עמק האלה
 | |
| מבט על עמק האלה, דצמבר 2020 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מיקום | שפלת יהודה |
| מחבר בין | השפלה להרי יהודה |
עמק האלה הוא עמק קטן בשפלת יהודה, מדרום לבית שמש, שנודע כמקום קרב דוד וגוליית על-פי המסופר בתנ"ך. עמק האלה נחשב לאחד האזורים הפוריים ביותר בארץ ישראל, והוא מקשר בין השפלה להרי יהודה וחבל עדולם, ומכאן חשיבותו לאורך השנים. עד ימינו בולטים בעמק ובסביבתו מספר רב של אתרים ארכאולוגיים ותלים מקראיים.
בראשית שנת 2014 הופקדה התוכנית להכריז על עמק האלה כגן לאומי,[1][2] וביולי 2019 עבר העמק לניהולה של רשות הטבע והגנים, בעיקר עקב חשיבותו ההיסטורית והרצון להגביל את התפשטות המרחב האורבני של בית שמש דרומה אל שטחי העמק.[3]
אטימולוגיה
מקור שמו העברי של העמק בעצי האלה הצומחים בעמק ובשוליו - אלה אטלנטית, אלת המסטיק ואלה ארצישראלית. "ואדי א-סנט", שמו של העמק בערבית מקורו בעצי השיטה המלבינה הגדלים בקצהו המערבי של העמק ("סנט" - "שיטה" בערבית).
גאוגרפיה
.jpg)
.JPG)
עמק האלה מקשר בין שפלת יהודה והרי יהודה, וגובהו 330 מטר מעל פני הים. צורת העמק הצר והארוך מזכירה משולש, שבסיסו לכיוון מזרח. אורך העמק, ממערב למזרח הוא כ-7 ק"מ, ואילו רוחבו בין כ-2 ק"מ במזרח ל-500 מטר במערב.
עמק האלה נוצר כתוצאה מגורמים טקטוניים ותהליכי סחיפה שהתרחשו באזור נחל האלה, הנחל העיקרי בעמק, המנקז אותו, בדרכו מהרי יהודה לעבר נחל לכיש. התלכדות נחל גדור, נחל סנסן ונחל עציונה לתוך נחל האלה, וזרימתו של נחל זה, הן שהקנו לעמק את צורתו הארוכה והצרה. אדמת הסחף שבעמק פוריה, וכמות המשקעים בו גבוהה.
הצומח בעמק
רוב העמק מעובד, ולכן הצומח הטבעי מרוכז בעיקר בשוליו. הצומח בעמק הוא ים תיכוני, וכולל בעיקר אלה ארצישראלית, אלה אטלנטית, אלת המסטיק, חרוב מצוי, אלון מצוי, שיטה מלבינה ושיזף מצוי. בעמק האלה פורחים גם כלניות, בעיקר בצבע אדום אך גם בצבעים אחרים.
תל שוכה שבעמק האלה ידוע בפריחה הרבה שלו ומפורסם בעיקר בזכות המרבדים הכחולים של תורמוס ההרים הפורחים בראש התל בסוף פברואר. בנוסף לתורמוסים פורחים בתל גם כלנית מצויה, רקפת מצויה, חרדל השדה, חרצית עטורה, מרגנית השדה ופרחים רבים נוספים.
היסטוריה
בשל מיקומו של העמק ומבנהו, הוא שימש כצומת דרכים חשוב מהשפלה להרי יהודה, לירושלים, לבית לחם ולחברון, בדומה לעמק שורק ולעמק איילון. על כן, העמק היה מיושב לאורך התקופות, וכבר בימי התנחלות השבטים התקיימו סביבו ערים כעזקה, שוכה, ירמות, כזיב, לבנה ועדולם.
עמק האלה מוזכר במקרא אך ורק בתיאור קרב עמק האלה בין הפלשתים ובין עם ישראל בעת מלכות שאול. בקרב זה התרחש העימות הנודע בין דוד וגוליית:
וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה, וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים. וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה, וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים.
בשנת 2008 התגלה באתר מבצר האלה אוסטרקון המתוארך למאה העשירית לפנה"ס, הנושא כתובת בכתב עברי עתיק. הכתובת הכתובה על גבי חרס בצורת טרפז באורך של 16.5 ס"מ וברוחב של 15 ס"מ, פוענחה בשנת 2008 בידי ד"ר חגי משגב, והיא נחשבת לכתובת העברית הקדומה ביותר. הטקסט עוסק בעניינים חברתיים ומתייחס לאלמנות וליתומים, וכולל מילים ופעלים אופייניים לשפה העברית.
ככל הנראה דרך עמק זה עלה נבוכדנאצר מלך בבל בדרכו לכבוש את ירושלים בימי בית ראשון. בימי בית שני שכנה במזרח העמק עיר מחוז בשם "בית לתפא", אשר שימש כמרכז מנהלי ומקום חניה לעולי הרגל לירושלים ולחברון. היישוב שכן על אם הדרך שסללו הרומאים מירושלים לבית גוברין ואשר עברה בעמק. במקום מצויים שרידים בודדים מתקופה זו.
בשנת 634 נערך במקום "קרב אג'נאדיין", שבו ניצחו המוסלמים, בראשות עמר אבן אל-עאץ, את הביזנטים, חדרו אל מרכז הארץ והגיעו עד לשערי ירושלים (אם כי כבשו אותה רק בשנת 638). מאוחר יותר הוקם במזרח העמק יישוב ערבי גדול בשם בית נטיף. שליט הגליל במאה ה-18, דאהר אל עומר, עבר עם צבאו בעמק האלה בשנת 1773 בדרכו להר חברון.
בסוף המאה ה-19, ביקרו בעמק החוקרים הבריטים קיצ'נר וקונדר מהקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, ותיארו אותו כ"אחד האזורים הפוריים ביותר בארץ ישראל. זהו עמק שטוח פתוח שרוחבו כחצי מייל, ומכוסה בתירס; ערוץ נחל עובר במרכז העמק, והוא משובץ חלוקי נחל לבנים ששחקו מי החורף. פה ושם צומחים עצי אלה גדולים לאורך מסלולו, וגם עצי אלון בודדים. משני צדי העמק, מתנשאות גבעות סלעיות המכוסות בשיחים ובצומח טבעי".[4]
בזמן מלחמת העצמאות עברה במקום שיירת הל"ה בדרכה לגוש עציון הנצור. מאוחר יותר התפרסו בעמק צבאות ערב, והמצרים עברו בו בדרכם למבואות ירושלים. באוקטובר 1948, לקראת סוף המלחמה, כבשה את העמק חטיבת הראל, במסגרת מבצע "ההר". תושבי בית נטיף נטשו את כפרם עוד לפני כיבוש העמק.
בשנת 1972 הוקמה בעמק תחנת הממסר הלווייני הראשונה בישראל.
כיום ישנם בעמק שני יישובים: קיבוץ נתיב הל"ה ומושב נווה מיכאל. עוד שוכנים בגבעות הנושקות לעמק היישובים אביעזר, אדרת וזכריה. רוב העמק מעובד, ובמזרחו מצויה שמורת שיטה מלבינה. הצומת המרכזי בעמק הוא צומת האלה, המקשר בין כביש 38 לירושלים.
בעמק שוכנים מספר אתרים ארכאולוגיים ותלים מקראיים חשובים, ובהם תל שוכה, תל עזקה, תל עדולם, חורבת זנוח, תל ירמות, ח'רבת קיאפה, חורבת מדרס, חורבת ריבוא, חורבת עתרי, ח'רבת עין דאב וחורבת קעילה.
זיהוי
בקרב החוקרים מזוהה עמק האלה עם עמק האלה המוזכרת בתנ"ך[5][6]. אולם, במהלך המאה ה-19 היה מקובל זיהוי של עמק האלה המקראי עם עמק מוצא[7][8][9].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עמק האלה |
- שמורת טבע "שיטה מלבינה" בעמק האלה (הקישור אינו פעיל), באתר קרן קיימת לישראל.
- פארק בריטניה, באתר קרן קיימת לישראל.
- Most ancient Hebrew biblical inscription deciphered
עמק האלה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ קובי פינקלר, חורבת קיאפה ועמק האלה יוכרזו כגן לאומי., באתר ערוץ 7, 29 בינואר 2014
- ^ הישג גדול בשמירת המורשת בישראל: חורבת קיאפה ועמק האלה יוכרזו כגן לאומי. שכונת המגורים שתוכננה בסמוך תבוטל (ינואר 2014)
- ^ Rubin, Yuval, ed. (2019). "The Elah Valley Declared a National Park". Bakitzur - Mateh Yehuda Regional Council and Jerusalem Area. Tzur Hadassah: Rubin Publishers (509): 10. (25 July 2019)
- ^ Conder and Kitchener, 1883, SWP III, p. 298
- ^ ירושלים, המגיד, 15 ביוני 1899
- ^ יצחק גולדהאר, אדמת קודש, עמ' 198, נחלת שבט יהודה, באתר היברובוקס
- ^ ראו למשל אצל יוהן נפומוק סף, היסטוריון מן המאה ה 19, בספרו ירושלים וארץ הקודש, Johann Nepomuk Sepp, Jerusalem und das Heilige Land: Pilgerbuch nach Paläestina, Syrien und Aegypten, Fr. Hurter'sche Buchhandlung, 1863. (בגרמנית), בפרק החמישי, המתחיל בעמוד 50, המתאר את מסעו ממודיעין, אל קאלוניה אמאוס (עמק מוצא) ומזכיר את עמק האלה בסביבה של מוצא, אבוגוש, בית חורון, הקסטל ולטרון. וראו גם בעמודים 512, 519 ו-543
- ^ ראו מקאהירא לירושלים, המליץ, 19 בינואר 1883, בה זיהוי זה מוזכר בלשון "האגדה מספרת"
- ^ ראו התיאור ב-על הארץ ועל פרי הארץ, הצפירה, 27 בינואר 1885 הכולל מסלול מבית לחם דרך ביתר, עין כרם ו"עמק האלה" אל נבי סמואל
35679604עמק האלה