תשע"ח	2017	שם זה כבר קיים בתנועת אריאל, לבוגרי התנועה שנולדו בשנת ה'תשמ"ב-ה'תשמ"ג (1982). הסיבה לכפילות היא זהות השבטים עם בני עקיבא עד לשנת ה'תשע"ד.
עשהאל	ה'תשס”ב	2002	ה'תשע"ז	2016
לביא	ה'תשס”א	2001	ה'תשע"ו	2015
צור	ה'תש”ס	2000	ה'תשע"ה	2014
מלאכי	ה'תשנ”ט	1999	ה'תשע"ד	2013
נאמן (בנות) / אליה (בנים)	ה'תשנ”ח	1998	ה'תשע"ג	2012
איתן	ה'תשנ”ז	1997	ה'תשע"ב	2011
נעלה	ה'תשנ”ו	1996	ה'תשע"א	2010
להבה	ה'תשנ”ה	1995	ה'תש"ע	2009
הגבורה	ה'תשנ”ד	1994	ה'תשס"ט	2008
דביר	ה'תשנ”ג	1993	ה'תשס"ח	2007
שבות	ה'תשנ”ב	1992	ה'תשס"ז	2006
נצח	ה'תשנ”א	1991	ה'תשס"ו	2005
אחיה	ה'תש”נ	1990	ה'תשס"ה	2004
לביא	ה'תשמ”ט	1989	ה'תשס"ד	2003
אלעד	ה'תשמ”ח	1988	ה'תשס"ג	2002
עמיצור	ה'תשמ”ז	1987	ה'תשס"ב	2001
קוממיות	ה'תשמ”ו	1986	ה'תשס"א	2000
עז	ה'תשמ”ה	1985	ה'תש"ס	1999
יחיעם	ה'תשמ”ד	1984	ה'תשנ"ט	1998
התקומה	ה'תשמ”ג	1983	ה'תשנ"ח	1997
נריה	ה'תשמ”ב	1982	ה'תשנ"ז	1996
שלם	ה'תשמ”א	1981	ה'תשנ"ו	1995
אמונה	ה'תש”מ	1980	ה'תשנ"ה	1994
אחדות	ה'תשל”ט	1979	ה'תשנ"ד	1993
ברמה	ה'תשל”ח	1978	ה'תשנ"ג	1992
נחלה	ה'תשל”ז	1977	ה'תשנ"ב	1991
עמישב	ה'תשל”ו	1976	ה'תשנ"א	1990
המבשר	ה'תשל”ה	1975	ה'תש"ן	1989
הצבי	ה'תשל”ד	1974	ה'תשמ"ט	1988
עצמאות	ה'תשל”ג	1973	ה'תשמ"ח	1987
דרור	ה'תשל”ב	1972	ה'תשמ"ז	1986
החלוץ	ה'תשל”א	1971	ה'תשמ"ו	1985
ידידיה	ה'תש”ל	1970	ה'תשמ"ה	1984
אחוה	ה'תשכ”ט	1969	ה'תשמ"ד	1983
אלישיב	ה'תשכ”ח	1968	ה'תשמ"ג	1982
עמיעד	ה'תשכ”ז	1967	ה'תשמ"ב	1981
צוריאל	ה'תשכ”ו	1966	ה'תשמ"א	1980
התחיה	ה'תשכ”ה	1965	ה'תש"ם	1979
היובל	ה'תשכ”ד	1964	ה'תשל"ט	1978
אריאל	ה'תשכ”ג	1963	ה'תשל"ח	1977

המנון התנועה

המנון התנועה הוא שיר "האמונה" שחיבר הראי"ה קוק

לָעַד חַיָּה בִּלְבָבֵנוּ הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה, לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

שָׁמָּה נַעֲמֹד לְגוֹרָלֵנוּ אַב הָמוֹן קָנָה, שָׁמָּה נִחְיֶה אֶת חַיֵּינוּ חַיֵּי עֲדַת מִי מָנָה.

שָׁמָּה נַעֲבֹד אֱלֹקֵינוּ בְּחֶדְוָה בְּגִילָה וּבִרְנָנָה, שָׁמָּה נַעֲלֶה לִרְגָלֵינוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.

תּוֹרַת חַיִּים חֶמְדָּתֵנוּ מִפִּי עֶלְיוֹן נִתָּנָה, נֶצַח הִיא נַחֲלָתֵנוּ מִמִּדְבָּר מַתָּנָה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריאל בוויקישיתוף

• אתר התנועה
• אתר הכתבים "שמים"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25785474אריאל (תנועת נוער)