בית משפט לעניינים מינהליים
בתי המשפט לעניינים מינהליים הוקמו בישראל מכוח חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, במטרה להסמיך את בית המשפט המחוזי (בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים) לדון בעניינים מנהליים אשר נדונו בעבר בבג"ץ. מכאן אף המקור לכינויו של בית משפט זה "בג"ץ קטן"[1]. תפישתו העקרונית של החוק היא, כי ראוי שבירור עתירות המובאות בפני בתי משפט אלה יערך על פי כללי דיון בעלי מאפיינים דומים לאלה של כללי הדיון הנוהגים בבג"ץ, והמוסדרים בתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק.[2]
היסטוריה
עם הקמת המדינה נקבע המוסד של בג"ץ לדיון בטענות כנגד פעילות השלטון. ברבות השנים עלה העומס על בית המשפט העליון שטיפל בעתירות לבג"ץ והוצעו הצעות שונות להקל את העומס. בשנת 1980 הציעה ועדת לנדוי מתווה להקלת העומס, אולם הצעותיה לא יושמו. בשנות ה-90 החל בג"ץ להעביר נושאים לבית המשפט המחוזי בדרך של פסיקה. בראשית שנות ה-90, בבג"ץ פסטרנק, בג"ץ 991/91 הועברו ענייני מכרזים לבתי המשפט האזרחיים. לאחר מכן הועבר הדיון בחברות ברשות מקומית לבתי משפט אזרחיים ברע"א 1287/92 ובבג"ץ 1921/94 הועברו ענייני התכנון והבנייה לבתי המשפט האזרחיים. בעקבות זאת, העבירה הכנסת בשנת 1997 חוק להקמת בתי משפט מנהליים שדנו בענייני תכנון ובנייה[3]. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2000 הועבר חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים שהעביר עניינים אחרים לבתי המשפט המנהליים.
ב-17 ביולי 2018 השלימה שרת המשפטים איילת שקד, ביחד עם שר הביטחון אביגדור ליברמן והח"כים ניסן סלומינסקי ובצלאל סמוטריץ', מהלך שיזמה והמעביר סמכויות שיפוט ביהודה ושומרון מבג"ץ לבית המשפט המנהלי בירושלים שכעת יישב, מעת כניסת החוק לתוקף, כערכאה ראשונה במקום בג"ץ.[4]
סמכות
לבית המשפט המנהלי סמכות לדון בעניינים מנהליים ספציפיים שנקבעו בחוק בתי הדין המנהליים.
עניינים מנהליים מוגדרים על פי סעיף 2 לחוק כסכסוך בין רשות מנהלית לבין הפרט. סעיף 5 לחוק מגדיר את הנושאים עליהם מוסמך לדון בית המשפט לעניינים מנהליים:
- עתירה מנהלית[5] - עתירה נגד החלטה של רשות בעניין המנוי בתוספת הראשונה לחוק (בין היתר בנושאי ארנונה, חינוך, רישוי עסקים, רשויות מקומיות וכו') עתירות אלו מכונות "בג"צונים".
- ערעור מנהלי - ערעור המנוי בתוספת השנייה לחוק (בין היתר ערעור על החלטה של רשם האגודות השיתופיות, ועדת ערר בעניין היטל ביוב, החלטות מסוימות לפי חוק התכנון והבניה וכו').
- תובענה מנהלית - תובענה לסעד אזרחי שעילתה עניין מנהלי המנוי בתוספת השלישית לחוק (בפועל כיום העילה היחידה המופיעה היא תובענה לפיצויים שעילתה במכרז ציבורי).
- עניין מנהלי שנקבע בחוק אחר.
כל עניין מנהלי שאינו עונה לנושאים הנ"ל, נדון בבג"ץ, מכח סמכותו השיורית. כמו כן, רשאי בית המשפט לעניינים מנהליים להעביר לבג"ץ כל עניין הנראה לו כבעל חשיבות ציבורית מיוחדת. סדרי הדין והסעדים, הם כמו בבג"ץ.
מלבד "עניינים מנהליים", בית משפט לעניינים מינהליים דן גם בתביעת פיצוי כספי מהמדינה, בתחומים שייקבעו בידי שר המשפטים. עד היום קבע שר המשפטים שני תחומים בהם ניתן לתבוע פיצוי כספי מהמדינה בבית משפט לעניינים מינהליים: 1. קיפוח במכרז. 2. תובענה ייצוגית בשל גבייה שלא כדין (תובענה מנהלית).
ראו גם
קישורים חיצוניים
חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, בספר החוקים הפתוח- תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, בספר החוקים הפתוח
- בתי המשפט המנהליים באתר פרקליטות המדינה
- מני מזוז, רפורמה בשיפוט המינהלי בישראל - חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000, משפט וממשל ו' (תשס"א) 233
- גלי בן-אור, 2000 - חוק בתי משפט לעניינים מנהליים – הצעת החוק שכמעט נכללה בסטטיסטיקת הכישלונות של החקיקה הממשלתית, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 25 במרץ 2019
הערות שוליים
- ^ חוק ותקנות בתי משפט לעניינים מנהליים.
- ^ ד"ר אורן שבת, העתירה המנהלית והסעדים במכרזים ציבוריים, פרלשטיין-גינוסר, 2017, עמ' 395-393, מסת"ב 978-965-7098-66-0
- ^ אורי גורן ומיכאל דן בירנהק, בית המשפט לעניינים מנהליים, משפט וממשל ד', תשנ"ז
- ^ משה ויסטוך, "חגיגות השמאל קיצוני הסתיימה": סמכויות שיפוט ביו"ש הוצאו מידי בג"ץ, באתר כיפה, 17 ביולי, 2018.
- ^ "עתירה מנהלית | ערעור מנהלי | תובענה מנהלית • משרד עו"ד טלבי ושות'". משרד עורכי דין טלבי ושות'. נבדק ב-2018-03-06.
| בתי משפט מיוחדים | ||
|---|---|---|
| ערכאת בית המשפט המחוזי | בית משפט לעניינים מינהליים • בית משפט לימאות • בית משפט כלכלי | |
| ערכאת בית משפט השלום | בית משפט לנוער • בית משפט לעניינים מקומיים • בית משפט לענייני משפחה • בית משפט לתביעות קטנות • בית משפט לתעבורה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
33328571בית משפט לעניינים מינהליים