שדי חמד (ספר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שדי חמד
שדי חמד.png
מידע כללי
מאת רבי חיים חזקיהו מדיני
הוצאה
תאריך הוצאה תרנ"א - תרע"ב
מהדורות נוספות
מספר כרכים 10
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט שדי חמד

שדי חמד (לעיתים 'שדה חמד') הוא שמה של סדרת ספרים שנכתבה על ידי רבי חיים חזקיהו מדיני מגדולי האחרונים, שהתפרסם בזכות סדרת ספרים אלו, ומכונה לעיתים על שמם.

הספר הוא מעין אנציקלופדיה המרכזת תשובות להלכה יומיומית ומשלבת בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. הספר יצא במהדורות שונות. ערכי הספר מתפרסים על פני כרכים שונים, חלק מהערכים מופיעים בסיווג 'כללים' וחלק אחר תחת 'אסיפת דינים', ועוד, כך שלעיתים על מנת למצוא ערך יש צורך לחפשו בחלקים השונים.

בהקדמתו כותב הרב מדיני כי ספרו זה נכתב לשם שמים, ולהשאיר לו שם ושארית בארץ מאחר וילדיו מתו בעודו בחייו ולא נשאר לו זרע.

שם הספר

שלט רחוב שדי חמד בירושלים. למעלה:"שדי חמד", למטה "שדה חמד"

שם הספר עורר פולמוס מאחר שהוא כולל את המילה "שדי" המשמשת לאחד משמות האלקים שאסור למחקם על פי ההלכה.

הרב מדיני הוציא קונטרס מיוחד בשם "באר בשדי",[1] בו הוא מוכיח באריכות כי כאשר המילה נכתבת שלא בכוונה לתאר את האלוקים אין בדבר חשש. עם זאת רבים עדיין נמנעים מלכתוב "שדי חמד" ובוחרים בחלופה "שדה חמד".

הדפסת הספר

הספר הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו גדול ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות.

ה"שדי חמד" הודפס לראשונה בוורשה בין השנים ה'תרנ"א-התרע"ב ובו פסקים וחידושים וכללים מסודרים בערכים על פי סדר הא"ב, בשמונה-עשר כרכים, שלושה עשר חלקים בחייו וחמישה לאחר פטירתו.

בשנת ה'תרנ"ו מכר את זכות הדפסת ספרו (ההסכם הוא לאסיפת דינים אותיות א-ג, לחלקי הכללים אותיות א-ה, שו"ת דברי חכמים) לרב יוסף צבי לעוו. בשנת ה'תרנ"ט חזר והקנה את החלקים הנוספים שיצא לאור (חלקי הכללים אותיות ו-י כ וקונטרס באר בשדי, כללי הפוסקים, ואסיפת דינים אותיות ד-ז).

בג' בניסן ה'תרצ"ז, מכר יעקב לעוו (בנו של הרב יוסף צבי לעוו) את זכויות ההדפסה לרב שניאור זלמן שמוטקין.[2]

בשנת ה'תש"ח ביקש האדמו"ר הריי"צ מהרב יהודה שמוטקין (בנו של הרב שניאור זלמן שמוטקין) את זכויות ההדפסה של הספר. לאחר מכן מינה האדמו"ר הריי"צ את חתנו רבי מנחם מענדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש לערוך את הספרים מחדש ולהתקין להם מפתחות, והוציאם לאור בהוצאת הספרים שלו הוצאת קה"ת.

בשנת ה'תש"ט החל פריעדמאן בהדפסת מהדורה נוספת ללא קבלת היתר מבעל הזכויות, הרבי כעס על הסגת הגבול.[3] לאחר ששמע שהרב מדברצן שותף לדבר, נמנע מלנהל משפט.[4]

בשנת ה'תשנ"ח מכר ישראל שמוטקין (בן הרב יהודה בן הרב שניאור זלמן שמוטקין) את הזכויות לעזרא חטאבי, המדפיסו תחת הוצאת "פינת הספר".

תוכן הספר

כאמור הספר עוסק במגוון נושאים הלכתיים ומאגד בתוכו את הדעות השונות באותו הנושא, כאשר הנושאים מסודרים על פי סדר הא"ב. את הדעות השונות ליקט הרב מדיני מפי הספרים הרבים שהיו בספרייתו שמנתה כ-10,000 ספרים, שנתרמו לאחר פטירתו של הרב לבית החולים "משגב לדך".[5] הספריה עלתה באש בשעת הפרעות.

דוגמה לעמוד הראשון של הערכים הראשונים בכרך הראשון:[6]

  • א. ארץ ישראל דאסור לצאת ממנה לחו"ל
  • ב. ארץ ישראל דאסור לצאת מא"י לחו"ל כי אם ללמוד תורה ולישא אשה
  • ג. ...אם האב מותר לצאת לחו"ל ליקח אשה לבנו

פאת השדה ושיורי השדה

לאחר שהדפיס את ספר קיבל הרב מדיני עשרות תגובות, ובעקבות כך הוסיף חיבור בשם פאת השדה. ולאחר מכן שוב הדפיס השלמות בשם שיורי הפאה.

פקועות השדה

כהשלמה לספרים הדפיס בירושלים (ה'תר"ס 1900) ספר בשם 'פקועות השדה'.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שדי חמד בוויקישיתוף
  • ויקיטקסט שדי חמד, באתר ויקיטקסט
  • ספר שדי חמד

    על הספר

    הערות שוליים

    1. ^ נדפס בשדי חמד חלק ו'.
    2. ^ סקירה לתולדות הדפסת הספרים והבעלות עליהם בפורום ספרים וסופרים באתר הייד פארק.
    3. ^ קונטרס אוצר החסידים, אגרות קודש (ח"ג אגרת תנו).
    4. ^ קונטרס אוצר החסידים.
    5. ^ נתנאל כ"ץ, חברון: משחזרים את בית מדרשו של ה"שדי חמד", באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2011.
    6. ^ שדי חמד עמוד ערכים ראשון (אתר כתבים עבריים)
    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0