שפש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שפש
אלילת השמש
חותם גליל שבו מתואר שמש - אליל השמש המסופוטמי, מקבילה של שפש הכנענית. נמצא בלובר.

שפש (מוכרת גם בשם שַפּשוּ, או בשם שמש, מ ו-פ מתחלפות) היא אלילת השמש במיתולוגיה הכנענית. בשל חשיבותה הרבה לעובדיה היא מכונה "מאור האלילים". ישובה בכנען היה בית שמש.


בתורה פולחנה של השמש מוקע ודינו של אדם שעובד לה הוא סקילה:

וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי.. וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל שְׁעָרֶיךָ אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ

.

בתנ"ך ובמשנה מתוארת עבודתה בהשתחוות לכיוון השמש למזרח: ”אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, והמה משתחוים קדמה לשמש, ואנו לי-ה עינינו.” (משנה סוכה ה ד). כמו כן מתוארת עבודה פולחנית הקשורה לסוסים ומרכבות שיוחדו לה. בפולחן משולב שלה ושל הבעל, מעל המזבחות לבעל היו צורות של שמשות הקרויות חמנים מלשון חמה. כפי שכתוב בספר דברי הימים ב',[1] ”וַיְנַתְּצוּ לְפָנָיו אֵת מִזְבְּחוֹת הַבְּעָלִים וְהַחַמָּנִים אֲשֶׁר לְמַעְלָה מֵעֲלֵיהֶם גִּדֵּעַ.” כמו כן, פולחנה היה קשור למרכבות שמש. בספר מלכים מסופר על המלך יאשיהו שביטל בין יתר הפולחנים את פולחן השמש: ”וַיַּשְׁבֵּת אֶת הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ, מִבֹּא בֵית ה' אֶל לִשְׁכַּת נְתַן מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים וְאֶת מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ.”[2].


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרק ל"ד ד'
  2. ^ מלכים ב' כ"ג י"א


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0